עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

Posts Tagged ‘הסתה

לפני שניגש לשחרר מעט קיטור רעילבהצטברותו על הקליינע קריסטלנאכט של אמש, בואו נשים דבר אחד על השולחן: אף אחד*, כולל שמאלנים יפי נפש, לא באמת רוצה לחיות בשכונה מלאה באנשים שאין לו כמעט שום מכנה משותף איתם, שום שפה משותפת מעבר לשברי אנגלית מגומגמת במקרה הטוב, שום מטען תרבותי משותף, ומעט מאד סיכוי שיתפתח כזה בהיעדר השקעה מסיבית של משאבים ורצון טוב שברור לכל שלא הולכים לקרות.

זה טבע האדם. אנשים רוצים בגדול, גם אם הם נורא נאורים ובאמת אוהבים להיפתח לכיוונים אחרים, לחיות בקרב אנשים שדומים להם לפחות במידה מינימלית. אנשים שיבינו את ההערה שזורקים להם במכולת על הכותרת בעיתון – וזה כאילו בהנחה שמדובר באנשים שיודעים לקרוא את אותו עיתון.

לכל אלה מתווסף המתח המובנה במצב של הגירה – בין אם של פליטים או "סתם מהגרי עבודה" (בו'נה, הזרים האלה מכנען הם לא פליטים! הם באו לפה בשביל אוכל! אפחד לא רודף את יעקב ובניו בארץ כנען ושלא יספרו לי יפי הנפש סיפורים! זו מדינה מצרית פה!!!) – החשש מפני דחיקה; המרמור של שכבות חלשות החיות בצפיפות שעוד מוסיפים על צפיפותם ומנחיתים עליהם את הזרים, שלא זו בלבד שכמו עניים ומנוכרים בכל מקום נוטים לפשיעה, לשעמום ולתסכול מיני, אלא אין להם אפילו את הקשרים החברתיים שימנעו מהם להציק דווקא לבנות השכונה; ולסיום הדינמיקה הטבעית של המעמד הכי מקופח שמגלה פתאום שיש מישהו עוד יותר חלש ממנו להפנות אליו בבטחה את איבתו – כל אלה כשלעצמם מצב נפיץ גם בהינתן הנחמדות והנאורות באוכלוסיות.

אבל זה שיש מצב מעצבן ונפיץ שמעצבנותו ונפיצותו טבעיים ומובנים לגמרי לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו (מירי מגדה ריפנשטאל, דני שטרייכר, מיכאל בן גבלס, אני מדבר עליכם ואליכם) עוד לוקח בנזין ועושה שביל מדויק ישר אל חבית הנפץ. זה גם לא אומר שנעבור לסדר היום כשמישהו, ולא אכפת לי כמה הוא ממורמר בצדק, דופק בקבוק בראש של אבא שמחזיק תינוק וגורם לנפילת התינוק לרצפה. עם הגבלסים והמגדות עוד נבוא חשבון, נצחקק בהנאה מרירה כשיגססו מסרטן ונשתין להם על הקבר; ואם מישהו מהפראיירים המוסתים שלהם יעשה דברים כמו שנעשו אתמול בדרום תל אביב לידי כדאי לו להתפלל שאהיה לבד, ואז איאלץ קודם כל לסייע לנפגעים. כי אם יהיה אתי מישהו המישהו יעזור לנפגעים התמימים ואני אתפנה להוסיף על מניינם בשאינם תמימים.

לסיום, מלה על פשיעה, סטטיסטיקות וכו'. על הנתון השקרי, שעלובי נפש מזוינים כמו חברת החדשות של ערוץ 2 ובובות אצבע משופדות רקטום כמו חנוך דאום מהדהדים, כאילו "ה'מסתננים' אחראים ל-40% מהפשיעה בתל אביב" כבר התייחסו רבים, ורק נשוב ונזכיר שזה שקר שלא רק רגליים אין לו, אלא הוא גם יתום וגלמוד כי אין איש המוכן לגבות אותו בשמו. כל אוכלוסיית מהגרים מגבירה את הפשיעה, ודווקא מכל הנתונים עולה שאוכלוסיית מהגרים זו ממש לא יותר מכל אחת אחרת בת השוואה, וכמו שצייצתי אני הקטן היום: “מאז שבאו כל המרוקנרים והעיראקים האלה לשכונה, נשים ממש מפחדות ללכת ברחוב! נכון, גם קודם היו אונטערוולטניקים, אבל היו משלנו. לא הציקו לבת השכן, ידענו איך לדבר איתם". סבבה?

אז אחים יקרים, מקופחים ודפוקים: קודם כל, לנו אתם יכולים להריח בתחת. זה לא שלא היינו אף פעם בשכונת התקווה ואנחנו לא יודעים שגם לפני שהגיע האריתראי הראשון היה שם הצפות כל חורף ונרקומנים ופחד להסתובב בלילה לבד (ויש גבול גם לסיפורים על “הם היו משלנו”. את רוב הפשעים שלהם גם פושעי הבית של שכונת התקווה עשו קרוב לבית, לא ברמת אביב. ואם פחות הטרידו מינית את הבת של השכנה זה לא מרוב כבוד לשכנה אלא מפחד האחים של בתה שידעו איפה הם גרים והיו לא פחות אלימים).

דבר שני, עם כל כמה שטבעי להפנות את הזעם אל מי שקרוב וחלש, אולי תפעיל את השכל ותפנו אותו במקום זה למי שבאמת דופק אתכם? באמת, אתם יכולים אפילו להישאר לאומנים שטופי קשקושי דת, אבל מי שאשם במצב זה לא הפליט שמוכן להסתכן במוראות המסע בן אלפיים הקילומטר וזווועות הבדואים בסיני רק כדי להגיע לכוכים העלובים שהוא שוכר בשכונתכם. זה המניאק בחליפה שזורק אותם עליכם ואז מסית אתכם. הוא יחזור לבית היפה שלו ואתם תישארו בחרא. פעם אחת תוכיחו שגם אתכם אי אפשר לרמות כל הזמן, ותתחילו לעמוד על הזכויות שלכם, אפילו אם זה אומר לעמוד עליהם מול מי שאתם אוהבים לראות כמלך ישראל.

* אף אחד זה מושג סטטיסטי כי כמו שאמר פעם קיקרו, אין רעיון כה מטופש עד שלא יימצא מי שיביע אותו. גם אם יש קורא שדווקא מעדיף לגור בשכונה מלאה סודנים ואריתראים על בני עמו שאת שפתם הוא דובר, שיהיה בריא ויקבל את זה שהוא במיעוט מבוטל. תודה.

כשהתחולל שלב א' של המהפכה במצרים, הפגין ראש המכשלה ביבינוקיו נתניהו תבונה חריגה ולא רק שנמנע מלהביע עליה את דעתו המלומדת, אלא אף אזר כתרנגול חלציו וכפה על שריו וסורריו להימנע מלהביע כזו, פן תיתפש ישראל כמתערבת ובוחשת בעניין.

אולם בעוד שישראל מוכנה, לפחות כלפי חוץ, לכבד את הריבונות של שכנותיה שכבר יש להן כזו, הרי שבנוגע לעניינים הפנימיים של העם הפלסטיני אין לה שום עכבות כאלה. העם הפלסטיני הוא הרי השרמוטה של ישראל, ולכן מותר למדינה היהודית והדמוקרטית לחדור לשטחה ולענייניה ככל העולה על רוחה. מותר לה לסתום בורות מים בדרום הר חברון, מותר לה לעצור פעילות זרות ברמאללה עצמה, מותר לה להרוס בתים "חסרי אישור" באיזה כפר עלוב ושכוח אל ממזרח לג'נין, עמוק בשטח A הנתון כביכול לאחריות ביטחונית ואזרחית פלסטינית, ומותר לה להכתיב לפלסטינים אם תהיה או לא תהיה להם אחדות בין שני הפלגים העיקריים שלהם.

זו הסיבה שהברון פון ביבהאוזן הביע מחאה חריפה נגד קריאתם של המוני הפלסטינים לאחדות בין פלגיהם היריבים, ונגד הכרזתו של ראש הרשות הפלטוסטנית מחמוד "אבו מאזן" עבאס כי ייסע לעזה כדי לנסות להידבר עם החמאס ולהסכים על חזרה לפעילות פוליטית במסגרת משותפת, וזעק שאילו היתה הרשות (מלחכת הפנכה של ישראל) מעוניינת בשלום, היא לא היתה מעלה בדעתה להישמע לרצון הגורף של עמה ולפעול למען הפסקת מלחמת האזרחים הקרה ברובה המתחוללת זה כארבע שנים. זאת, כמובן, משום שחמאס אינו מוכן להכיר בישראל (נכון) ואינו מוכן לחיות בשלום לצדה בשום תנאי (לא ממש נכון).

כמובן שההגיון הזה עובד רק לצד אחד. לנתניהו עצמו מותר להעסיק שר חוץ ושר פנים שמצהירים השכם והערב שלא ניתן בעתיד הנראה לעין להגיע לשלום עם הפלסטינים. מותר לו להציע שותפות קואליציונית למפלגה הקיצונית ביותר בכנסת שקוראת בפה מלא לגירוש הפלסטינים מאדמתם, מותר לו להעסיק כעובדי מדינה רבנים שאומרים דברים גרועים בהרבה ומסיתים ללא הפסק לאלימות נגד פלסטינים – שוכני השטחים וישראל כאחד – שנושאים דרשות על נקמה אחרי פיגוע, שמחברים ספרים המתירים את הריגתם של תינוקות פלסטיניים אם יש להורג חשד שהם יגדלו לסכן יהודים, שמוציאים לאור חיבורים עם מאמרי מערכת הקוראים להקים "מחנות השמדה לעמלקים" – וכל זה אינו בגדר הסתה, אינו בגדר שותפות עם גורמים מסכלי שלום והעסקתם. אינו בגדר עידוד הסתה.

ואגב צביעות – מכובדי יוסי גורביץ צייץ דבר נכון: נתניהו אומר שאסור לרשות לפעול לאחדות כי זה יחבל בשלום. באוקטובר אמר שר החוץ שלו שאי אפשר להגיע לשלום עם הפלסטינים בגלל הפילוג ביניהם. מלכוד 22 נחמד. אה, אבל שכחתי – שר החוץ של ישראל אינו מייצג את ישראל.

בדומה לכך, גם התגובה הנרעשת על ירי הפצמ"רים היום בבוקר היא בגדר צביעות. לירי על מטרות אזרחיות אין הצדקה ואין מחילה, אבל מנגד צה"ל תוקף בעזה כל שבוע ללא יוצא מן הכלל (רוב התקיפות האלה לא מדווחות כלל בישראל, ואלה שכן מדווחות בבוקסה זעירה בעמוד 16 למטה), אבל זה לא אומר שהן לא קורות, או שהן יכולות להמשיך לקרות ללא תגובה וללא השלכות.

מלבד זאת, ברור כשמש שעיתוי תקיפת הפצמ"רים לא היה מקרי, ולא נבע מכך שדווקא עכשיו נקעה נפשם של העזתים מהתקיפות הבלתי פוסקות שלנו. חמאס מנסה להסיט את תשומת הלב מהדיכוי האלים שלו את המחאה הלא-אלימה של נתיניו, הדורשים לשים קץ לפילוג בין חמאס לפת"ח ולהפנות את המאמצים להתנגדות לכיבוש. אם לישראל היה שכל, ואילולי היתה מבוהלת מהאפשרות של אחדות פלסטינית והפסקת ההתרפסות של הרשות בפניה, היתה מבליגה זו הפעם על הירי (למרות שיש לה כל הזכות שבעולם להגיב עליו במסגרת הסביר), ובמקום זאת מפציצה את הרצועה בהסברה שהחמאס מעמיד את התושבים בכוונה תחילה בסכנה כדי להסיח את הדעת מהתנהגותו הבריונית. כמובן שלטיעון כשה היה הרבה יותר משקל ויותר סיכוי לשכנע אילולי היתה ישרלא מפציצה בעזה בין אם יש ירי ובין אם אין.

ובנימת דיסוננס קוגניטיבי זה, תודה שטסתם רדיקל מקלדת.


עזרו לאבו קדם להאכיל את הילדים

עמודים