טוף הצטברו הרבה דברים במהלך הסופ"ש, במהלכו במקום לכתוב פוסטים לקחתי את הכלב לגז (אין לכם מושג כמה דבילי הוא נראה בלי הפרווה המפוארת שלו, גם בלי הפומפון שהספרית קשרה לו לקולר. אני אצלם בקרוב תמונה ואראה לכם. הוא כלב, לא יהיה מודע לגודל הפדיחה), והתעסקתי בענייני שבת עם הילדים וגם דהרתי לאיזה דדליין מעצבן (אותה עבודה שהתשלום עליה מעוקל בידי פקיד השומה, על שום מה שאני חייב לו מ-2010… לא עליכם). בקיצור, לעבודה:

חוזרים למאבק נגד התועבה המכונה המאגר הביומטרי. הפיילוט יוצא לדרך, וכמובן שכל ההבטחות שקיבלנו מחבר הקלסת מאיר "תותי פרוטי" שיט-רית, משר שנאת הזרים ישי ומכל השאר שוות לתחת. השר מיכאל איתן כבר השמיע את האתרעה בנדון, אבל כמובן שמתעלמים ממנו. יש לחזור ולהפעיל לחץ על חברי הכנסת. בקרוב אפרסם רשימה מעודכנת של חברי הוועדה הרלוונטית ומספרי הטלפון שלהם. בינתיים קחו לכם שלל לינקים:

עירא אברמוב המצוין מסכם את ההתפתחויות האחרונות.

No2Bio – אתר המאבק נגד התועבה, המכיל פחות או יותר כל מה שאתם צריכים לדעת.

מצגת בנושא. הורידו והפיצו לחבריכם.

דף קבוצת הפייסבוק, שם תוכלו למצוא את כל הקישורים הרלוונטיים האחרים.

אה, והקשר עדכני ומעניין.

תילחמו נגד הזבל הזה, כי כשזה יעבור, ובערך שתי שניות אחרי זה המאגר ייפרץ ויגנבו לכם את הזהות, תצטרכו להחליף אצבעות. ופנים. וגם רשתיות. עסק לא פשוט בכלל.

גם לפני הפיגוע באיתמר, שנתן לנתניהו את התירוץ שהוא כה אוהב, היה ברור שאין לו שום כוונה לעשות אפילו צעד קלוש בכיוון של העמדת פנים כמתקדם לעבר הסדר. בסוף השבוע התפרסם שהוא הציע לאיחסוד הלאומני להצטרף לגועליציה שלו – כלומר לשלושה מארבעתם, ולא למיחזיר בן ארי. כי בכל זאת צריך להעמיד פנים שאנחנו לא יהוה-נאצים גמורים. האיחסודניקים דרשו ממנו לבנות כמה אלפי יחידות דיור בשטחים הכבושים, וביבינוקיו לא רצה להסתבך כה ישירות עם אובמה, אז זה לא הצליח. אולי בחסות הפיגוע הוא ירגיש שהוא יכול.

אחד המגיבים שם לי את הלינק הזה. אני חוזר שוב: אם יש תלונה על נישואין בכפייה, המשטרה חייבת להתערב, ועל הזין שלי הרגישות, האוטונומיה התרבותית, הדתית והזמבבירית. אבל בלי תלונה אי אפשר לעשות כלום, ולכן נשים בדואיות עצמן חייבות לקדם בקרב אחיותיהן תודעה שמאפשרת תלונה. זה לא ייגמר אם לא נספר.

בינתיים אני קורא שמתפתח לו שסע נחמד בציונות הדתית. הפחות הזויים ביניהם מבינים לאן מובילים אותם הפסיכים הגמורים, בשעה טובה, ומנסים באיחור רב לסגת מהתהום. האם הפעם יצליחו היורשים לכאורה של חנן בן חנן, יהושע בן גמלא ויוסף בן גוריון לנצח את הקנאים ולמנוע את החורבן?

אגב – הידעתם שאין בכל הארץ רחוב אחד על שם חנן בן חנן, מנהיג ממשלת המתונים במרד הגדול שנרצח על ידי חולי הרוח שהביאו לנו את חורבן הבית? אומר משהו על הציונות, אני חושב, ולא משהו טוב במיוחד. על שם יהושע בן גמלא יש כמה רחובות, אבל זה בגלל שהוא היה "גדול בתורה". יוסף בן גוריון, כמובן, התמזל (או איתרע) מזלו שיהודי נמוך מפלונסק אימץ את שמו, ולכן יש המון רחובות בן גוריון. אבל נותרת בעינה העובדה שאת אלה שצדקו לא מצאה המדינה לנכון להנציח. לעומת זאת, על שם יוחנן בן לוי המתועב (יוחנן מגוש חלב) ועל שם הטרוריסט חולה הרוח שמעון בר גיורא שערך טבח של אלפים בירושלים יש המון רחובות.

פרס ישראל לשמעון מזרחי – אני קרוע. כמי שהיה בנערותו אוהד חולה של מכבי, ועבר לתעב אותה בבגרותו אחרי פרשיות כמו שכיבות השמיכה, פרשת הפיצה, הסירוב לעלות לקבלת מדליות המפסידים בגמר ועוד ועוד, אני חייב להודות שיש פנים לכאן ולכאן. מצד אחד, דון שימון באמת בנה כאן מועדון ספורט אדיר שהביא למדינה המון כבוד בינלאומי והישגים חסרי תקדים, שעם כל התלונות על הדורסנות לא עשה שום דבר שאחרים לא היו יכולים לעשות גם הם – ושאף אחד לא יספר לי שמנהלי הפועל רמת גן, הפועל תל אביב והפועל ירושלים יותר מוסריים. הם פשוט היו ועודם פחות טובים בזה. גם הדיבורים על כך שגם לפני מזרחי מכבי והכדורסל הישראלי הגיעו להישגים (גמר גביע אירופה למחזיקות, מקום חמישי באירופה) מגוחכים. פשוט אין מה להשוות. מצד שני, הצטברות הפרשיות (וזה בלי לדבר בכלל על הבנק של מוני, שמי שמאמין שדון שימון לא ידע עליו דבר מוזמן לפנות אליי לקניית גשר במחיר מבצע) היתה פוסלת כל אדם אחר לפרס שכזה. ומכיוון שבמכבי עסקינן, אולי זה רק הולם שאת הפרס לדון שימון יעניק לא אחר מטל ברודי. הכל נשאר במשפחה. מסקנה: שימון היה צריך לקבל את הפרס הזה לפני עשר או חמש-עשרה שנה, לפני שהתפרסמו כל השערוריות.

לסיום, אני רוצה לאחל רפואה שלמה לבנימין "פואד" בן אליעזר – ולו רק כי אם הוא ימות אנחנו לא נפסיק לשמוע כל מיני שירי הלל מגוחכים שלגמרי יחליקו על כמה שהאיש הזה מושחת ובהמי.

בהמשך היום, לכל המאוחר מחר, יעלה פוסט שיעסוק בחדשות חוץ. תודה שטסתם רדיקל מקלדת ואל תשכחו לתמוך, אם יש באפשרותכם, בפועלו של כלי תקשורת מצוין וחינוכי זה.