בוש והשוקולדה וסיפורים אחרים
Posted 19 בפברואר 2005
on:- In: מעורב
- 26 Comments
אחלה פרסומת חדשה יש לעלית, בסדרת פרסומות הפרה הלוחשת.
על המסך מופיעות ברקע הספרות 2004. הנשיא בוש מקבל בלשכתו מתנות וברכות לרגל בחירתו מחדש, ומוצג כאיש די דביל, שהעוזר שלו צריך להחמיא לו כמה שהוא גאון על כל דבר פשוט שהוא יודע. הוא מקבל איזה גונג מיניאטורי מהסינים, ומהישראלים סל כזה סטייל שי לחג, עם איזה חטיף שוקולד חדש בשם בשם נשנוש שהם הוציאו לאחרונה.
בוש כזה מסתכל כמו אהבל, לא מבין מה הקטע, ואז הפרה לוחשת לו, בעברית: "נשנוש קטן, להעביר את הזמן". בוש תוקע בה מבט של אוויל שאמרו לו משהו שהוא לא מסוגל לפענח ועושה לה "הא?!" כזה, אז הפרה מלחששת באנגלית "A small nishnush, for Mr. Bush", אז הוא מחייך ומתחיל לזלול.
הספרות מתחילות לרוץ: 2005, 2006, 2007, 2008…ובוש ממשיך לזלול חטיפי שוקולד בהנאה. ב-2009 נכנס העוזר עם חיוך הליקוק בתחת שלו ואומר "מיסטר פרזי'דנט, דה ניו פרזידנט איז היר". ואז השחקן שעושה את בוש דופק יופי של הבעה מפונקת-טמבלית ומלעלע בטון מתלונן:
But I like it here!
כאמור, מאד משעשע, ובאמת תמהתי מתי דמותו של הנשיא כטמבלול תתחיל לחדור לתרבות הפופולרית-מסחרית.
ועכשיו, אחרי שנהנינו מלרדת על טיפשותו של בוש (טיפשות הנובעת מאטימות ולא ממחסור בתאים אפורים), חובה על מדור מצוין וחינוכי זה להודות שהוא, בגדול, מבסוט ממדיניות ארה"ב הנוכחית כלפי איראן. (ולא, לא היו צריכים לכבוש את עיראק בשביל זה.) יש סנמאטורים דמוקרטיים (כמו ג'ו ביידן, הדמוקרט הבכיר בוועדת החוץ) שטוענים שהמדיניות האמריקאית צריכה לדמות יותר לזו האירופאית בנושא איראן. ובכן, לא. התרגיל לא עובד אם שני השוטרים משחקים את השוטר הטוב.
כפי שהיה שגוי להתעקש יתר על המידה בנושא נשק ההשמדה המונית של עיראק, שהתגלה כבלוף ושמעולם לא יכלו רוכלי הסיפורים אודותיו להצביע בדיוק על מיקומו (למרות מצגת הצ'יזבאטים המדהימה בדיעבד של קולין פאוול באו"ם), כך שגוי להמעיט בסכנת התוכנית הגרעין של איראן, שהיא עובדה קיימת. ומי שרוצה להאמין שזה רק בשביל חשמל והאיראנים באמת מאמינים שייצור פצצת אטום נוגד את האיסלאם, שיסתדר בתור למכירה הפומבית של גשר הירקון שאני עורך בקרוב.
מה עוד היה לנו השבוע?
על דודו גבע ז"ל אמרו כבר הכל, ואני הערכתי את פועלו אבל לא הייתי מעריץ ענק (נגיד, כפי שהערצתי את קישון, או שאני מעריץ את יצירתו של גארי טרודו, אבי סדרת הקומיקס האמריקאית "דונסברי", או של ביל ווטרמן, הוגה "קלווין והובס" האלמותיים והחסרים), אז אני אסתפק בהספדים שנשאו אחרים וב"יהי זכרו ברוך".
על רצח רפיק אל-חרירי:
קשה שלא ליהנות מהתגלגלות המאורעות, שכן הגיע הפאקינג זמן שהלבנונים יקבלו עמוד שדרה ויעיפו את אסד והחלאות שלו קיביני-צ'ורט וייד חולירע. אבל קשה גם שלא לתמוה על הסורים ושיקול הדעת שלהם. מה, הם לא יודעים שבוש רק מחפש עילה להיכנס בהם? הם לא יודעים שאפילו הצרפתים כבר לא בצד שלהם? מה, הם באמת חושבים שזה עדיין שנות ה-80,שהרוסים יספיקו להם נגד כל שאר העולם? יש להם דיבור עם הסינים שאנחנו לא יודעים עליו? לגמרי לא מובן, וכמעט מעניק אמינות לסברה שזה אנחנו עשינו, מעשה יאגו, כדי לסכסך בין הסורים לשאר העולם. רק כמעט.
זה כאילו שכפה על הסורים כוח גדול מהם לשחק את תפקיד העריצים, שרוצחים ברפלקס מותנה ובל יסורב כל מי שמנסה להתנגד למרותם. אבל בעצם, את אותו הדבר אפשר להגיד לפעמים גם על חלק מהחיסולים הממוקדים, אז מי אני שאדבר על הסורים.
ואם מדברים על בריונים מטומטמים:
שמעתם את הסיפור על המסכנה שמתה בגלל שעבריינים, שנרדפו על ידי קלגסים נמהרים (כנראה בניגוד לנהלי הקלגסת עצמה) התנגשו בה חזיתית בעת שעברו לנתיב הנגדי במהלך מרדף במהירות גבוהה? לא נדבר כרגע על התאונה ועל המרדף עצמם, אלא על החוצפה שלא תיאמן של הקלגסים המטונפים, שביקשו לעכב את קבורת ההרוגה כדי לנתח את הגופה – בניגוד מוחלט לרצון המשפחה. מה לעזאזל עשתה מירב גבאי זכרה לברכה ששם אותה תחת סמכותה ושיפוטה של המשטרה? מה לעזאזל קיוותה המשטרה לגלות? שהמנוחה היתה חס וחלילה שתויה כביכול, ולכן לא התאונה שנגרמה בעקבות פעילות הקלגסים אשמה בעצם במותה? איזה עניין רשמי יכול להיות לבהמות האטומות האלה בגופתה של המנוחה? מאיפה בכלל בא הרעיון לדרוש, ולהגיע עד בית משפט בדרישה, לנתח את הגופה? האמנם באמת אין גבול ליכולתו של הגוף המתועב הזה להמציא לעצמו מצבי עימות עם האזרח המשלם את משכורתו? אילו אני אביה או אחיה של המנוחה, הקצין שאחראי לתועבה הזו היה מקבל אגרוף דרך האף לתוך המוח. בהמות.
פרשת השבוע:
ממשיכים עם הוראות הבנייה והתפירה, והפעם הפרק: "החייט האלוהי על אקסטה", או "אהרן ובניו ואפודי הקודש המשגעים". אם מישהו ישאל אתכם משהו על בגדי כוהן בישראל, תענו לו בסמכותיות: "זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר תעשה אותם", ומובטח לכם שקלטתם את עיקר הדברים. אני מניאק אם זה לא מצוין איזה שמונה מאות חמישים וארבע פעם בשלושה פרקים מייגעים. התועלת היחידה שהעלינו מפרקי ה"אינסייד ורסאצ'ה" האלה זה את התובנה של נירית ש"קרבן", בעצם בא מהשורש של "קרוב", כלומר שעושים את הקרבן קרוב יותר לאל. אני לא חשבתי על זה קודם, ואם כן, זה היה לפני הרבה זמן וכבר שכחתי. אם התגובה שלכם היא "כאילו, דא…" , אז איתכם הסליחה.
בשבוע הבא יש קצת אקשן, ועמישראל (כפי שרמזנו בשבוע שעבר) לוקח את הטעם הערסי של יהוה צעד אחד רחוק מדי.
ושנה רבי רחביה: אין פוטרין בלא
אמירה על דור העתיד.
בספר המופתי "הדרור" מאת מרי דוריה ראסל (שקריא גם בעברית למרות כמה טעויות תרגום מעצבנות של החתום מעלה, שלא נתפסו גם על ידי העורך שלו, ששכחתי את שמו), מופיעה בין השאר האבחנה: "מעטים הדברים המקסימים כמו התפקוד הלקוי של מערכת העצבים הלא מפותחת". וואלה נכון.
26 Responses to "בוש והשוקולדה וסיפורים אחרים"

אמרתי שבוודאות יש להם תוכנית גרעינית, ושאני אישית סבור שתמימות היא לחשוב שבאמת כל-כך חשובה להם תוכנית גרעינית אך ורק למטרות שלום.


מה יש להם להסתיר שהם מתנגדים לנתיחה?


לניסיון כל-כך שקוף למשוך אותי בלשון. תוכיח שאתה שואל ברצינות ואולי אני אוכיח לך כמה מה שאמרת מטופש.


עכשיו אתה גיבור, אה? אגרוף דרך האף לתוך המוח, עלק. למה שלא תספר לקוראים איזה עבדאי היית כשתפסנו אותך?
נ.ב.
התינוק שלך מכוער


קצת נודניק.
זה נשמע מאד מוזר, ההסבר שלך. לכן אני עדיין נשאר מבולבל ותמה איך לכל אחד יש דעה כל כך ברורה בעניינים שהם לא מבינים בהם כלום.
אני יוצא מהנחה עכשיו שזה פשוט צורה לתמוך בממשלה, או בממסד, מתוך יצר לאומי או חישובים כיתתיים.
ההסבר שלך טוב בערך כמו ההסברים שקדמו למלחמה בעירק.
אני למשל נוטה לפקפק ברוב העילות הגלויות של מלחמה, בדרך כלל מתברר שזה אינטרס עיסקי של אליתה מסויימת המבקשת לנגן על נימות רגשיות, לאומיות, ועל פחדים של הציבור כדי לגייס אותם לעבוד בשבילה ולמות בשבילה. זה נכון משני הצדדים בדרך כלל.
האם אתה חלק מהאליתה שתרוויח ממהלך כזה ? ואם כן, אנא הסבר לי איך, אולי אשקול לקנות גם אני מניות.
ש.תם


למסקנות מוטב היה לו קראת קצת יותר מהטורים שלי, ואז היית מן הסתם מגיע למסקנה ש"לתמוך בממשלה או בממסד מתוך יצר לאומי או חישוב כיתתי" זה לא ממש מה שמניע אותי.
הסברתי מה ההבדל בין עיראק שלפני מרץ 2003 לאיראן של 2005. לא טוב לך? סבבה. לא נסכים. אבל ייחוס מניעים זו צורה די נמוכה של דיון.


זה בדיוק המלאכה של התבוננות, ואיתור מדוייק של המקום בו כל אחד מאיתנו משתף פעולה עם מכונת המלחמה, וגם איתור המקומות שבהם אנחנו יכולים להימנע מכך. אני מייחס מניעים אישיים לכל אדם שמצדד במלחמה, ואולי זו באמת הבעיה שלי. להערכתי אין מקום היום למוסד החברתי הזה שנקרא מלחמה לאומית, ולכן אני מנסה לחשוף מה מניע אנשים להצטרף לתומכיו הנלהבים, וזה תמיד קשור ל"משהו" אבל בדרך כלל מתחת לזה יש עוד "משהו" שהוא אישי. אישי במובן הכי כללי.


בנוגע למדינה מסוכנת, שמעודדת טרור במטרה למנוע פתרונות לסכסוכים שלא ממש נוגעים לה, ומפתחת ככל הנראה נשק גרעיני, זה לא-מוסרי בדיוק כמו מלחמה. לא מדובר פה ב"מלחמה לאומית", ואני חושש שלדעתי, הפרדיגמות שמנחות את החשיבה שלך עבשות וקפואות. מוטב היה לו היתה ההתבוננות שלך נסמכת על…התבוננות בעובדות הרלוונטיות, במקום על תבניות החשיבה שהבאת אתך מהבית.


הבית שלי חושב ימינה מכהנא, כך שהפצצת אירן זה מובן מאליו אם לא הרבה מעבר לכך ככל שנוגע לערבים.
התיאור שלך את אירן תקף גם לישראל וגם לארצות הברית, לטעמי.


Shalom Rechavya
Regardless of the somewhat tasteless manner of the comment from Mr Tam, little surprising to see you loose your cool
But that is beside the point; assuming the point is commenting on the wisdom dispensed in your
words – mador metzuyan vechinuci… vechulei
The point Mr Tam was alluding to, is that contrary to the public strut of so-called enlightened democratic forces, most of the moves in the Middle East Arena run underground deep and embedded (ha, where did I hear that word…) in the decision making power of the global corporate substratum
Not long a go, I had to stop over in Dubai for a transit. In the lounge I met a young American returning from a year’s contract in Iraq. Working for Halliburton (and just to prove appoint on how generic corporate is, the Word speller recognises this company as a genuine English term – and don’t worry I added Rechavya too) in Iraq are
30,000 people. The fact most of them receive astonishing salaries, is enough to give you an idea of the economic engine hidden behind the Good
Vs. Evil show we are fed with. Halliburton, as most of the other companies making money (or standing to make money in the shape of lucrative oil deals) is intimately connected to the US current ruling class
So when one hears vitriolic blurbs on the nature of US driven conflicts to be in the interest of freedom and democracy, one should take it with at least little salt. Iran, people tend to forget, is a democracy. Yes, maybe not Sweden, but neither is Israel, nor the USA for that matter. The whole sad point of being effective in playing a good cop
Vs. a bad cop is that it accepts for granted some national entities have the right to police this planet by default. Not so, if we want to move ahead from colonialism in any form or guise
That is not to say that the prospects of nuclear power in unstable hands is not terrifying, and that something should not be done about it. But if you want to keep humanity at the tribal level
of “you are either with us or against us” and than decree that ‘us’ are better suited and more qualified to handle the inequality present as the background to this conflict, you bog down in your own ‘tifkud lakui’ of undeveloped neurals… (not so cutesy at your age). The angst and fear we carry in our daily life is a derivative of failing to move into the next phase of our conscious evolution (and some people would call it ‘Tikun’…). In the words of
ML King – we must learn to live together as brothers, or we will perish together as fools. One has to wonder what in the recent record of Israeli politicians, makes you think that that government is more stable to handle such a regional threat, or that it is more responsible to maintain the safety regulations required to contain such a
time-bomb (how old is the kur? Are you sure that the usual ‘smoch’ mentality is not applicable?). The USA government has either invaded or attacked
around 20 different countries since the end
of WW2. Do you really want such a bully to be your neighbourhood cop? – “From within the place where we are convinced of being right, No flowers will ever grow in springtime…” Yehuda Amichai
I don’t pretend to have easy answers, and I am well aware that the Arab world has proven to be mired in dark-ages like politics and social attitudes. But so was the West (ayen erech – crusaders) till it grew up (i.e. consciously evolved). Being happy that some world bully has taken on the Iranian Ayathullas is a little like looking forward to the doctor bashing your leg with a hammer to kill a scorpion. Change and healing do not happen by the sword, however righteous the wielding hand might be perceived. Bush (whom I tend to disagree with you – for someone to have so much power and information at their fingertips, and still display such ignorance and recklessness as to the possible value or contribution of other players, you need more than
just “atimut” – narrow mindedness might mot
be lack of grey cells, but it does not denotes colossal genius either) – but I am
digressing, sorry – Bush has handled every crisis lying through is teeth about the motives and by sawing more seeds of fear and destruction, and to trust that his policies might bring about anything less than more problems, war-mongering and blood shedding is – well, join me at the new exciting public sale near Gesher Hayarkon buddy, there are great myths to be pandered
And apologies for no simanei pisuk at the end of paragraphs – they seem to jump ship in the transfer from English text to Hebrew servers


מדינה שבה אפשר לפסול מאות מועמדים מהמיינסטרים של האופוזיציה בהינף יד היא לא דמוקרטיה. מדינה שבה לגוף לא נבחר (מועצת המהפיכה) יש זכות וטו מוחלטת על כל מה שיכולים הנבחרים לעשות היא לא דמוקרטיה. ושאף אחד לא יזרוק לי את בית המשפט העליון. הכנסת יכולה לחוקק חוקים עוקפי עליון. הפרלמנט באיראן לא יכול לעקוף את מועצת המהפיכה.
ולגבי מה שאמרת בהתחלה – I didn't lose my cool. I was annoyed. אין לי בעיה עם ביקורת וחילוקי דעות, אבל באמת שאין שום טעם בזה שכתבתי קרוב למאה פוסטים כאן אם אפשר להתעלם מהם במחי יד ולצייר אותי כאומר-הן של בוש או כאיזה לאומן. באמת. אחד המאפיינים הבולטים של הבלוג הזה הוא התיעוב המובע בו כלפי בוש, ממשלו, המלחמה בעיראק והבולשיט הפסודו-פטריוטי שבאמצעותו היא נמכרה וממשיכה להימכר. זה כמו שבנאדם יסתובב עם חולצה חד"ש וברגע שהוא פותח את הפה יאשימו אותו שמה שמניע אותו זו איבה כלפי הקומוניסטים.
חוץ מזה, תגובה מאד מעניינת שאני פה מגיב לה לפני שסיימתי לקרוא את כולה יען כי עליי להתכונן לעבודה.


מר מיכאל ברגמן. בעיני התיזה המרכזית כאילו אם נניח שאירן היא פחות דמוקרטית מארצות הברית או מאיזה רף דמיוני שמישהו מציב לנוחותו, אזי הפתרון הוא חיסולה והמרת השלטון, ופירוק מנשק גרעיני _(שהגיע לשם בסיוע אותן מעצמות כמובן) היא מופרכת. אבל גם משיקולים תועלתניים לחלוטין, ברית של ישראל עם אירן תועיל לה הרבה יותר משיתוף עם ארצות הברית בתוכנית מרשל החדשה שלה
במזרח התיכון. לדעתי התשובה שלך לא טעונה כל תוספת מצידי, למעט משהו מרגיז שוב, שהויכוח הוא עקר ותיאורטי כיון שהמניעים למהלכים האלה הם סקטוריאליים ומושחתים (הליברטון מגיעה גם לכאן כמובן
ולכן במידה מסויימת חבל על המאמץ להתמודד עם שחיתות ברמה של תיאוריה ונימוקים גלויים. אפילו המושחתים לא ממש מתאמצים ליצור תשתית אידיאולוגית משכנעת, ראה מלאכת התפירה הגסה ומזלזלת ב"נשק ההשמדה ההמוני" אפילו הקנוניה
נעשתה רק לשם סיבור האוזן, ולא יותר. הכסף והאיומים שיחקו תפקיד הרבה יותר מרכזי, וכך גם עכשיו בקמפיין האיראני-סורי. אנחנו, הישראלים, תמיד מתבלבלים ושוכחים למנות את האופציה של השחתה מוחלטת בקבלת ההחלטות הישראלית, ירושה של ה"אחרי" המפורסם, אבל עברו מים בירדן ודולרים בבנקים, ומה שמתרחש בטנגו של החוזים בפנטגון עם הקבלנים שלו, מתרחש מזמן כאן, ובגדול. ארתור מילר נפטר לא מזמן, והיה לו נידמה לי מחזה רלוונטי שכולם לומדים פה בתיכון וחושבים שזה קורה רק בארצות הברית.


"אם נניח שאירן היא פחות דמוקרטית מארצות הברית או מאיזה רף דמיוני שמישהו מציב לנוחותו" – אהבתי הרבה, וזו לא הפעם הראשונה שאני חושד שהתגובות ברשימות הן בכלל פארודיה מבריקה על עצמן. אבל אם זה באמת רציני, הייתי מציע לך, שאלת תם, לעזוב רגע את סעיד או חומסקי או וואלה!תרבות ולדמיין את חייך שלך, כבחורה בעלת דעה עצמאית (לפחות בעיניך) באירן.


אני לא צריך להשתמש בדמיון כדי לחוש את חייה של שפחת מין המיובאת לישראל הדמוקרטית, או גם הרבה ישראליות דעתניות שאני מכיר שסבלו מזה, יש אחת שאפילו יושבת עכשיו בכלא על זה, בישראל הדמוקרטית. האם אתה מתכוון לאמר שישראל באה לשחרר את האשה האירנית ?
והאם זוהי העדיפות הראשונה למלחמה הומניטרית אלטרואיסטית ? מה עם מצב האשה, הגבר והילד במדינות שבהן יש רעב ?


תראה, הויכוח הזה מתחיל להזכיר לי את הספור של קישון שבו הוא מנסה להוכיח לבן שלו למה כדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך. הרי עצם העובדה שאתה כותב כאן את מה שאתה כותב מפריכה את עיקר הטיעון שלך, אם אתה מבין למה אני מתכוון.
בכל אופן אני רוצה להציע את הרעיון של "דרגות" – זאת אומרת, המציאות היא לא בינארית ויש דרגות של דמוקרטיה/דיקטטורה או טוב/רע, ולכן למרות שנכון יש נשים חסרות כל זכויות בישראל וגם יש כאלו באירן, אין בכך כדי להוכיח שישראל זהה לאירן ביחס לאישה (או לגבר, לצורך הענין). את ההוכחה המפורטת נשאיר כתרגיל לקורא, מה דעתך?


מטרת המלחמה נגד אירן אין לה שום קשר למעמד האישה שם כך שכל הדיון הזה הוא הסחה. שמתי לב שזה טיעון חוזר, כך שאפשר להתייחס אליו כפרופגנדה יזומה מלמעלה למטה. שוב, הטיעון הזה הופיע גם בקשר לעירק בצמוד להונאה הגדולה של הנשק להשמדה המונית. מוכר ? כן.
מעבר לזה, אני לא בטוח שמישהו מוכן למות כדי לשפר את מעמד האשה באירן, וגם זה לא בטוח שיקרה.


הוא דיבר על מעמד האישה כדוגמא, כמאמר מוסגר. הוא לא מנסה להסיט את השאלה. הוא מנסה להבהיר לך שלהשקפתו, למרות שלא A ולא B עומדים באיזה שהוא תנאי מוחלט ותיאורטי של "דמוקרטיה" או "זכויות נשים", הרי שבכל זאת ניתן לומר ש-A (לצורך העניין, ישראל או ארה"ב) כן עומד בסף מינימלי, ו-B (לצורך העניין, איראן) אינו עומד.
אתה, עד כמה שאני מצליח להבין, טוען שבעצם כולם חארות כל-כך, עד שלא רלוונטי להבחין ביניהם או לקבוע רף שרירותי שכזה.
ערדי ואני חולקים עליך, וסבורים שאפשר להיות מודעים עד כאב למגבלות של ישראל, או של ארה"ב, ובמקביל להבחין מי כן עומד ברף מסוים ומי לא.
ואגב, בכל הנוגע למעמד האישה ישראל קרובה בהרבה לאיראן מכפי שנוח לחשוב, וזה ימשיך להיות כך עד שיהיה אפשר להיות נשוי בעיני המדינה בלי קשר לדת.


חושב שכולם חארות שלא שווה ל….מה ? להרוג ? אולי כן, זאת אומרת אני לא חושב שזה המניע למלחמה, ואני לא חושב שמלחמה זה הפתרון אלא הבעיה. שוב, זה טיעון לא סביר להגיד שמי שלא מצדד במלחמה נגד איראן הוא בעד דיכוי נשים. ושוב, הרי זו הסחה. הדיון הוא במלחמה, ולא בדרכים לשפר את המשטרים בעולם. יש לי אי אילו מחשבות על הנושא הזה, ומכאן השיחה פה.
מסכים איתך במאה אחוז לגבי מעמד האשה בישראל ותחולת ההלכה על הדין האישי. על כך בהחלט ניתן לאמר הפוסל במומו פוסל, והנה עוד נימוק לא להרוג אנשים ונשים ביניהם.


תנסה, לשנייה, לצאת מהקטע של ויכוח כדי לנצח ותבין מה מדברים אתך. אף אחד, אבל אף אחד, לא אמר שלהתנגד למלחמה עם איראן = להיות בעד דיכוי נשים. זה מעולם לא הוצע ולו ברמז.
אתה מבין את זה?
אם אתה לא מסוגל להבין את האמירה עם איראן, שכח ממנה. היא לא רלוונטית לדיון. היא היתה לשם המחשה בלבד, ואין לה כל ערך אם היא מבלבלת אותך במקום להמחיש לך.
עכשיו, אם אנחנו בשוונג של להבהיר דברים, אומר גם את זה:
אני ממש לא בעד מלחמה כוללת בין ארה"ב או כל אחד לאיראן. זה יהיה אסון נוראי. עשרות אלפים, ייתכן מאד שמאות אלפים, ימותו במקרה כזה. לא ייתכן שזו הדרך היחידה לפתור את הבעיה.
אבל יש בעיה, וצריך לנסות לפתור אותה, גם אם לאורך זמן לא ניתן יהיה למנוע ממעצמה אזורית בסדר גודל של איראן מלהחזיק בנשק גרעיני, צריך לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע שזה יקרה ***לפני*** שהמשטר הנוכחי שם ייפול.
וכן, אני מכיר בצביעות הבסיסית וביהירות המרתיחה שבעובדה שהאומה היחידה בתולדות העולם שהשתמשה בנשק גרעיני היא זו שמכתיבה לאחרים אם לפתחו או לא. עדיין, אני ישן טוב בהרבה בידיעה שלארה"ב יש נשק גרעיני משאשן אי פעם בידיעה שלמולות באיראן יש נשק גרעיני (הווה אומר חומרים רדיו אקטיביים או פצצת מזוודה שאפילו חולה רוח אחד בעמדה מספיק בכירה יוכל לסדר שיעברו לידיים של ארגון טרור). השימוש בארגוני טרור, בעיקר חיזבאללה, היא מרכיב במדיניות החוץ של איראן. זו עובדה. 1+1=2 גם אם לפעמים זה לא נוח מבחינת המיצוב הפוליטי.


באמת אם מדללים קצת את הסופרלטיבים נותר שלד יותר ברור להתמודד איתו. והוא החשש של ישראל מפגיעה גרעינית מאיראן ומגורמים סמוכים לה, שאינם ידידותיים לישראל. זה נשמע קצת יותר ברור עכשיו, וכדי לדבר על זה לא מוכרחים להכשיר שרצים (הדמוקרטיה של ישראל או ארצות הברית, נו) ולבצע דמוניזציה של האויב הזמני שהיה קודם ידיד ואולי יוכל שוב להיות כזה. נותרת שאלה פתוחה אם השותפות של ישראל בתוכנית הגדולה של ארצות הברית למזרח התיכון, "תוכנית מרשל דה לה שמעטה" תקדם את האינטרס שעליו הצבעת או לא. התשובה היא גם צבאית טכנית (ובה אין לי שום יתרון עליך, שנינו אני מניח מנחשים ומסתמכים על העיתונות) ומרכיב כללי ורחב יותר. לדעתי, ההגיון מלמד שההצטרפות של ישראל לארצות הברית אולי תרמה לאידיאולוגיה שאתה חושש ממנה, ולכן המשכה יחמיר את הבעיה. אתה יכול להסתמך על הבטחות אמריקאיות ל:חיסול מוחלט של גורמים ודעות בכוח הכוח, על פי תקדים מלחמת העולם השניה שהם אוהבים לצטט. אני בספק גדול עם כל המשוואה הזו נכונה וגם אם היא כנה בכלל. זה כבר דיון ארוך יותר, ואולי אפשר לדחות אותו.


שההתבוננות שלי היא ישרא-צנטרית. האם הזכרתי את ישראל בדיון על איראן? דיברתי על מדיניות החוץ האמריקאית מתוך נקודת השקפה קוסמופוליטית בתכלית. אותי אמנם מעניין מה טוב ליהודים, אבל אני מנסה תמיד לחשוב קודם כל מה טוב לעולם ככלל.


מה שטוב לעולם טוב ליהודים ווייס ורסה.
ואידך זיל גמור
שנינו לא מחליטים בסופו של דבר מה יקרה, אז לילה טוב
ותודה על הדיון


בני אדם 🙂


Shalom. You know Rechavya, you are right. I guess by any sensible standards, Iran is not
a democracy. Democracy in real terms has probably gone out the window as soon as you could not close the door on the number of people trying to fit in the hall to make a decision. Democratically elected governments, the world over, pander to local sets of constraints. Be it
historical (as in the case
of Gerrymandering);
religious (Iran, – and, eh, Israel – albeit
to a lesser degree – let me know when the religious parties stop holding Finance Ministry
by the balls); or financial (can a pauper run for election in the US?) or cultural (most villagers in Asia will vote according to the
village chief; hey wait a minute – that’s
somewhat familiar – what did the Rabbi told us to do?). Realistically, Democratic governments are only as good as their practice of civil liberties, support for the lacking (read – future access to same opportunities) and leadership in service of the people are. Most governments in the world do not serve their people but a concern of powerful interests.
The point I was trying to allude to is that the notion of the pre-emptive strike against people the US do not like under the pretence that they (the US government) hold the flag in democracy and human rights, is a New World Order move, not a just action in the name of peace and freedom. Bush and co. have strong ties to both the oil and
armament industries. Furthermore, to think that their decisions are not coloured by a fundamentally religious view of what constitutes a Godly behaviour is as foolish as it is ignorant. The current government in the US has got stronger in the last elections because the liberals – so careful; almost zealot – to protect the public arena from any whiffs of religious judgements or practices have actually failed to offer a moral answer to the righteousness harnessed by attitudes like “you are
either with us, or against us”. One has to be a crusader for the “Good folk” not to notice the chilling irony in every sentence
of Bush’s inauguration speech heaping scorn on the “Forces of darkness”. For every description listed could be just as well reversed to describe US foreign policies
So I fail to see the benefit in the US playing a good cop. I don’t trust them, period. For better or worse, the Iranian people have voted their government with the best ability given to them by the restrictions of their reality, however non-democratic it is. To attack them because they don’t kowtow to the superpower is a dubious solution to a very real problem, because we do live in a world trying to evolve and find means of peaceful coercion, guidance and assisted development and I do believe it can work (I might be wrong). Last time someone checked (about a year ago), the US government has changed their rational to attack Iraq 23 times. WMD fables
or not, we are not privy to the full picture, and should not think that trusting the motives of our ‘Dear Leaders’ is in our best interests. Supporting humanity – even in our
ugliest neighbours – might be a better chance for a lasting change, and given the choice I personally prefer to bet my chips on interconnectivity, not on policework routine.
May all beings get to vote for their own corrupted fat bastards

Comments are closed.
19 בפברואר 2005 at 20:25
אני מתפלאה איך אנשים יודעים בוודאות אם לאירן יש נשק או לא, ואיך צריך להתייחס למה שבוש אומר, בעיקר אחרי שבסיבוב הקודם הכל היה בלוף.
סתם סקרן לאללה מאיפה הביטחון הזה, ואולי אני מחמיץ משהו שכולם קוראים. אנא ספר לי רחביה, גם אני רוצה לדעת.