על האהההנולד הטרויאני וסגן הנשיא המתערער
Posted on: 9 באוקטובר 2003
ואנחנו חשבנו שרייגן היה מכה
נו, אז מה זה אומר? האסטה לה ויסטה לקליפורניה? לא צריך להיסחף. הכלכלה השישית בעולם תשרוד גם את זה, וחשוב לזכור שהשרירן החרמן מקיף את עצמו באנשים מנוסים בניגוד אליו עצמו, אבל זה פשוט לא ייאמן: אזרחי קליפורניה, הזועמים על מצבה המחורבן של כלכלת המדינה, נפלו בפח שטמנו להם האנשים האחראים במידה רבה למשבר הזה, והעיפו את המושל שסירב לתת לאותם אחראים פטור מגניבה.
נחזור בקצרה על הסיפור: חברת אנרון הונתה את מדינת קליפורניה בסכום של תשעה מיליארד דולר, כשיצרה מחסור מלאכותי באנרגיה על מנת לסחוט מהמדינה מחירים מופקעים. לאחר שהתגלו כל נוהגיה הנפשעים של אנרון, פנה המושל היוצא גריי דוייויס לוועדת הפיקוח על האנרגיה בממשל בוש בתביעה לחייב את אנרון להחזיר הכסף, וסגנו קרוז בוסטמאנטה הגיש תביעה בבימ"ש קליפורני על בסיס חוק קליפורני נגד הונאה עסקית.
במקביל, הוועדה לפיקוח אנרגיה, הנשלטת בידי חבר של קן ליי (היו"ר האחרון של אנרון לפני התמוטטותה) הגיעה עם הגנבים להסכם חביב: הם יודו בקנוניה, אבל ישלמו רק שני סנט על כל דולר שגנבו. נוח, נכון? הבעיה היחידה הייתה שכדי להכשיר את השרץ נדרשה חתימתו של מושל קליפורניה והנ"ל סירב לשחק. הוא אמנם אשם בכך שנפל קורבן לנוכלים האלה, אבל הוא סירב לעשות זאת פעם שנייה. ועל שום כך – לא בגלל שום דבר אחר – התארגנה כל היוזמה הזו להדיח אותו.
ואיך ארנולד קשור? מסתבר שב-17/5/01 נפגש ארנולד עם קן ליי ובכירים אחרים בתעשיית שודדי האנרגיה. איש מהמעורבים לא מסכים לספר על מה נסובה השיחה באותה פגישה. מעניין, לא? הגנבים הצליחו להיאחז בעובדה שגריי דייויס הוא באמת אדם מגעיל, המייצג את כל עוולות המעורבות של ההון הגדול בפוליטיקה (אצלו, מי ששילם זכה לקדם את ענייניו, מי שלא – לא), ולפטר אותו על אחד הדברים היחידים שהוא עשה בסדר.
בקיצור, אזרחי קליפורניה, בשברון לבם כי רב על המשבר, ועל הגילוי המדהים שאפילו בקפיטליזם לפעמים יש נסיגה ברמת החיים, זעמו כל-כך עד שעשו בדיוק מה שרצו אלה שאחראים יותר מכל למצוקתם, ושמו עליהם מושל שעל פי כל הסימנים מעורב בקנונייה עם אותם נוכלים. הרי זה ממש כאילו היה החמאס מארגן את הדחתו של ראש ממשלה בישראל, ומריץ מועמד משלו – והעם בישראל היה מספיק כסיל לבחור בו. אפילו אנחנו עדיין לא עד כדי כך טיפשים אבל איזה כיף – יש מי שכן.
צ'ייני ייזרק?
תזכרו שקראתם את זה לראשונה (בעברית כמובן) כאן: מתחילים הלחשושים שאם לא תיבלם מגמת השחיקה באמינותו של בוש ובפופולקיות שלו, הוא ינסה לרחיק את עצמו מכישלונות הקדנציה הראשונה שלו על ידי החלפת סגן הנשיא דיק צ'ייני ב….רודי ג'וליאני. מהלך כזה יהיה די פקחי וישיג כמה מטרות:
- הוא ירחיק את בוש מהתרעומת הגוברת על כך שבחוזים לשיקום עיראק וניצול תעשיית הנפט שלה זכו, ללא מכרז, חברות שמסיבה כלשהי לכולן קשר לתאגיד האליברטון – אותו תאגיד שבראשו עמד אחד דיק צ'ייני עד שנת 2000.
- הוא ירחיק את בוש מהפדיחה שבמשך חודשים על גבי חודשים הוסתר סגן הנשיא ב"מיקום חסוי", כביכול מפחד שיבואו הטרוריסטים ויסיימו את העבודה. אולי זה אפילו ישכיח את העובדה שבמשך כמה שעות לאחר ההתקפה הסתתר בוש בעצמו במקום לתפוס מנהיגות מיד. למי שלא זוכר, לקח זמן עד שההפקה ההוליוודית נכנסה לפעולה והנפיקה את "אקשן ג'ורג', מנהיג המלחמה".
- לסיום, ואולי הכי חשוב, זה ירחיק את ג'ורג' מאחד הבולטים בניאו שמרנים, שלחצו עוד מתחילת שנות ה-90 להילחם בעיראק בלי שום קשר לטרור או ל-9/11, ויקשר אותו במקום זאת אל מי שמזוהה (ובצדק, כמה שאני לא סובל את רודי) עם מנהיגות אמיתית בנוגע למלחמה בטרור.
הבעיה, כמובן, היא שהחלפת סגן נשיא – במיוחד סגן נשיא כמו צ'ייני, שנחשב לרב השפעה מכל מי שהחזיק בתפקיד לפניו – אינה יכולה להתפרש אלא כהודאה בכישלון כלשהו. אבל קארל רוב, יועצו הפוליטי של הנשיא, משוכנע שאין ספין שהוא למעלה מכוחותיו. אם בעוד חצי שנה עדיין יהיה הנשיא בצרות בסקרים, צפו לחיזוק הקבוצה הרפובליקאית ברכש ניו יורקי מסוים.
לאן טסה משפחת בן לאדן?
משהו שקראתי עליו די מזמן, אבל הוא עדיין רלוונטי. הידעתם שבימים שמיד אחרי 9/11, כשכל ארה"ב היתה סגורה לתנועה אווירית, הוטסו בני משפחת בן לאדן ששהו בארה"ב אל מחוץ למדינה, על חשבון משלם המסים ובהוראת דרגים בכירים בממשל, מבלי שנחקרו לגבי ידיעותיהם על מקום הימצאו של בן משפחתם? אם יובע עניין, אביא את הסיפור במלואו. גם על זה אני חושב שלא כתבו עדיין בעברית.
7 Responses to "על האהההנולד הטרויאני וסגן הנשיא המתערער"
9 באוקטובר 2003 at 16:13
תכתוב רחביה תכתוב. ובמאמר מוסגר אני מחכה גם שתכתוב ל.. אתה יודע מה. ראית עד איפה אני מגיע, כמו קרציה. אבל באמת תכתוב על עניין בן לאדן. דווקא בעיניינו חשבתי שמצב העיניינים שונה.
9 באוקטובר 2003 at 16:17
אה ורחביה, עוד משהו. לא הבנתי משהו קטן. הבלאגן אם אנרון היה לפני כמה שנים, לא? והפגישה שהזכרת היתה לפני שנתיים. מה קרה עכשיו, אם אני זוכר נכון הדיבורים על הבחירות בקליפורניה לא נמשכו כל כך הרבה זמן, אני צודק?
9 באוקטובר 2003 at 19:30
כן, אנרון התמוטטה זמן קצר לפני 9/11/01, אבל ההתמוטטות היתה ידועה חודשים לפני כן לבכירי החברה, שכבר החלו להתכונן ליום שאחרי. חלק מההתכוננות הזו הייתה לוודא שלא יחוייבו לשלם על ההונאות שלהם בקליפורניה. קשה להאמין שהשיחה בין שוורצנגר לליי באותו יום הייתה תמימה -במיוחד שאנחנו יודעים שמי שדחף את מהלך ההדחה היו כל קנאי האנטי-רגלוציה שנופפו באנרון כסיפור ההצלחה שמוכיח את צדקתם.
בקיצור, אני בהחלט מאמין שתכנון ההחזרה החל כבר אז, למקרה שדייויס ובוסטמאנטה לא ירצו לשחק יפה. אבל אתה יודע מה – צריך רק לחכות, ולראות מה יעשה כבוד המושל בנוגע לתביעה של בוסטמאנטה מצד אחד, ולעיסקה של השני סנט לדולר מצד שני. אם הוא יפגין אדישות כלפי העניין הראשון (מה שימוסס את זה, כי שום שופט לא יחמיר עם חברה על הונאת המדינה, אם מושל המדינה לא מגלה התלהבות) ויחתום על השני, נדע שצדקתי.
בנוגע למשפחת בן לאדן – תודה על התגובות. אם לא אספיק היום, זה יעלה במהלך הסופ"ש.
9 באוקטובר 2003 at 19:32
אבל רחביה – הפעם תביא קישורים לעוד מקורות. לטענות כאלה לא יזיק עוד גיבוי.
ל
11 באוקטובר 2003 at 3:07
ספרו החדש של מייקל מור, "אחי, איפה המדינה שלי?" ("Dude, where's my country?") עוסק בקשרים של המשפחות בוש ובין-לאדן, ובין השאר בטיסה הזאת.
http://www.michaelmoore.com/books-films/dudewheresmycountry/
אתר האגדות האורבניות סנופס פרסם לאחרונה התנצלות על כך שהכחיש את הסיפור ופקפק באמינותו של מור.
http://www.snopes.com/rumors/flight.htm
Comments are closed.
9 באוקטובר 2003 at 14:57
והנה עניין: תכתוב על בן לאדן, אני מתעצלת לקרוא את זה באנגלית בדרך כלל והתקצירים שלך עושים לי הרבה קישורים טובים שאני לא מכירה.