(23:52) יופי של עבודה של ארינה ושל האמריקאים. מאד מרשים. עכשיו ניצחון על גאנה ויש שמינית. לנדון דונובן היה עצום ורב במחצית השנייה. פירפר את נסטה, את קנבארו, את זמברוטה. הכין כדורים. ענק. ריינה מפריע לפעמים יותר ממה שהוא עוזר. אולי צריך להזיז את ריינה קדימה, וככה גם יהיה לו ברור שהמשחק צריך לעבור דרך דונובן, לא פחות מאשר דרכו.

 

ואיך שכחתי – קייסי קלר דפק הופעה אחושרמוטה. והידעתם שהוא בחור מגניב באופן כללי, שגר עם משפחתו בטירה בת 1300 שנה בגרמניה? העם בעדו.

 

(23:04):

 

טוב, עכשיו איטליה ביתרון מספרים, ועכשיו זה בכלל יהיה מדהים אם ארה"ב תוציא נקודה פה. אדי פופ עשה עבירה מפגרת, מקבל צהוב שני ועכשיו זה עשרה על תשעה.

 

מאיר איינשטיין המחוק בכלל לא קלט מה קורה. בהתחלה הוא חשב שלא יהיה כרטיס, למרות שברור היה שיהיה, ואחרי זה הוא צורח "הוא הוציא לו אדום!" ורק אחרי שנייה נוספת נזכר שפופ סוחב צהוב…

 

(23:00):

 

יפה מאד, ברוס ארינה. מאמן ארה"ב עשה קאמבק יפה מאד לאחר הבית-ספר שעשה לו מאמן צ'כיה קארל ברוקנר. גם לפני האדום של דה-רוסי שלטה ארה"ב בשדה, ואחריו בכלל שכבה על האזורה.

 

אממה? היא עשתה את זה עם כישורים טכניים מוגבלים ביותר. זה נכון אפילו לקלאודיו ריינה, שיש לו טאצ'ים יפים אבל גם הרבה נגיעות חסרות רגש עד כאב. בשלב מסוים החלו שחקני ארה"ב לשחק מסביב למגבלות האלה, ואז הם גם סיכנו את השער. אבל בשוויון מספרי יהיה מאד מפתיע אם הם יצליחו להחזיק אפילו בתיקו. ניצחון יהיה הישג עצום ורב עבור ארינה והבחורים שלו.

 

 

(21:04):

 

אותי אישית מאד הרגיזה ההגזמה עם האהדה (המוצדקת כשלעצמה) שגילו הפרשנים לחוף השנהב. מאד אהבתי את המשחק שלהם מול ארגנטינה, אבל כבר במחזור הראשון ראיתי שגאנה עוד יותר טובה. משחק המעבר שלה עוד יותר טוב והיא יותר מהירה.

 

אבל אף אחד לא הסכים אתי, והגדילו חברי הפאנל השונים והמעצבנים ברובם כשהודיעו שחוף השנהב נבחרת טובה מהולנד, ופייבוריטית מולה.

 

אז לא שהייתי נורא מרוצה מהמשחק של חביביי הכתומים, אבל הלו, לא להיסחף. השנהבים חמודים, אבל הם עדיין לא הולנד. גאנה, לעומת זאת, היא הדבר האמיתי. אם לא החמצת הפנדל, ומאתיים הצלות של צ'ך המופלא, זה נגמר בארבע או חמש-אחת היום. גאנה לא סתם ניצחה. היא גברה על צ'כיה חד וחלק, והיתה עדיפה גם לפני ההרחקה.

 

במהלך המשחק התעקש מאיר איינשטיין האידיוט להגיד שאין שום הבדל אם צ'כיה תפסיד 0-1 או בתוצאה גבוהה יותר. האמת, כמובן, הפוכה. הסיכויים גבוהים שהקרב על המקום השני בבית יוכרע על הפרש שערים. נמאס כבר מאיינשטיין שמכריז שמאבקים גמורים כשהם לא, שדברים לא משנים כשהם כן, ובכלל נמאס מאיינשטיין. שישחרר כבר את החיה המסכנה שהוא לובש על הראש ויפרוש לדוקים.

 

אם נגענו במשחקם הלא מספק של הכתומים, אני חייב להודות שאני מבין עכשיו היטב מה רוצים רובין ואן פרסי וחבריו מעמיתם אריאן רובן. במשחק הראשון הוא נראה כמו היחיד שהגיע למשחק, אז לא כעסתי עליו שניסה לנצח לבד – מה גם שהלך לו. אבל במשחק מול חוף השנהב האגואיזם שלו היה מטורף ממש. לא ראיתי דבר כזה בנבחרת אירופית כבר הרבה זמן. אז אריאן: חלאס, יא סוציומט. קטנות הצדה יביאו לגולים, וגולים יביאו לך יותר תהילה מהחטאות.