1 | איתי
24 במאי 2006 at 14:38

באופן טבעי קל יותר לאזרח החנון כמוני לקבל חצי מההצעה שלך: כן לעצור לשוטר שמאותת לי בכביש (לא רוצה להיעצר ולהסתבך עם בית משפט), אבל לא לפנות אליו כלל לטיפול בתלונה על גניבה, אלימות או שחיתות.

בפועל זה מה שעושים רבים מאוד מאזרחי ישראל, מבלי לחכות לפוסט שלך.

תוצאה 1:

מפכ"ל המשטרה מציג בסוף השנה סטטיסטיקות מצוינות על ירידה ברמת הגניבות, האלימות וכו'.
מחיאות כפיים מזויפות.

תוצאה 2:

במשרד האוצר מסיקים שהמלחמה בפשיעה ובאלימות כל כך מוצלחת כבר כעת שלא צריך לשם כך תקציבים גדולים. קיצוץ בתקציב פוגע עוד יותר במשטרה, ומשאיר במיטה החולה את האנשים הלא נכונים.

אולי הדרך הנכונה היא דווקא לפנות לציבור ולעודד אותו להתלונן במשטרה כשצריך ולהתלונן על המשטרה כשצריך.

הקריאה שלך דומה קצת לקריאה לאנשים להחרים את הבחירות בכדי שהפוליטיקאים ידעו שאנחנו לא נותנים להם לגיטימציה. אל מול מערכת רקובה הפתרון האזרחי הוא הגברת מעורבות ולא ניתוק מגע, וכן סיוע לארגונים שנמצאים עם האצבע על הדופק

3 | ערן בילינסקי
24 במאי 2006 at 18:15

מה עם גילוי נאות על העובדה שהיה לך בעבר תקל עם המשטרה?

5 | רחביה ברמן
24 במאי 2006 at 20:27

וכן, רציתי להוציא את זה מהדרך. שיקשיב מי שיקשיב.

איתי – יש הרבה במה שאתה אומר, אבל אני אומר שימים ספורים של אי ציות אזרחי בממדים נרחבים יגרום לממשלה להתערב (אפילו באמצעות צעדים דרקוניים כמו צווי חירום), לעשות טיהור ראשוני במשטרה ואז להסיר את מצב החירום ולהתחיל ברפורמה אמיתית במשטרה. השלטון במדינה הזו – לא מפלגה זו או אחרת, פוליטיקאי זה או אחר, אלא הממסד – חייבים לקבל סטירת לחי דמוקרטית-אקטיבית. כל התרבות היא מופרכת. יש מגזרים בשירות ציבורי שהשתפר מהבחינה הזו, וגם המשטרה אינה ברוטלית כמו בשנות ה-60 וה-70, אבל היא מושחתת הרבה יותר. היא חיה בסרט הנעדר כל מושג של חובה כלפי האזרח וכלפי הציבור.

הרפורמה שצריך לעשות היא אדירה. ואגב – חייבים במסגרת הרפורמה להעלות להם (בעיקר ללא-קצינים) את המשכורות במידה מאד רצינית.