עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

נקמתו של נילס הולגרסון

Posted on: 30 ביוני 2009

שבוע שעבר קיבלתי טלפון.

 

"שלום, מדברים ממשטרת תל אביב".

– במה אוכל לעזור לכם?

"אנחנו צריכים שתבוא אלינו לשיחה"

– בנוגע למה?

"בנוגע לבלוג שלך"

– אוקיי… תוכלו להגיד לי באיזה פוסט מדובר?

"(צחוק מגושם משהו) הא-הא, הגזמת קצת… תבוא, נדבר".

 

טוב, קבענו ביום שני, שבסוף לא הסתדר לי. ביליתי את כל היום בניסיון לתפוס את "החוקר רונן" כפי שזיהה את עצמו בטלפון, ולהגיד לו שאני תקוע עם הילדים ולא אוכל להגיע. לא הצלחתי לתפוס אותו ולמחרת (היום) נסעתי לשם. פגשתי את החוקר דני, חברו של רונן דנן, שלאחר שצעק עליי קצת החל לחקור אותי על כתיבתי המסוכנת.

 

האמת שהקלגס היה בסדר. נראה שהוא מהסוג הראשון או השני מתוך ארבעת סוגי השוטרים*. אז מה רצה ממני? אריה אלדד. לפני איזה שנה, אחרי שאריה ניסה להעמיד פנים שחוקי מדינת ישראל זה מה שמעניין אותו במטרה להסית לרצח ראש הממשלה, איבדתי איזה פיוז או שניים וכתבתי שאם יירצח פה ראש ממשלה, ארצח אני את אלדד. לא באמת התכוונתי לסכן שערה מפלומתו של נילס הולגרסון שלנו, אלא רק להראות לו שאם רוצים לאיים על משהו, מוטב לשים את הזין על השולחן ולא להתחבא מאחורי חוקי המדינה וניסיון שקוף להסתי את נוער הגבעות באופן בר-הכחשה. בעקבות הכתבה היתה כתבה באתר האינטרנט של עיתון מעציב, וגם עימות רדיופוני ביני לבין האפס הבזוי בתוכנית של אראל סג"ל.

 

זמן קצר לאחר מכן הורדתי את הפוסט ההוא (שהתפרסם בקפה דה מרקר יען כי כאן שוב היו בעיות טכניות…) וגם פרסמתי בסקופ מאמר שמסביר למה פרסמתי איום שאין לי כוונה לקיים ולמה אני לא באמת מתכוון ללכלך את הידיים שלי בגוש מוגלה שנשרה מהווגינה של המפקדת אקה. אבל מסתבר שטחנות הצדק טוחנות מאד לאט, והנה השבוע נדרשה משטרת ישראל – שכבר פתרה את שאר הפשע – לחקור גם את האיום הפלילי הזה, ואני החמצתי עקב כך טיפול שיניים.

 

נו, אני מקווה שנילס הולגרסון (שמרח את עצמו בחרא של אווזים וקורא לעצמו אריה אלדד) נהנה מנקמתו הקטנה, כי לא נראה לי שאפילו קלגסת ישראל תהיה מטופשת מספיק להשחית עוד משאבים על השטות הזו.

 

אגב, קראתם שאלדדושקה שלנו מעורב כנראה בשחיתות, ונותן לעמותה שהקים לשלם את משכורות עובדי מפלגתו המאוסה? הוי, האיש הישר ותם הדרך… אגב, העמותה הזו גם מצחיקה. העמותה נועדה להקים ולנהל תנועת נוער בשביל חבר'ה צעירים שרוצים להיות יודונאצים, אבל לא בא להם על הדרישות הארכאיות של הדמון יהוה. ובכן, נילס, אנא הפנם: בלי יהוה אין אפילו בדל של שבב הצדקה להתעקשות הפולקיסטית המסריחה שלך ושל דומיך להשליט עלינו מלחמה ללא קץ. אפילו רוב הנוער מבין את זה. רק אנשים שהורעלו מבית בלאומנות כמו שאבא שלך הרעיל אותך (וזה תוך כדי תרגום והערצה של המבקר החריף ביותר של הלאומנות בפילוסופיה האירופית. הוי האירוניה) מסוגלים כל-כך להתעקש. אולי תחזור בתשובה וזהו? בכל מקרה, כאמור, אתה יכול להיות רגוע – אני לא באמת מתכוון להרע לך. אני אתן לקארמה לעשות את זה לבד.

 

נ.ב. תודה לעז ערן לבית ורד שבא לחתום לי ערבות ולשחרר אותי ממצודת הקלגסת….

 

* יש ארבעה סוגים של שוטרים במדינת ישראל: רבע שוטרים ממש טובים, מאלה שאתה פשוט מתמלא יראת כבוד של "הבנאדם הזה ממש טוב במה שהוא עושה"; רבע שהיו יכולים להיות טובים אילו שלטו בני הסוג הראשון בתרבות הארגונית; רבע שלא צריכים להיות שוטרים; ורבע שלפי מידת הצדק הטהור מגיע להם כדור בראש, על הפללה סיטונית של אזרחים בפשעים שלא עשו והרס חייהם, וכן ביצוע פשעים חמורים בעצמם, לעתים קרובות בשירות ארגוני הפשע.

3 Responses to "נקמתו של נילס הולגרסון"

כלומר במדינה מתוקנת אין ספק שהגזמת אבל ישראל היא לא מדינה מתוקנת ואחרי כול כיפופי החוק כלפי החוליגנים מהימין כולל מחתרת ורצח ראש ממשלה קצת קשה לי לבוא אליך בטענות שאתה מטעים את הימין ממה שהוא מטעים אותנו.

זה באמת סיפור קצת מוזר. אבל, כששוטר מקבל תלונה כי אדם מאיים לרצוח חבר כנסת אתה מצפה שיתעלם?

לא ירדתי פה על הקלגסת. כמו שאתה אומר, כשאדם כותב על חבר קלסת "אקח אקדח ואדפוק לך כדור בראש", שומה על הרשויות לוודא שמדובר רק בפקה פקה. אין לי בעיה, למרות שזה ביזבז לי זמן. סתם חלקתי איתכם את האירוע 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עזרו לאבו קדם להאכיל את הילדים

עמודים