הקשר האיראני של הקריקטורות הדניות
Posted on: 13 בפברואר 2006
אני לא מאמין שאף אחד עדיין לא מדבר על זה, למרות שכל המרכיבים גלויים וברורים. אנשים כבר יודעים שהקריקטורות הדניות פורסמו לפני יותר מארבעה חודשים (בספטמבר 05), ועדייןן אף אחד לא מדבר בצורה ברורה על הסיבה המתבקשת שבגללה פרץ הזעם הקדוש רק עכשיו. טוב, אם כך אנסה אני הקטן לעזור. זה מתחיל בא', נגמר בנ' סופית, ובאמצע יש י', ר' ועוד א'.
זה כל-כך, אבל כל-כך שקוף, שהסיבה היחידה לכך שלא מדברים על זה, יכולה להיות "חוסר רצון לפגוע במהלך הדיפלומטי" עם הריאקציונרים מטהרן. אין שום הסבר אחר לכך שהסערה הזו פורצת דווקא עכשיו, שנייה אחרי שתוכנית הגרעין של המולות הופנתה למועצת הביטחון של האו"ם.
כאן עשויה לעלות התהייה: איך זה שהסערה פרצה גם, או אפילו בעיקר, בארצות סוניות, בעוד שאיראן היא שיעית? התשובה היא שההשפעה של איראן לא חייבת להיות גלויה. הסתה יכולה להתבצע גם בחשאי, בלי לחשוף את זהות העומד מאחוריה. למעשה, היא בדרך כלל מתבצעת כך.
עוד תשובה אפשרית היא שיתוף פעולה בין איראן לבין קבוצות איסלאמיות סוניות קיצוניות. נכון שככל שסוני מקצין כך הוא שונא יותר גם את השיעים (כמו אבו מוסעב א-זרקאווי, שנחוש בדעתו לארגן מלחמת אזרחים בהיקף מלא בעיראק), אבל יש די והותר סונים קיצונים שישמחו לשתף פעולה, אפילו עם שיעים, נגד הכופר ו"למען כבודו של הנביא". לא מאמינים? תשאלו את החמאס, שלא מתבייש בכלל לקחת כסף מעלי חמינאי והג'מעה.
זו עוד סיבה שבגללה אסור למערב – אזרחים, ארגונים פרטיים וממשלות כאחד – לוותר בנושא הזה. נכון, הקריקטורות האלה לא ממש היו בטוב טעם (לפחות חלקן. היו אחת או שתיים ממש מצחיקות), אבל זה ממש לא משנה. גם אם משהו מעליב ומעיד על יחס בלתי נסבל, הוא לא מצדיק השתוללות אלימה. מצד שני, גישה קשוחה מדי של המערב תסייע גם היא לאיראן. לכן אולי היה דווקא טוב אילו היו הדנים עומדים בהחלטתם המקורית לפרסם את הקריקטורות על השואה – למרות שיש הבדל תהומי בין לגלוג על אייקון דתי ללגלוג על סבלם של אנשים.
אולי מה שמהערב צריך לעשות זה לא להיענות להתעקשות המוסלמית המפגרת, לפיה מדובר בעניין של יהודים מול מוסלמים (כמו אמירתו ההזויה של מנהיג איראן חמינאי, לפיה הקריקטורות הן נקמת ישראל על עליית החמאס לשלטון, למרות שהן התפרסמו ארבעה חודשים תמימים לפני הבחירות הפלסטיניות) – אלא להוכיח את עליונות הנאורות החילונית בכך שיצחק גם על האייקונים הדתיים שלו. מפתיע ומאכזב שאף עיתון עדיין לא פירסם קריקטורות על ישו, וגם על משה רבנו, ורק בשביל לא לקפח אף אחד, גם על בודהא ועל שיווא. אחרי הכל, קצת קשה להטיף לחוש הומור וחופש הביטוי, כשהעיתון הדני שהצית את כל הדליקה הזו סירב כמה חודשים לפני כן לפרסם קריקטורות של ישו, בטענה שקוראיו ייפגעו מכך.
אבל לפני הכל, חשוב שהמערב יבין שלא מדובר כאן בהתפרצות יצרים ספונטנית, אלא במניפולציה צינית וניצול של רגשות הקיפוח וההשפלה של העולם המוסלמי, מצד משטר נפשע ומסוכן. השלב השני, והמורכב הרבה יותר, הוא טיפול ביסודות הרגשות הללו, שהופכים את העולם המוסלמי לכר פורה כל-כך להסתה מהסוג הזה.
8 Responses to "הקשר האיראני של הקריקטורות הדניות"
13 בפברואר 2006 at 11:31
בלוגר מצרי מספר על כך שהרבה מהפצועים במהומות בביירות היו סורים.
http://seneferu.blogspot.com/2006/02/aha.html
13 בפברואר 2006 at 11:58
Iran anger over Rice cartoons claim
http://news.scotsman.com/latest.cfm?id=224902006
Iran denies inflaming prophet cartoons violence
http://breakingnews.iol.ie/news/story.asp?j=172539340&p=y7z54xx46
Cartoon row: Iran rejects Rice's accusations
http://www.hindustantimes.com/news/181_1624236,00050004.htm
13 בפברואר 2006 at 12:16
אני את המאמר שלי כתבתי שלשום (פרסומו התעכב בגלל שיקולי מערכת בוואלה!). בקיצור, למרות שאני נאלץ להסכים כאן לדעת ממשל בוש, זה אכן נראה שקוף לגמרי.
13 בפברואר 2006 at 14:40
הבלגאן התחיל בסעודיה. בסוף דצמבר, פתאום כל העיתונים הסעודים – חופש העיתונות הסעודי מפורסם – החלו להקדיש את כל מאמרי הדעות שלהם לנושא, וכך עשו גם הדרשנים בכל המסגדים של ריאד. יש בלוגר סעודי מצוין שעוקב אחרי הפרשה –
http://muttawa.blogspot.com/
הטענה שלו היא שסעודיה התחילה את הסיפור כדי ליצור משהו שיסיח את סעת האוכלוסיה מהאסון האחרון במכה.
והוא האשים את ממשלת סעודיה עוד לפני שהעניין התנפח. סעודיה היתה הראשונה להחזיר את שגרירה מדנמרק, והראשונה שהכריזה על חרם על מוצרים דניים.
יש עדויות על דגלים סעודיים שנראו בהפגנות בלבנון ובסוריה (אפשר למצוא תמונות של זה ברויטרס). האיראנים נכנסו לעניין באיחור – בין השאר משום שהשיעה לא אוסרת על תמונות של מוחמד.
13 בפברואר 2006 at 19:03
זה לא נכון שבמערב לא פורסמו קריקטורות על ישו.
ביוון אפילו הורשע בבית משפט קריקטוריסט אוסטרי שצייר קריקטורה של ישו (בספר שכתב על חיי ישו):
http://talkleft.com/new_archives/010126.html
הוא תיאר את ישו כחבר של ג'ימי הנדריקס ומעשן מריחואנה… אחד המגיבים באתר, אגב, נחלץ להגן על ג'ימי (לא על ישו…). לא התעמקתי לבדוק אם המסכן אכן ריצה את עונשו.
13 בפברואר 2006 at 19:16
גם העליתי על זה כתבה בוואלה!
בכל מקרה, התכוונתי בכל הסיפור הנוכחי. מעניין שאף עיתון לא יצא בעמוד של קריקטורות על דמויות דתיות ופרות קדושות.
יוסי, הזווית של סעודיה נשמעת מאד מעניינת. יש מצב שאתה צודק, אבל גם האיראנים מפמפמים חזק. בנוסף, יש מצב שהסעודים עוררו את הבלגן לצורכי פנים, והאיראנים לצורכי חוץ.
Comments are closed.
13 בפברואר 2006 at 11:16
וגם ראש ממשלת דנמרק כבר אמרו זאת במפורש, ואתמול האיראנים כבר הספיקו לתבוע את עלבונם מרייס על ההאשמה הזו.
אגב, עד כה נשרפו שגריריות בשלוש מדינות בלבד: סוריה, לבנון ואיראן. רק בלבנון ניסו כוחות הביטחון למנוע את הפגיעה בשגרירויות, ושר התיירות אף התפטר כמחאה על אזלת ידה של המדינה במקרה זה ואף רמז על כך שבין הפורעים היו אזרחים של מדינות זרות. בסוריה ואיראן נשאו ההפגנות אופי כמעט ממלכתי. לפיכך, הקשר האיראני-סורי בהקשרן של מהומות הקריקטורות הוא שקוף למדי.