זוכרים את שערוריית כלא אבו גרייב? אז תתכוננו למשהו יותר גרוע. מסתבר שלפני חצי שנה כמה מארינס רצחו בדם קר 24 עיראקים לא חמושים בעיר חדיתה שבמערב המדינה, במהלך מבצע לכיבוש העיר מידי המורדים שהשתלטו עליה. מדובר בהריגות סטייל הוצאה להורג, של אזרחים שבעליל לא היוו סכנה. מאז סוף 2005 מורח הצבא האמריקאי את החקירה, שנפתחה רשמית רק לאחרונה. והחשודים במעשה, עד כמה שידוע, עודם מסתובבים חופשיים. עם זאת, בעקבות החשיפה הגוברת לפרשה מתחילים להודות בפנטגון שייתכן כי יוגשו כתבי אישום על רצח נגד המעורבים.

כשחבר בית הנבחרים ג'ק מורת'ה, לוחם מארינס בעברו, אמר שיש בידיו ראיות לפיו ביצעו לוחמי מארינס פשע מסוג זה, צרחו עליו מטורפי הימין שהוא בוגד. עכשיו הם כבר צועקים פחות, אבל זה לא יעצור אותם בפעם הבאה. בינתיים, ראש הממשלה העיראקי החדש, נורי אל-מליקי, מתחיל לאבד את הסבלנו כלפי האיטיות בחקירה וכלפי ה"טעויות" הקטלניות של צבא ארה"ב בכלל. מליקי (שעדיין לא מינה שרי פנים, הגנה ועוד משהו חשוב, מה שהופך את הקמת ממשלתו לקצת עקרה מתוכן), הצהיר שממשלתו תקיים חקירות משלה – לא רק בנוגע לרצח בחדיתה, אלא לכל פעולה בה נהרגו אזרחים עיראקיים. אלה לא חדשות טובות במערכה על מוחות ולבבות.

 

 

תחייתה (המוגבלת) של ממלכה

 

בסנאט האמריקאי עומדת לעלות הצעת חוק, אולי כבר בשבוע הבא, שתקנה לילידי הוואי המקוריים זכויות הדומות לאלה מהם נהנים ה"אינדיאנים", ילידי ארה"ב היבשתית. מדובר בממשל עצמי וריבונות מוגבלת בשטחים מוגדרים (שמורות), אולם בניגוד לזכויות של האינדיאנים, ההוואיאנים לא יוכלו להפעיל הימורים בשטחיהם הריבוניים, וכמו בשמורות האינדיאנים לא יוכלו להפר זכויות אזרח. הצעת החוק קובעת תהליך לבחירת ממשל עצמי, ואז לניהול מו"מ להעברת סמכויות ואדמות מן הממשל הפדרלי וממדינת הוואי לישות החדשה. צורת הממשל של הישות החדשה, וכמות האדמה שתועבר אליה, יידונו במו"מ.

שמונת האיים של הוואי, למי שלא יודע, היו ממלכה מאוחדת וריבונית מ-1810 (ותרבות קיימת מאמצע האלף הראשון לספירה)  עד 1893, אז הופלה המלכה ליליאוקלאני על ידי המתיישבים האמריקאים שגובו על ידי בעלי מטעי הסוכר וחברות הסוכר האמריקאים. אותם אמריקאים גם כפו שש שנים קודם לכן חוקה ששללה את זכות ההצבעה לפרלמנט של הוואי מ-75% מהתושבים הילידים.

בשנות ה-90' חתם ביל קלינטון על הצהרת "התנצלות" על הפלת המלוכה של הוואי, וכבר שנים שהסנאטור דניאל אינואה מקדם את יוזמת ה"ריבונות הילידית". בהוואי יש לא מעטים שמתנגדים למהלך – החל באנשים (בעלי שמות משפחה אנגלו-סקסיים למהדרין, ברובם המכריע) שמתמרמרים על מה שהם מכנים "תקציבים ייחודיים על בסיס גזעי", וכלה בילידים שההצעה ממש לא מספיקה להם, ושרוצים עצמאות מוחלטת. ישנם גם כאלה שחוששים שהדבר יציב את ילידי הוואי תחת שליטת משרד הפנים האמריקאי, וישים סוף לאפשרות לשיפור מצבם. רק כ-400 אלף נותרו מצאצאי התושבים המקוריים של הוואי, ורק כ-260 אלף מהם מתגוררים בהוואי עצמה. כל בעלי המשרות הנבחרות של הוואי, משתי המפלגות, תומכים ביוזמה.

אינואה טוען שתמיכת כל חבריו הדמוקרטים מובטחת לו, אבל זה עדיין אומר שהוא יצטרך להשיג כשישה רפובליקאים לפחות. הצעת החוק הזו כבר עברה בבית הנבחרים בשנת 2000, אולם מעולם לא הצליחה לעלות להצבעה בסנאט. כעת, אם תעבור בסנאט, תצטרך לעבור שוב את בית הנבחרים.

 

טוף, מקבץ זריז

 

של כל מיני דברים נוספים שהצטברו:

 

בקליפורניה הולכים להנהיג במערכת החינוך מין "לימודי הומואים" – שבמסגרתם בעיקר יספרו לנוער הזך על כל מיני אנשי מופת שבנוסף לתרומתם לאנושות גם תרמו שעות עונג לבני מינם.

 

 

מה יש לאולמרט באייפוד?

 

בסלייט התפרסם מאמר מצוין שמנתח מה אפשר לדעת על פוליטיקאי לפי השירים שיש לו או לה בפלייליסט. הפתעה לא ממש מפתיעה, למעשה: הפלייליסט של קונדי הרבה, הרבה יותר שווה מזה של הילארי. הפלייליסט של בוש? רֶדנֶקי לאללה. מפתיע, אני יודע. 

 

 

We Shall Overcome

ג'ואן באאז, שממש לא פלא למה לדילן לא היה כוח אליה ברגע שהתחיל ללכת לו, נצפתה בשבוע שעבר כשהיא ישובה על עץ בגובה 15 מטר, במחאה על הכוונה למכור חווה קהילתית ליזמי בנייה. הכל טוב ויפה, ובמקום נצפו גם דאריל האנה, הזמר בן הארפר וזוגתו שתחיה, השחקנית בעלת הפה המוזר לורה דרן. אבל מה שתפס את עיני היה משפט שאמרה היצורה באאז: "המחזה הדהים אותי ונגע לליבי, ונקשרתי בחוזקה לאנשים חומי-העור שכאן". אז צריך לזכור שבאאז היא ממוצא מקסיקאי בעצמה לפני שמשדכים לה את פיני גרשון, אבל זה משפט כל-כך צולע וצורם, שכאמור, ממש לא פלא שלדילן לא היה כוח וגו'.

 

 

החבר'ה הכי חכמים בכלא

מי שעוקב בטח יודע שגנבי אנרון נמצאו אשמים בכל (קני בוי ליי) או רוב (ג'פרי "התולעת" סקילינג) האישומים נגדם, והם צפויים לקבל בראש מבחינת עונשים. למי שלא יודע במה המדובר – אנרון היתה חברת אנרגיה שעסקה בסוף שנות ה-90' ותחילת ה-00' בעיקר במכירה וקנייה של חוזים לאספקת אנרגיה, ובין השאר היתה מעורבת במשבר האנרגיה הענק של קליפורניה. ליי היה המנכ"ל לפני ואחרי סקילינג, ושניהם נמצאו אשמים בניפוח ערכה של החברה ובכך ששיקרו על מצבה לכל העולם ואחותו, ועודדו את העולם לקנות, לקנות, לקנות! מניות אנרון גם בזמן שהם עצמם מכרו, מכרו מכרו! מהר ככל האפשר. נוכלות קלאסית, רק בהיקף כזה ש-60 מיליארד דולר שווי שוק נעלמו עם פשיטת הרגל, לא כולל יותר משני מיליארד בכספי פנסיות.

אז הקיצר, הם קיבלו בראש, אבל כמו שכתבו רבים ברשת מאז – הבעיה הבסיסית לא נפתרה. התאגידים האמריקאיים עדיין עושים בית זונות עם הכסף של בעלי המניות שלהם, ועדיין יש מחנה פוליטי חזק מאד שמנסה – שוב! – למכור להמונים המדובלים את השטות הזו שגורמים עסקיים יכולים לפקח על עצמם, ושהסרת נהלים, תקנות וחוקים רק תיטיב עם כולם. אהא.

 

 

נכון תמיד רציתם תחנת רדיו?

 

ובתור הפוגה מכל הפוליטיקה והחרא, קחו לכם אתר מגניב ביותר, שבונה לכם פלייליסט (מה שהוא מכנה "תחנת רדיו") על בסיס שירים שאתם קובעים. תנו לו את Black Dog של לד זפלין,למשל,  והוא ינגן לכם פלייליסט שמתאפיין ב"השפעות אסיד רוק, אר אנד בי, בלוז, רוקנרול ויכולת מוסיקלית גבוהה". השיר הראשון בפלייליסט בדרך כלל יהיה של אותו אמן, אבל אחר כך זה נהיה ממש מעניין, ויכול בכיף לגלות לכם אמנים מגניבים שלא הכרתם אבל הייתם צריכים. תיהנו.

 

 

אוקיי, לקצרות:

 

מה הקטע של גיא זוהר עם הפרצופים המתחכמים-מתנשאים-מתחנחנים אחרי כל אייטם ב"היום שהיה? מה, הוא התחרפן?

 

ועדת זיילר

 

בכתבות שהתפרסמו על קראדי אחרי מכתב האזהרה שהוא קיבל, חזרו כולם שוב ושוב על כך שהוא לא מושחת. אני מאמין לזה. הוא באמת עושה רושם ישר יחסית. אממה? הבנאדם פשוט לא חכם במיוחד (ויסלח לי אמיר אורן מהארץ, שליקק לו בעניין הזה). זו האמת העצובה, והיא היתה ברורה איך שהוא נכנס לתפקיד. ההיערכות שלו להתנתקות היתה יפה מאד, ויכול להיות שהוא טוב בלוגיסטיקה, אבל אין לו את מכלול הכישורים המחשבתיים כדי להיות מפקד מחוז, שלא לדבר על מפכ"ל.

 

עיר מקלט, עאלק

זוכרים שסיפרתי על וויליאם ג'פרסון, חבר בית הנבחרים הדמוקרט והמושחת שנתפס מקבל 100 אלף ירוקים שוחד, ועם 90 אלף מתוכם מגולגלים בפריזר? אז ה-FBI ביצע חיפוש במשרדו שבבניין הקונגרס, וזאת לאחר שהאדון הנכבד התעלם מצווים חוזרים ונשנים של בית משפט להעביר לחוקרים ניירות שונים. התגובה מצד חברי הקונגרס? זעזוע עמוק: "רמיסה של הפרדת הרשויות!!!" "מחטף של הרשות המבצעת!!!" ועוד ועוד שטויות. כמו שכתב נכונה ג'וש מרשל, אם ל-FBI אסור לחפש בחדר של חבר קונגרס מכהן, עם צו ואחרי שהוא נמנע מספר פעמים מלמסור את מה שבית משפט קבע שהוא צריך למסור, אז משרדו של חבר הקונגרס הוא בעצם מעוז בלתי חדיר לשחיתות. מה זה הקשקוש הזה? הפרדת רשויות זה לא חסינות מוחלטת מכל הרשויות האחרות גם יחד.

הכי לכלכו אותה חוג חברי הקונגרס השחורים, שהתרוממו על הרגליים האחוריות בתגובה לצעד הנכון של מנהיגת המיעוט ננסי פלוסי, שדרשה מג'פרסון להשעות את עצמו מתפקידו בוועדת הכספים. "הבוחרים השחורים יזכרו את זה", אמרו. יזכרו מה – שפלוסי נהגה כמו שצריכה לנהוג מנהיגות של מפלגה? בושה וחרפה שככה הם חושבים על המצביעים שלהם. אבל פלוסי, שכידוע לקורא בלוג מצוין וחינוכי זה היא די עלובה, לא יכלה להתמיד בעמדה ראוה לשבח. היא נבהלה מחוג חברי הקונגרס השחורים והתייצבה לצידו של יו"ר בית הנבחרים דניס האסטרט (שלצד שלו יש הרבה יותר מה להסתיר בחקירות שחיתות כיום), ומחתה בתוקף על החיפושים במשרדו של ג'פרסון. האישה הזו צריכה לקבל משכורת מהרפובליקאים, בחיי.

 

טוב, יאללה. די כבר. המשך יבוא.