טוב, מרוב ניסיון לרדוף אחרי סיפורים, שבסוף מתבררים כלא נכונים (הטלאי הצהוב באיראן), או לפחות "מקדימים את מחזור החדשות", כמו שהתנצל בצורה מפגרת האתר שפירסם שקארל רוב כבר קיבל כתב אישום – בקיצור, מרוב כל זה, זנחנו כל מיני דברים שוטפים שאספנו לי בקובץ נוטפד בשבועיים האחרונים. אז לפני שיאבד על החומרים האלה הכלח, נביא בהם בזריזה.

 

פערי שכר על רקע מגדר?

 

מאמר מאד מעניין, ומאד לא בקטע של "הנה הוכחה שכל הפמיניסטיות המופרעות סתם מבלבלות בביצים", שטוען שלמעשה, כשעושים את כל השקלולים הרלוונטיים, פער השכר בין נשים לגברים לא קיים. לא סוף פסוק, כמובן, אבל בהחלט חומר למחשבה.

 

ה-פ-ר-ד-ת__ר-ש-ו-י-ו-ת

פרד קפלן המצוין מסלייט מסביר – לאותו פלג גדול עד להפתיע באוכלוסיה שהצליח להחמיץ את השיעור על מונטסקייה בבית הספר – למה גם אם תוכנית לניתוח תבניות שיחה של מיליוני אנשים בארה"ב נחוצה, פשוט לא ייתכן שהרשות המבצעת תחליט אך ורק על דעת עצמה לבצע זאת.

 

יש דברים חשובים יותר מלהדיח את בוש

 

עם ההנהגה הנוכחית שלהם, הדמוקרטים עוד ישמטו את הניצחון בבחירות הקרובות לקונגרס, שהאלה הטובה מגישה להם על מגש של כסף.

נעזוב את זה שחבר בית הנבחרים הדמוקרטי וויליאם ג'פרסון חשוד בקבלת שוחד של עשרות אלפי דולר – שאותם החזיק מגולגלים במקפיא באחד ממעוניו, מה שנותן משמעות חדשה למונח cold hard cash – בזה הדמוקרטים מטפלים יפה, דווקא, ודרשו ממנו לוותר על תפקידיו בוועדות שונות הרבה יותר מהר ממה שהרפובליקאים הוציאו מכללם את המושחתים המוכחים שלהם.

לא, הבעיה היא שלהנהגה שלהם אין כיוון , אין שיעור קומה ואין הרבה שכל. מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, ניסתה למזער נזקים מכמה הערות נוטפות-ריר שאמרה על כך שראוי היה להדיח את בוש בשל חריגותיו השערורייתיות והשונות מסמכותו (לא משנה שזה נכון, זה לא מה שהמצביעים רוצים לשמוע שהיא וחבריה יתמקדו בו). אוקצור, פלוסי הודיעה לוושניגטון פוסט לפני שבועיים שהליכי הדחה "אינם עומדים על הפרק".

נו, אז היא אמרה, אבל מנהיגת המיעוט כבר מזמן אינה נתפשת כמנהיגה אמיתית, ואולי החמיצה את סיכוייה להיתפש ככזו אי-פעם. זמן קצר לאחר מכן נשמע חבר בית הנבחרים ג'ון קוניירס (דמוקרט ממישיגן) עושה רעשים של "בהחלט נבחן כל אפשרות להעלות הצעת הדחה נגד בוש". הוא ניסה לרכך את זה באמירות סותרות לצד אמירה זו, אבל זה היה מספיק כדי שהמכונה הרפובליקאית שוב תזעק שהצבעה לדמוקרטים בנובמבר היא הצבעה בעד התהליך שהאמריקאים שנאו כבר בסיבוב הקודם, בשנות ה-90'.

אז כמו שעזרתי לשמעון פרס למקד את דבריו בנושא איראן, החלטתי להציע סיוע דומה גם למועמדים ודוברים דמוקרטיים באשר הם. זה באנגלית, אז אם הנושא מעניי אתכם, תיהנו.

 

פחות מלים, יותר קוראים

 

באבה קלינטון כותב ספר חדש, שיתמקד הפעם על "הקרבה אישית ואקטיביזם אזרחי אישי", תוך שימוש בדוגמאות משנותיו בשירות הציבורי, בתקווה "לספר סיפור שייגע בלבות וירומם את הרוחות". ואם תוכל, אחינו ביל, לעשות את זה בפחות מכמות דפים ששוברת אצבעות אם הספר נופל על הרגל, יהיה סבבה.

 

"סם המוות", עאלק

זה כבר מגיע לממדים של מגיפה. בהתחלה היה הקמפיין הדמגוגי של "הארץ" נגד העשב הטוב – אולי קמפיין זה קצת גדול על שתי כתבות (בינתיים), שניפחו את הנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם מקנביס לממדים של "תופעה שמושתקת בזכות יחסי הציבור המשומנים והנפלאים להם זוכה הסם". הקמפיין הזה של הארץ שופד כהלכה ב"וואלה! תרבות" על ידי רונן ארבל, אגב.

אבל עכשיו יש לנו חגיגה אדירה של בערות והפחדה צהובה, מבית היוצר של משפחת מוזס היקרה. כתבה רצופה שגיאות גסות, שמנסה ליצור הילה של סכנה נוראית סביב ה"הידרו" – שאינו הידרו ותיכף נגיע לזה – ולהעלות "תמיהה" כביכול, מדוע "הסם הנורא" עדיין נחשב בעיני החוק כקנביס לכל דבר. ובכן, בואו נמנה כמה מהשטויות הכתובות בכתבה:

1. זה לא הידרו. "הידרו" אמיתי הוא קנביס (או כל צמח) שגודל באמצעות הידרופוניקה, כלומר בתמיסה וללא אדמה כלל. כפי שאפשר לראות בתמונות המצורפות לכתבה, כאן מדובר בצמחים שגודלו בעציצים. הם פשוט גודלו מתחת לקורת גג, עם תאורה והשקיה מלאכותיות.

2. מתוך הכתבה: "מפקד הימ"ר, רב פקד ירון אחראק, הגדיר את ה"הידרו" בשם "גראס המוות". לדבריו, 'בכל סם יש חומר פעיל. אם בגראס הרגיל החומר הפעיל הוא 13 אחוזים, ב"הידרו" הוא פי חמישה ואפילו שישה'."

קודם כל, מאד אווילי לכנות חומר שטרם תועד בכל ההיסטוריה מקרה של מוות שנגרם ממנו ישירות כ"סם המוות". דבר שני, רפ"ק ירון אחראק, אתה טמבל נבער שמשלשל מפיו "נתונים" חסרי כל קשר למציאות, ומהווה דוגמא מושלמת למה הפרצוף של המשטרה שלך נראה כמו משהו שילד צייר במוצא עכוזו על קיר בית השימוש.

אין, בעולם כולו, קנביס ששיעור ה-THC (ככה קוראים לחומר הפעיל של הקנביס, אחראק) שבו מגיע ל-65-78 אחוזים. פשוט אין. קבלו בבקשה טבלה (באיחור, אבל הנה אשכרה צירפתי את הטבלה, ועימכם הסליחה), של שיעורי ה-THC במוצרי קנביס שונים, שנממדו על ידי אוניברסיטת מיסיסיפי מאז 1972. תראו שאמנם יש עלייה לאורך השנים באיכות החומר, אבל ששיעורי ה-THC האמיתיים שונים לחלוטין. בשנה הכי טובה של הסנסימיליה בכל 33 השנים המוזכרות בטבלה, הגיע שיעור ה-THC שבה ל-13.38%. מריחואנה "רגילה", כלומר חומר בינוני ומטה, מכילה בין שליש למחצית משיעור ה-THC הזה.

אפילו שמן חשיש, שזה שמן קנביס מזוקק ומהווה את הצורה החזקה והמרוכזת ביותר המוכרת לאדם, מגיע רק ל-42% THC בשנה הכי טובה – מדובר במשהו שמטפטפים ממנו במזלף של טיפות עיניים 2-3 טיפות על סיגריה רגילה כדי להתמסטל לאללה משאכטה או שתיים.

3. עוד מתוך הכתבה: "10 גרם מה"הידרו" עולים כ-500 שקלים. מי שרוצה להיות רגוע ומעדיף שתהיה לו הספקה רצופה ישלם כ-30 אלף שקלים לקילוגרם".

אין כמו סכומים מפוצצים כדי לשכנע את הקורא התמים שאכן מדובר כאן בהשתוללות אורגיאסטית שיש לעצור מדי. המחירים דווקא נכונים – מריחואנה איכותית אכן עולה 50 שקלים לגרם ואף יותר (נתקלתי כבר בהצעה לחומר של 90 ש"ח לגרם. ויתרתי). העניין הוא שאף אחד – אפילו מי שיכול להרשות לעצמו – לא קונה קילו של מריחואנה ביתית משובחת במכה אחת לצריכה עצמית. לא עושים את זה מהסיבה הפשוטה שזה, כמו כל דבר, מאבד מתוקפו. במחירים האלה כבר מדובר על דילר מנומס ואדיב שמגיע אליך עד הבית עם החומר ארוז יפה, ולכן, אלא אם כן אתה עושה מסיבה ענקית, אין שום סיבה לקנות קילו ב-30 אלף.

יש שם עוד שטויות קטנות, אבל הבנו את הראש. עכשיו כדאי שהכתב פעור הפה רענן בן צור, השוטר האוויל ושאר אבירי המלחמה במשתמשים בסמים יבינו משהו אחר: יותר חזק = פחות עשן לריאות. כמו כן, משתמשים במריחאונה איכותית נוטים דווקא ***פחות*** לאלימות, בין השאר מפני שצריך בשביל זה, נו, שכחתי…איך קוראים לזה…אה, כן: לקום. 🙂

בקיצור, העמדת הפנים הצהובה והמטופשת הזו כאילו מדובר במשהו חדש ומסוכן משתלבת בצורה מאד הגיונית עם הקו של מוסף הארץ, ומבשר על תקופת חושך חדשה ביחסים בין משתמשי הקנביס לחוק. אני אישית חושב שזה קשור לתפקוד המביך של אנשי עלה נידף, שגרמו לאנשים רציניים שאוהדים את העניין לא לרצות להתערב, מה השאיר את הבמה פנויה לריאקציונרים המאוסים. אבל אני פתוח להסברים אחרים.

 

טוב, זה מתחיל להיות ארוך. מחר נשים את החצי השני של דברים שנאספו אצלי ונדביק את החומר