הפורזיזם בראי ההיסטוריה
Posted on: 13 בספטמבר 2004
באמצע המאה ה-15, כשסבלם של האיכרים באירופה הלך וגבר עד שהגודשה הסאה והם פרצו במרד נואש ורצחני במיוחד, היה בשורות האצולה, או הכנסייה, אדם שנראה, נשמע וחשב בדיוק, אבל בדיוק כמו אברהם פורז. כמוהו, הלהיט גם המפוטם האירופי הקדמון את הרוחות בהכחשתו המרושעת את סבל הזולת.
כשקמו האיכרים והפרולטרים של צרפת, בשנת 1789, והחלו לשחוט אצילים במאות ובאלפים, הם ראו לנגד עיניהם, מדי שולפם את הסכין, פרצוף עגל זחוח שנראה, נשמע וחשב בדיוק כמו אברהם פורז.
כשקמו המיליונים המדוכאים בסין, וצעדו 10 אלפים קילומטרים בעקבות מקסם שווא, הם עשו זאת בתגובה לאדישות ערלת הלב של אנשים, שלמרות עיניהם המלכוסנות נראו, נשמעו וחשבו בדיוק כמו אברהם פורז.
כשעמיר פרץ (איש תככן ודי טיפש סך הכל, שלמרות זאת צודק בכמה דברים) מזהיר שבקרוב יבוא יום שבו העשירים ייאלצו להסתתר מאחורי גדרות ושערים, וכי בנותיהם לא תוכלנה ללכת ברחוב בבטחה, הוא מתכוון בדיוק לפרות הבשן מסוגו של כבוד שר הפנים, אברהם פורז.
האמירה של פורז, לפיה אין רעבים בישראל, ואמירתו לאדם עני שהתעמת איתו בטלוויזיה כי "אתה לא נראה רעב", אינה הדוגמא הראשונה לבהמיות שכזו מצידו. לא מכבר, בעת ישיבה של ועדת תכנון בשכונת התקווה, אמר פורז לתושבים שמחו על תכניות להרוס ריאות ירוקות בקרבת השכונה לטובת פרויקטי נדל"ן כי "מי שרוצה שטחים פתוחים וירוק בעיניים שייסע לחו"ל".
בתחילת שנות ה-90 היה סרט משעשע למדי, על בעל בית קמצן, ששופט דן אותו לגור במשך חודש באחת הדירות שלו. קשה שלא להצטער שלא ניתן לגזור על פורז עונש דומה – נגיד חודש של גידול משפחה בת 5 נפשות על הכנסה של 3,500 שקלים. אחרי זה נראה אותו פותח את הפה.
18 Responses to "הפורזיזם בראי ההיסטוריה"
13 בספטמבר 2004 at 22:51
אני חושב (אבל לא מצאתי סימוכין לכך כרגע) שפורז אמר את מה שאמר בכנס "כח סביבתי" האחרון, הכנס השנתי של ארגוני הסביבה, שאכן נערך בבית דני בשכונת התקווה.
14 בספטמבר 2004 at 0:21
את האדישות שלו לסבל הזולת, ואת התפיסה שלו לפיה מי שדפוק צריך להשלים עם כך ולשתוק. משפחות אומנות, הא? יפה לך.
14 בספטמבר 2004 at 0:31
עקובות מדם (אם גם קטנות יחסית) בארה"ב, אבל בגדול התשובה היא שאחד הדברים הגדולים ביותר בארה"ב זו העובדה שיותר קל לטפס בסולם מאשר להפיל אותו.
14 בספטמבר 2004 at 1:15
אני מסתייג מהדברים של פורז אבל ההשוואה היא הגזמה פרועה אבל לא ממש מפתיעה. פורז הפך להיות שק החבטות התורן וכשיש את מי להאשים זה אפילו יותר טוב מלאוכל.
14 בספטמבר 2004 at 1:33
מה עוד? אזרח בלי אוטו חייו אינם חיים, ולכן הממשלה צריכה לממן לכל אחד מכונית? מי שלא מסוגל לפרנס את המשפחה שלו ולא חשב על זה מראש לפני הזיון צריך להבין לבד שהוא לא יכול לקיים משפחה של 5 ילדים. החובה של המדינה היא לילדים שגדלים בבית לא מתפקד ואם אי אפשר לגרום לבית לתפקד אז צריך להוציא אותם ממנו, ואולי בשם קדושת ערכי המשפחה נשאיר ילדים גם בבתים שבהם הם נאנסים ומוכים כי ערך שלמות המשפחה קודם לכל?
אבל הבנתי מה אתה רוצה מפורז. הוא היה צריך להופיע במופע ההתנערות של השלטון מהאחריות שלו בערוץ 2, לשאת נאום נרגש על המצוקה של השכבות החלשות וללטף ילדה קטנה (רצוי בלונדינית) נכה מבית הרוס כלכלית ואז הוא היה בסדר גמור. לא חשבתי שאתה עד כדי כך רדוד.
והיסטוריה, תן דוגמא ,אפילו חצי דוגמא יספק אותי, משהוא שהוא מעבר להפגנת כח נקודית במפעל אחד או שנים, שהוא תופעה חברתית כוללת בארה"ב הנובעת מעוני. יודע מה עזוב ארה"ב, במדינה אחת מתוך החמישים. יתכן שבארה"ב אפשר לטפס למעלה בסולם אבל האנשים שראיתי בוושינטון, לא הרחק מהמול, שוכבים על המדרכות לא נראו לי כבעלי סולמות, אז למה למרות העוני שלהם הם לא עושים דבר? אולי ההקבלה עוני=מהפכה לא ממש נכונה?
14 בספטמבר 2004 at 1:52
מה עניין עובדי הרשויות לאיכרים באירופה או לסינים?
הרשויות מתנהלות בצורה מבזה, הכסף שהן מבזבזות נילקח מהזקנים והנכים ,הם המסכנים. במדינה מוסרית לא מבזבזים כסף על ג'ובים וקומבינות אלא מקצים אותו לתשתיות ולאלו שלא יכולים לעזור לעצמם.
פורז היה מוכן לשלם מזמן אבל הוא דורש מרשויות שקרסו לבצע תוכנית הבראה לפני שהם מחלק להם את הכסף של משלם המיסים. הוא דורש ברוב חוצפתו שעיריית אזור למשל (אם אני לא טועה ואם לא מדובר במועצה מקומית) תעיז לפטר חלק מעובדיה בתמורה לכיסוי הגרעונות. עירייה שלפני מספר שנים עבדו בה 200 איש והיום כבר עובדים בה 600. אבל מה קרה? ממתי עושים כאן מה שניבחרי העם אומרים?
היום שמעתי את אחד מנציגי העובדים מסביר שהם לא מוכנים לתוכנית ההבראה מאחר ומדובר ב"כניעה", במי הם נילחמים לכל הרוחות, בי? בנו? שמכספי המיסים שלנו יכסו את הגרעונות ואת המשכורות המיותרות שלהם?
14 בספטמבר 2004 at 10:26
קח לדוגמה את הפארסה של איחוד הרשויות. במקום לדחוף רפורמה מתחום אחריותו שיכולה לשפר באמת את המצב החמור, הוא וביבי התקפלו בפני עוזי כהן ובמקום זה הציעו איחוד במספר מצומצם (בערך 10-15) של רשויות, חלקן הגדול במגזר הדרוזי (ויתרן במגזר הרשויות הנשלטות בידי העבודה). תוכנית מצומצמת זו רק עוררה זעם מובן בקרב הדרוזים, שחשו מופלים, ובוטלה בסוף.
דוגמה אחרת: מינוי דירקטורים חברי מועצת שינוי לחברות ממשלתיות. (למשל החברה לאוטומציה בשלטון המקומי). במועצת שינוי יש מספר קטן יחסית של חברים, לכן כל מינוי כזה שקול (מבחינת ערכו כשוחד בחירות) לעשרות מינויים של חברי מרכז הליכוד.
דוגמה שלישית: הצעת החוק, שצפויה ליפול בבג"צ, לחוקק חוק השולל למפרע זכות לפיצויי הלנת שכר מעובדי העיריות. חוק זה בלתי תקין בהיותו רטרואקטיבי, מפלה, (זכויות העובד אינן תלויות במקום העבודה) ועוקף בית משפט. פורז סינגר עליו באמרו שהוא נועד למנוע תביעות פיצויים של 500 אחוז לשנה (המקסימום הקבוע בחוק) שלא יאפשרו לשלם לעובדים כלל. אבל זו דמגוגיה לשמה, כיוון שבפועל תבעו 60 אחוז וקיבלו 25 אחוז – לבית המשפט יש סמכות לקבוע פיצויים בכל גובה עד המכסימום, לפי תנאי המקרה.
באופן כללי, משרד הפנים נושא באחריות לשלטון המקומי. השלטון המקומי מצוי בקריסה. לא ראיתי את פורז מפגין מנהיגות או מכתיב מדיניות ברורה לטיפול יסודי במשבר ולמניעת הישנותו.
אמת ויציב הם דבריך שהתקשורת מעדיפה להיטפל לאיזו אמירה אווילית מאשר למעשים ומחדלים בעולם המציאות. ועוד אמת שמפלגת שינוי מתנהלת מבחינה כספית בצורה נאותה ע"פ החוק והשכל הישר. זה לא הופך את פורז לשר פנים טוב. אגב, למשרד הפנים יש אחריות לכל נושא התכנון במדינה. (אגוד ערים הוא רק גוף מתאם, נטול סמכויות תכנון). לפיכך התבטאות שר הפנים בנושא מקוממת ביותר, ומעידה על אטימות סביבתית וחברתית מוחלטת. זאת ובלי קשר למעמד שבו נאמרה.
[הערה לעניין ההיסטורי: המתח המעמדי באנגליה לא התבטא במרידות, למעט מהומות מקומיות, במאות האחרונות בזכות האימפריה, שפתחה נתיב קידום לעניים, ובזכות האפשרות למהפך פוליטי בדרכים חוקיות – מפלגת הלייבור התקרבה לשלטון כבר בשנות ה 20 והגיעה אליו ב 1945. באופן כללי יש קשר מובהק ולא מפתיע במיוחד בין עוני ואטימות השלטון לבין מהפיכות]
14 בספטמבר 2004 at 14:12
DH כתב:
"משרד הפנים נושא באחריות לשלטון המקומי. השלטון המקומי מצוי בקריסה. לא ראיתי את פורז מפגין מנהיגות או מכתיב מדיניות ברורה לטיפול יסודי במשבר ולמניעת הישנותו."
טיפול יסודי – זאת בדיוק מה שתוכנית ההבראה שלו מציעה, אותה תוכנית שמהווה "כניעה" בעיני העובדים ברשויות. באשר לכל מה שכתבתה לגבי איחוד רשויות אני מסכים איתך ב 100%. מאידך איך אתה רוצה לראות את פורז מצליח לכפות משהו על ראשי הרשויות החזקים כשאפילו על העובדים שלהם הוא לא מצליח להשתלט?
14 בספטמבר 2004 at 14:38
תוכנית הבראה היא רק פתרון כלכלי מיידי שיאפשר אולי לצמצם את הגירעון לרמה סבירה. אני לא בקיא בפרטי תוכניות ההבראה שהוכנו, ואיני יודע אם יש לעובדים סיבה להתנגד אליהן, בכל אופן, כל הסיבות שאפשרו את יצירת הגירעון מלכתחילה יוותרו. דרוש פתרון ברמה הפוליטית: רוויזיה מקיפה של כל עניין השלטון המקומי.
בכלל זה, חלוקה ברורה של הסמכויות ותחומי האחריות בינו לבין השלטון המרכזי, הגברת האחריות החוקית האישית של ראשי הערים וחברי המועצות למחדליהם, חיזוק כוחם של גופי ביקורת בעיריות, הסדרת היחסים הכספיים בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי, וכפי ששנינו מסכימים, צמצום מספר הרשויות. גם אופן גביית הארנונה, שבישובים רבים מתנהלת באופן מושחת לגמרי ובלתי יעיל, אולי טעון שינוי.
הסיבה המיידית המרכזית למשבר הנוכחי היא קיצוץ חד במענקי האיזון של משרד הפנים, קיצוץ שמוטט גם רשויות מאוזנות. איך נמנע את הישנות המקרה הזה?
משבר הוא גם הזדמנות לתקן תיקונים יסודיים בשיטה שהורכבה טלאי על טלאי בעידן אחר. נראה שפורז הוא לא האיש המתאים למשימה כזו.
14 בספטמבר 2004 at 14:55
אם למישהו אין כסף לקנות עוד קססה זה לא בגללי. זה רק בגלל שהוא לוזר ואף אחד לא מוכן לשלם לו עבור החרטא שהוא כותב. מקסימום יתנו להם כרטיסים למופעים
14 בספטמבר 2004 at 15:18
DH, תוכנית הבראה משמעותה פיטורי עובדים, קביעת תקנים למספר העובדים (מה שכבר מתבצע) והחלת אחריות אישית של ראשי הרשויות על הגרעון שלהם (עוד דבר שכבר מתבצע).
במילים אחרות, פיטורי עובדים מיותרים ודאגה לכך שאי אפשר יהיה לחלק יותר ג'ובים בקלות כזאת. בקיצור, הפסקת החגיגה על הקופה הציבורית. להרצות כאן כמו ישראלי טוב על "מה שבאמת צריך לעשות" תקבל את העובדה ששינויים לא קורים בין לילה אבל הם בהחלט קורים.
ברור שלעובדים יש סיבה להתנגד, הם פשוט לא רוצים לאבד את הג'וב שלהם. ראשי הרשויות מצידם לא רוצים לאבד את הזכות לחלק ג'ובים למקורבים.
14 בספטמבר 2004 at 16:13
מנין המידע על פרטי תוכניות ההבראה? יש מקורות ברשת? אם מוחלת אחריות אישית של ראשי הערים, זו דוגמה לשינוי יסודי – ואני עצמי העליתי אותה. הרשה לי לפקפק בכך, בגלל שלשם כך דרושה חקיקה. גם קביעת תקן למספר העובדים, שיחייב גם בעתיד, דורשת חקיקה, מכיוון שכרגע יש לעירייה ע"פ חוק סמכויות לקבוע את מספר העובדים שבה.
בקשר ל"להרצות כאן כמו ישראלי טוב" – זו התייחסות מאד חכמה, מכובדת ועניינית לטיעונים שהעליתי. אתמצת: החגיגה על הקופה הציבורית התאפשרה בגלל שיטה פוליטית, שמחייבת תיקון פוליטי אחרת תקרה שוב.
14 בספטמבר 2004 at 16:32
דוח של בנק ישראל ממארס 2004 קבע כי "הקיצוץ המהיר של עשרות אחוזים במענקי האיזון, גרם להידרדרות במצבן הפיננסי של רשויות רבות – כולל כאלה שניהולן התקציבי היה סביר – והביא להתמוטטות השירותים המוניציפאליים ברשויות רבות. מכיוון שעיקר הפגיעה הוא בהכרח ברשויות המקומיות בהן מתגוררת האוכלוסייה החלשה מבחינה כלכלית – שכן הן אלו הנסמכות על מענקי האיזון – הביא הדבר גם להרחבת הפער החברתי כלכלי בין הרשויות החלשות לבין הרשויות המבוססות".
האם היה חכם לקצץ באופן חד כזה את מענקי האיזון, האם לא היה ניתן לצפות מראש את קריסת הרשויות שהקיצוץ גרם לה? למשל, לתבוע תוכנית הבראה כתנאי לשמירת המענק בערכו הקודם, ברשות מאוזנת?
אגב, בהחלטת הממשלה הנוגעת לפתרון המשבר יש תיאור של הקווים הכלליים לתוכנית ההבראה, ולא מוזכרת בו "החלת אחריות אישית של ראשי הרשויות על הגרעון שלהם (עוד דבר שכבר מתבצע)".
14 בספטמבר 2004 at 17:16
נאותה לא זהה למוצלחת. ההתקפה הנוכחית היא על פורז לגופו ולא על העקרונות שלכאורה (אין לי מושג מעבר לקריאת עיתונים) שמנחים אותו במשרד הפנים. בהחלט ניתן לטעון שהעקרונות מוטעים או שהביצוע לא מוצלח אבל אני לפחות לא ראיתי אנשים בתשקורת, כחלק מההתלהמות הנוכחית, שמפרטים במה בדיוק הוא נכשל.
בעית הראשויות המקומיות לא התחילה עם פורז ובודאי שהוא לא הגורם היחיד או המרכזי לה. במשך שנים רבות אבא שלי שימש בתפקיד מרכזי בעירית לד, ובמשך כל הזמן הזה ללא קשר כמעט לראש העיר, חברי המוצעה וראש העיר ניסו והצליחו למצוא דרכים יצירתיות להוציא יותר כסף ממה שניגבה בפועל. לד היא מקרה שבו פורז נכשל במעקב אחרי הועדה הקרואה שלא הצליחה לשקם את העיריה, אבל אם התושבים מתעקשים לבחור ראש עיר לפי שנאת הערבים שלו, אז לאיזו תקינות תקציבית אפשר לצפות בעיר כזו?
המשבר בראשויות נוצר בגלל שראשי עיריות מעולם לא היו אחראיים לתקינות התקציבית שלהן והבנקים במדיניות אשראי מופרעת לחלוטין נתנו להן כסף ללא שום בקרה. השינויים (הגרועים בצורה שנעשו) בהעברת כספי המדינה לעיריות פשוט חשפו דברים שהיו קימים תמיד אבל הצליחו לטטא אותם אל מתחת לשטיח. הלנת שכר בעיריות היא ממש לא דבר חדש.
אני הסטוריון של פרטי טריביה במקרה הטוב, אבל אם אני לא טועה בדרך כלל לא העניים מתמרדים מאחר שלעניים אין כסף לארגן מרידה והם טרודים מדי בהבטחת קיומם היום יומי, אלא האנשים שפוחדים להתדרדר לעוני. כל עוד המצב הכלכלי של השכבות שנמצאות מעל קו העוני הוא יציב לאיש לא אכפת כמה עניים ורעבים יש.
14 בספטמבר 2004 at 18:03
ולטיבול הענין שני לינקים מענינים
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2940132,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2858485,00.html
14 בספטמבר 2004 at 19:14
לא רלוונטיים. אפשר להגיד "יש רעב בגלל התנהלות מטופשת וליקויים תרבותיים שגורמים לאנשים לחיות כמו אהבלים". מה שאי אפשר זה להגיד "אין רעב" כשיש רעב. זו, כמו שאמרתי, הכחשת סבלו של הזולת, שהיא אבי-אבות הרשע.
ואם כבר הזכרת אוטו – לא, הממשלה לא חייבת לממן לכל אחד אוטו. מה שהיא כן חייבת זה להפסיק למנוע מהם אבטחת הכנסה אם יש להם אוטו. אוטו הוא לא הכרח קיומי, אבל הוא גם לא לוקסוס, במיוחד למי שגר בפריפריה. הרבה מצוקה נגרמת מהעניין המטופש הזה שאמהות עניות לא יכולות להגיע לעבודה בחצי משרה שהן עוד מוצאות איכשהו כי בשביל זה צריך רכב, ואם יהיה להן רכב ייקחו מהן את הקצבה.
Comments are closed.
13 בספטמבר 2004 at 22:21
אבל זה לא סיבה לכתוב מאמר כזה עלוב שמניח אינטליגנציה מתחת למינימלית אצל הקוראים.
מה הבעיה של פורז? כנראה זה שהוא אומר את מה שהוא חושב. זה הרי חטא בלתי נסבל במדינה לחשוב דבר אחד אבל בפומבי להתחנף לדעת הקהל ולטרנד העדכני של התשקורת. בעיה נוספת זה שמדובר באדם ישר שמנהל את המפלגה שלו ואת המשרד שלו בצורה נאותה (אפילו אזרחות מטופשת לרוסו הוא לא נתן).
ומאחר והתשקורת לא מוצאת שום סיבה אמיתית ללכלך עליו בנושאים שתחת אחריותו אז יוצאים עליו במתקפות בנושאים שלחלוטין לא קשורים אליו. נושאי העוני והרעב מטופלים במשרד הרווחה והמדושן עונג פה הוא זבולון אורלב. ונושאים הקשורים לתכנון האורבני של תל אביב הם כמובן קודם כל באחריות עירית תל אביב ולאחר מכן איגוד ערי גוש דן, משרד הפנים רק מתווה קוים כללים לפיתוח במדינה.
3,500 שקל הם סכום שיכול להספיק לקיום תלוי במקום במדינה שבו חיים. לא צריך לשכוח שלסכום הזה צריך לצרף הנחות והטבות למיניהן שהמשפחה זכאית לה ולכן נטו ההכנסה בפועל תהיה יותר מ 3,500 שקל. במקרה שהסכום הזה לא מספיק בשביל לכלכל את הילדים, יש פיתרון שנקרא פנימיה ומשפחות אומנות, אתה יודע מהסוג שגלילה רון פדר כתבה עליו.
ואם כבר דנים בהיסטוריה, איך זה שבארה"ב הקפיטליטית לא היה מרד אזרחי וגם לא באנגליה המעמדית? הסיבה למהפכה הצרפתית אם אני לא טועה היא שהממשלה גבתה מיסים גבוהים ולא הותירה מספיק לחקלאים, וכל זאת בשביל לממן את חיי הארמון. מגוחך להמשיל ממשלה שמורידה מיסים לצרפת של אותה תקופה.