מעניין היה לראות היום את השער של אידיוט אחרונות. על השער נכתב בענק: "זינוק בוול סטריט". מתחת לזה נכתב "נאום אופטימי של נגיד הבנק האמריקאי הקפיץ את הבורסה ליום הטוב ביותר זה שלושה חודשים".

עהההה-כשיו, כל מי שטיפה קורא חדשות, או אפילו רק עוקב בטלוויזיה "מה עשה הכסף שלנו היום" כמו שאומר המעצבן הלאומי, יודע שלמר בן ברננקי, ירום קלונו, לא נשארה אפילו טיפה של אמינות, ולאף אחד לא מזיז שריר בתחת מה הוא אומר או לא אומר, ובוודאי שאיש לא ירוץ לקנות מניות רק בגלל שהאפס הזה, שידיו מגואלות בטינופת הקריסה הזו לא פחות מרבים אחרים, אומר שיהיה סבבה. אם ברננקי היה יכול בנאום אופטימי להעלות את מדד המניות או אפילו להאט את צניחתן, הוא היה עושה זאת לפני שהם צללו מתחת לנתוני אמצע העשור הקודם.

בידיעה עצמה, אליה מפנה הכותרת הפסקנית הזו, כבר מוסברת הסיבה האמיתית לחג החריג שנפל על בית השוורים והדובים שבקצה מנהטן – דו"ח חיובי להפתיע של חברת סיטיבנק, שמדבר על רווחים בחודשיים הראשונים של השנה, ומאפשר טיפה של אופטימיות שהבנק יצליח להינצל מקריסה או הלאמה. לא ברננקי ולא זמבביר, אלא נתונים פיננסיים ממשיים.  אבל מספר האנשים שקורא את השורות האלה בטל בשישים לעומת מספר הרואים את הכתוב בשער.

כאן מתחיל הוא האדם לחשוד, שמא בייחוס הנסים והנפלאות לכושר הניבוי של ברננקי אין כוונת העושים במלאכת המוזס להלל את ברננקי עצמו, אלא לרמז על מקבילו המקומי, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שכידוע נתן אף הוא אתמול נאום, אבל דווקא נאום קצת פסימי, שלא לומר ריאלי, שדיבר על צמיחה שלילית. נוכח צירוף מקרים זה, תוהה הוא האדם שמא אמירת האמת המטרידה של פישר (לא של ברננקי, וסליחה עם הקוראים על הבלבול) היתה לצנינים בעיני האוליגרנוני ואינטרסיו העסקיים הענפים.

ואם היה לו לאדם ספק כלשהו באשר להיקש הלוגי הזה, הרי הוא נגוז למראה "ביקורת הטלוויזיה" של מרירת הבית בידיעות, גפי אמיר, שבמקום לכתוב על טלוויזיה משתלחת בנגיד ובבנק ישראל בכלל על התוכנית שהציגו אתמול במסגרת אותו נאום לא מטייח של פישר.

כמובן שיכול הוא האדם להבין את כל זה וגם להאמין שדווקא האוליגרנוני ומלקטי שיירי שולחנו הם הפועלים מתוך דאגה לאינטרס הציבורי, ושבאמת איום ונורא שנגיד בנק ישראל לא משווה למצב פנים שמחות יותר מכפי שהבנתו המקצועית מאפשרת לו ביושר לעשות. יכול הוא אותו אדם גם להאמין בירח עשוי גבינה, ובמיוחד מוזמן הוא אותו אדם להאמין שיש ביכולתי למכור לו את גשר הירקון, וכי זו עסקה שכדאי לו לבצע. לפרטים אפשר לשלוח אימייל.