הלב של ברונפמן המקום הנכון. הביצים פחות
Posted on: 7 בפברואר 2006
איזה אלי חזן אחד הילל ושיבח היום בוואלה! את רומן ברונפמן, על החלטתו שלא לרוץ לכנסת. זה, אליבא דהגיגן הזה, "ההבדל בין איש ציבור לטרמפיסט". האמת העצובה היא שזה מוכיח בדיוק את ההיפך: שרומן ברונפמן, ח"כ מעולה עם רעיונות שאני מאד אוהב, לא הוכיח את היכולת לעבור ממעמד של טרמפיסט במפלגות אחרות (ישראל בעלייה, מרצ) לזה של נבחר ציבור בזכות עצמו.
מר חזן כותב על החלטתו של ברונפמן כך:
——————————-
אבל אני מלא הערכה כנה אליו, משום שמשעה שראה כי סיכוייו להיבחר לכנסת נמוכים הוא הוציא הודעה בזו הלשון לתקשורת: "את ההחלטה לא להתמודד קיבלנו מתוך אחריות ציבורית, שלא לבזבז כספי הציבור ולא לפצל את הקולות במחנה הליברלי", נימק ברונפמן את החלטתו, "הבחירה הדמוקרטית מאמינה בצדקת ערכי החופש, הצדק והשוויון, ותמשיך להאבק לקידומם באמצעים אחרים".
ברונפמן לא יזרוק לטמיון מיליוני שקלים שיכלו לעבור למטרות חשובות ובעיקר לאוכלוסיות חלשות. הוא כנראה אידיאולוג אמיתי שהבין, כי מה שחשוב באמת זה הרעיון האידיאולוגי והערכי ולא המימד האישי. הוא פועל בניגוד גמור לאופנה הרווחת בקרב פוליטיקאים להקריב את מדינת ישראל על חשבון קרנם האישית.
ברונפמן, הוא כנראה, מייצג ההבדל המהותי בין נבחר ציבור ראוי לטרמפיסט פוליטי.
(ההדגשות שלי)
——————————
האם מר חזן באמת מאמין ש"מיליוני השקלים" שנחסכו על הקמפיין של ברונפמן, עמדו על פרשת דרכים, שלכיוונה האחד מצביע החץ "אל הקמפיין של ברונפמן" והחץ בכיוון השני מורה "אל השכבות החלשות"? כלומר, שעכשיו שברונפמן לא ירוץ,. יתווסף ולו שקל אחד לתקציבי רווחה כלשהם? לתקציב מועיל כלשהו? האם יש באמת אנשים שככה המוח שלהם עובד? אם כן, תפנו אותם בבקשה אליי. יש לי גשר נחמד שאני מחפש לו קונה.
הקשקושים המתחסדים האלה באמת יכולים לעצבן.
ולדיון הענייני בנושא: רועי דלח כתב, בבלוג של יהונתן קלינגר (שמתנהג בצורה ממש אצילית בכל העניין הזה, למה אותו ואת שרון דולב ועוד בחור ברונפמן דפק הכי הרבה עם ההשתפנות הזו), ש"את הסיכויים והסיכונים היה צריך להעריך לדעתי לאחר הרכבת הרשימה, הגשתה, השלמת האתר החדש ועריכת מסיבת עיתונאים, אבל כל הדברים האלה כרוכים בכסף שכנראה לא היה מהיכן לממן. בסופו של דבר הממסד ניצח לצערי גם אותם, אך כמי שעומד מן הצד ולא בקיא בכל העניינים קשה לי לתקוף אותם על שניסו ולא הצליחו".
אני עניתי ש"זה בולשיט מוחלט. לברונפמן כבר היתה מפלגה. אפילו אם הוא רצה לשנות את שמה, זה היה עולה לו 17 אלף שקל. מי שאין לו לסכן את הסכום הזה שלא יחשוב אפילו לרוץ ושלא ישגע מעגל שלם של אנשים. אם הוא לא היה משוכנע שישיג לפחות את הדרוש כדי לקבל מימון מפלגות (אחוז בודד מכלל הקולות), כנ"ל – שלא יבלבל במוח מלכתחילה.
אני לא הייתי נרתם לעגלה אילולי האמנתי לטענה של דן, שאמר לי שלרומן יש מנדט מוכח, מבטון יצוק, שהולך אחריו באשר יילך. זה גם הגיוני, כי לא נתנו לו במרצ את המקום החמישי ולא הציעו לו בשינוי את המקום השלישי רק בגלל העיניים היפות שלו. יש לו איזה שהוא קהל שהולך איתו.
ומכיוון שהוא חבר כנסת מכהן, הוא אפילו לא צריך להוציא מהכיס ולחכות להחזר – יש לו יחידת מימון, שאת חלקה הגדול הוא יכול לקבל במזומן. מדובר ב-660 אלף שקל. זה המון כסף, בהתחשב בזה שבקמפיין אתה משלם על חלק לא קטן של השירותים בהבטחה לתשלום "אם נקבל מימון". הקמפיין של עלה ירוק ב-2003 עלה שליש מזה במזומן.
אז להגיד שלא היה כסף כדי להריץ קמפיין זה פשוט לא נכון. מה שלא היה זה אמונה".
יהונתן ענה לי:
"רחביה,
נניח, ורק נניח, שהיה את אותו מנדט, אבל לא היינו עוברים את אחוז החסימה, לא היה זה כסף מבוזבז?"
לזה עניתי:
"לא! ממש לא. הפוליטיקה היא לא חברת ביטוח, ולהגיד שרק אם בטוח תיכנס שווה לרוץ זה בעצם לומר שרק לגדולים יש זכות לשחק.
אם היינו רצים, נותנים הכל, מקדמים את הרעיונות שלנו ולא מצליחים להיכנס – היינו יודעים שניסינו. היינו יודעים איפה אנחנו והרעיונות שלנו עומדים בשוק הכללי. וגם אם לא היינו נכנסים, הרעיונות שלנו היו מחלחלים. שחקנים אחרים היו מאמצים אותם, לפחות חלקית, בראותם שיש לזה פוטנציאל כלשהו. עלה ירוק השפיעה ככה לא מעט על השיח בנושא סמים. "
וזה פחות או יותר מסכם את מה שיש לי לומר על הנושא. מאד מאכזב, כל ההתנהלות. גם ההחלטות שהתקבלו וגם הצורה שהן התקבלו, ואני אפילו לא אדבר על החוויה המפוקפקת של להיתקל שוב ביורשת הגאה של הד"ר אליעזר זמנהוף, הלא היא ורד מוסנזון, מתת האלים למקצוע הקופירייטינג (סליחה…קרי-איי-טיב).
שוין. אולי אני אצביע לטוויטו. כמו פתק לבן, רק עם צבע. 🙂
2 Responses to "הלב של ברונפמן המקום הנכון. הביצים פחות"
30 באוקטובר 2006 at 21:54
המפלגה זה דבר אחד. כשמאחדים כוחות מסיבות פרקטיות, צריך גם תמורה פרקטית. ככה זה עובד.
Comments are closed.
23 באוקטובר 2006 at 17:27
רציתי לומר שהקטע 'הציעו לו במרצ את המקום החמישי' וכו' מאוד בעייתי בעיניי; אחת הרעות החולות של הפוליטיקה אצלנו היא מחלת השריונים (שטרם שמעתי על עוד דמוקרטיה שמשתמשת בה).
למה, בעצם? גם אם האיש סימפטי, לא נותן לו את הזכות לקבל שריון ברשימה כזו או אחרת-ברשימה של מרצ, אגב, ברונפמן שוריין על חשבון המקום שיועד ליואב קריים, מה שגרם לכך שלא היה בכנסת נציג לציבור הנכים.
הגיע הזמן להפסיק את עידן הפרימדונות ולקבוע שוויון מלא בין המועמדים של כל מפלגה בבחירות. חוץ מזה, צריך שתהיה לבוחר אפשרות לדרג את המועמדים של המפלגה שלה הוא מצביע.