טוף, חזרנו עם עוד מנה של אמריקנה.

בקליפורניה, אההההנולד כבר לא נראה כמי שהולך לנצח בהליכה. ייתכן בהחלט שהוא ינצח, אבל קל זה כבר לא יהיה. רוב הסקרים מראים שוויון כמעט מלא בינו לבין סגן המושל המכהן, קרוז בוסטמנאטה, שסיסמת הבחירות שלו היא "לא להחזרה, כן לבוסטמנטה". כלומר – הצביעו לא ליוזמה לפטר את המושל גריי דייויס, אבל לאחר מכן, במקרה שהרעים ינצחו ויפטרו את הבוס שלי (שממנו אני משתדל ככל יכולתי להתרחק בימים אלה, אם לא שמתם לב) – במקרה כזה בחרו בי להחליף אותו.

 

אריאנה עדיין מדשדשת בתוצאה חד ספרתית, ואני חושב שאם היא מתעקשת על הריצה שלה, הגיע הזמן שהיא תורה לתומכים שלה להצביע "לא" על החזרה. כן, יאשימו אותה בחקיינות של בוסטמאנטה, אבל זה גםן הדבר הנכון לעשותו. קמפיין אידיאולוגי כמו של אריאנה לא יכול להתעלם מהשיקול הזה.

 

אגב, הלשונות הטובות בקליפורניה טוענות שהסטרואידים, שארנולד שלנו צרך בצורה מסיבית במהלך שנות כהונתו כמר עולם, גרמו אמנם לניפוח שריריו, אבל במקביל גם הביאו להקטנת אחד מאיבריו. אני אישית לא בדקתי, אבל ככה אומרות הנשמות הטובות במדינת הזהב.

 

כפיה דתית, נוסח הדוד סאם

 

גם בארץ כבר שמעו על הסיפור באלבמה, שם סוערות בימים אלה הרוחות בעקבות התעקשותו של נשיא ביהמ"ש העליון של המדינה להציב בהיכל בית המשפט פסל ענק של לוחות הברית. אפילו עמיתיו לכס, שכולם למעט אחד רפובליקנים כמוהו, הצביעו לנזוף בו וגם הצביעו לסלק את המיצג. השופט רוי מור, שנהנה לקרוא לעצמו "שופט עשרת הדיברות" טוען שני דברים: אחד, שלוחות הברית מייצגות את המסד המוסרי של חוקי ארה"ב. שתיים, שהתיקון הראשון לחוקת ארה"ב, האוסר על הקונגרס לחוקק כל חוק המתייחס לדת או אוסר את קיומה אינו נוגע לו, מפני שהוא לא הקונגרס.

 

אז בנוגע לטענה הראשונה, אין ספק שיש כאן כפיה דתית. "לא יהיה לכם אלוהים אחרים על פניי" הוא בפירוש לא חלק מהיסוד המוסרי של חוקת ארה"ב. גם לא "לא תישא את שם יהוה לשווא" ובטח לא "לא תעשה לך פסל ומסיכה", שזה משהו שהנוצרים ויתרו עליו כבר בהתחלה. צד שמאל של לוחות הברית זה משהו שכל אדם מוסרי יכול לחיות איתו, למרות שהקטע עם הניאוף כבר יצא מגדר החוק לגדר המוסר האישי. אבל לוחות הברית כיחידה אחת? אין להן מקום בהיכל משפט של מערכת פלורליסטית. מור ודומיו יודעים את זה. הם פשוט לא בקטע של פלורליזם.

 

לגבי הטענה השנייה, מור מתעלם באלגנטיות (כמו פנאט דרומי טוב) מכך שהתיקון ה-14 לחוקה, אחד משלושה שהועברו בעקבות מלחמת האזרחים, מחיל במפורש את החוקה, כולל תיקוניה, על המדינות השונות. הוא תעלם גם מפסיקה תקדימית משנת 1937, בו קובע ביהמ"ש העליון של ארה"ב שהחוקה ותיקוניה מחייבים את כל העובדים ונושאי המשרה של המדינות השונות. כמוהו, למשל.

 

מור כמובן הופך לגיבור עממי בעיני הימין הדתי, כפי שללא ספק התכוון, אבל במערכה על הפסל הוא כבר הפסיד והוא יפסיד גם בערעורו בפני ביהמ"ש העליון בוושינגטון. בינתיים הוסר הפסל ממקומו, אבל יש לי הרגשה שזו לא הפעם האחרונה שאנחנו שומעים על מר מור, משוטב היה לו לבחור בקריירה של מטיף מאשר של שופט.

 

פוקס מתבכיינים:

חברת החדשות של פוקס תבעה את הסטיריקן אל פרנקן על הפרת זכויות יוצרים. פרנקן הוציא בימים אלה ספר (המדורג #1 באמאזון) שנקרא "שקרים והשקרנים המשקרים שמספרים אותם – מבט הוגן ומאוזן על הימין". המונח "הוגן ומאוזן" (Fair and Balanced) הוא הסיסמא של ערוץ החדשות פוקס, הידוע דווקא בהתלהמותו הימנית. פוקס הוציאו בזמנו סימן מסחרי על המונח הזה, ולדעתם זה מאפשר להם למנוע סאטירה נגד הזבל שהם משדרים. שופט פדרלי בניו יורק לעג לבקשת פוקס להוציא צו איסור הפצה לספר עד שתידון תביעת הזכויות עצמה, ואף קבע כי מאחר שהביטוי Fair and Balanced רווח כל-כך בשיח, הרי שהסימן המסחרי של פוקס עומד על כרעי תרנגולת. לסיום, ציין השופט שאירוני הדבר שחברת תקשורת, האמורה להיות ממחוייבת לחופש הביטוי, תוקפת את החופש הזה בדרך זו.

 

רבים בארה"ב רואים את ביל ריילי, מגיש תוכנית האירוח הפופולרית של הרשת, כמי שעומד מאחורי החלטת הרשת להגיש את התביעה המטופשת. ריילי ידוע כמי ששונא את פרנקן מאז שזה השפיל אותו בעימות פומבי וגרם לו לאבד את עשתונותיו ולצרוח "תשתוק כבר! תשתוק כבר!". אולי הצעד המפגר הזה, שרק סייע לפרסום הספר, יוריד את חינו של הבריון המטופש (שפעם צרח על אב שכול מפיגוע התואמים לאחר שזה חלק על התנהגות הממשל) בעיני מעסיקיו.

 

ולסיום, סיפור קטן ונחמד מעיראק:

מסתבר שבכל יום מתים בבתי החולים של בגדד ילדים ממחלות פשוטות וניתנות לטיפול, בגלל שהתרופות – ששוכבות בבתי החולים במרחק קילומטרים ספורים – לא מגיעות ליעדן. למה לא מגיעות? בגלל שמערכת הבריאות העיראקית מושחתת ומרוסקת. מאז תחילת המלחמה מתו לפחות 100 ילדים מהתייבשות שנגרמה עקב שלשול, לדוגמא. ולמה אדוני המלחמה לא עושים שום דבר בנדון? כי זה לא מעניין אותם. אבל לנו זה הרי לא יכול לקרות, כמו שלא יכול לקרות שקרוב לרבע מהאוכלוסיה יהיו רעבים במידה זו או אחרת. אז למה לדאוג? שיהיה לכולנו יום ירוק.