למה בארץ אתם כן מתנהגים ככה??
Posted on: 22 ביולי 2004
- In: מעורב
- 20 Comments
"בחו"ל, אני בחיים לא מתנהג\ת ככה. בחו"ל אני מייצג\ת אותנו בכבוד".
מכירים את הפרסומות המעצבנות האלה? לכאורה, מטרה נעלה – למנוע את הפדיחות שגורמים לנו כל מיני חוליגנים שמשתוללים בחו"ל וגורמים לזרים לתעב ישראלים באשר הם. אבל מה זה לעזאזל הקטע הזה, שבחו"ל אסור אבל בארץ מותר? לא עובד ככה. או שאתה בנאדם, או שאתה לא. אם אתה שמגג גס רוח בבית, אז זה יברח לך גם בחו"ל. ואם תבלה את כל הטיול בחו"ל בלחץ אטומי פן תסגיר את בהמיותך, אז בשביל מה בכלל לנסוע?
לא ככה?
20 Responses to "למה בארץ אתם כן מתנהגים ככה??"
22 ביולי 2004 at 17:43
שהפרסומת מוגשת בחסות אל על, "לנסוע לחו"ל, להרגיש בבית".
אבל אם נרגיש בבית, אז גם נתנהג כמו בבית, לא?
או במילים אחרות, איך אל על מצפה מאיתנו להרגיש בבית, ששניה קודם מבקשים מאיתנו להתנהג אחרת בחו"ל מאשר בבית?
זה לא רק גול עצמי של "הסברה", זה גם גול עצמי של חסות ופרסומת.
22 ביולי 2004 at 18:56
רציתי גם כן לכתוב על זה משהו, אבל אין מה לכתוב יותר מפיסקה פשוטה וברורה כמו זו שאתה ניסחת.
עוד נקודה ששווה להסתכל עליה היא כזאת –
האם יותר חשוב לנו לדאוג ששמנו הטוב ישא למרחקים או שתהיה לנו מדינה מתורבתת?
הרי, כל הטענה מבוססת על כך שבארץ זה בסדר להתנהג בגסות רוח , אבל בחו"ל – חשוב לייצג את העם והמולדת כך שלא רק שיש שפה כשל לוגי (כפי שהיטבת להצביעו) אלא גם העדפה של חו"ל על המדינה, דבר שדי סותר את האתוס הלאומי פה גם כן.
22 ביולי 2004 at 20:55
מה יקרה אם הערלים כל כך יתרשמו מהלורדים והליידיס שמגיעים אליהם, עד שהם יחליטו לגמול להם בביקור בארץ הולדתם? אה?
מה נעשה אז? איזה תשדיר יהיה אז? "גם כשאתה בבית – תחשוב שאתה בחו"ל"? אמריקה, וראסנו!
23 ביולי 2004 at 10:24
אפרופו "להיות בחו"ל, להרגיש בבית" – אני לא יודעת מה אתכם, אבל אחד הדברים שמשמחים אותי בחו"ל, הוא שאני יודעת שזה פשוט לא כמו בישראל. על פי רוב, בחו"ל האנשים רגועים, מנומסים, ואין אגרסיות. מה יעזור לי להיות בחו"ל ולהרגיש בבית? אני לא רוצה להרגיש בבית. רוצה להרגיש בחו"ל. ולמה? בדיוק בגלל מה שאנשים מרשים לעצמם לעשות כשהם "בבית".
23 ביולי 2004 at 14:19
וכתבתי על זה אצלי לפני זמן מה (http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=3448&blogcode=662428).
מאידך, כשאני קורא על הישראלים שהורסים בתי מלון בחו"ל ומשאירים גרפיטי על כל סלע בדרך – אני שואל את עצמי אם לא עדיף שישחררו את האגרסיות בארץ ו"יתנהגו יפה" בחו"ל.
כבר אמרו גדולים ממני שדרך ארץ קדמה לתורה, אז אולי כדאי שלפחות חלק קטן מהמשאבים העלובים של משרד החינוך יקדישו לא רק לתעודות וציונים אלא גם לח-י-נ-ו-ך.
25 ביולי 2004 at 15:07
לעופר שלום.
ממממזמן חיפשתי את ה"חכם" התורן הזה שישליך את כל מגרעות ההתנהגות של הישראלי המכוער על מערכת החינוך ומוריו.
ובכן עופר, תקשיב, ותקשיב טוב טוב… אני כמורה בתיכון לא רוצה, לא מסוגל ולא מעוניין לחנך את הילד שלך להתנהג כמו בן-אדם, לא בארץ ולא בחו"ל ולא בבית ולא בשום מקום אחר בעולם ולמה? כי הילד שלך (של חבריך, שכניך מכריך) אם אינו מקבל את החינוך הבסיסי ב ב י ת ורק בבית!!! איך להתנהג שום מחנך ואדם לא יוכל לחנכו לענייןזה
אתם רוצים לעשות לעצמכם חיים קלים, מצד אחד לשמור על הילד ולגונן עליו ולפנק אותו שחס וחלילה שאף מורָה לא תרד עליו ולא תעניש אותו ואוי ואבוי למורֶה שיעיז להטיל סנקציות על "התכשיט" העלוב, החוצפן והלא מחונך שלכם,
ומצד שני אתם רוצים שנחנך אותו להיות בן-אדם… תסביר לי איך רבונו של פתח-תקוה, איך מעגלים את המרובע הזה??? הרי אם רק אעניש את המופרע התורן בכיתה בעונש מינימלי של נגיד לבוא שעה אחת קודם לצלצול הראשון, בשעה מוקדמת בבוקר, אתה יודע איזו צעקה ומי שברך אקבל מאמא שלו?
מה אתם רוצים מהמורים לכל השדים והרוחות???!!! תחנכו את הילדים שלכם קודם כל לפני שאתם באים בתלונות ובטענות למערכת החינוך
פררה אלי מורה בתיכון.
26 ביולי 2004 at 20:24
לרחביה ברמן
כדי שתבין איך מורה בתיכון מרגיש אספר לך סיפור קצר והוא אינדיקציה למה שמורה רגיל יודע, מרגיש וחי ונושם את הנושא יום-יום, והנה הסיפור: באחד המפגשים של מורה-הורה-תלמיד כשאני מדווח להורה על הישגי ה"תכשיט" היקר שלו ותגובת ההורה(אמא) בזו הלשון:"נו יואבי, מה יהיה
איתך, אתה יודע שזה לא יכול להימשך ככה"… מפגש מוכר וטריויאלי לכל מי שהיה בסיטואציה שכזו. ומה עונה היבחוש בן יוגלי הזה? טוב טוב שמענו אותך, יאללה יאללה תשתקי גם אַתְּ נו???… אם הוא מדבר כך לאמא שלו אז מי אני בשבילו? איזו סמכות אני בעיניו ואיזה יחס או כבוד או דרך-ארץ נדרוש ממנו אם את היחס האלמנטרי להוריו הוא דורס ברגל גסה בוטה וחוצפנית שכזו? ושלאנ לתשוב שמדובר בילד רחוב משכונת מצוקה או משהו כזה, ילד מה שנקרא מ"בית טוב" אבא כזה ואמא כזו, עמודי תווך של הקהילה, "משמנה וסלתה" של החברה
אז עכשיו תבין מדוע ואיך יכולים נערים/רות להשתולל, להתחצף, להרוס בלי לעשות חשבון לאף אחד כי אף אחד אינו סמכות בשבילו. אתה מכיר את זה?: "למה מי אתה?"… עכשיו לך עם נוער כזה תבנה מדינה, למרות שכאשר הם מתגייסים הם ממש נהפכים, משהו קורה להם כשהם מתגייסים וזה נותן תקווה
אבל אני רוצה להדגיש ביתר הדגשה, זה לא כולם כמובן, יש גם הרבה ילדים טובים ומחונכים, אולם הם מתי מעט והלחץ החברתי עושה גם בהם שמות והרבה מהם "מתקלקלים" בדרך… זהו
פררה אלי.
28 ביולי 2004 at 13:54
מאחר והתחתנתי רק לפני ארבעה חודשים, עדיין אין לי ילדים, ובוודאי שלא כאלו שהגיעו לגיל חינוך, ולכן כל מה שאני אומר הוא בתיאוריה, אבל:
אני מסכים בהחלט שהחינוך מתחיל מהבית.
יותר מזה, החינוך הוא בעיקר בבית.
אלא מה,
בבית – הילד רואה רק את הוריו ומשפחתו. הוא מתמודד עם דברים מוכרים, עם מה שלימדו אותו והרגילו אותו.
בבית הספר הילד נחשף לדברים נוספים שלא בהכרח הוא נחשף אליהם בבית. אז נכון שזה השלב שבו החינוך שהקנו לו ההורים עומד למבחן, וזה השלב שבו הילד צריך באמת להתמודד עם המציאות עפ"י הערכים שעליהם גדל, אבל לא פחות מזה, צריך להביא בחשבון שאחרי הכל עדיין מדובר בילדים, ומערכת החינוך צריכה לפחות לנסות למנוע מהם להגיע למצבים מסויימים.
לסיכום, ייקח עוד הרבה זמן עד שאני אגיע לנקודה בה זה יהיה רלוונטי, אבל אני מאד רוצה להאמין שבבוא העת אני לא אתנער מהאחריות לחינוך הילדים שלי, ומאד רוצה להאמין שבבוא העת אני אדע לתת גיבוי דווקא למורה ולא "לתכשיט".
איך אומרים? ימים יגידו.
28 ביולי 2004 at 19:47
לעופר
מה שאמרת על זה שאין לך ילדים שהם ב"גיל חינוך" זה מזכיר לי סיפור, שהוא בעצם בדיחה, אבל יש בה אמת מסוימת, כמו לכל בדיחה, וזה הולך כך:
אישה, אם צעירה, באה לפסיכולוג ושואלת אותו; תגיד לי דוקטור, יש לי תינוק, אז ממתי אני צריכה להתחיל לחנך אותו? שואל אותה הפסיכולוג – בן כמה התינוק שלך? והיא עונה: בן תשעה חודשים… עונה לה הפסיכולוג כהאי לישנא:
"גברת, אַתְּ כבר באיחור של שמונה עשר חודשים בחינוך הילד שלך…" אתה הבנת את זה ברוך?… ואידך זיל גמור.
מה שנכון הוא, שבגיל הרך מגיל הגן טרום-חובה ועד כיתה ד'-ה' החינוך בביה"ס הוא בסיסי וקריטי להכשיר את הילד להיות "בן-אדם", אבל מה ניתן ומה אפשר לדרוש ממורה מסכנה מרוטת עצבים, שחוקה כשמסתובבים לה בין הרגליים 35-38 (במקרה הטוב, ולפעמים גם 40 ו42) שובבים קטנים, צרחנים, משתוללים?… מספיק שרק 2-3 (ולפעמים יש יותר, הרבה יותר) שהם הגורמים לכל הבלגן בכיתה, מרביצים, רצים באמוק, ואז החגיגה בכיתה בעיצומה ולך תשתלט על הברדק הזה.
אתה יודע שבגרמניה למשל, יש חוק מדינה (לא פחות ולא יותר) שהכיתה לא תאכלס מעל 28 תלמידים!!! ומי שאומר שמספר הילדים בכיתה אינו משפיע, אינו מעלה ואינו מוריד לאיכות החינוך והלמידה, פשוט לא יודע על מה הוא שח ואינו מכיר את השטח. תשאל כל מורה ותיקה או מתחילה ביסודי ןהיא תאשר את דברי…
אלי.
29 ביולי 2004 at 14:55
שים לב בבקשה לפסקה האחרונה של התגובה הראשונה שלי:
"כבר אמרו גדולים ממני שדרך ארץ קדמה לתורה, אז אולי כדאי שלפחות חלק קטן מהמשאבים העלובים של משרד החינוך יקדישו לא רק לתעודות וציונים אלא גם לח-י-נ-ו-ך. "
לא באתי בטענות למורה מסויים או למורים בכלל, ואני מודע בהחלט לקושי (ויש שיאמרו – "הבלתי אפשריות") לחנך בכיתה של 35-40 תלמידים.
התלונה שלי היא כלפי משרד החינוך שלא דואג שמספר התלמידים בכיתה לא יהיה גדול מדי – וכל מספר שתתן יהיה טוב יותר משלי, כי אני בטוח שהניסיון שלך יאפשר לך לתת "קנה מידה" טוב יותר מ-outsider כמוני.
ואגב, לעתים זה אפילו לא עניין של כסף. בעיר בה אני גר – רחובות – כבר כמה וכמה פעמים נדחתה הקמתם של בתי ספר חדשים (שהיו מאפשרים להקטין את מספר התלמידים בכיתה) עקב חילוקי דעות לגבי מיקום בית הספר החדש, ולפעמים "סתם" כי הקבלן התעכב – ופשוט אף אחד לא דאג לפקח על ביצוע העבודה…
בקיצור – הטענה שלי אינה נגד המורה, אלא נגד הממסד.
31 ביולי 2004 at 10:04
דברים נכונים ומאירים כתבו המגיבים, אבל, האם בבוא יום פקודה השיקול של חינוך נלקח בחשבון בהחלטת ההצבעה??? לא בטוח
כולם מסכימים שעתידה של המדינה הוא בחינוך ובכל זאת אותה מפלגה שמקצצת בעקביות בחינוך וששמה לה למטרה להעלות את אחוז הזכאים לבגרות ולא את רמת החינוך ולא חינוך לערכים, ממשיכה לשלוט כאן כבר קדנציה שנייה למרות העוולות החינוכיות שהיא עושה. שלא לדבר על שרת חינוך שדו"ח מבקר המדינה 91 אמר עליה יושרה דברים ברורים, שמנהלת את מערכת החינוך של מדינת ישראל
אז תחשבו על זה בהצבעה הבאה שלכם לפני הקיטורים כאן
1 באוגוסט 2004 at 0:30
מייק.
בבקשב בלי פוליטיקה. אם נתחיל עם פוליטיקה בחינוך, נגמור עם שטחים וכיבוש והתנחלויות ועד משה רבנו ודתן ואבירם…
לא רוצה להגיע לזה. כשאני מדבר על מערכת החינוך שחטאה, אני מתכוון לכל שרי החינוך לדורותיהם… ולא לשרת החינוך הנוכחית דווקא, גם לשר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין ויוסי שריד וכמובן זבולון המר ז"ל!!!
אז אל תתחיל עם פוליטיקה כי זה לא האינטרס שלי, אם יש לך אינטרס להחליף את השלטון, וזו זכותך, אל תיגע בחינוך
ולא במצב הכלכלי הקשה של חלק מהאוכלוסיה וכו'…
מבחינה זו כל ממשלות ישראל חטאו, ומי שמדבר בנושאים אלה כדי לנגח פוליטית הוא סתם דמגוג, חוטא ומחטיא, טועה ומטעה, ואם זה נעשה במכוון, רק כדי שהמפלגה/כת/תנועה שלו תגיע לשלטון, אז בבקשה לא בבית-ספרנו.
אם תתעקש לדבר פוליטיקה אוכיח אותך בשוטים ובעקרבים איך יוסי שריד ואמנון רובינשטיין חטאו ביודעין ובמכוון נגד האינטרס החניוכי של ילדי ישראל!!! אז רד מזה.
פררה אלי
1 באוגוסט 2004 at 13:46
אני לא יודע אם זה המקום, ואני מניח שראוי לבקש את רשותו של רחביה, ובכל זאת אשמח שמח אם תואיל לפרט את מה שרמזת לו בתגובתך האחרונה (ואשמח גם לשמוע אם יש לך מה להגיב על דברי האחרונים)
1 באוגוסט 2004 at 23:05
לעופר
מה לא ברור פה? בראשית דבריו (של מייק לא של רחביה) הוא אומר דבריפ מפורשים: "אבל, האם בבוא יום פקודה השיקול של חינוך נלקח בחשבון בהחלטת ההצבעה???" ומה זה צריך להביע? הוא רוצה שנצביע, כנראה לפי האימטרס הפוליטי שלו וזה מביא אותי למסקנה שהחינוך ותחלואיו משמש בשבילו קרדום לחפור בו בקלפי. בקיצור מטרתו היא פוליטית ולא חינוכית. וזאת דמוגוגיה.
בקשר לדבריך, הרי מה שאנו אומרים כאן ומדסקסים, זה כמו שנאמר: אנו "משכנעים את המשוכנעים" כולנו מסכימים ומקטרים על אותן תופעות ותחלואים של החינוך הישראלי, השאלה הגדולה היא; מה עושים? (לא בקלפי, לא מבחינה פוליטית, כי המימד הפוליטי והמערכת הממסדית של החינוך, אין ביכולתם לעשות הרבה) איך מחנכים את המבוגרים, את ההורים ומשכנעים אותם לשים יותר רסן, להחזיק יותר קצר את ה"תכשיטים" שלהם. לא לפנק יותר מדי, לא לתת גיבוי
אוטומטי והגנה טוטאלית למשובותיהם. להפגין יותר סמכות אפקטיבית, פשוט לחנך אותם להסתגל למסגרת ולגבולות. יותר דרך-ארץ לזולת וכו' וכדומה וכיו"ב… הדברים ברורים לא?
אלי.
2 באוגוסט 2004 at 9:05
מה פוליטי להצביע בשביל מי שמוכן לקדם את החינוך שהוא עתיד המדינה????? מה פוליטי ומה זה קשור לשטחים ??? אתה תמיד כזה יודע הכל ותוקפני?? לדעה ששונה משלך אין מקום?? אין סובלנות וסבלנות כלפי דעות האחר???? מקווה שכמורה אתה יותר סובלני כלפי תלמידך
5 באוגוסט 2004 at 13:13
מייק.
אני רואה שצריך להסביר לך כמה דברים, כמו לתלמיד חדש בתיכון בכיתה יוד. דבר דיבור על אופניו:
א. בתגובתך לא הבעת שום דעה שהייתי צריך להתנגד לה!
כשאתה אומר: "אבל, האם בבוא יום פקודה השיקול של
חינוך נלקח בחשבון בהחלטת ההצבעה???" זאת לא הבעת
דעה! זו שאיפת-לב, רצון ותאווה להחליף את השלטון
הנוכחי, שזה לגיטימי לחלוטין, אך אין לזה שום קשר
על הנושא שדנים בו; החינוך הקלוקל של ילדי ישראל.
ב. בגלל שאין קשר בין הדברים, אבל כשמכניסים אלמנט
פוליטי לויכוח, הרי בישראל אנו חיים, ואתה יודע יפה
מאוד שכשמתווכחים פוליטיקה ישר מגיעים לכיבוש,
התנלויות שלום ושטחים, ומסיטים את הויכוח לנישה אחרת
לגמרי. והחינוך יוצא מפסיד! אתה רוצה חינוך? אז דבר
על החינוך ואל תערב פוליטיקה, כי בתחום הזה כל שרי
החינוך ידם אינם נקיות, משולמית אלוני, יוסי שריד
ואמנון רובינשטיין ועד הלום. שכחתָ בתקופתה של מי
הכניסו את הבדידים בחשבון? את לימוד השפה העברית
בשיטה של "השפה כמכלל" שהמיטה שואה על קוראי וכותבי
העברית של הדור החדש. באים אלי, לתיכון, תלמידים עם
שגיאות כתיב איומות, עם דלות שפה ולשון, עם יכולת
הבעה של כיתה ו' והבנת הנקרא של כיתה ו'!!!. ואל
תשכח את "הפטנט הישראלי" שיטת המיקוד, שהורידה את
רמת הבגרות לתחתית, ואת השיטה של ההגרלות בבחינת
הבגרות… של רובינשטיין ושריד!!! זוכר? אז רמת
ההישגים והנכשלות של תלמידי ישראל זה לא מהיום,
בתקופתה של לימור לבנת! אלא זה היה תהליך ארוך עוד
משולמית אלוני… לא חשוב שגם על לימור לבנת יש לי
ביקורת, אולי אפילו יותר, כי ממשיכה את השיטה הזאת
של המיקוד והשאיפה להצלחה בבגרות כיעד לאומי ממש…
אבל לא זה העניין נכון? כי הבעיה בחינוך כפי שכולנו
טוענים היא בחינוך הקלוקל של המבוגרים וההורים,
שלמערכת ולממסד הפוליטי אין יד ורגל בעניין!
ג. אתה אומר: "מה פוליטי להצביע בשביל מי שמוכן לקדם את
החינוך שהוא עתיד המדינה?…" אתה מכיר מישהו מהממסד
ומהפוליטיקה שלא טוען שהוא מוכן ועושה הכל "כדי לקדם
את החינוך בישראל"??? אפילו לימור לבנת, שאתה רוצה
להחליף אותה בהצבעה פוליטית (שזה לגיטימי, אבל אין
לזה שום קשר עם כשלונה או הצלחתה במשרד החניוך…)
ללימור לבנת יש לפחות את התעוזה והרצון להחליף
ולשנות כמה דברים אנאכרוניסטיים במשרד החינוך ויש לה
כמה הצלחות מרשימות, אז למי בדיוק התכוונתָ כשאתה
אומר שיש מישהו שרוצה לקדם את החינוך בישראל והוא
יעשה זאת טוב יותר מהאחרים??? ואז נבין מהו המרצע
שיצא מהשק!
ד. באמירה שלך שאני תוקפני ולא סובלני… בישראל יש לזה
משמעויות נלוות וסמנטיקה מיוחדת; המשמעות היא שמי
שאומרים עליו שהוא תוקפני ולא סובלני במילים אחרות
זה או אומר שהוא לא דמוקרטי, לא יפה-נפש ונגד שלום…
והאחר כן כזה והוא בעד אחווה בין האדם ובין העמים
וכו' וכדומה וכיו"ב. עד כמה שהבנתי מגיעה זה ניסוח
מתנשא, יוצא כאילו שאתה לא תוקפני וסובלני יותר ממני
ולא היא! אל תנכס לעצמך ערכים ועקרונות נשגבים רק
בגלל שאתה מתנגד לשלטון הנוכחי!…
ה. עכשיו לשורש העניין איפה מצאת בדברַי ביטוי אלים
ותוקפני ולא סובלני…? הבנת הנקרא כבר אמרנו?
אלמנטרי מייק!
פררה אלי.
Comments are closed.
22 ביולי 2004 at 17:01
לגמרי
גול עצמי של "הסברה"