ושוב אתכם וסליחה על ההיעדרות. הערות על עניינים שקרו מאז הפוסט האחרון, בסוף הודעה זו.

 

למי שעוד לא ראה, העלינו בוואלה פרוייקט לציון מלאות עשור לרצח רבין. מתכונת הפרוייקט היא פשוט מראה העמוד הראשי של וואלה! חדשות (בעצם שילוב של העמוד הראשי וחלון המבזקים) בארבעה בנובמבר, 1995 – אילו כמובן היה בכלל וואלה! אז. טווח הזמן של האייטמים הוא מהמבזק "דיווח: יריות נשמעו בכיכר מלכי ישראל" עד "ראשהממשלה יצחק רבין מת מפצעיו".

 

התוכן הוא סטרייט לגמרי. שום התחכמות, שום פרשנות בגוף הדברים, אלא פשוטו כמשמעו דיווח חדשותי יבש כאילו זה קורה לייב.

 

אז מה הבעיה? הבעיה היא שלא ייאמן כמה אנשים מגיבים ב"וואלה! אכזבתם אותי! או "וואלה! תתביישו".

 

מה הבעיה המזוינת? מה יש, לעזאזל? אין לי בעיה עם ביקורת, זעקות שבר וקריאות גנאי כשאנחנו עושים פרובוקציות – ואנחנו הרי עושים פרובוקציות לעתים, (ומה שהכי מרגיז, עושים את זה טוב) – אבל מה עשינו עכשיו? אין לי גם בעיה עם סתם ביקורת על הרעיון, אבל מה ההיעלבות המטופשת הזו? אילו היה מדובר בדביל בודד, לא הייתי מתרגש בכלל. כבר שנה מרקוס טוליוס קיקרו ש"אין דעה מטופשת כל-כך עד שלא יימצא מי שישמיע אותה". אבל זה די הרבה אנשים. מה זה הקטע הלא ברור הזה? כלומר, מדובר בהתחסדות, אבל אני אפילו לא מבין את הנימוק התיאורטי להתחסדות הזו. מישהו? משהו?

 

ולעניינים חשובים יותר:

אילו היה צלם בכפר של אסטריקס ואובליקס, איך היו קוראים לו? פוטוגרפיקס, כמובן.

ומה הוא היה מצלם?

טוב, יש להניח שמנהירים וקטטות על דגים מסריחים, אבל אילו היה לו טעם, הוא היה מצלם יצור תמוה, בעל שפה חיזרית וחיוכים כובשי לב. כמו לדוגמא זה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערות נוספות:

 

את מה שיש לי לומר על בחירתו של עמיר פרץ לראשות העבודה, אפשר לקרוא כאן.

 

היו עוד דברים, אבל נראה לי שבטל קורבנם. סוף שבוע נעים.