"בן אדם הולך למסיבה, ישאלו אותו, 'קראת את החמשיר של רחביה על אולמרט?', מה יגיד?"

– יגיד 'שמעתי את הקאבר של נינט'

"לא! יגיד 'הורדתיו ברסס, אך טרם הספיקותי לעיין בו'. בא הביתה, בליינד קורא החמשיר":

 

זה אודי חשודי, שחיתות בו פשתה
גר הוא הרחק שם, בעיר הבירה.

עיניו על הכסף, ראשו בתככים.
פה לו מריר וחרוש בקמטים.

שואל הוא בלי הרף : את זה גם אקח?
ימבה של סטיפות מעביר הוא בסך.

בבירה עת שלט, תפקודו נעצב
בסיעתא דשמיא ובברכת הרב

את העיר החריב, צעיריה נטשו
עזובה ופיגור בכל פה בה פשו

אודי חשודי צמח וגדל
בתורת נעוריו לבסוף אז מעל

נפתחו העיניים, נפל אסימון
ישראל השלמה במציאות לא תשכון

בביתו מאסו בו, הוא דורדר בסולם
כשלפתע קרצה לו הדרך משם

חבר לאחר, עוד ישר והגון
קדימה, עתיד, זה היה הטיעון

ההגון אז נפל, ממשכב טרם קם
אודי חשודי טיפס בסולם

בבחירות ניצח, קיבל ת'מנדט
מילא כל הדלי ורק אז בעט

בחרב כשל, יונה לא הביא
אמון הציבור מסרב להמריא

כעת מעבר, מגיעה הנקמה
על הבגידה בחזון ישראל השלמה

נמשכו מכנסיו, הופשט המעיל
ומה שם מציץ, מוזר ומבחיל?

המלך עירום, מתחת אדרת
יש רק מהההה עטפה מזדקרת.

 

עוד במהלך הערב. מבטיח. אני לא עורך תורן בסופ"ש הזה. יש גם כאלה. בואו רק נראה אם הממשק יואיל לקלוט.

 

ובינתיים, כמדי שבוע: קיטור רותח לפנים

 

עוד מעט איזה יצור ילך לישון ואני אוכל להתפנות להתגוללות נאה על הפרודה הטרייה לימור לבנת, ויוזמת האנטי-חינוך שלה.