האם אמריקה מוכנה לנשיא הוליוודי?
Posted on: 18 במרץ 2008
הוליווד, כידוע, נשלטת (לפחות בצד האמנותי) בידי ליברלים, שזה המונח האמריקאי לסמולנים ימ"ש. הוליווד אוהבת פוליטיקה, על המרקע וגם בחיים האמיתיים. היא אוהבת להציג את הפוליטיקה בסרטיה ולהתחכך בדבר האמיתי.
בדרך כלל כשהוליווד מציגה נשיא אמריקאי – כלומר מציגה באור חיובי – הוא נוטה להגיד דברים שמצד אחד סוחפים את הדמיון (ככה זה כשתסריטאים ולא גיקים של מדיניות כותבים נאומים), אבל מצד שני גורמים לכל אדם חושב (או "חושב") לבטל כ"נחמד, אבל זה לא עובד ככה בחיים האמיתיים".
ובכן, השנה יש לאמריקה סיכוי לבחור נשיא הוליוודי של ממש. אפילו רונלד רייגן לא ידע לכבוש כך את הדמיון – ולא הציג דמיון כה חובק, כה מרחיק לכת. הנאום שנשא היום (ג') בראק אובאמה, בתגובה לסערה שעוררה חשיפת אמירותיו של הכומר שלו לשעבר, ג'רמיה רייט – היה אחד הנאומים הגדולים שנישאו בתולדות הפוליטיקה האמריקאית, בשורה אחת עם נאום הבית המפולג של לינקולן ונאומי צלב הזהב של וויליאם ג'נינגס בריאן (אחד שרובכם לא שמעתם עליו כי הוא הפסיד – שלוש פעמים במירוץ לנשיאות, ועוד פעם אחת במשפט הקופים). מדובר בנאום שווה לפחות, מבחינת התואם לחלום הרטוב של כל מי שביסודו מאמין שיכול להיות יותר טוב, לכל מה שנשאו מרטין שין ב"הבית הלבן", מייקל דאגלס ב"הנשיא האמריקאי" או ביל פולמן (אללה ירחמו) ב"היום השלישי" – רק שהנאום של אובאמה היה במציאות, ולפחות על פי שווקי ההימורים הפוליטיים, הביא תוצאות מיידיות ועצר את הדימום.
את הנאום תוכלו לקרוא במלואו כאן. (תירשמו. זה חינם והם לא שולחים זבל, וזה עדיין עיתון טוב). לא אנסה אפילו לתמצת את הנאום, שארך 45 דקות וכלל כ-5000 מלה, אבל הוא השיב לכל השגה אפשרית על קשריו עם הכומר, אמר שכמובן ידע שלכומר דעות פוליטיות קיצוניות עמן לא הסכים מעולם, על הסיבה שבגללה נשאר חבר בכנסייתו זמן כה רב למרות זאת, על הסיבה שראה בו מורה דרך למרות דעותיו השגויות והמקוממות על פוליטיקה ו"אשמה לבנה". כפי שניסח זאת העיתונאי המעולה ג'ון דיקרסון במגזין "סלייט", "אובאמה הצליח להתוות את פני השטח של הכנסייה השחורה, הכשלים של הקהילה האפרו-אמריקאית, וגם לשים אצבע על גורמי הכעס הקיימים בקהילה הלבנה". הספק לא רע בכלל לנאום באמצע מערכת בחירות סוערת שגם נגעה כבר ברפש.
ניתן עדיין לפקפק בהגינות אם אובאמה באמת מעולם לא שמע מפורשות על האמירות המתסיסות במיוחד שנחשפו לפני כשבועיים – קריאה לאלוהים לקלל את אמריקה על חטאיה, אמירות שהממשל האמריקאי המציא והפיץ את האיידס בכוונה, ושאר תיאוריות קונספירציה מגונות והתנסחיות של שנאה ושל אמונה שהשנאה והגזענות הן בלתי ניתנות לריפוי – ההיפך מכל מה שמועמדותו של אובאמה אמורה לייצג.
אבל מעבר לעניין הזה, שהוא בחזקת "הוא אמר \ הוא אמר", אובאמה לא השאיר אבן אחת במקומה בפירוק המכשול שהציבו החשיפות על הכומר רייט בפני מועמדותו. בנוסף לתשובות על הכומר, הוא שם את כל העניין בהקשר הרחב של יחסי גזע באמריקה, ובהקשר הרחב עוד יותר של האתגרים שכדי להתמודד עמם, יש להתגבר על הקרע הגזעי – קרע שאותו מרחיבים, כך אמר במפורש, כמה פעמים לאורך הנאום – אנשים שמדברים כמו הכומר רייט.
אובאמה רחוק מלהיות מועמד מושלם. הוא נטול כל רקע ביצועי בהיקף גדול. דעותיו ליברליות בהרבה ממה שהרבה מתומכיו (במיוחד העצמאים והכמה רפובליקאים שעליהם גאוותו) קולטים. כמו כן, טרם התברר סופית אם מלוא היקף קשריו עם איש העסקים המושחת אנטואן רזקו התפרסם והובהר. טרם התברר אם יש עוד פרשיות. תומכיו (גילוי נאות: הח"מ נמנה עליהם*) מקווים שהגרוע מכל מאחורינו, אבל את האמת נדע רק בתחילת נובמבר.
אם אובאמה ייבחר, יש לו הפוטנציאל להיות נשיא מכונן בתולדות האומה האמריקאית. כזה שההיסטוריה מבדילה בין לפניו לאחריו. יש לו גם פוטנציאל להיות אכזבה כה גדולה, עד שתהליך הניכור של שניים או שלושה דורות שלמים מן הפוליטיקה יושלם סופית. אחד הקיסרים האהודים ביותר, עם עלותם לשלטון ברומא העתיקה, היה בחור צעיר בשם גאיוס יוליוס קיסר, אבל אתם מכירים אותו כקליגולה. העם הרומאי העריץ את אבא שלו במידה שאין למעלה ממנה, והלך שולל אחרי יופיו של העלם וכישרונו להחניף למי שלו היה זקוק. תוך חודשים ספורים החל להתברר שמדובר באחד השליטים הגרועים והמפלצתיים ביותר בכל הדורות, כזה שמעשיו המטורפים עדיין זכורים בהשתוממות ובעתה. נשיא אמריקאי אינו יכול להגיע לרמות כאלה של השתוללות (למרות שנזק אדיר הוא יכול גם יכול לגרום. כן ג'ורג', מדברים עליך) – אבל זה לקח כבד ראש על טיבן של ציפיות משלטון חדש.
התרחיש ההפוך, של ציפיות אדירות שאשכרה באות על סיפוקן, נדיר בהרבה בהיסטוריה. למרות שהוא קורה פה ושם, אפשר אפילו לומר שהכסף החכם לא היה הולך על זה. אבל כמו שאומר פוליטיקאי אחד שנתן אתמול נאום יפה – צריך תעוזה כדי לקוות.
——————-
* הח"מ עוקב אחר הקריירה של בראק אובאמה מאז תחילת 2004 – חודשים טרם הופיע לראשונה על הבמה הלאומית כשנודע שהוא יישא את "נאום המפתח" בוועידה הדמוקרטית. הח"מ הוא גם, עם כל הצניעות, הראשון שהזכיר את שמו של אובאמה בעברית, בכתבה לקראת הוועידה הדמוקרטית שפורסמה בוואלה.
תמונה: וויקיפדיה
17 Responses to "האם אמריקה מוכנה לנשיא הוליוודי?"
19 במרץ 2008 at 14:59
בנאום שלו אומר שהוא אינו מתנער מהכומר רייט כפי שאינו מתנער מסבתו הלבנה, שלדבריו הודתה בפניו שהיא חוששת מגברים שחורים שעובריםעל פניה ברחוב.
ההשוואה הזו מעוררת הרבה מאוד תרעומת; הרי אובמה בחר ללכת לכנסייה השחורה השמאלנית, בעוד שמשפחה לא בוחרים, וחוץ מזה, קצת קשה לקרוא למה שסבתא של אובמה אמרה גזענות.
סטיב סיילר (בלוגר ימני מצוין ושנון, שעוקב כבר הרבה זמן אחרי אובמה) מספר את הסיפור על הסבתא ה"גזענית" של אובמה כאן:
http://isteve.blogspot.com/2008/03/obama-throws-his-own-living-grannie.html
19 במרץ 2008 at 17:05
כמו שאמר אור, אין לינק לנאום.. יכול להיות שזה אותו נאום שהוידאו (ומפ3) שלו מופיעים כאן?
http://www.scripting.com/stories/2008/03/18/obamasRaceSpeech.html
(אגב באתר הזה יש עוד דברים מעניינים, כמו הקלטות של שיחות ועידה בין הדוברים של אובמה וקלינטון והעתונאים שמסקרים אותם)
בכל אופן, האיש נואם בחסד, על זה אף אחד לא מתווכח. חולשתו היא נסיון – השאלה אם ידע לנהל את אמריקה כמו שהוא יודע לנאום.
19 במרץ 2008 at 18:13
"אמרתי לכם" הוא יגיד, "ברק אובמה הוא שמאלני קיצוני שלא מייצג את מרכז אמריקה"
אני ככר יכול לראות את תשדירי הבחירות של הרפובליקאים:
וידאו של ג'רמיה צועק "God damned America" מעבר לצילום של אובמה מחובק עם האידיוט וקרייו ברקע אומר – "במשך עשרים שנה ישב ברק אובמה והקשיב לדברים האלו. ישב ולא הוציא הגה מפיו. לרגע הוא לא חשב לעמוד מול השנאה המוגלתית הזו, לרגע הוא לא חשב לעזוב את קן הצפעונים הזה"
"אז בניגוד לברק אובמה אנחנו נתייצב בנובמבר ונעשה מה שברק אובמה היה צריך לעשות לפני עשרים שנה: העם האמריקאי יגיד למר רייט God Bless America" ויבחר בפטריוט אמריקאי אמיתי – ג'ון מקיין"
תוסיף לזה איזה קליפ של אשתו (שהלכה להרווארד ופרינסטון על מלגות) שאומרת שזו הפעם הראשונה שהיא גאה להיות אמריקאית ואתה מקבל מתכון למייקל דוקאקיס ווילי הורטון, או גולדווטר והחרצית.
האמריקאים הם עם סלחן אבל קשה להם לסלוח על מה שנראה כחוסר פטריוטיזם (עכשיו הסיפור של הסיכה יכול לקבל משמעות אחרת)
בקיצור – גם אם הוא יקבל את המועמדות של הדמוקרטים, את מרבית העצמאיים הלבנים שאותם הוא צריך (מישהו אמר פלורידה ומישיגן?) הוא איבד ויצטרך לעבוד מאד קשה כדי לקבל אותם בחזרה.
הסופר-שליחים לוועידה רואים ושותקים, אבל הם יודעים גם לעשות חישובים……
19 במרץ 2008 at 18:29
הפינה לילד: מי אמר את זה ובאיזה קונטקסט?
“There’s nobody on my staff who would still be working for me if they made a comment like that about anybody of any ethnic group. And I would hope that NBC ends up having that same attitude,”
"“He didn’t just cross the line, He fed into some of the worst stereotypes that my two young daughters are having to deal with today in America.”"
התשובה (במהופך) המשיח אובמה על דון איימוס אחרי שהאחרון קרא לשחקניות הכדורסל של רטגרס "Nappy haired hoes".
אז מה אנו למדים: שאובמה הוא אבא מאד אחראי שדואג שבנותיו לא יהיו חשופות לדברי נאצה וגזענות ולכן הוא לוקח אותן כל יום ראשון לכנסייה של ג'רמייה רייט.
כמו כן אובמה מרכיב את הצוות שלו מאנשים טובים חפים מכל הצהרה גזענית כמו למשל ג'רמיה רייט.
19 במרץ 2008 at 21:43
אבל חבל שבכל מקרה המאבק בינה לבין אובמה שוחק את שניהם. לארה"ב בעיות עצומות שדרך פתרונן תשליך על כל ישראלי ברמות האינטימיות ביותר, כסף פרנסה, מלחמה, עצם הקיום המדיני הבטוח. לדוגמה: הדקירה בגבו של הנשיא -עדיין דמות כביכול סמלית חיובית להרבה אמריקאים- בידי מי שהודיעו שלאירן אין תכניות פעילות לייצר נשק גרעיני מעידה על שבר עמוק בעילית המובילה שלא לדבר על המשבר הכלכלי שעוצמתו עדיין לא נתגלתה. ייתכן בהחלט שהבחירות בארה"ב יהיו פחות על עירק ויותר על הכלכלה ואז באמת אין לארה"ב מנהיגות. מי שאומר רוזבלט הדמוקרט שוכח שהיה לו נסיון מנהלי וביצועי אדיר, בודאי לא כלאובמה. העובדה שאת ישראל מנהיגים אנשים מפוקפקים, אפילו אהוד ברק נראה כרגע כאיש היחיד שיודע דבר מה על מה שהוא עושה, ואם נוסיף לכך את הכנסת, באמת לא נעים.
19 במרץ 2008 at 22:28
עד כאב (מבחינתי, כמובן), אבל כרגע אובאמה חזר לעלות בשווקי הכסף ויתרונו בצירים נראה די בלתי מחיק. לגבי הקרב מול מק'קיין – למק'קיין יש גם המון נקודות תורפה, והוא יורה לעצמו ברגל גם בימים אלה. מסתבר שגם הוא לא סגור על העניין של שיעים וסונים. אולי בגלל זה הוא רוצה להישאר מאה שנה… כדי ללמוד! 😛
19 במרץ 2008 at 22:49
א. האם לרוב הציבור האמריקאי לא נמאס כבר מטקטיקות של קרל רוב ואנשים לא נחמדים כמו ראש לימבו, הניטי ואן קוטלר? האם עדיין יש להם את אותה השפעה שהייתה להם במערכות הבחירות הקודמות?
ב. מקיין נראה לי אדם הגון שמספר פעמים התנגד בתקיפות לקמפיין מלוכלך. האם באמת נראה לך שהוא יפתח בהתקפה כ"כ קשה?
הערות: רייט מעולם לא פעל במסגרת הקמפיין של אובמה, לא אסף תרומות למען אובמה והוא בטח שלא מועסק ע"י אובמה. אובמה ומשפחתו לא מגיעים באופן קבוע לכנסייה והכומר מעולם לא התבטא כך בדרשות שבהן נכח אובמה (אובמה טוען שגם בשיחות פרטיות הכומר מעולם לא התבטא כך, אבל את זה אי אפשר לבדוק). לאחר ההבטאויות שלו הכומר עזב את תפקידו.
לאור כל האמור לעיל, אני מתקשה למצוא סתירה בין דבריו של אובמה, כפי שציטטת אותם, לבין התנהגותו.
19 במרץ 2008 at 22:55
א. אם אתה לא רואה את הגזענות בדבריה של הסבתא כפי שהם מובאים בנאום, סימן שמשהו לא בסדר בך.
ב. סיילר הוא אולי מצוין ותותח ושנון לאללה, אבל הוא מפספס שתי נקודות חשובות: אובמה לא השווה בין הכומר לסתבא, אלא השווה את יחסי הקרבה בינו לבין הכומר אל היחסים בינו לבין הסתבא (כלומר, הוא אוהב את שניהם למרות השטויות שהם אמרו/עשויים להגיד כי שניהם אוהבים אותו מאוד ועשו הרבה מאוד למענו) ואין שום קשר בין המצב שתואר בנאום לבין הציטוטים מספרו של אובמה. הנאום עסק בדבר אחד, סיילר עסק בדבר אחר.
20 במרץ 2008 at 1:20
א. מקיין בן אדם הגון – אבל מקיין הוא גם פוליטיקאי. ואם הבררה של פוליטיקאי זה הפסד מכובד או נצחון מלוכלך, תנחשו במה הוא יבחר.
הציבור האמריקאי לא עייף מהטקטיקות של רוב. הציבור האמריקאי דווקא מאד נהנה מקרבות גלדייאטורים. מה שהציבור הזה לא אוהב זה שאומרים לו שהוא לא בסדר (ע"ע קרטר).
אני חושב שלימבו קולטר ושאר החולרות, התקשורת האמריקאית נתנה להם יותר משקל ממה שבאמת יש להם בציבור, כי העתונות הממוסדת אוהבת להראות שהיא לא כזו אלא אחראית ומאוזנת.
רייט היה חלק מהקמפיין הרשמי של אובמה ועמד בראש הוועדה לענייני אמונה ודת.
אובמה גם הודה שהוא אכן נכח בזמן שאותו רייט פלט חלק מהשטויות שלו (מה גם שיש עדויות של אנשים שנכחו שם, איזה כתב של הדאלס סטאר דיווח על זה). הרבה פרשנים מהימין חוגגים לו על התחת בגלל הסתירה הזו.
אובמה ומשפחתו מגיעים באופן יחסי קבוע לכנסיה. זה היה הכומר שהשיא אותו והטביל את ילדיו. בקונטקסט אמריקאי זה מראה על יחסי קרבה והשתתפות יחסית פעילה בחיי הקהילה ואובמה לא מתכחש לכך.
לגבי סונים ושיעים: האמריקאים מאד סלחנים בקטע הזה כי רובם הגדול לא יודע מה ההבדל גם ככה.
היתרון של אובמה הוא בצירים הרגילים. יש 800 צירי על שהם לא מחויבים לתוצאות הפריימריס והם יכולים להצביע למי שמתחשק להם. אם הם יראו שאובמה לא מבטיח נצחון בנובמבר והפרשה הנכחית רק מערימה קשיים, יש סיכוי טוב שהם מעדיפים ללכת עם הישן והמוכר. הוסף לכך את הסקרים שמראים ש 25% מתומכי הילרי יצביעו עבור מקיין אם אובמה הוא המועמד (לעומת 10% מתומכי אובמה)
ויש להם דילמה אמיתית. ובואו לא נזכיר את הסמטוחה בפלורידה ומישיגן. בקיצור אם הדמוקרטים לא ימצאו פיתרון מהר אז שיקגו 68 תראה כמו גן שושנה לעומת דנוור .2008
מה שמפחיד שהציבור יכול להגיד שאיך הדמוקרטים רוצים לנהל את המדינה אם לנהל את הםפלגה הם לא מסוגלים……
20 במרץ 2008 at 15:50
"אם אתה לא רואה את הגזענות בדבריה של הסבתא כפי שהם מובאים בנאום, סימן שמשהו לא בסדר בך"
ג'סי ג'קסון חושב אחרת:
There is nothing more painful to me … than to walk down the street and hear footsteps and start thinking about robbery, then look around and see somebody white and feel relieved.
http://en.wikiquote.org/wiki/Jesse_Jackson
לא יעזור, שיעור הפשיעה של שחורים בארה"ב גבוה בסדרי גודל מאשר כל קבוצה אחרת. כעשירית מהגברים השחורים בגילאים 20-35 נמצאים בבית סוהר ברגע נתון. התייחסות לעובדה זו לא הופכת אף אדם לגזען.
באמת יכול להיות שמדובר בפגיעה אנושה במועמדות של אובמה. אין ספק שהקשר בין אובמה לרייט הוא קשר אמיץ וחזק, וזה קשר שאובמה בחר בו – הוא ידע בדיוק מי האיש. אין שום סיבה שמקיין לא יתקוף אותו בנקודה זו – זו הרי אינה מתקפה גזענית, זו מתקפה על הפטריוטיות של אובמה, וזו תהיה מתקפה אפקטיבית מאוד – כל עוד רוב האמריקאים חושבים שהם אומה צודקת מיסודה – והרי אין ספק שהם ימשיכו לחשוב כך.
[האמת היא שמבין 3 המועמדים אני דווקא הכי תומך באובמה – הוא האינטליגנטי והכריזמטי ביותר מבין המועמדים, ובעל המדיניות הנכונה ביותר כלפי המזה"ת].
20 במרץ 2008 at 20:55
אבו-חומוס:
לא מצאתי שום מקום בו אובמה הודה כי נכח בעת הדרשות המפורסות, אלא רק שידע שדעותיו של הכומר "שנויות במחלוקת". יש מספר בעיות עם הכתב שכביכול ראה את אובמה נד בראשו במהלך הדרשה (כאן המאמר המתייחס לזה: http://www.newsmax.com/kessler/Obama_hate_America_sermon/2008/03/16/80870.html( – ידוע לנו שאובמה נשא נאום באותו יום במיאמי, ולמרות שהכתב זוכר את התאריך המדויק ותגובתיו המדויקות של אובמה הוא לא מסוגל להיזכר האם הדרשה היתה בבוקר (כשאובמה עוד יכול היה להקשיב לה ולהספיק להגיע למיאמי) או בערב.
אתה צודק שהכומר ג'רמיה אכן היה בוועדה לענייני דת (הוא עזב אותה ב- 14.03 ולכן לא מצאתי את שמו ברשימה), אבל הוא ממש לא היה האדם היחיד שם, כפי שניתן לראות כאן:
http://thinkonthesethings.wordpress.com/2007/12/05/barack-obama-campaign-african-american-religious-leadership-steering-committee/
בכל מקרה, אני עדיין לא משוכנע שהיה כשל מוסרי בהתנהגותו של אובמה, אבל ללא ספק היתה כאן שגיאה פוליטית קשה. מצד שני, אפילו האקבי יוצא עכשיו להגנתו של אובמה:
http://www.dailykos.com/story/2008/3/19/72716/0494/229/479797
האם זה סימן טוב או רע?
——–
דני,
אין ספק כי יש שיעור לא פרופרציאונלי של פושעים שחורים, אבל זה נותן לאדם את הזכות לחשוד בכל שחור כפושע.
לדוגמא, בישראל יש שיעור לא פרופורציאונלי של פושעים חובשי כיפות, אבל זה לא אומר שאני או כל אחד אחר צריך לפחד מכל חובש כיפה.
מה גם שהסבתא מתגוררת בהאווי – מדינה בה הלבנים הם מיעוט גדול ושיעור הפושעים השחורים נמוך יותר מאשר במדינות מעורבות אחרות בארה"ב.
20 במרץ 2008 at 22:28
וחבל. אני במקרה מכיר את הוואי. הדיון הנו בפשע של שחורים והאמירה שהלבנים הנם מיעוט לא לעניין כי גם השחורים הנם מיעוט בהוואי האוכלוסיה מאוד מעורבת כפי שאתה כותב אבל התערובת מאוד ייחודית, מקומיים, סינים, יפנים וכ"ו. אולי מכאן ההשפעה על הפשיעה השחורה. בכל מקרה האמירה הנכונה שבהוואי הלבנים הנם מיעוט היא ספין קלאסי וחבל.
22 במרץ 2008 at 20:22
מוקדם יותר השבוע היה ביקור של אנגלה מרקל בכנסת. מספר ח"כים לא היו מוכנים לכבד אותה. אני לא מצדיק אותם (במיוחד כאשר אנו יודעים שמדובר בחבורה של לאומנים חשוכים) אבל אני חושב שלו היו ח"כים אלו ניצולי שואה היינו מבינים לליבם. כך גם המקרה של רייט – בן הדור הקודם, שאכן סבל מגזענות קשה – חייבים להיות סלחנים. זה מה שאובמה ניסה להסביר בנאום שלו.
[עדין אני חושב שכל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, וזה כולל לחשוד ולפחד מגברים שחורים לא מוכרים, ושמיותר היה להכניס את סבתא שלו לנאום].
Comments are closed.
19 במרץ 2008 at 9:57
די בכך שניזכר במי תמכו יושבי "רשימות" בבחירות האחרונות כאן בארץ. לתומכיו השוטים של עמיר פרץ הייתה נוכחות מרשימה מאוד כאן אצל שכניך (חנן כהן, שוקי גלילי ושות') וחצי בלוגוספירה[1] הייתה משוכנעת שהנה בא המשיח החברתי על הסוס השחור. שמענו מהם טיעונים פתלתלים מפה ועד מצריים על איך היעדר הניסיון שלו לא באמת חשוב (ובכלל, הוא הוכיח יכולת ניהולית מעולה כמזכ"ל הסתדרות – קצת כמו טיעוני "אובמה מוכיח יכולת בניהול הקמפיין") וכולם רק סיפרו כמה שהחיקוי בארץ נהדרת עושה לו עוול והוא בעצם אדם מאוד אינטיליגנטי (בדיוק כמו אובמה).
ואז מה קרה? באה המלחמה ופתאום כולם הבינו ששיקול דעת ו"לשאול את השאלות הנכונות" זה לא מספיק, ושבנאדם לא יכול לקפוץ ישר ממזכ"לות ההסתדרות (או מחברות בסנאט) ישר לתפקיד שר בטחון/ראש ממשלה (או נשיא ארה"ב). מי ייתן ואתה ושאר תומכי אובמה תתפכחו.
[1] – עוד מותר להשתמש במילה הזאת?