חזרה למקום המוכר והנוח
Posted on: 13 במרץ 2011
- In: כללי | פוליטיקה - פנים
- 24 Comments
את רוצח הילדים מאיתמר יש לתפוס, ולמרבה הצער יש לערוך לו משפט הוגן ואז לכלוא לשארית ימי חייו העלובים. אני אומר למרבה הצער כי מידת הצדק הטהור היתה לתפוס, לענות בדרכים יצירתיות בפומבי ולהשאירו חי, אך עיוור, קיטע ומסורס, למען יהווה אזהרה חיה (בקושי) לכל חלאה החושבת ללכת בדרכו. הסיבה היחידה שאין לעשות כך היא שאין למדינה זכות לעשות זאת, ולא כי לא מגיע לו. אפילו אם הרוצח היה אביו של אחמד מוסא ז"ל, שנורה בראשו על ידי בן עוולה ממרחק מאה מטרים ללא כל סיבה (והוא כמובן לא הרוצח), אין מחילה למי ששוחט תינוקת בזרועות אביה.
ולאחר שאמרנו כל זאת – מי לא ראה את זה בא? נעזוב את חוסר ההתקדמות בתהליך המדיני. נעזוב גם את הגזל המתמשך והבזוי במזרח ירושלים. אבל כשהמתנחלים (כולל, כמדומני, תושבים מאיתמר, אחת ההתנחלויות הקיצוניות ביותר) משתוללים בפוגרומים של "תג מחיר" (במסגרתם הם מענישים פלסטינים על מעשי ממשלת ישראל) ולעולם אינם נענשים, כשצבא הכיבוש מתפרץ לבית, יורה בקשיש במיטתו לאחר שהתעורר בבהלה כתוצאה מן ההפרעה ואז הצבא החוקר ושופט את עצמו קובע שהיורה פעל כשורה (רק דוגמא אחת מתוך שלל מעשי רצח של פלסטינים בידי צה"ל שאירעו מאז הפיגוע הקודם), כשארבעה נערים שיכורים (כולל אחד מאיתמר, אגב) רוצחים צעיר ערבי תוך קריאות גזעניות ומואשמים רק בהריגה, כשלמרות שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק של הרשות הפלטוסטנית עם כוחות צה"ל ממשיך אותו צה"ל לחדור מדי יום לשטחים שב"שליטה ביטחונית פלסטינית" ולבצע מעצרים, כשילדים בני 11 נעצרים מדי שבוע בחברון, במזרח ירושלים ובנבי סלאח, כשהורים מושפלים דרך קבע לעיני ילדיהם כשיטה – כמה זמן אפשר ברצינות לחשוב שזה יעבור ללא תגובה?
ושוב – התגובה המסוימת הזו אינה מוצדקת. היא מגונה ובזויה ועלובה וחייבת להיענש בלי קשר לכלום. אבל לחץ גורר פיצוץ, והרעיון הנלעג שעל הפיגוע הנתעב הזה יש להגיב באותם מעשים שהניבו אותו (עוד בנייה, עוד גזל, עוד השתוללות ותג מחיר) הוא דוגמא מושלמת לחוסר שפיות – חזרה על אותו מעשה עצמו שוב ושוב בציפייה לקבל תוצאה שונה.
אלא אם… זו דווקא כן התוצאה הרצויה, כמובן. התגובות מימין ומימינה יותר בהחלט מעוררות את הרושם שהדוברים חשים הרבה יותר בנוח מול סוג כזה של התנגדות מאשר מול התנגדות לא אלימה ושימוש באמצעים כמו חרם. כך ראש המכשלה, הברון פון ביבהאוזן, שמתעלם משיתוף הפעולה הנמרץ של כוחות אבו מאזן ומהירידה החדה בהסתה נגד ישראל בשטחי הרשות, ונזעק להאשים את אומות העולם שאינן מגנות את הרצח עוד בטרם הספיקו לעשות כך, וכך יו"ר מועצת פש"ע דני דיין, שעט על המציאה כמוצא שלל רב כ"הוכחה" שאין חדש תחת השמש. כי הרבה יותר קל להתמודד עם טרור נפשע מאשר עם התנגדות שלווה ואפקטיבית בהרבה. חיים קלים להסברה המתקרבנת.
ממש כמו אמא פולנייה, שמנדנדת ומחטטת רק כדי שתוכל להגיע למקום המוכר והנוח של העלבון כשאומרים לה לרדת מהווריד, כך ישראל – הורגת, גוזלת ומשפילה, ומרגישה לגמרי בנוח כשהדברים מניבים תוצאה טראגית ש"מוכיחה" את צדקתה. מעניין איך את כמות הפיגועים המגיעים מלבנון בעשורים האחרונים אפשר לספור על כף יד אחת, וכמוהם את כמות הפיגועים המגיעים מעזה מאז ההתנתקות (כמות העומדת על אפס, בלי לספור צינורות מעופפים). אולי זה בגלל שיש הפרדה ברורה, וגדר, וגבול של ממש? אולי בגלל שאין חיכוך, ובלבנון אין גם פלישות והפצצות מדי יום? לאאאאאא. זה משהו גנטי, כמובן. בידוע שעשיו שונא ליעקב. אז יאללה, נאשר עוד יחידות דיור גזלניות בשטחים הכבושים. זו הדרך להבטיח שלא יהיו מעשי רצח נוספים.
ולקראת סיום בעניין זה – כאמור, הרשות הפלטוסטנית עושה מאמצים גדולים מאד נגד הטרור, וזה לא דבר של מה בכך. אבל אם אבו מאזן רוצה באמת להילקח ברצינות בנושא, הגיע הזמן שיודיע שארגון המרצחים המכונה "גדודי חללי אל-אקצה" מורחק בזאת מכל חברות בארגון הפת"ח שבראשותו – ויגבה את הדברים במעשים. אי אפשר גם וגם. גם אם לקיחת האחריות של הארגון הזה היא סתם תפיסת טרמפ, היא מוכיחה מה טיבו. יעזור גם אם כוחות הרשות יהיו אלה שיתפסו את המנוול.
עדכון: גם חמאס המטונף חשף את פרצופו האמיתי (למי שעדיין לא הבין) כשחילק סוכריות ברחובות רפיח כדי לחגוג את התועבה, תוך שהוא מסתיר בדיווחיו את הפרט הטכני הקטן של שחיטת תינוקת.
ובאמת לסיום – האם אנשי איתמר יפיקו גם לקחים ממחדלי האבטחה המזעזעים שלהם? לא מודיעים לצה"ל על נגיעה בגדר (לפחות יש להם גדר, לא כמו חולי הרוח הגמורים מבת עין שמסרבים בפרינציפ להקים כזו), ומאפשרים לרוצחים להסתובב להם בישוב שעתיים, לעשן סיגריות ולעבור כמה בתים לפני שמצאו מקום מתאים לרצוח? האם יש קשר בין שבת קודש לבין רפיפות האבטחה? האם לא עברו כבר 2000 שנה מאז שנקבע שפיקוח נפש דוחה שבת? כנראה שלא. כותרת בוואלה!: "זעם בהתנחלויות – מאשימים את הש"ג". אולי כדאי שהש"ג יבצע מלאכתו נאמנה?
טוב, נעלה את זה ומאוחר יותר בלי נדר יהיה פוסט נוסף על עניינים שוטפים.
הערה מנהלית: הגיעו שתי תרומות לקרן להצלת אבו קדם ומשפחתו. אני מודה מקרב לב לתורמים ומאחל להם שבמהרה בימינו לא יהיו תלויים במכשלת פון-ביבהאוזן ונפוליאון בונאקירוב לביטחונם ולרווחתם. תרמו גם אתם – All the cool kids are doing it.
24 Responses to "חזרה למקום המוכר והנוח"
13 במרץ 2011 at 12:05
פוסט מעולה, ואין הרבה מה להוסיף. אבל מה קרה ל"פרוייקט 300" קצת התאכזבתי שלא היה לי חומר קריאה איכותי בשבת…
13 במרץ 2011 at 12:07
כן, אני לא ממש עומד בזה. נשתדל להשלים חוסרים בימים כפולים, אבל הכישלון יישאר. לא יודע איך יוסי עושה את זה (אני כן יודע, אין לו ילדים ולא כלב שהיה צריך לקחת לגז בשישי בבוקר במקום להעלות פוסט, אבל נעזוב זה…). כמו כן היה לי דדליין צפוף. עדיין: כשול נכשלתי. בעסה.
13 במרץ 2011 at 12:09
אני חושב שאחת הבעיות היא ההסתה בספרי הלימוד.
אם בצד הפלסטיני לא מציגים את הצד השני (היהודים ) כבני אדם אז לא חשוב מה שתעשה כל מה שהילדים יונקים ישאר בתור בוגרים.
תכנס קצת לאתר של ממר"י ותבדוק.
13 במרץ 2011 at 12:13
גם אצלנו יש הסתה בספרי הלימוד. כשמישהו מעז להכניס לספרי הלימוד את נקודת המבט של הצד השני קמה זעקה. וזה בחינוך החילוני. הדתיים בכלל לומדים את תורת העליונות היהודית בריש גלי. נכון, יש הסתה בספרי הלימוד שלהם וזה פסול, אבל זה בטל בשישים לעומת המציאות בשטח. אם לא היינו הורגים, גוזלים ומשפילים, לא היה להסתה במה להיאחז.
13 במרץ 2011 at 12:25
זהירות קטע לא מוסרי: היי רדיקל מקלדת. מה זה התרככת לי. אנו חיים בחברה מופרטת, אז אולי יהיה קל יותר להסביר את הדברים בלשון כלכלית: לכל דבר ישנו מחיר (או 'תג מחיר' בלשון המתנחלים), כאשר אנחנו הורגים כמה מאות ילדים זהו 'תג מחיר' שאנחנו כמדינה גובים מהפלסטינים על רצוננו לפגוע בשלושה מחבלים או יותר ש"מגיע להם". ולעומת זאת מי שבונה 'וילה בג'ונגל' תג המחיר שישלם על כך יהיה שה'ילידים' יפשטו לעת לילה כמו ה'מאו מאו' בקניה ויגבו ממנו את תג המחיר על כך. תחליט לבד איזה תג מחיר יותר מוצדק או יותר מוסרי…
13 במרץ 2011 at 13:15
אני למדתי במערכת החינוך הישראלית וחברתי מורה.
אני לא ראיתי בספרים שלה ולא זוכר שאי פעם הגדירו את הערבים כטמאים\קופים \חזירים.
זה שאין בספרי הלימוד אג'נדה של שמאל קיצוני זו לא הסתה.
אלא אם אתה אומר שמי שציוני הוא גזען\מסית ואין לו מה לחפש פה.
האם למשל בטלויזיה הלימודית הישראלית יש סרטון מעין זה:
http://www.youtube.com/watch?v=WFdK2Cyv18s
אני מכיר את "שלום סומסום"
13 במרץ 2011 at 13:27
רונן, לא אמרתי שזה אותו דבר. ואתה גם מתעלם מהשינויים שחלו בעשורים האחרונים. אתה ואני למדנו במערכת חינוך שעוצבה בידי שרי חינוך מתנועת העבודה. הילדים של היום לומדים במערכת שעוצבה בידי המפד"ל, הליכוד וסגני שרים מש"ס. עם זאת, מערכת חינוך שלא מלמדת שהיה גירוש, שלא מלמדת על מעשי טבח ועל אפליה, שלא מלמדת כלל את הבעייתיות החוקית והמוסרית שבהתנחלויות, ומציגה את האיבה הערבית כמשהו שמבוסס על איזו שנאה גזעית שלא קשורה לכלום מהווה גם היא הסתה. זה פשוט סוג יותר מעודן ומתוחכם, אבל לא פחות אפקטיבי. ושוב – זה במערכת החילונית. בדתית זה הרבה יותר גרוע.
13 במרץ 2011 at 15:40
רחביה, אתה לצערי לא מבין בכלל את מהות הסכסוך, הסכסוך בנינו לבין הפלסטינם הוא לא על אדמה, הוא סכסוך תאולוגי. די עם תסתכל על עבודות הוואקף בהר-הבית בשביל להבין את זה.
בהתייחס לשאר השטויות שאתה מהגג, במלחמה העצמאות הגרוש היה כורח, הכורח היה צבאי טהור (מניעת אספקה מיחידות בלתי סדירות של צבא השחרור ושאר הכנופיות) וחלק ענק מן "הגרוש" היה עזיבה מתוך אמונה שהצבאות הערביים יפתרו את הבעיה הציונית די מהר והחיים יוכלו לחזור למסלולם ללא הבעיה הציונית, התוכניות שלהם התקלקלו קצת, ועל כך כל חברי כת השלומיזם מתבכיינים.
ולמרות זאת אין לי בעיה שילמדו על "הנכבה" , אני רק חושב שמן הראוי שילמדו על השינויים הדמוגרפים שחלו במדינות ערב (בעיקר לאוכלוסיה היהודית) בין השנים 47 – 68.
גם שווה ללמד על מעמד היהודים באימפריה העותמאנית, מקור הטלאי הצהוב, משמעות המושג ד'ימה, איסור על יהודים לרכב על סוסים אלא רק על חמורים, איסור על בעלות יהודית על קרקע הקדש וזה רק על קצה המזלג.
[…] the lousy response form most of the activist Left, and to the pointed words of Rehavia Berman (Hebrew), with which I agree entirely. (As he says, the state has to, unfortunately, apprehend the murder, […]
[…] the lousy response form most of the activist Left, and to the pointed words of Rehavia Berman (Hebrew), with which I agree entirely. (As he says, the state has to, unfortunately, apprehend the murder, […]
13 במרץ 2011 at 16:41
אהא. לא על אדמה. מה שמפחיד זה שאתה מאמין בזה. אתה חושב שאם מוסלמים היו מגרשים אותם מבתיהם והופכים את הנותרים לאזרחים סוג ב' הם היו חיים עם זה בסבבה? ודאי שהסכסוך הוא על אדמה. התאולוגיה היא נספח, צידוק, גורם מבדיל.
ולגבי הגירוש – ערביי לוד ורמלה גורשו שלושה ימים אחרי שוך הקרבות, אחרי שהאזור כולו היה בידינו. האגדה על "ברחו בהוראת צבאות ערב כדי לא להפריע" היא בדיוק זה – אגדה, שמקורה בהסברה מוצלחת, אם גם שקרית. רוב הערבים ברחו מפחד. סיפור אנקדוטלי לחלוטין: אבא שלי שאל פעם מכר ערבי למה הוא ומשפחתו ברחו. תשובתו: "התחלנו לברוח מיום ששמענו על דיר יאסין". לסיפורים פחות אנקדוטליים קרא קצת נתיבה בן יהודה. מי שעוזב מסיבות טקטיות לא משאיר ארוחות חמות חצי אכולות על השולחן. הם ברחו מאימת כוחותינו, כובשי כנען בסופה. ומילא הפלאחים – אפילו בבדווים, עמם חתמנו הסכם, בגדנו ולא אפשרנו להם לחזור לאדמותיהם. את הנותרים ריכזנו במשולש קטן באזור באר שבע ואחרי זה גם את זה ניסינו לקחת להם בשיטת הסלאמי.
ולגבי הדימי וכל זה – עד סוף המאה ה-19, ליהודים היה טוב בהרבה בתחומי האימפריה העותומנית או כל מקום אחר בשליטה מוסלמית מאשר באירופה. חוץ מזה, מה זה מוכיח? שאם האחר בהמה גם לך מותר? זה המצפן המוסרי שלך, חוקי האיסלאם? וואלה יופי. וזה ממישהו שטוען שאם צה"ל גונב קרקע תוך התעלמות מבית המשפט שלו עצמו רכושו עדיין קדוש, וחוקיו מחייבים את הכבושים נעדרי הייצוג במוסדות המעבירים את החוקים?
13 במרץ 2011 at 17:48
לא הסכסוך הוא לא על אדמה, הסכסוך הוא תאולוגיה, ואם לא היית כ"כ מקובע אולי גם היית מצליח לראות את זה. "חייבר חייבר יא יאהוד ג'ייש מוחמד יסעוד" מכיר ? דימי מכיר ? העולם המוסלמי מצווה להסב את אומנתם של הלא מוסלמים החיים בקירבו. המצווה היהודית היא קצת אחרת לגבי הגר האלמנה והיתום, לך תקרא קצת.
בהתייחס לערבי מלוד, משפחתי נטבחה בחברון ב 1929. תעשה אתה את החשבון כמה שני לפני גרוש רמלה, הערבים ד"א ברחו בעיקר בגלל המנטליות שלהם (הם ידעו מה הם יעשו לך אם הם ינצחו) ולא עזרה גם קריאתו של אבא חושי לערביי חייפה לחזור לעירם, לא לעזוב וכ"ו.
קצת מצחיק אותי שאתה מתייחס למלחמה כאל אוסף של נקודות המתרחשות על איזה ציר זמן סטרילי. אתה לא ממש מבין את ההקשרים שלאורם התרחשו המאורעות. הדברים שלך מזכירים לי את התנועה לשפיטת מרשל האוויר האריס,, כרטיס לה-מאי (ואחרים) שפעם נחשבו לגיבורים שהביאו גאולה לעולם לא פחות, והיום רוצים לשפוט אותם על פשעים כנגד האנושות.
הפופולסטיות הפלסטית שלך פשוט מעוררת חלחלה, כמה צלחות מלאות אתה ספרת ?
דרך אגב אל תבלבל לי את המוח על הסכמים עם הבדואים, כל זמן שאתה לא מקיים את ההסכם שלך עם מדינת ישראל.
13 במרץ 2011 at 19:26
הסכסוך הוא על אדמה. התיאולוגיה היא הסימבולוגיה שמבדילה בין הצדדים. הסימבולוגיה חשובה, אבל האמירה שלך היא בעצם "זה בסדר שנישלנו אותם מאדמתם וביתם, כי בכל מקרה הם שונאים אותנו בגלל דת". שוב: אתה חושב שאם הסורים היו מגרשים בסביבות חצי מיליון פלסטינים מבתיהם הם היו עוברים על זה לסדר היום כי זה מוסלמים אז זה בסדר? לפי הטיעון שלך, המלחמה בין מצרים לתימן לא היתה אמורה להתרחש – כולם מוסלמים! זה הרי מגוחך.
אתה רוצה שאצטט לך מהיהדות דברים מחרידים לא פחות מ"חייבר חייבר"? לא רק מהמשוגעים הנוכחיים, אלא למשל מהרמב"ם, שקבע שאם יהודי אנס נוכרייה בת שלוש ומעלה, יש להרוג את הנוכרייה שפיתתה את היהודי?
"המצווה היהודית היא קצת אחרת לגבי הגר האלמנה והיתום, לך תקרא קצת."
פחחחח. על "לא תחנם" שמעת? את מה שעשו החשמונאים לנוכרים את מכיר? די, באמת. די לבלבל במוח. גם לאיסלאם יש ציטוטים יפים על "אין כורח בדת". הם רלוונטיים לחיי המעשה בערך כמו אלה של היהדות. היהדות מעולם לא גילתה סובלנות לנוכרים כשהיתה בעמדת כוח. מעולם. לא בימי יהושע, לא בימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, ולא בימינו אנו. יהודים כמו הרב אריק אשרמן שמדגישים את הפנים שאתה מנפנף בהם הם מיעוט מבוטל.
גם אני חושב שגירושי 48' היו מעין כורח (לא הקשקוש שלך על סיוע לכנופיות, אלא העובדה הפשוטה שבלי הגירוש לא היה כאן עם שוך הקרבות רוב יהודי, ואז עוד לא עלה בדעתו של אף אחד שאפשר להחזיק אוכלוסייה כבושה בלי זכויות אזרח). הבעיה היא שאחרי שגנבנו כיכר לחם כדי לא לרעוב למוות, המשכנו לגנוב גם חמאה כדי שהלחם יהיה יותר טעים – ולזה טיעון הרעב כבר לא תופס.
אתה במילואים שלך מקיים משטר אפרטהייד. אני לא מכיר בשום הסכם שכופה עליי לקיים משטר אפרטהייד. אני, לעומת זאת, קיבלתי פטור מצה"ל. לא הצמדתי אקדח לראשו של איש כדי להשיג אותו. אז באמת, הניסיון שלך לעורר בי רגשות אשמה נלעג. רוב קרבנות האונס לא חשים צורך להגיד לכל מי שלא נאנס שאין לו זכות לדבר על שום דבר. אם הייתי עריק, ניחא. אבל לפי החוקים שלך בעצמך, אני לגמרי בתחום זכויותיי. צה"ל בחר מסיבותיו הוא לוותר עליי. תחיה עם זה. אני רחוק מלהיות היחיד. חצי מדינת ישראל לא עושה מילואים.
אה, והטבח של משפחתך לא מצדיק את דיר יאסין, או את כפר קאסם, או את הטיהור האתני שביצענו. עוול אחד לא מצדיק עוול אחר. לכל היותר הוא מצדיק נקמה ישירה במחולליו הישירים של העוול הראשון – וגם אם אתה מחשיב את כלל תושבי חברון אשמים, אני די בטוח שכבר רצחנו להם יותר מ-66 איש. גולדשטיין לבד כיסה כמעט חצי. אתה רוקד על הקבר שלו?
13 במרץ 2011 at 19:34
אני מסכים שהסכסוך הוא לא רק תאולוגי אלא גם על אדמה.
הבעיה היא שהצד הערבי לא יותר על גרגר אחד מכל אדמת ישראל.
אש"פ הוקם בשנת 1964 לפני מלחמת 67.
אם הצד ממול היה מכיר במדינה יהודית כלשהיא אז אפשר היה להגיע להסדר כלשהוא אבל הוא לעולם לא יכיר.
היום אפשר למשל להגיע לקבר אהרון והר נבו שבירדן בלי בעיה והרבה אנשים דתיים עושים את זה גם אם זה לא בשליטת ישראל.
תאולוגית יש למוסלמים גם סכסוך עם הנוצרים וידוע מה קורה לנוצרים תחת שליטה מוסלמית.
13 במרץ 2011 at 19:37
"הבעיה היא שהצד הערבי לא יותר על גרגר אחד מכל אדמת ישראל."
הוא כבר ויתר. הוא מקיים אתך משא ומתן על 22% מפלסטין ההיסטורית. הבעיה היא שאתם כה מבועתים וחסרי ביטחון עצמי, עד שלא תשתכנעו כל עוד הם לא יעשו את זה תוך כדי שירת התקווה.
13 במרץ 2011 at 20:27
רחביה אתה מכיר איזשהו יש זיכרון פלסטיני לספטמבר השחור ?
אתה מכיר איזושהי תלונה פלסטינית על תנאי המחייה שלהם במדינות ערב ? אתה יודע כמה מפלים החוקים האלה ? הסכסוך הוא תאולוגי, ותעיד על זה החוצפה הפלסטינית שהקוראת למימוש זכות השיבה.
זה שחצי מדינה לא עושה מילואים אני יודע, זה עדיין לא פותר אותך, אתה מבין לפני 20 שנה, אחד שלא עושה מילואים לא היה מצייץ מרוב בושה, היום הוא רדיקל מקלדת. וחוצמזה מאחד כמוך שמטיף לשיוויון זכויות וחובות, אני מצפה להעלות תרומה שווה לזו שנדרשת מאנשים ע"פ חוק במדינה הזאת. אין לי בעיה אם זה שאתה לא עושה מילואים באמת שלא, יש לי בעיה עם זה שאתה לא תורם לחברה, ועוד מעז להטיף על שיווין. סצם צבוע. ותתפלא, אני לא שונא אותך ואפילו נהנה מההתדיינות.
והטבח של משפחתי לא מצדיק טבח אחר, ולא הובא כהצדקה לדיר יאסין או לטבח אחר, אלא רק להסביר להדיוטות שהסכסוך הוא תאולוגי ולא על קרקע. ולא אני לא רוקד כל על הקבר של גולדשטיין, אני גם לא רוקד על קברים אחרים ד"א. מה שנשאר ממשפחתי עזב את חברון ועבר לירושליים, אני נולדתי בקיבוץ של השומר הצעיר.
13 במרץ 2011 at 20:43
"רחביה אתה מכיר איזשהו יש זיכרון פלסטיני לספטמבר השחור ?"
בוודאי. מציינים אותו. וגם יש ארגון שלם על שמו. וזוכרים אותו היטב. תקרא את "הזמן הצהוב". גרוסמן שם מצטט פלסטיני שאומר "חוסיין אבן אל-זאנה שטבח בנו". וזה לא המקום היחיד שבו נתקלתי בזיכרון הזה. לא יודע מאיפה הבאת את הרושם שלא.
אם הייתי רואה ערך במילואים הייתי עושה אותם. אני לא, ודי נמאס לי לטחון את הנושא הזה.
ואם משפחתך נטבחה בחברון, אתה צריך לדעת שזה ממש לא היה על רקע דתי. מה שצהית שם את התבערה היה עניין של בחירות מוניציפליות, והסתה לאומנית ולא דתית (התנגדות להגירה הציונית). הדת שימשה גם שם כזרז. כדלק. אבל אף אחד שם לא קם פתאום ואמר "יש לטבוח ביהודים כי הם לא מקבלים את מוחמד". זה לא הופך את הטבח לפחות נתעב, אבל טבח חברון לא מוכיח את טענותיך התיאולוגיות. רחוק מזה.
ואגב – יותר כמו שלושים שנה. לפני עשרים שנה זה כבר החל להיפרץ. ונכון, לפני שלושים שנה לא היה מצייץ. היום הדברים שונים. מה לעשות.
13 במרץ 2011 at 21:38
מבחינת מוצא יהודי חברון היו אוכלוסייה כתונית ומבחינה פוליטית הם היו אנטי-ציוניים, כך שהניסיון שלך לתרץ את הטבח ב"התנגדות להגירה הציונית" הוא ניסיון רעוע ביותר.
13 במרץ 2011 at 21:57
הרוצחים לא ייתפסו חיים, ולא ישבו יום אחד בכלא. "אפקט גלעד שליט" אפשר לקרוא לזה.
לו היינו סוגרים את העיסקה המחורבנת הזאת לפני חודש, שנה, שנתיים, שלוש, ניתן היה להרהר בעשיית צדק של מדינות נאורות (מותר האדם מחיית האדם הוא דווקא בהומניזם שלו, וביכולת לחשוב מהראש, ולא מהז*ן. ככה ניצחנו את כל המלחמות שניצחנו, עד שהחלטנו "להתנהג כמו ערבים", ומאז אנחנו לא מפסיקים להפסיד). אבל המערכת הבטחונית החליטה אחרת, ופימפמה, דרך כל הבן-כספיתים של העולם, עד כמה העיסקה תעניק לחמאס תנופה שתגרום לשקר כלשהו, ולכן אסור ללכת לעיסקה.
ועכשיו ברור לכל מי שעיניו בראשו שאם יתפסו הרוצחים וישבו בכלא, ועל רקע המועד הלא ידוע של עיסקת שליט, טובים סיכוייהם להיכלל בעיסקה הזו, ולשבת שנה עד שלוש לכל היותר.
מכאן נגזר דינם למות במהלך המצוד אחריהם. עבור הישראלים, הדבר יתקבל במשיכת כתף במקרה הטוב, ובצהלות שמחה במקרה היותר טוב. עבור הפלסטינים, שידעו בדיוק איך מצאו החלאות את מותם, זה יהיה טריגר לפיגועי התאבדות חדשים, שכן אם אין מה להפסיד, ואם תמות כך או אחרת- בעת ביצוע הרצח או אחריו- אז מה זה כבר משנה. איטבח אל יהוד, ואללה הוא אכבר.
האם כך תתחיל האינתיפאדה השלישית? אני לא אתפלא.
13 במרץ 2011 at 21:58
לא הטבח עצמו אלא ההסתה וה"אווירה". הסיבה הישירה לטבח, כמו שאמרתי, היתה סכסוך פוליטי. גמני לא ידעתי את זה. למדתי על זה רק לפני כמה חודשים. אנסה למצוא את הלינק.
13 במרץ 2011 at 21:59
"מותר האדם מחיית האדם הוא דווקא בהומניזם שלו, וביכולת לחשוב מהראש, ולא מהז*ן. ככה ניצחנו את כל המלחמות שניצחנו, עד שהחלטנו "להתנהג כמו ערבים", ומאז אנחנו לא מפסיקים להפסיד"
נאה מאד דרשת.
13 במרץ 2011 at 22:16
ועוד משהו- ברוח אימרתו של קיסינג'ר, התגובה הישראלית מכוונת אך ורק לצרכי פנים.
העולם, אנטישמי שכמוהו, מרוכז כרגע באסון ביפאן. הפיגוע באיתמר תופס, במקרה הממש טוב, 20% מזמן המסך של ערוץ כלשהו. למרבה הצער, הגויים נחשפו, בשנים האחרונות, להרבה מאד תמונות זוועה ותעמולה אנטי ישראלי מאסיבית, בעיקר של אירועים שלציבור הישראלי לא כל כך איכפת מהם (כל מיני זקנים פלסטינים שנורו במיטתם, מפגינים שחטפו בהפגנות נגד הגדר, כאלה מין). כש"העולם" ייחשף לפרטי הפיגוע, התגובות ינועו בין "אוי זה נורא, צריך לעשות סוף לאלימות הזאת. שיעשו כבר שלום", לבין משיכת כתף, לבין "מגיע להם".
אין לישראל כרגע שום נקודת משען עליה היא יכולה להרים את עולמה המדיני. נגזר עליה להגיב לנסיבות, יהיו אשר יהיו.
מה שנשאר זה לקושש עוד כמה אחוזים בדעת הקהל, המרכז-ימנית ממילא. קצת התנפלות על השמאל, קצת "נעשה מה בראש שלנו כדי להראות שאנחנו יכולים לעשות מה בראש שלנו", ותקווה שזה יחזיק עד הבחירות. שום אסטרטגיה, רק טקטיקה בזויה של פחדנים ורשעים.
14 במרץ 2011 at 0:20
ברכות לבנימין נתניהו על הצטרפותו לתנועת בל"ד: "חברה שמתירה הסתה פרועה שכזאת סופה שמביאה לרצח ילדים". בדבריו תקף את עמוס הראל, אלוף בן ואבי יששכרוף, כמו גם את כתבינו לענייני בטחון\ערבים בערוצי הטלוויזיה הציונית, אשר שטיפת המוח המסיבית אותה האביסו על הצופים והקוראים וההטפשה הקולקטיבית אשר נעשתה בכוונת מכוון הביאה עם שלם לראות דמיון כמציאות ומציאות כדמיון. התירוץ הציוני- אשכנזי החילוני העלוב כי דווקא המתנחלים הם המסיתים אין לה על להסתמך.
צר לי על השורות הראשונות אשר כולן מבטאות התלהמות לשמה. אפילו את גדול רוצחי הילדים, פושע המלחמה אהוד ברק, יש להסגיר להאג ולא להעלות רעיונות ברבריים ההופכים אותך אותך להיות ציוני כמוהו. "אני מצפה שתעצרו את ההסתה בבתי הספר בספרי הלימוד ושתלמדו על הנכבה, תחנכו את ילדיכם לשלום כפי שאנו עושים. רצח תינוקות בשנתם הוא רצח לשם רצח", אמר נתניהו, וקרא להסגרתו של אהוד ברק להאג.
נתניהו תקף בנאום שנשא הערב את הקהילה הבינלאומית ואמר שהוא מצפה ממנה לגנות באופן חד משמעי את הטבח בעזה. "שמתי לב שכמה מהאומות שמיהרו לגנות את ישראל על כך שהיא שמה אריח או בית באיזה מקום מתמהמות בגינוי רצח ילדים קטנים. אין שום הצדקה ומחילה לרצח תינוקות", אמר נתניהו.
ראש הממשלה הבהיר גם כי הוא אינו שבא רצון מהגינויים שהשמיעו מוקדם יותר המשת"פים סאלם פיאד ומחמוד עבאס (אבו מאזן). "אני דורש גינוי אמיתי מהרשות הפלסטינית, אני מאוכזב מהאמירות המגומגמות. כשהיו מצבים דומים אבל לצד השני הגבנו אחרת -למרות שמעולם לא היה מקרה כזה".
(כזכור, תנועת בל"ד קראה בזמנו לאבו מאזן להתפטר עקב גמגומם בנוגע לדרישת העם הפלסטיני להסגיר את פושע המלחמה אהוד ברק להאג. לימים התברר כי שיתפה פעולה עם אותו רוצח נתעב).
haaretz.co.il/hasite/spages/1219837.html
גם על פוגרומי "תג מחיר" ומניעתם אחראי רוצח הילדים אהוד ברק. כך פועלים המתנחלים. אין זה סוד צבאי: אוצר קטן | גירוש כואב, אבל מוצדק
מאת אדמיאל קוסמן
עלוני פרשת השבוע המחולקים בבתי הכנסת הם אמצעי יעיל במיוחד להפצת דעות פוליטיות באצטלה של דרשה. כזאת, למשל, היא ההשוואה בין פרשת הגר ושרה לטרנספר, שמטשטשת במכוון את ההבדלים העקרוניים ביניהם.
לאחרונה מרבים להעלות בפומבי את הרעיון שפרשת גירוש הגר היא מעין רמז אלוהי הקורא לאמץ את מדיניות הטרנספר כלפי האוכלוסייה הערבית. אחד האמצעים היעילים להפצת עמדות אלו בציבור הדתי הוא עלוני פרשת השבוע למיניהם. הצמדת דעות פוליטיות לפרשות התורה הנקראות בבית הכנסת היא "טריק" רב-עוצמה, שבו השתמשו היהודים כבר בתקופות עתיקות.
דוגמה אחת מני רבות לדרשה כזאת שהופצה בעלונים בנושא שלנו, היא דרשתו של הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה שבשומרון, שהקורא יוכל למוצאה באתר האינטרנט של ערוץ 7 (גיליון 366), תחת הכותרת התמימה: "הרחקת ישמעאל לצורך תיקונו". עיון ראשוני בתת-כותרות המאמר מגלה לאן חותר הכותב: "ההחלטה על הגירוש", "הגירוש כואב", "הגירוש מוצדק", וכיוצא בזה. לאורך הדרשה מפוזרים רמזים אקטואליים – כך, דרך משל, טוען מלמד: "אילו היו הגר וישמעאל נפרדים מתוך השלמה שאכן טוב להם לבנות את עתידם במקום אחר – הגירוש היה קל וייסורי המצפון (של אברהם) היו נרגעים מעט".
haaretz.co.il/hasite/spages/1219618.html
שר החוץ ליברמן, שאינו פושע מלחמה (תנאי הצטרפות לבל"ד) אמר: "העובדה שהמדינה הציונית טרם פירסמה גינוי לטבח המזוויע בעזה מעידה יותר מכל על אופיו וטבעו האמיתי של מי שאמור להיות הפרטנר למשא ומתן". ליברמן הוסיף כי "המדינה הציונית מצפה לשמוע גינוי חריף ומהדהד מכל המדינות הדמוקרטיות, שבשם זכויות האדם ממהרות לגנות כל מכה קטנה בלהב של הסכין (כך דן חלוץ), אך יותר משנתיים ועוד לא הספיקו לגנות רצח שטני של עיר שלמה, כולל תינוקת בת חודש".
הספקולנט השמאלני ברמן: "אלא אם… זו דווקא כן התוצאה הרצויה, כמובן. התגובות מימין ומימינה יותר בהחלט מעוררות את הרושם שהדוברים חשים הרבה יותר בנוח מול סוג כזה של התנגדות מאשר מול התנגדות לא אלימה ושימוש באמצעים כמו חרם".
נציג הימין הקיצוני, רב המרצחים אהוד ברק, שלל את דברי הבלע של זחאלקה, של נתניהו, של ליברמן ושל הבלוגר המתלהם ברמן. הוא מילמל משהו על אגרוף ברזל ועל תגובה אנטי ציונית הולמת (שבוע האפרטהייד יתארך ויהפוך לחודש שלם), והזהיר: "אנו עומדים בפני צונאמי מדיני". ברק גם מתח ביקורת עקיפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו והתנהלותו בכל הקשור לתהליך המדיני. "בשנתיים האחרונות לא ניסינו לשים את כל נושאי הליבה על השולחן. על ישראל לומר שהיא מוכנה לדיון על גבולות הביטחון, פליטים וירושלים ויהיה לכך סיכוי. אם זה לא יצליח האחריות תוטל על הצד השני".
אין פרטנר2, נאום בר אילן2, מבצע עופרת יצוקה2 (הפעם בגדה המערבית- אם האירועים יהיו בלתי אלימים הרי ברק יהפוך אותם לאלימים). על אזרחי המדינה הציונית לעצור את הצונמי ולמהר ולקרוא להסגרתו של אהוד ברק להאג. הוא זה שגרם לדה לגיטימציה של ישראל, הוא זה שגרם לכך שבכל עיתוני העולם דיווחו בביטול, חלקם אפילו תוך גילויי הבנה, על רצח הילדים באיתמר, הוא זה שמתכנן להתקיף יחד עם "וילה במושב עמיקם" את איראן, בידיעה ברורה כי התגובה תגרור רבבות הרוגים ישראלים. אפילו המטורף בוגי יעלון ושופר השלטון אלוף בן מתחלחלים מתוכנית זו.
13 במרץ 2011 at 10:33
.