אתם ראיתם את הדבר הזה? לא כאילו החמש דקות תקציר של הפורטלים ומהדורות החדשות המאוחרות. נתחים נכבדים? אני דפוק, אני יודע, אבל ראיתי 45 דקות בהתחלה ואת העשרים דקות ככה האחרונות לפחות, ותשמעו, היו שם פנינים של קאלט שלא ייאמנו.

באחד השלבים התחיל כבוד אנסי, משה קצב, לפרט את כל החשדות נגד אחת המתלוננות, שהתקשורת לא טרחה לבדוק כביכול, ומנה שם את החשדות הבאים (ואני לא ממציא פה כלום): "העלבת הרב הראשי", "השחתת ספרי קודש" ו"זיוף ימי מחלה". היה מעניין איך שהוא ניסח את זה – "נסגרו נגדה תיקים על…". משמע – מישהו הלך והגיש "תלונות", התלונות נסגרו מחוסר קשר למציאות, אבל אפשר להגיד שנסגרו תיקים.

בחלק אחר הוא דיבר על "הבחורה מהתחבורה" (שוב, ציטוט נאמן למקור), והתחיל ברמיזות מסמרות שיער לגביה, ואז אמר "אבל על זה אני אדבר בפעם אחרת". זה קרה, יש לציין, צפונה מנקודת השעתיים לנאום. העז ואני לא האמנו למשמע אוזנינו הדוויות.

באחד השלבים העליתי את ההשערה שהוא מנסה לגרום, בעצם, לפסילת המשפט, בכך שהוא פורס את כל מסכת הראיות בתקשורת ומשסע לגזרים את הסוביודיצה. אולי הוא מעדיף הרשעה – ולא משנה כמה שוצפת – בשיבוש המשפט על פני הרשעה במעשים עצמם. אבל אני לא בטוח שזה יכול לעבוד דבר כזה.

היו לי עוד השגות על מופע הביזאר, אבל יש איזה פושטק שיש ללכת לקחתו מהגן שבו הוא נמצא. אז אחורי זה.

* אום קדם דורשת להכיר בזכות היוצרים שלה על "שירת הבירבור", שזו אכן יציאת מופת של האיקו פוליטי שכזה.