עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

אתמול אירעו שני אירועים מרתיחים בשטחים הכבושים, מהסוג שמעורר בכל אדם הגון רצון קמאי עז להסב כאב גופני קשה למחולליהם.

בשכונת עיסאוויה שבירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, העיר שכל סנטימטר של 66 הקילומטרים הרבועים שסופחו לתחומה המוניציפאלי בידי ישראל אחרי כיבוש חלקה המזרחי מהווים חלק אינטגרלי ובל יינתק מהקדושה אותה ייחסו יהודים בכל הדורות רק לעיר שבתוך החומות, ניסו שוטרים לעצור ילד בן 14. הוא לא עסק בטרור, לא זרק אבנים, ואפילו לא השתתף בהפגנה שקיומה נאסר על ידי קלגסי עם האדונים. כל פשעו היה שלא נשא באמתחתו תעודה מזהה. בשל כך, החליטו קלגסי משמר הגבול לעצור אותו. משהתעוררה התנגדות בנוגע להחלטה, החליטו כוחותינו האמיצים שאין להם שום ברירה מלבד לרסס את הילד בגז פלפל.

חדי העין שביניכם בוודאי שמו לב לעובדה שמדובר בבן 14, ואילו תעודות זהות מחולקות רק בהגיע אדם לגיל 16. גם לזה יש לקלגסים תשובה: מי שטרם מלאו לו 16 ובשל כך אינו יכול לשאת עליו תעודת זהות, מחויב בנשיאת תעודת לידה. מי שאינו עושה כך, דינו מעצר עד אשר תוכח זהותו באופן מספק. הגיוני, אין מה לדבר. אני בטוח שגם אתם, קוראיי היקרים בני עם האדונים הנאור, זה שאינו נוקט אפליה חלילה בהחלת תקנות אזרחיות בעיר המסופחת, זוכרים היטב את אותן הפעמים שבהן עצר אתכם שוטר בגיל 14, עצר ועיכב אתכם בתחנה מפני ששכחתם את החובה הידועה והמוכרת לשאת תעודת לידה. מה, לא? זאת אומרת שאתם לא חושבים שזה יהיה סביר אם יעשו את זה מחר לילד שלכם, לאח שלכם, או לכל ילד של שכן שנפלט לאוויר העולם מנרתיק יהודיה כשרה? אוקיי.

המקרה השני מרתיח עוד יותר. מסתבר, ואפילו אני לא ידעתי, שכל חור באדמה שנחפר בשטחים הכבושים חייב ברישיון מטעם המנהל האזרחי. לא רק חור חדש חייב ברישיון, גם חור שנחפר לפני שישראל השתלטה על השטח ב-1967, ואפילו חור שקיים מלפני עצם קיומה של הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שבה פועל הצבא המוסרי ביותר בעולם – כולם חייבים להצדיק בדיעבד את קיומם בפני הפקידים של עם האדונים (ולהצדיק זה אומר בעברית, כי מתחת לכבודו של עם האדונים לקבל בקשות של נחותים ממנו בשפתם-הם).

אתמול הוחל החוק המתועב והנפשע הזה על 11 בורות מים, מהם שאבו רועים בדווים מים לעדריהם במשך למעלה משישים שנה. הבורות, אתם מבינים, נמצאים בשטחי האש העצומים של צבא הכיבוש הנאור. כך לפחות על פי הטענה. תחולתם המדויקת של שטחי האש האלה די נזילה. אבל העיקר שהסכנה הביטחונית החמורה נמנעה והמטרה של דחיקת התושבים המקומיים ממקום שבתם, גזילת מחייתם ומירור חייהם מתקדמת כמתוכנן.

אלה כמובן רק שתי דוגמאות משיטה שלמה של עוול, התעמרות, ערלות לב ורשע מובהק, המתנהלים זה עשרות שנים בחסותכם, בשמכם ובמימון כספי המסים שלכם. דוגמאות נוספות אפשר לקרוא בדו"ח החדש של שוברים שתיקה (אנגלית), המתארים כיצד משפילים בשיטתיות וללא כל סיבה הגיונית אנשים לעיני ילדיהם, ואחרי זה מתפלאים שהילדים גדלים עם רצון עז להתפוצץ על אלה שגרמו לאבא שלהם לחרבן במכנסיים מרוב פחד לעיניהם. כי לרשע הזה יש עוד מטרה – לשחוק את כוח האיפוק המופלא שמגלים רוב הפלסטינים בגדה המערבית, ולגרום להם לחזור שוב לדרך ההתנגדות האלימה. הייתם חושבים שהמטרה של כוחות הביטחון שלכם היא למנוע מאנשים לרצות לפוצץ אוטובוסים, שווקים ושאר מקומות הומי אדם. לנטרל את הזעם הנורא וחסר האונים. אבל לא, המצב הוא הפוך.

הו, כן, הצבא הנאור שלנו משקיע מאמצעים גדולים – ובמיומנות רבה, יש לציין – בסיכול ניסיונות לבצע פיגועים מצד אלה שכבר פקעה סבלנותם, או שלא היתה להם כזו מלכתחילה. אבל הם רוצים בקיום המאמצים האלה, ובהצלחתם מדי פעם בפעם. לא, החפ"ש והקצין התורן לא רוצים בזה. הם באמת מאמינים – אומללים שטופי מוח שכמותם – שהמעשים הבזויים שלהם באמת תורמים לביטחוננו. אפילו הקודקודים והמושחתים הממונים עליהם בדרג האזרחי אינם רוצים במודע שפצצות אנושיות תשובנה להתפוצץ במקומות הומי אזרחים. אבל בתת-מודע, הרבה הרבה יותר נוח להם עם זה מאשר עם ההתנגדות הלא-אלימה, עתירת הגבורה האמיתית, מבית מדרשם של עבדאללה אבו-ראחמה (זה שעדיין יושב אצלכם בכלא למרות שתקופת המאסר שנגזרה עליו כבר תמה, כי קלגסינו רועדים מפחד שהוא ימשיך לארגן הפגנות לא-אלימות. כל-כך רועדים, שהם לא יכולים להרשות לעצמם לחכות שזה יקרה, אלא חייבים להחזיק אותו במעצר מונע). זו הסכנה האמיתית להמשך הכיבוש והעוול. הטרור, לעומת זאת, רק מחזק את הרציונל שבבסיסו ונותן תירוץ להמשך קיומו, ולכן יש לדאוג שהטרור יימשך וגבורת האיפוק תיזנח. זו גם הסיבה שיותר מכל לי שיאבאו, ובוודאי יותר מכל מניאק מפר הבטחות שיושב בבית הלבן, פרס נובל לשלום מגיע, כבר כמעט חצי עשור, לעבדאללה אבו ראחמה. יאללה, אפסים שמה בסקנדינביה, הייתם גיבורים על סין, מה דעתכם להיכנס קצת בממשלת האוון שבירושלים?

גם בתוך מדינת עם האדונים מתרחש בימים אלה מופע של יהירות שלטונית בזויה ונאלחת במיוחד. משרד האוצר מסרב לספק לחברי הכנסת, אשר צריכים להצביע על תקציב המדינה, פרטים טכניים שוליים וחסרי משמעות כמו לאן בדיוק ילך הכסף שהם מתבקשים להקצות. הסיבה? זה עלול לעורר מחלוקות. נכון הזוי? נכון מנוגד לכל היגיון בסיסי וליסודות הדמוקרטיה? נכון, אבל זה מה יש.

יש כמובן כמה הבדלים בין החוצפה הזו לבין העוולות המתוארות למעלה. קודם כל, העוולות ההן פוגעות ישירות בבני אדם, וכאן מדובר בעוול שפוגע בעקיפין, ברמה מרוחקת בהרבה. אבל יש עוד הבדל חשוב: בעוד שהעוולות ההן מבוצעות כדי שהנפגעים יאבדו את כוח האיפוק שלהם ויתקוממו בצורה אלימה, העוול הזה מבוצע מתוך הידיעה שהתקוממות כזו לעולם לא תקרה. השפלת הפלסטינים, מעצרם הסיטוני והלא-חוקי בעליל של קטיניהם, כריתת מטה לחמם וכיו"ב מבוצעים כדי לחזור למתכונת הנוחה והמוכרת של מאבק אלים, שבו יש לנו יתרון בלתי מחיק הן בפועל והן בהסברה. בניגוד לכך, אילו היו פקידוני האוצר (והטילן הלוגי הממונה עליהם) חושבים שעזות מצחם תניב המון זועם שיעלה על הבניין המסריח שלהם בקלשונות, גרזנים ולפידים, ידרוש לשחרר לאלתר את המידע השייך לו בזכות אחרת ישאיר מרבדים של זכוכית מנותצת וגם פה ושם איזו גולגולת עם נזק מוחי שתמנע מבעליה לממש את מטרתה האמיתית של שבתו שם – קבלת משכורת עתק מברוני ההון שאותם הוא משרת עוד מהיום הראשון שבו החל לקבל משכורת (פחותה בהרבה אבל עדיין הלוואי על כולנו) ממני ומכם – הם היו חושבים פעמיים.

אבל הם יודעים שיש להם עסק עם עדר כבשים כנוע, ולא עם ציבור הרואה בעצמו ריבון במדינתו, ולכן הם ימשיכו להשתין על כולנו בשובה ובנחת, בלי אפילו לטרוח להעמיד פנים שזה גשם. גם הקלגסים המטונפים, אגב, בונים אמנם על תגובה אלימה מצד הנפגעים, אבל לא מצד שולחיהם (אתם ואני). אם היה למספיק אנשים במדינה הזו שכל, היו אלפים רבים, ולא מאות בודדות, בונים חומה אנושית מתמשכת נגד העוול. מצד שני, אם היו אלפים רבים כאלה, הקלגסים לא היו מקבלים את ההוראות שהם מקבלים מלכתחילה, ואלימות מצד השמאל העברי הזעום גם היא נכללת בתחום הרצוי לאדוני הכיבוש, ורק תאפשר להם להחיל מהר מהצפוי את הפשיזם הזוחל.

לכן, בעוד נגד הכיבוש הנתעב יש (עם כל כמה שזה קשה, ואני בספק רב אילו אני במקום הנרמסים היה כוחי עומד לכך) להמשיך באיפוק. לפקידוני האוצר, לעומת זאת, יש לתת סטירת לחי מצלצלת בהקדם האפשרי. הייתי קורא לארגן הפגנה בנושא, אבל כולנו יודעים שזה לא יקרה, שזה נושא תיאורטי ומרוחק מכדי שאפילו כמה עשרות יתייצבו, אז אני אחסוך מכם. לי יש דרכון אמריקאי, שם הייאוש עדיין יותר נוח והחורבן קרוב פחות. מה אתכם?

תיהנו

בתחילת החודש חשב הצלם ואמן הווידאו ערן ורד שיש לו סקופ: בזמן שערוץ עשר התהדר בפרק הדרמטי שלו מאי המושרדים, עם הזאתי ששברה רגל, הסתכל ורד על הפוטג' ומשהו שמה לא נראה לו. העריכה, החיתוכים החדים, המעבר מזווית קרובה לזווית רחוקה ומטשטשת… כל זה הקפיץ לורד את בלוטת ה"את הטריק הזה גם אני מכיר". חשדו התעורר שכל העסק מבוים לצרכי רייטינג. ורד יצא עם החשדות שלו בפוסט בלוג שזכה לתהודה ארצית באתרי קבוצת הארץ ואחרים. ערוץ 10, שם הבינו שלא יוכלו לשתוק, הגיבו בצורה שרק הגבירה את החשד כששחררו חומר "חדש" – שלא הראה את מה שורד טען שלא רואים בעריכה המקורית.

לכאורה, עוד סקופ מבית היוצר של ורד הפקות, שצילומיו הרשיעו את הדוקר במצעד הגאווה בירושלים, הביאו לזיכוי עצירים, כיכבו במהדורות החדשות, הביאו אותו לדבר בפני ועדות כנסות וגם להיות מגורש מאחת על ידי ח"כ מאיר שטרית במסגרת המאבק נגד המאגר הביומטרי. אלא שבסוף ערוץ 10 הבינו שהם מסתבכים ושחררו את הפוטג' הרלוונטי, הרציף ומהזווית הקרובה, והנה מתברר שורד טעה הפעם. אביטל אכן נפלה, נפלה קשה, ואין מה לחשוד ששהייתה בבית החולים מפוברקת.

פדיחה לורד? לא בטוח. ערוץ 10 ניסו כמיטב יכולתם לא לשחרר את הפוטג', כי אמנם הנפילה לא מבוימת, אבל היא כן חושפת משהו מכוער. אביטל לא סתם נפלה כי נשמט לה החבל מידיה העדינות או משהו בסגנון. היא נפלה בגלל שחבר ל"שבט" שלה, אחד מעט נלהב מדי בשם אבי, משך אותה בברוטליות מעבר לקיר באופן שעקר את השליטה במומנטום שלה מידיה. זו היתה משיכה של "יאללה יא דבה, תעברי כבר ת'קיר". יתרה מזאת. לאחר שאביטל נפלה כמעט ממלוא גובה הקיר, השלים אותו אבי את ירידתו שלו מהקיר, לא העיף אפילו מבט תורן במעשה ידיו המתפתל על הקרקע אלא הפנה אליה את גבו והמשיך לעזור לחברי השבט האחרים לרדת מהקיר.

סיימנו? עוד לא: כשכל השבט חוץ מהמתפתלת כבר עברו את הקיר, תפס גיבור השבט החסון אבי את אביטל הדואבת ברגליה דווקא, החווה נמרצות לחברי השבט האחרים להרים אותה מהצד השני, וניסה לרגע ביזארי אחד לגרור גם את הישבן שלה מעבר לקו הסיום, עד שחבריו לשבט הצליחו להניא אותו מזה ולאפשר אולי גישה מעט שונה, כמו טיפול רפואי נגיד.

יש שיריעו להתנהגות של אבי ויאמרו שהוא בא בשביל להתמודד על מיליון שקל או כמה שזה, והוא דאג להשלים את המשימה כמה שיותר מהר, ומי שלא חזק לא שורד. אבל כנראה שערוץ 10 לא היה בטוח שהדרוויניזם הזה יישב טוב, לא לקהל הצופה (והוריו) ולא לרשות השנייה המחזיקה את הערוץ המתנדנד בין חיים למוות די חזק שמה למטה. אז הם ערכו את זה לנראטיב של נפילה (אופס, נפלה, קורה) ודרמה נטולת אשמים שטובה לפרומואים.

פלילי? אולי לא, אבל בהחלט מעלה שאלות על כמה רחוק ערוץ 10, שגם בדיעבד לא העלה את המתחרה הלהוט מדי על רפסודה בכיוון אחד חזרה למציאות של "משה מלצר חולון", מוכן ללכת בשביל המשחק הקטן שלו.

* למקרה שלא שמעתם, נעצר חשוד בפיגוע בבר הנוער הגאה לפני חודשיים. קוראים לו יעקב טייטל והוא – הלם, תדהמה, ז-ע-זו-ע – ככל הנראה לא הומו שונא עצמו ולא הורה הזועם על חילול תומת יוצאי חלציו. הוא כנראה סתם מוכה יהוה קטן ומגעיל, שכמו שרבובדיה החליט ש"כולנו פנחס" והלך לעשות מעשה שישמח את הדמון שלו יהוה. הקלגסת המפגרת לא מבינה שאי אפשר להשתיק את הרשת, וכבר עשרה ימים מתעקשת לאסור פרסום כל פרט בנושא – כולל עצם המעצר והארכת המעצר. אז חיכיתי כמו ילד טוב יום, יומיים, שבוע, אבל יש גבול לסבלנות שאני מוכן לגלות כלפי שיטות ואופני חשיבה המתאימים יותר לשטאזי.

הערה: משבת אני מנסה להעלות את הפוסט הזה והממשק רק אתמול בלילה נתן לי להעלות טיוטא לממשק, אבל הייתי הרוס מעייפות ולא רציתי לכתוב על הרצח במצב זה, אז הנה פוסט מעוכב קשות)

אתם יודעים מה הכי מרגיז אותי? שבירושלים יש סיכוי טוב שהיו קופצים על החלאה בעת שניסה לברוח מהטבח שביצע. כאילו אם זה היה פיגוע לאומני. לא שבשביל זה הייתי מחליף את עיר החופש והחוף בעיר שחוברה חרבנה עליה והדביקה אותה במחלת נפש קשה, אבל אולי אפשר ללמוד קצת באופן נקודתי מאד מהגישה הזו. אויבי האנושות המטונפים שמנסים להלך עלינו אימה עושים זאת בדיוק מפני שהם חושבים שאנחנו עלובי נפש שלא מסוגלים להגן על עצמם. אילו היה הרוצח נתפס, מוכה עד זוב מוח קל בידי תופסיו בטרם יגיעו חבריו מהקלגסת להצילו ומסגיר בעקבות ההלם הלא צפוי את שותפיו לקנוניה, זה היה שולח מסר חזק וטוב. 

אני כשלעצמי מסכים עם מרן נמרוד אבישר – נמאס מהפעייה הזו ש"אסור להאשים ציבור שלם". זין. אם ציבור שלם מסית לאלימות נגד אנשים בשל מי שהם, חופשי אני אאשים את כל אותו ציבור כשזה קורה. גם אם הרוצח לא יצא מבית הכנסת של היזדים, ברכת הדרך יצאה משם. נמאס מהפטור שמקבלות דתות ותיקות מעמידה בתנאי סף של אידיאולוגיה המורשית בין בני תרבות. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה נאצי, פויה. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה יהוהיסט פונדמנטליסט – זה לגיטימי. אז זהו, שלא. חלאה היא חלאה, תועבה היא תועבה, וככזו יש להתייחס אליה, יהא מקורה עתיק ונפוץ ככל שיהיה.

שתי הערות סיום לעניין הרצח ושנאת הומואים:

1)יש להבחין בין שנאת הומואים המצטדקת בכל מיני הסברים רציונליים ומתעקשת על עצמה ונגררת במין מעגל מרושע לכדי שנאה, לבין אי נוחות אישית עם מפגני מיניות הומוסקסואלים. לא שהסוג השני מבורך כי הוא הרבה מאד פעמים מהווה בסיס לסוג הראשון הממאיר, אבל הסוג השני יכול להתקיים לבדו אצל אדם נאור שיתנגד לאלימות נגד הומואים באופן אינטואיטיבי. יש לא מעט הומואים שלראות גבר ואשר מתמזמזים עושה איכסה אישי כמו שלהרבה גברים סטרייטים עושה לראות הומואים מתמזמזים. אין מה לעשות, ההעדפות המיניות שלנו לא כפופות למה ש"נכון", אחרת לא היו נשארים הומואים בהרבה מקומות במילניום וחצי האחרונים עד לאחרונה. לא כל מי שהתגובה שלו למראה הקטעים הלוהטים יותר מ"הכי גאים שיש" זה "תעביר ערוץ, בחיאת" הוא הומופוב מסריח, וצריך להימנע מדחיפת כל מי שבכנות מתוודה על העניין הזה למחנה הפובים המסריחים. זו אבחנה עדינה, אבל בד"כ אפשר לדעת כך: אם אדם אומר "לא אוהב לראות אבל אלחם על זכותם" – זה בנאדם. אם אדם מתחיל להתפתל ולנסות בכוח להצדיק את תגובתו האסתטית\אישית באצטלה של עיקרון מדעי, מוסרי, חברתי… אז יש לנו בעיה.

2) ואם יתברר בסוף שזה "מאהב הומו נסער" – אז אני אלקק את הביצה מהפנים, אבל מאד לא נראה לי שאצטרך. מאהב הומו נסער שבמקרה הוא גם כזה מתנקש מיומן שהוא נכנס, מרוקן שתי מחסניות בקור רוח ויוצא בלי שאיש יראה לאן? מצד שני, אם זו האמת, אז עולה הסבירות שיפתרו את זה.

ומחלאות ברשות התורה ליצורים יותר בני שיפור ברשות השריטה שלהם. משעשעת הדינמיקה של הצהרות לוחמניות שבאות לחפות על תוכן פושר. אני כבר לא יודע איך להתייחס לנטייה הזו של פת"ח לצאת פומפוזים ומטופשים בהצהרות רשמיות. מילא ההחלטה "לא להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית". כבר הבעתי את דעתי על הסוגיה, וציינתי שמדינות מגדירות את מהותן בעצמן ואינן דורשות מאחרים הכרה במהותן אלא רק בקיומן וריבונותן. כמו שסוריה מכונה "הרפובליקה הערבית של סוריה", כך ישראל יכולה לכנות את עצמה "הרפובליקה היהודית". אני אישית לא יהא חלקי עם התומכים בהחלטה כזו, משום שמדובר בשינוי הצהרתי של הסטטוס קוו לרעת אלה שכבר נדפקים ממילא, ומתן גושפנקא הצהרתית לעירוב היהוהיזם הממאיר בענייני המדינה. אני מאמין שמדינה שייכת לאזרחיה. אם רובם המכריע של אלה הם יהודים, הרי שהמדינה יהודית – יהודית במידה שאזרחיה ירצו. נקודה.

אז מילא זה, אבל ההחלטה המפגרת מעבר לכל שוועה בעניין מות ערפאת היא שהותירה אותי (כמעט, כמסתבר) ללא מלים. גם מקבלים החלטה רשמית שאנחנו רצחנו את השרץ, וגם מקימים ועדת חקירה. בשביל מה צריך חקירה? החלטתם כבר, לא? אידיוטים. ממנים לי זקן נרגן וסרבן שלום בן 71 כיורש של אבו מאזן וחושבים שהדור הצעיר יקבל את זה בשקט לאורך זמן. ואנחנו? אנחנו המטומטמים שעדיין תקועים עם הראש שלנו בתחת שלהם ולהיפך. היה קורה בלבנון היינו יכולים לגחך בשקט.

אבל ממש לא הכל שחור. כל זה, קינדר, מסווה לדבר האמיתי. לפי מה שהבנתי, ואני לא קורא ערבית ברמה הזו, אבל לפי מה שדווח המצע החדש והמעודכן לראשונה זה 20 שנה של הפת"ח מדבר במונחי הווה רק על מאבק בדרכי שלום. מה שפורסם בכמה כותרות זועקות זה לא "ממשיכים את המאבק המזוין" אלא "לא מתנצלים עליו ולא אומרים שכמה שלא ידחו אותנו בקש לעולם לא נחזור אליו". אבל במשפטים המנוסחים בלשון הווה יש רק "מאבק בדרכי שלום". זו בהחלט התקדמות. ולא זו בלבד, אלא ההצלחה הפוליטית המרשימה של אבו מאזן גם היא מבשרת טובות.

אה, והעניין עם ערפאת? גם לזה יש הסבר. לפני כמה שבועות, תזכרו, יצא האופוזיציונר הנרגן של פת"ח, פארוק קדומי, בהצהרה מרעישה:  אבו מאזן ומוחמד דחלאן עומדים מאחורי מותו של יאסר ערפאת. (בני דודינו, שהאלים יעזרו להם, לא יושב להם טוב שזקן בן 75, ששרד מספר התנקשויות ולפחות התרסקות מטוס אחת שאני יודע עליה, אה, וגם היה חולה פרקינסון כמה שנים טובות לפני זה, מת כי הוא מת. כי אללה קצב זמנו. לא! יש פה קונספירציה!) אוקצור, האשמה חמורה מאין כמותה ועוד אמצעי לקדומי להגיד ששלטון הרשות הפלסטינית לא לגיטימי וכו'.

מה עשה אבו מאזן נוכח האיום הזה ערב הוועידה הכה חשובה? שני דברים. אחד, עיקר את המחנה האופוזיציוני בפת"ח בזה שהגיע להסכם עם עוד אופוזיציונר ותיק, אחד עם שם של נקי כפיים ועם שליטה בת עשרות שנים במנגנונים הכספיים של פת"ח, בשם אבו מאהר גניים. גניים מונה לסגנו של אבו מאזן ויורשו במקרה ש-. רק שמקרה שיקרה יכול כמעט באותה מידה לקרות לגניים, שצעיר ממחמוד עבאס מיודענו בשלוש שנים בלבד.

אז מצד אחד באמת יש כאן פוטנציאל לפצצת זמן מתקתקת של זקנים מול צעירים. אבל מצד שני יש כאן איגוף מרשים של אבו מאזן, שבאבחה אחת עיקר את האופוזיציה שלו וגם מילא את המהלך הפוליטי במשמעות: קודם כל, הוא בכלל הצליח לכנס ועידת פת"ח. אפילו ערפאת לא הצליח לעשות את זה בתוך המולדת. דבר שני, הוא הצליח להעביר מצע פשרני ביותר, שכמובן שהיה צורך בכל מיני רעש וצלצולים כדי להסוות עד כמה. כמו לא נכיר בישראל כיהודית, וכמו סיפור ערפאת. הרי למה בא הסיפור המפגר על ערפאת, מעבר לצורך להשמיע את תיאוריות הקונספירציה של הרחוב כדי שהרחוב לא ירגיש שמעלמים ממנו? כדי להשתיק את פארוק קדומי! אם ישראל הרגה, אבו מאזן ודחלאן לא הרגו – וזה בכלל בלי לתת להאשמה של קדומי עצמו את הכבוד שבמענה ישיר. ומי האיש שהגיש ברוב פאתוס את ההצעה? לא אבו מאזן, לא דחלאן – קרובו הבכיר היחיד שנותר של ערפאת, אחיינו נאסר אל-קידווה (סליחה, לא אבו. אל). אז מאשימים אותנו ודורשים ועדת חקירה בינלאומית וגם שיקימו אחת משלהם. א-נו באמת, שייהנו. אבל זה משתיק את קדומי ומצטרף לתמונה הכללית של הצלחת אבו מאזן להעביר מה שהוא רצה להעביר. תנסו להיזכר איך קונים בבזאר ערבי עסלי – רגע לפני שמסכמים עסקה הכי מזעיפים פנים. לא להתבלבל. הקיצור, אבו מאזן הפגין שליטה מרשימה בוועידה, הכניס את האופוזיציונר הכי משמעותי לתוך האוהל שלו והכשיר את הקרקע לצעדים של ממש מול נתניהו.

אז כשיספרו לכם שאין פרטנר? כמו שאמר רבי נחמיה – שלא יעבדו וגו'.

אה, כן, במסגרת פינתנו מלה טובה. הרמתי טלפון לח"כ איתן כבל, לשבת לו על הווריד שיסכל כל מהלך להעלאת חוק הביומטרי במחטף ביום שני (יחד עם חוק הקרקעות חוחוק מופז, על הדרך ככה). נעזוב זה שתחזיתו של כבל שלא ינסו להעלות התגשמה – הוא עבר בהצלחה מרובה את מבחן ה"נפל עליי טלפון מבוחר אלמוני". סאחה.

חוק הקרקעות – 400 אלף דונם זה עדיין המון, אבל זה יותר טוב מ-800, והבנתי שרוב ה-400 זה קרקע שכבר מוגדרת כ"פרטית" (מוחכרת ל-99 יאדה יאדה, אבל של אנשים בטאבו). למקרה של משאבים יקרים יש מספיק חוקים שמאפשרים למדינה לחלט במחיר הוגן של הקרקע בלי קשר למחצב שנמצא (יעני די לרכישת נכס מקביל), וזה לא כזה מחטף. על כל יישום של החוק על שטחים פתוחים ניתן עדיין יהיה לערער בערכאות השונות ולעכב. חבל שניתן כזה כוח דווקא בידי הברון פון ביבהאוזן, אבל תסתכלו על הצד הטוב – המנהל המסואב רוסק, ונתניהו לא יהיה עוד הרבה זמן ראש ממשלה. הביומטרי יותר דחוף כרגע.

קיבלתי את המייל הזה מאיפה שהוא לפני כמה זמן ולא ידעתי אם הוא אמין. עכשיו קיבלתי אותו מחבר שנאמן עליי והוא אומר שבדק ואישר את העובדה שמדובר פה בארגון אמיתי, בשם חברים לרפואה, שיש לו כמה קופסאות של תרופה יקרה מאד לסרטן, ומעוניין לתרום לנזקקים שאין ידם משגת.

לתרופה קוראים גליבק, ועל פי מייל שתאריכו 16.7.09 (והמייל מדגיש ומבקש לא להוריד את התאריך, אז זה תאריך הדברים), יש בידם שש (6) חבילות של טבליות גליבק במינון 100 מ"ג (מחיר בבית מרקחת פר חבילה, על פי האימייל: מעל 9,000 ש"ח).

ברשותם גם ארבע (4) חבילות של טבליות 400 מ"ג, שעלותן ללא סיוע קופת החולים (והתרופה מסתבר אינה כלולה בסל) היא כמעט 18 אלף שקל.

התרופות מוצעות לכל נזקק ללא תמורה כאשר התנאי היחיד הוא מרשם בתוקף.

טלפון:  03-5792220

ומצרכים קיומיים לא עלינו לדברים שאפשר לחיות בלעדיהם, אבל למה לכם?

1) התחלתי להוציא את הטורים שלי על תולדות עם ישראל בימי בית שני באנגלית, בקינדל של אמאזון. למה זה רלוונטי לכם? כי זה זמין גם באיי-פוד ובאיי-פון, שבדיוק עשה כמעשה עזרא ונחמיה ועלה לארץ ברוב רושם ועם תוכניות השתלטות מפורטות. בכל מקרה, אתם הרי יכולים לקרוא את זה בחינם בנענע, אבל למקרה שיש לכם קינדל\איי-טויס, ובא לכם לתרום לקרן לרווחת עבדכם, אתם מוזמנים לקנות.

כריכה: Adam Masterman, ערן ורד

ועוד פלאג אחד למשפחת אום קדם ואבוהו: אום קדם שתחיה חברה לרעותה, הגרפיקאית ענבל (שם אחד, כמו מדונה), ליצור לוחות שנה בעיצוב אישי. אתם תורמים את האימג'ים, הן מפיקות. יוצא אחלה (חמי קיבל ליומולדת שישים, עם כל הנכדים וזה. באמת חמוד). אם אתם בעניין, אם יש לכם חמות שצריך להביא לה מתנה בראש השנה, אם יש לכם עסק קטן ואתם רוצים פתרון לשי צנוע לעובדים לחג – צרו קשר באתר זה.

שבת שלום.

תסלחו לי שאני פותח בדישה בענייניי שלי, אבל הרגו אותי דה-מארקר. כמו שאמר המאסטרו בפרסומת ההיא, הר-גו או-תי. הלך הכתב בר בן ארי (שם עברי מקסים, אגב. באמת) וליקט את מיטב האקשן הפוליטי\אקטיביסטי מהרשת לכדי כתבת רשת נאה ביותר, עם אזכורים של רוב מי שמגיע לו, כולל העז (בסיוע רם-און אגמון ועבדכם), אדבוקט הצדק ואחרים וטובים, וכולל גם שלוש פסקאות שלמות על פרשת שטרית\גל מור ותרומתי הצנועה לה. להגיד שאני לא מבסוט? אני לא אוהב לשקר לקוראים שלי, אז לא נגיד. אממה? לכל אחד ואחד מסעיפי האייטם האחרים יש לינק שמוביל לפוסט, לווידאו או לטוויט מושא הסעיף. רק לאחד אין. נחשו איזה? נכון, דווקא זה שמוקדשים לו שלוש פסקאות שלמות.
אין לי בעיה שתגידו שהביקורת שלי ארסית. זכותכם האלמנטרית. אבל מה זה ההשתפנות הזו? מילא אנשים קטנים שאין להם לשלם עוכר דין, אבל לכם הרי יש בריטיינר. רותי שטרית באמת מבעיתה כל-כך? אם כן, הרי זה משהו שיש לחקור כשלעצמו (וכאן אני חוזר על ההזמנה לאלפי הבני אדם שקראו את הפוסטים האחרונים – כל מה שידוע לכם על התנהלות מפוקפקת של מאיר שטרית בכל תפקיד ציבורי ארצי, וכן של בריונות דומה מצד רותי שטרית בשירות הקריירה הציבורית של בעלה, זה המקום. מלחמה לנו בו, עד אשר ישוב מדרכו הרעה).
אגב, יש שם גם מופע של רשלנות קטנה, מזן ה"אין לי זין לעשות בדיקה של שתי דקות", אבל זה באמת בקטנה. ההשתפנות היא שמצערת, אבל זו הרי דמותה של אימפריית שוקן מאז ניצח גיא רולניק (לבלר של פלוטוקרטים) את חנוך מרמרי (עיתונאי) בקרב האיתנים על דמותו של העיתון החילוני הלא-צהוב היחיד בעברית. (הוא עדיין לא צהוב, למרות שיש שיצביעו על אלמנטים במוסף כדי לטעון אחרת, אבל נעזוב זה, הוא פחות עיתון היא הנקודה). זה מה שעמוס שוקן בחר וזה מה שיש לו. סבא גרשום לא כאן כדי להגיד מה הוא חושב על זה.

מעניין לעניין באותו עניין, הרמתי טלפון לח"כ דב חנין. דב, כפי שכתבתי לו באימייל שנבע מהשיחה, הוא אחד הח"כים היחידים שהמלים "אדון נכבד" בפתיח של מכתב רשמי אליהם אינן לעות בפי בהקלידי. או בעברית פשוטה, אני מחזיק ממנו. אוקצור, הרמתי לו טלפון ושאלתי אותו מה בנוגע להצעת חוק שתעניש מגישי תביעות דיבה בריוניות? אתם יודעים, כמו תביעת הבריונות המגונה שהגישה אופירע אסייג נגד האיש היקר מאד שלמה מן, וכמו זו באמצעותה השתיקה רותי שטרית את גל מור ואפי פוקס היקרים גם הם. אמר לי דב שגם הוא חשב על משהו כזה לתפריט של הקדנציה הנוכחית, והזמינני לשלוח לו הצעה. מכיוון שאני לא רואה מצב שיהיה אפשר להגניב דבר כזה בלי שלוחמי הקודש של האל ממון ישימו לב וייערכו לחסום (אם כי אולי אני ממעיט מכישוריו של דב פה, אבל לא משנה) – מכיוון שאני לא רואה איזה נזק גדול, אני אחלוק את הרעיון שלי גם אתכם, ואתם מוזמנים אם תרצו ליצור קשר משלכם עם דב ולהגיד לו שגם אתם בעד.

זה לא מנוסח בדיוק כמו שצריך, ואני לא משפטן, וכיוצא בזה דיסקליימרים, אבל זה הרעיון הכללי:

היה והוגשה תביעת דיבה על ידי נבחר ציבור, עובד ציבור או גורם מסחרי, ומצא השופט היושב בדין כי התביעה נעדרת כל בסיס, כי הפרסום נשוא תביעת הדיבה יש בו עניין לציבור ואינו מהווה דיבה ו\או לשון הרע, בין אם בזכות “אמת דיברתי” ובין אם משום שלא היה יסוד סביר כלשהו לחשוד בזדון ומשום שהפרסום הסתפק בהעלאת שאלות לגיטימיות (או דעה אישית לגיטימית) ולא קבע נחרצות כי התובע אשם בדבר-מה, וכי תביעת הדיבה הוגשה אך ורק בכדי לאיים על המפרסם באמצעות כוחו הכספי העדיף של התובע ובכך להטיל עליו אימה מפני נזק כלכלי ולמנוע את הפרסום הלגיטימי, יפסוק השופט לנתבע הוצאות משפט, פיצויים ודמי עוגמת נפש בסכום כולל שלא ייפול מ-30% מן הסך שננקב בתביעת הדיבה אשר נמצאה חסרת בסיס.

עוד סעיף באותו תיקון, שהאמת ששכחתי בסטלנותי (או תשישותי ממאבק הקיום, תבחרו אתם) להוסיף למה ששלחתי לדב, והוא ענישה לעוכרי דין שיגישו יותר מדי כאלה. נגיד שלוש בפרק זמן של שבע שנים? אני לא מדבר רק על נבלים בחסות הלשכה שאשכרה מתפרנסים מדברים כאלה (כמו דני דה-ויטו בסרט ההוא), אלא על כל עורך דין שהיום פשוט אין לו שום סיבה לנסות לשכנע לקוח שמוכן לזרוק כמה אלפי שקל על אגרות ואולי אולי פסיקת הוצאות מצחיקה, שיירד מזה.

ושיהיה ברור – אני לא חושב שכל תביעת דיבה צריכה להסתיים או בניצחון התובע או בענישתו הקשה כמוצע לעיל. יש מקרים שאפשר להבין למה תובע הרגיש לגיטימית שנעשה לו עוול, ולמה אפילו עוכר דין חשב שיש פה קייס, אבל השופט החליט ש"אני מבין למה חשבת שזה לא פייר, אבל זכותו". אבל חופשי יש תביעות בריוניות. כיום, הסיכון עבור גורם עשיר בלהגיש תביעת דיבה כדי להשתיק מישהו או לזיין אותו כלכלית משתווה לסיכון עבור אדם מהרחוב בלזרוק מטבע של עשרה שקלים על נקמה במישהו שהרגיז אותו. לעומת זאת, מן המפורסמות היא שמה שבתי משפט פוסקים כ"הוצאות משפט" לעתים נדירות עובר את מחצית ההוצאות האמיתיות. הנתבע מפסיד גם אם ניצח – ומפסיד יותר מעשרה שקלים.

(אה כן, שכחתי לציין – כמו שחוק המאגר הביומטרי צריך להיקרא "חוק שטרית (מאיר)" כך אולי יהיה יאה לקרוא לחוק המוצע שלי "חוק שטרית (רותי)", ואולי "חוק שטרית-אסייג", על שם שתי הדוגמאות הכי מרגיזות שאני זוכר. אוי, סליחה, מיקי יקר שלנו. חוק עופר-שטרית-אסייג. איך החברה, סמי?

ועכשיו באמת לעניין אחר – ודווקא כזה שבו מאיר שטרית (הידוע בכינויו "חבר הכנסת תותי פרוטי") נלחם לצד כוחות האור (מסיבות פוליטיות טהורות בלבד, מן הסתם, אבל באמת לא משנה. נלחמנו לצד סטלין, נילחם גם לצדו). כמו ששטרית מנסה למכור את הזהות הביומטרית (ותיעוד הרגלי ההסתובבות והקנייה שלנו) לגורמים מסחריים, כך מנסה הברון פון ביבהאוזן למכור את האדמה שלנו.

בהחלט יש מקום לרפורמה, ואולי גם לבטל את המנהל בצורתו הנוכחית, אבל כל האדמה? בבת אחת? די, נו. די לחשוב שכל פעם שהמנגנון לא עובד כמו שצריך זה תירוץ להתעלם מהסיבה שהמנגנון הוקם מלכתחילה ולמכור הכל לחברים. די. רוצה רפורמה אדמיניסטרטיבית והקמת מנגנון חלופי שינהל את הקרקעות, והפשרה מאד, מאד, מאד מדורגת של נגיד 15-20%? נדבר. כמה מתוך ה-98% המטורף הזה חושב שניתן לו למכור לחבריו להומידור? למעלה מחמישים אחוז? שמונים אחוז מכלל אדמות המדינה, כמו שקראתי? לא, לא, ברון יקר. זה מותח את גבולות הסספנשן אוף דיסביליף. היתה לך בדיחה אחרת משעשעת, מופז משהו? תחזור להתעסק בזה. תמיד קטעים עם "שאול, תגיד אחריי!"

אה, ולסיום היה קטע מגניביישן ביותר בחדשות על זה שעזה נכנסה לספר השיאים של גינס מה שנקרא בטוב – במספר העפיפונים שהועפו בנקודה אחת בו בזמן. נראה כמו אחלה יום על החוף (המקסים, אומרים, כשהוא נשמר נקי) של עזה. סחתיין, שכנים שלנו.

ובנימה היפי-דיפי נאיבית וחולמנית זו, שאו ברכה.

(לינקים וזה גמור ברובו. אם אחשוב על עוד, אעדכן )

  אוקיי קינדערלך, הגיע הזמן לעוד פוסט עברי, אם ירצה הממשק, ולו רק כדי לחגוג את הישגם המרשים של מרן ערן ורד וחברים טובים אחרים במאבק נגד הכוונה להכניס את ישראל למועדון אקסקלוסיבי ביותר הכולל רק את ארצות הפאר פקיסטן, תימן ואתיופיה – הקמת מאגר ביומטרי. ערן, יחד עם חברים מצוינים כמו אדבוקט הצדק עו"ד יהונתן קלינגר, בלוגר-העל שוקי גלילי, אפי פוקס,  השב"כניקית הלוהטת הגר צימרמן, אשפי הלינוקס רם-און אגמון ודורון אופק ועוד אנשים טובים, התאחדו להרים מודעות (וידאו בשני הלינקים הנ"ל, למקרה שזה לא ברור) נגד החרא הזה, וקיבלו כיסוי נאה ביותר בערוץ 1 (כתבתו של דודי נסים, לשעבר איש ידיעות ועיתונאי מצוין). גל התקשורת לא נגמר, והחבר'ה מתראיינים במרץ לכתובה בגרסאותיה השונות. אם אתם בעניין, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק והתחילו לדבר על זה עם אנשים. זה לא דבר טוב, זה יאפשר יותר פשעים ממה שזה יפתור, וזה לא משהו שצריך להיות בידי מדינה שלא מסוגלת לשמור את מרשם האוכלוסין שלה מאובטח. אז יש לנו מהומות בירושלים, חלק בגלל שהחרדים רוצים להבעיר את השטח בנוגע לקרב ההשתנה על החניונים וגם החנות במרכז העיר שפתוחה בשבת, או משו. חלק בגלל שנורא משעמם ולא נעים להיות דוס בקיץ הארץ ישראלי, עם בגדי המוז'יקים החורפיים מהמאה ה-18 שמוכיחים כמה שהם יהודים, והשבתות שלא נגמרות עד תשע במוצ"ש, אז חייבים לפרוק ת'עצבים על משהו, ולא צריך להיות דוס בשביל להיכלל בסטטיסטיקה הכלל עולמית ונטולת החריגים הקובעת שמעבר לשלושים מעלות, כמות התקריות האלימות עולה בטור גיאומטרי. אה, ועוד חלק זה זעמו של קליבאן על ראותו את עצמו במראה (איך הגדרת את זה יפה, אוסקר נשמה). ברקת אמנם אידיוט, אבל האמת היא שהוא די מסונדל פה. ראשי ערים בישראל הריכוזית אינם שולטים בכוחות המשטרה של עירם, ולכן יכולתם לשלוט בדברים כאלה ולהגיב אליהם בטאץ' הנכון די אפסית. במיוחד ראשי ערים דנדשים ומקרטעים. לו היה שולט בכוחות המשטרה, הנה מה שצריך היה לעשות: לחסום עם שוטרים עם מגיני פלקסיגלס את שתיים-שלוש הכניסות למאה שערים הקרובות לבתי אונגרין, איפה שהיו המהומות, לתת אזהרה ואז, כמו בכל מקרה אחר שבו מותקפים כוחות הביטחון בצורה כזו, לתת על ההמון המשתולל קצת תרסיס פלפל או משהו עדין יותר מגז מדמיע (ויש, אפילו זרנוקים) שיירגע, ואם זה לא מספיק – לפתוח כמה ראשים. נכון, אני נורא צבוע. מה שמקומם אותי בבילעין מקובל עליי במאה שערים. רק שבמאה שערים לא מתקוממים נגד כובש זר שגוזל אדמות. מתקוממים נגד המדינה הריבונית שפועלת היטב בתוך סמכויותיה. די כבר. אמוק של עדר משתולל קשה מאד לעצור בלי הפעלה מדודה וממוקדת של אלימות, וזה בדיוק מה שיש כאן, גם אם לא מדובר בהתפרצות ספונטנית לחלוטין. קטע מאד תמוה ההוא מהקו קלוקס קלאן שנעצר פה. מילא להתחבא אצל היהודים, לעשות עם אחת ילד? כנראה שכשמפחדים עושים הכל… אין דבר. בטח יש תא של האחווה הארית בכלא שבו הוא יישב בארה"ב. מעניין איך הם יתייחסו לזה. אחד מעמיתיו לשעבר כבר אמר: “בשבילנו זה כמו בשבילכם להתחבא במחנה ריכוז". אוי ליברמן, ליברמן… לקחו לו את כל התוכן הממשי של "שר החוץ", אבל נשארו לו כמה סמכויות שאי אפשר לקחת ממנו, כמו למנות שגרירים. אז כעונש על זה שמצרים מבהירה שלא דחוף לה להחליק כבר את המשקעים איתו ולהזמין אותו לביקור, הוא עושה קולות של למנות איזה קצין לשעבר בבהמה הירוקה וראש מועצה של אלפיים משפחות כשגריר ישראל החדש בקהיר – כולה המדינה הערבית הכי חשובה ובעלת בריתנו הצבאית בשנה האחרונה בהיקף גדל והולך. אה, אבל הוא דובר ערבית, העסקן שורה ג' הזה מישראל ביתנו. שכחתי את שמו ולא בא לי לחפש. המצרים מצידם עושים קולות של "אמממם, אתם זוכרים שאנחנו גם צריכים לאשרר לו את כתב ההאמנה, נכון?”. ליברמן, כמו כל פעם שלא מתקפלים בפני הנפיחה הראשונית שלו, מתקפל בעצמו ומגמגם שאה, זה בסך הכל מועמד, הוא צריך לעבור אישור של נציבות שירות המדינה, מה פה מה שם… בוא נחסוך לך זמן, איווט: מועמדך נפסל. מועמד אחר, כבוד השר? רצוי עם רקע בדיפלומטיה ומזרחנות ושליטה בערבית ספרותית, ולא רק במדוברת גלילית?

כבר התייחסו רבים השבוע לזוועה הזו, ויש אפילו קבוצה בפייסבוק, אבל אפילו למהירים ממני לקח לפחות שבוע שהטינופת הזו באוויר. כל-כך קהו החושים כבר. “אז מה אם הקמנו את המפלצת הזו בשביל לגנוב לכם עוד כמה מאות אלפי דונם…בחיאת, אל תהיו כבדים – כולנו רוצים רק ליהנות!” ואחרי מתפלאים למה צעירים פלסטינים כל-כך זועמים. אפילו האוטיסט אהוד ברק יודע למה. מה שהוא לא יודע, למה הוא אוטיסט (ואני מתנצל אלף התנצלויות בפני כל קהילת האוטיזם. אוטיזם זה לא סטיגמה, אבל זה כן מצב מגביל שפוסל מכהונות מסוימות, ואם זה מוחבא צריך לדבר על זה, בדיוק כמו שלציבור דמוקרטי יש זכות לדעת על מצבו הרפואי של בכיר מסוגו של ראש ממשלה ושר ביטחון) – בקיצור, מה שהאיש ממגדלי אקירוב לא מבין זה מה קשור מה שהוא עושה עם מה שהוא מדבר. הוא אמר לכם לעשות מה שהוא עושה? לא. רק מה שהוא אומר. מה הבעיה שלכם? אז הוא רוצה אוטו במיליון דולר, אנשים קטנוניים שכמוכם. נו אז מה אם יש משבר כלכלי? מה זה קשור אליו? האיש פשוט לא לומד. נאווה בטח מתפוצצת מצחוק איך הוא סידר לה שחרור מוקדם מהסיוט שהוא נהיה. ישראל כץ המדובל באדם, חיקוי אריק שרון רק בלי רוב הכישורים, רוצה להחליף את הכיתוב האנגלי והערבי בשלטי הדרכים, כך שישקפו את התעתיק העברי הגאה בלבד! הלאה "ג'רוזלם". יו גו טו ירושלים, יו פאקינג קריסצ'יאן טוריסט. נו בת'להם פור יו. סיי בית לחם. נו, נוט להם. לחם. ווית' א חית. חחחחחח! משה, תחזיק לו בגרון שיעשה חית. כמובן שהבעיה היא לא האנגלית אלא הערבית, ולמעשה רק במקרה אחד ספציפי: אל-קודס. כתב יפהפה מישו ב-YNET שכץ לא רק טיפש מעשית אלא נבער עובדתית, שכן האמת היא שהיסטוריית שמה הערבי של העיר משרתת נפלא דווקא את האג'נדה שלנו, וממוטטת את ההכחשה המפגרת של "הנראטיב הפלסטיני" העכשווי שכביכול לא היה בכלל בית מקדש והיהודים סתם מזייפים געגועים למשהו דמיוני. הזכיר הכותב, לי ולרבים וחידש לרבים עוד יותר, שכשרק כבשו את העיר, קראו לה יורשיו של מוחמד "בית אל-מקדס". נכון שלא צריך להרחיב? נכון. בכל מקרה, ישראל כץ

hu ish mefager meod, veanakhnu mekavim sheyatzutz lo eize sheled tov meha'aron lifnei shehu hores ma shenishar mehatayarut hamezuyenet. ערוץ 10 קרב לסופו. רע הדבר כי טובה האלטרנטיבה, ולמרות תחלואת הריאליטי והרדידות הלא פחותה מאחיו הבכור, טובה הגישה האזרחית יותר שנקט. אלון בן דוד יכול לעצבן, אבל הוא לא דובר צה"ל רוני פיכסה דניאל. אם לעוף העמק מגיע פריסה גם לערוץ מגיע, אבל בלי תוכנית להפסיק את הדימום ולעבור למאזן חודשי חיובי שום פריסה לא תעזור. פה צריך רמונט, ורמונט עולה כסף. מי ישלם? בנון ישלם? אני אישית לא מבין למה ערוץ 10 כל-כך נשחט ברייטינג. אני רואה הרבה, אבל הרבה יותר 10 מאשר 2. מצד שני, כבר שנו רבנן שכל קשר ביני לבין המוני עמך ישראל חולף וקלוש במקרה הטוב.

אה… תגיד, חסן, מה זה זה? מחפש צרות בכוח? אם אתה בקטע של מאזו יש לי כמה כוסיות להכיר לך, ישמחו להתיר לך את התרבוש…

כתבה טובה בניו יורק טיימס על ההתקדמות בנורמליזציה בגדה המערבית. שקט, אנשים חוזרים לרחובות בלי לפחד שיתחילו לעוף כדורים, יושבים בבתי קפה, מוציאים כסף, עובדים, עושים כסף, באות השקעות. חבל שלא כתבו גם על העבודה המדהימה של שני אנשים משני עברי הגבול הצפוני של הגדה – מושל ג'נין מוסא כדורה, ויו"ר מועצה אזורית גלבוע, הכוכב העולה דני עטר. השניים מנהלים ביחד את פארק ההיי-טק המשותף ועוד כמה מיזמים מזותפים לאורך קו התפר שנועדו להפוך את הקו לישות נושמת שיש לה אינטרס בשקט – וזה עובד, ואנשים עושים כסף, וקהילות נושמות יותר בקלות מכל הבחינות, ואנשים באזור של כדורה הולכים עם גב זקוף ושומרים על השקט מתוך אינטרס עצמי גאה למרות הנוכחות החזקה של הרסני חמאס וג'יהאד באזור. הרבה כבוד לשניים האלה. ובנימה משתפכת זו, נזכיר שוב שערן ורד תותח על ומי שרוצה תוצאות מצולמות מכל מקום שהוא – כולל כנסת ישראל, עם או בלי אישור כניסה לכל חדר ספציפי… יש כתובת אחת, ויש את כל השאר. אה כן – תענוג קטן לסיום: שני חבר'ה דפקו לג'ון יו, הטינופת מאחורי "חוות הדעת המשפטיות" שאמרו לבוש שמותר לו לעשות מה בזין שלו כולל לענות אנשים שלא הורשעו או הוכחו בשום דבר, את האמת בפרצוף בסגנון עילאי. הרבה כבוד. תיהנו ותחלקו, אבל קודם את החומרים על הביומטרי. עלא ראסכום ועלא עינכום, פשוטו כמשמעו.

טוב, הגיע הזמן שאשוחח על ענייני דיומא גם בעברית… ברשות כבוד הממשק, כמובן.

שמעתם על ההתפתחות בפרשת דרורי, השופט הנורא חכם שבמקרה חושב שלקורבן אתיופי עושים טובה שבכלל מקשיבים לה? אבל האמת שהאשה קצת קשת תפיסה. הרי הסבירו לה שהקריירה של גנב ודורס חשובה מהזכויות הכי בסיסיות שלה. אז מה בדיוק היא חשבה שיקרה כשהיא תתעקש לגרום צרות למישהו עוד יותר חשוב? נכון מאד! יזמברו אותה. מה חשבת, יא ספק יהודייה?

אם היה למישהו ספק שחייבים לאלתר להפריד בין הדת לחוקי המדינה, הרי זו הוכחה. אם האנשים האלה יכולים להלך אימים שאם יעזו להרגיז מקורבים וחשובים הרי שאזרחותם תוטל בספק – חייבים לנתק אותם מכל קשר לקביעת אזרחות. מיד.

ואם בכל זאת יש ספק, הרי מקבץ מהשבועיים האחרונים:

פרשת דרורי – הן פסק הדין המתועב ומהעוגן היטב בתוך פרשנות מסוימת, רווחת וממארת של יהדות, והן הנקמה בקורבן

אריאל אטיאס שקורא "לעצור את התפשטות הערבים בצפון" – אזרחים, כן. ואחרי זה על המתנחבלים אומרים "אבל ריבוי טבעי!" נו, יש ריבוי טבעי חשוב וריבוי טבעי לא רצוי…

הרב הראשי לבהמה הירוקה, עם אמירתו הכנה שלשיטת הדת שלו, נשים לא צריכות לשרת בכלל

פרשת החיילים עם החיילת ברכב

פרשת עירוב בריכות השחייה בבסיסים (כן, פה צה"ל התקפל מהר. עדיין).

פרשת "וביערת הרע מקרבך" למשטרת הגירוש של הפליטים והעובדים הזרים.

הזוג שביום החתונה הודיעו לחתן שהוא מבחינת הרבנות מאומץ, ולכן לא יהודי, ולכן לא יכול להתחתן עם אף אחד במדינת ישראל, למרות שאם יבקש להתחתן עם נוצרייה אני מניח שיתנו לו. הוא, מה לעשות, בחר בבחורה יהודיה, ובגלל מוכי היהוה לא יכול בעיני המדינה שלו להיחשב נשוי לבחירת לבו. לנתק מיד! אז הקקה של המצחיקים יכפה עליהם ויצחיק אותנו, בניגוד למצב העגום הנוכחי, בו הקקה שלהם נמרח על כולנו. דירטי סנצ'ז, מישהו?

לערוץ 10 לא היה זמן כנראה לעשות קצת עבודה עיתונאית כדי למלא מהדורה, או אולי לקחת כתבת מיחזור (מה שבברנז'אית קוראים אייטם ירוק-עד), אז הם החליטו ללכת למצוץ קצת דם. "שלוש שנים אחרי, הבן של עורכת הדין שנרצחה, ענת פלינר, חוגג בר-מצווה. איך הוא מתמודד?"

מה זה העסק המזוין שלכם? מה זה החטטנות הבזויה הזו? האם לכבוד הבר מצווה שלו מה שצריך הילד זה לשמוע איך כל המדינה מחטטת לו שוב בפצעים? מחיים את הטראומה שלו? מסופקני. אבל היי, היה אחלה אייטם. באמת. אנשים התרגשו. מזל טוב, ילד.

קראתם שהשליח המיוחד לענייני גלעד שליט, שעכשיו עשו לו תקן והפכו אותו לתפקיד בשכר – כיאה למשהו קבוע שלא ממש מתעקשים שייפתר – גם השקיע בחברה המפוקפקת יותר ויותר עם האקזיט והסמס על התקפי לב? אחלה שיקול דעת, אין מה לדבר…

ביבי התחיל להבין (מה שיוסי ביילין סירב בתוקף להפנים, ובגלל זה הוא יושב בבית וביבי שוב ראש ממשלה) – ביבי התחיל להבין שאם מגרשים אותך מהעיר, מה שאתה אמור לעשות זה להיראות שאתה בכלל מוביל את התהלוכה. לכן לא רק שהוא אמר לראשונה מיוזמתו "שתי מדינות לשני עמים", הוא התגאה בזה ש"רק הביבוד יכול" להביא "קונצנזוס לאומי" על הנושא החשוב הזה. הבעיה כמובן היא שהוא רתום למרכבה שלא תיסע לשם, אבל הוא יכול להחליף. הכי מצחיק אם הוא יעשה מעשה שרון…

אגב, מחמאות לביבי על הזיגזוג, ההתקפלות, הרס שר האוצר ומשרדו ואללה ובראדי. עלה על העץ הלא נכון? עלה. ירד? ירד. היה צריך לרדת? היה צריך (באמת, נחמיה וסבר היקרים? באמת היה צריך להשית על משפחות של 5-6 ילדים תוספת של 16 אחוז לתקציב האוכל, שכמעט כולו ירקות ופירות, במיוחד בקיץ? אפילו החמישה אחוז ההדרגתיים שלכם? יאללה כוס אמק! רוצים לאכוף חוק על הבאסטיונרים יש דרכים אחרות, את הכיס של העניים, שגם עבדכם נמנה עליהם בחודשים האחרונים, תעזבו באמא שלכם). קולה כבוד, אדון ברון פון ביבהאוזן.

מה עוד היה? אה, כן, הידיעה הראשית ליום התמוהה משהו על הח"כ ובכירי הכדורגל ומניית הגז. מישהו מעורה? אני ראיתי בזה בעיקר ניסיון להסיח את הדעת מדברים אחרים, אז לא התעמקתי.

חדשות חו"ל: ההכרזה של מועצת האייתוללות ההיא הרבה פחות משמעותית מכפי שחלק ניסו לצייר אותה. מדובר במועצה בלי שום כוח חוקתי, אם כי כמה מחבריה מכהנים גם במועצות כאלה, אבל לא מספיק.

הונדורס: מה שבהתחלה נראה כמו הדחה יחסית לגיטימית של נשיא שהגזים עם הצ'אווזיזם, הסתבר במהירות להוכחה שצריך להקשיב לשאלות קטנות ומציקות. כגון: אם זו היתה הדחה כזו לגיטימית והם עצרו אותו בפיג'מה, למה נתנו לו "לצאת לגלות"? זה מה שעושים בפוטש, לא בהדחה. בהדחה עוצרים. אין לא נעים. ואכן, מסתבר שהממשלה החדשה לא לגיטימית, מתוקף ירי משולח רסן באזרחים, אז נשאר הצ'אווזיסט, שגם מנסה לעקוף את חוקת ארצו כדי להשתרר אוטוריטרית.

יש לי הרגשה שהיו דברים אחרים, אבל נסתפק בצרה זו בשעתה לפני שיפוג תוקפו. גזונטהייט.

אה, אפצ'י אחרון: לא רק בשטחים ותחת אש, גם במסדרונות הכנסת, רוצים להשיג חומר, תשלחו את ערן ורד. והפעם בשירות המאבק הצודק נגד הביומטרי. נסו ותיהנו, וספרו לחבריכם. יאללה, סלמאת.