כן, מר ביילין, מגיע לנו
Posted on: 5 בינואר 2011
יוסי ביילין, האיש שהפך את מרצ מכוח שאין להתעלם ממנו לסרח עודף בקצה המפה הפוליטית, מוכיח שוב שאינטליגנציה וחוכמה לא בהכרח הולכים ביחד. על מנת המשכל הגבוהה של ד"ר ביילין אין אדם רציני שיחלוק, אבל תבונתו הפוליטית מפוקפקת במקרה הטוב, ולמקרה שמישהו שכח טרח האיש לשוב ולהזכיר.
בראיון לערוץ 1 אמש טען ביילין כי על נשיא המדינה הנוכחי לחון את נשיא המדינה לשעבר המורשע באונס, משה קצב, מיד לאחר שייגזר דינו. הנימוק העיקרי שנתן ביילין לרעיון המשונה לא היה כבודו של האנס, אלא כבודה של המדינה.
אמנם ביילין קשקש גם משהו על זה שקצב כבר נענש מספיק, וניגע בזה בקטנה: ביילין טוען שמבחן בוזגלו לא רלוונטי כאן, שכן קצב לא היה בוזגלו גם במשך המשפט. האמנם? גם את בוזגלו היו שופטים מאחורי דלתיים סגורות? גם לבוזגלו היו נותנים במה כזו להשתלח בקרבנותיו ובכל העולם? סליחה, אבל מבחן בוזגלו תקף במיוחד כאן.
אבל את עיקר תשומת הלב משכה הטענה האחרת של ביילין. לדבריו, "לא מגיע לנו כישראלים לראות את מי שהיה נשיא המדינה יושב מאחורי סורג ובריח".
לכאורה, טענה מתוחכמת, שאינה מצדיקה את מעשיו של הפושע אלא מעמידה את טובת הכלל בראש סדר העדיפויות. אבל למעשה, כמו שקרה פעמים כה רבות בעבר, מרוב תחכום יוצא מר ביילין כששגיאה עקרונית בידו.
למרות שקצב הוא זה ששלח ידיים, נצמד, הצמיד לרצפה והחדיר את איברו בכפייה, הוא לא עשה את זה לבד. הוא עשה את זה בחסות מערכת פוליטית שלמה שנתנה לו להגיע למעמד שהטיל אימה על הנפגעות וגרם להן לחשוש להתלונן. הוא עשה את זה בחסות מערכת ששמעה במשך שנים את הרינונים ולא טרחה לחקור, או לבלום את עליית הפשפש. הוא עשה את זה בחסות מערכת שבה גם כשהיה לגורמים מסוימים אינטרס מובהק לחשוף את פשעיו, הם הסכימו לעשות זאת רק בהיחבא, בין חברים, וסירבו להוציא את "הכביסה המלוכלכת" לאוויר הציבורי, כי לטעמם זה לא היה מעניינו של המעסיק שלהם ושלו. ואגב גורמים מסוימים – מדובר בצוות של מי שביילין התפרסם בכינוי הפודל שלו. מקרה? אולי.
אז כן, מר ביילין – בהחלט מגיע לנו. מגיע לנו שתעמוד לנו מול העיניים תזכורת מתמדת לעונשם של גבהות הלב וחוסר הרסן. מגיע לנו שיהיה במשך מספר שנים מה שיזכיר לנו שלא משנה כמה גבוה הגעת, החוק עדיין נמצא מעליך. מגיע לנו להתבייש בזה שנתנו לאיש שמקומו בבית הסוהר להגיע לבית הנשיא, להתבייש, לזכור ולא לשכוח. למר קצב מגיע לשבת בבית הסוהר, לקרבנותיו מגיע לראות אותו שם, לשאר קרבנות התקיפה המינית מגיעה הוכחה חיה שאפשר וצריך והתלונן ולנו, שאפשרנו לו לבצע את פשעיו, לא מגיעה חנינה מחלקנו בכך.
11 Responses to "כן, מר ביילין, מגיע לנו"
5 בינואר 2011 at 10:41
בקשת – ריטווטתי. כי אני מסכימה עם כל מילה, כמובן. ביילין הוא אחד האפסים הגדולים ביותר שגדלו בפוליטיקה הישראלית. אגב – אינטליגנציה גבוהה וטפשות הולכים מצויין ביחד, תמיד.
[…] This post was mentioned on Twitter by ygurvitz and others. ygurvitz said: RT @AbuKedem: כן, מר ביילין, מגיע לנו: פוסט חדש http://kedem.site.co.il/?p=63343 נא לרטווט. תודה. […]
5 בינואר 2011 at 12:46
בין ההתייחסויות הרבות למשפט קצב הייתה קריאה לחקור גם את מקורבי קצב על כך שידעו ושתקו. הידיעה שהפנת אליה מעיתון 'הארץ' מראה כי לא רק את מקורבי קצב יש לחקור, אלא גם את מקורבי פרס. היות וביילין אינו אדיוט מושלם, הוא כנראה מכין לעצמו אליבי.
אין להתייחס כפשוטם לדברים אותם אמר ביילין. אלו כמובן הבלים מוחלטים, המזכירים יותר מכל דבר אחר את הנאום המביש שנשא פרקליט המדינה משה לדור, בנסיונו הנפשע להגן על עמדת הפרקליטות בעניין עיסקת הטיעון (וראו התייחסותו של יוסי דר לנושא זה). אבל זהו אינו העיקר. העיקר, לדעתי, נמצא במשפט הבא: "לטעמם זה לא היה מעניינו של המעסיק שלהם ושלו. ואגב גורמים מסוימים – מדובר בצוות של מי שביילין התפרסם בכינוי הפודל שלו. מקרה? אולי".
לא, לא מקרה! כמו שצויין, ביילין לא עד כדי כך אדיוט.
5 בינואר 2011 at 14:27
באמת התכוונתי לשאול אותך ואחרים. מידי פעם התגובה מחכה לאישור, מידי פעם ברגע לחיצת "להגיב", המסך טוען מחדש דף נוכחי (refresh) ללא הודעה כזו, ומדי פעם התגובה מופיעה מיידית.
כאשר מדובר באתרים אשר בעליהם לא מעוניינים לפרסם את תגובותיי, אני מניח כי הם, ולא הממשק, מצנזרים אותי. אך כאשר אני מגיב ואין חשש שתגובותי לא ראוייה לפרסום, גם אז לפעמים התגובה לא מתפרסמת. כאשר אני שולח שנית את אותה תגובה כדי לוודא, הממשק מודיע כי כבר קיימת תגובה כזו.
איך זה עובד מבחינה טכנית כל העניין הזה של הצנזור?
5 בינואר 2011 at 14:33
נפלאות דרכי הוורדפרס. בבלוג שלי אני לא זוכר אי פעם שצנזרתי אותך מבחירה. ביופוסט עשיתי את זה פעם או פעמיים לכל היותר כששמת מניפסט באורך כל כתבי גרפומן שלא היה קשור בשיט לאייטם עליו הגבת ( 🙂 ) , אבל לא פה. בכל מקרה, אני מקווה שהממשק הפסיק לזהות אותך כספאם ויאשר את התגובות שלך (ושל כולם חוץ מספאמרים אמיתיים והדפוק הזה שיש לו אובסס אליי, למרות שגם הוא מדי פעם מגיב לעניין) באופן אוטומטי. אבל אני לא יכול להבטיח. מה שאני כן יכול להבטיח הוא שבכל פעם שהממשק ישים תגובות שלך בהמתנה, בהנחה המאד סבירה שהן תהיינה לא פסולות בעיניי, אני אאשר אותן ברגע שאראה שהן ממתינות.
5 בינואר 2011 at 15:13
"האיש שהפך את מרצ מכוח שאין להתעלם ממנו לסרח עודף בקצה המפה הפוליטית"
כל כך מסכימה איתך בנושא הזה. נושא שמשום מה לא מדברים בו ולא שמים את האצבע על מי שרוקן את מרצ משמעותה.
ואם כבר מדברים על זה (וסלח לי שאני לוקחת את הפוסט דווקא אל השורה הראשונה שבו) אז כדאי להזכיר שהרעיון הגאוני להביא את ביילין למרצ עלה במוחו הקודח של הקדוש הנערץ על מחנה השמאל – דרור שטרנשוס ז"ל ,שבהיותו הפרסומאי המועדף והיועץ הנערץ על מחנה השמאל (כבר אמרתי?) הצליח לייצר כל כך הרבה נזקים למחנה השלום ולתנועות השמאל שהיה צריך להכנס לספר השיאים של גינס.
הוא, על הצלחותיו המרובות בהחרבת ההסברה השמאלית, וראשי השמאל – על הטמטום הקיצוני שהם חוזרים ומפגינים בהתנהלותם הפוליטית ובבחירות הפרסומיות שלהם.
5 בינואר 2011 at 15:18
לי יש עוד חשבון עם מר ביילין: אם לא הוא, יש להניח שב-2003 היינו מצליחים להכניס את עלה ירוק לכנסת. אמנם השנים הוכיחו שבועז וכטל בתור חבר כנסת היה עושה יותר נזקים למטרת הלגליזציה מעשרה רן שריגים, אבל היו נכנסים גם דן גולדנבלט ושי חכים המצוינים, והיתה נעשית עבודה רצינית, וגם וכטל עצמו היה עושה גם עבודה רצינית לצד השטויות שלו…
אבל כל-כך הרבה תומכים פוטנציאליים הצביעו מרצ "כי חייביייייים להכניס את יוסי ביילין" שלא הצלחנו.
5 בינואר 2011 at 15:44
ביילין לא מפזר מילים אלא רוקם דילים.
לאור תקדימי העבר, הדילים עלולים להתקיים על אפו וחמתו של הציבור הנאור. הפודל מגן על שולחו (ועל עצמו), ואין להתיר זאת. לא מפתיע שמר אברהם בורג שימש כבורר מהעולם התחתון בין קצב לפרס בנושא "קיזוז העבירות" שלהם, לקראת הבחירות לנשיאות. כל השלושה צריכים לבלות יחד באותו תא, ואם ביילין ידע ותיכך, שיצטרף.
5 בינואר 2011 at 23:33
יוסי ביילין מתפתל ומתעקם
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1207995.html?more=1
בראיון לגלי צה"ל, אמר ביילין כי "לא היה מה לעשות עם המידע הזה אז, ואין מה לעשות עם זה גם עכשיו, כיוון שאיש אינו מסכים להעיד על סמך שמועה". לדבריו, "לפני בחירת קצב לנשיא בשנת 2000 באו אלינו אנשים שתמכו בפרס, ואמרו לנו שאין לנו מושג איזה מין אדם הוא קצב".
שר המשפטים לשעבר הוסיף כי "שמענו שמועות על קצב, כמו גם על פוליטיקאים אחרים, מה הייתי אמור לעשות בעניין? איש לא היה מאמין שהוא אנס את העובדות שלו בכל מקרה".
5 בינואר 2011 at 10:37
זה כל כך מוזר שזה גרם לי לחשוב שאולי ביילין מדבר מהנסיון?
אולי איזה איבר של הנשיא הנוכחי נתחב בעכוז הפודל שלו (או ההפך) והוא רק מנסה ליצור תקדים שלא שולחים נשיא לשעבר לכלא?