טוף, הבטחתי ולכן אקיים. אני עומד לספר לכם, לראשונה בעברית, סיפור שמהווה את הרמז הכי משכנע לכך שממשל בוש ידע ויודע דברים על פיגועי ה-11/9, שהוא לא מספר לנו. אני את הסיפור הזה קראתי לראשונה אצל ג'ו קונאסון המעולה מסלון מגזין, והוא מצדו נותן קרדיט לאדם בשם קרייג אונגר.

 

זוכרים את הימים שמיד לאחר הפיגוע? לאלה מכם שלא עקבו, נתמצת: כל התנועה האווירית ברחבי ארה"ב נאסרה לחלוטין, ורק כלי טיס צבאיים ומשטרתיים הורשו להמריא. אלפי מהגרים, חוקיים ולא חוקיים כאחד, נעצרו ונחקרו ארוכות, וחלקם הוחזקו למשך פרקי זמן ממושכים במעצר, לעתים מבלי לראות עו"ד ותוך הפרת חלקים אחרים מנהלי המשפט וזכויות האדם הבסיסיים.

 

יפה. אז יש לנו מדינה במצב חירום. לגיטימי. אבל מה תאמרו אם אספר לכם שבעוד כל התנאים הנ"ל חלים על כל אזרחי ותושבי ארה"ב, הורשו 140 אזרחי ערב הסעודית, ביניהם קרובי משפחתו של אוסאמה בן לאדן ושל בית המלוכה הסעודי, להמריא במטוסיהם הפרטיים במהלך העוצר האווירי ולעזוב את המדינה מיד עם פתיחת שדות התעופה מבלי שייחקרו בשום צורה רצינית אם בכלל? נכון לא ייאמן? נכון, אבל זה מה שקרה.

 

באישור הדרגים הגבוהים ביותר

 

קרייג אונגר, כתב הירחון ואניטי פייר, הוא הראשון שחשף את הפרשה. הסעודים עזבו את ארה"ב בסדרה של טיסות מפלורידה לקנטקי, לוושינגטון, אל.איי ובוסטון, ובאישור "הדרגים הגבוהים ביותר של הממשל" הורשו האנשים הנחמדים האלה לעזוב – כולל שניים ממשפחת בן לאדן שהיו על הכוונת של רשויות החוק בארה"ב בשל חשד לקשר עם סניף ארה"ב של "ההתאחדות העולמית לנוער מוסלמי" – גוף שנחשד כחזית לגיוס כספים לארגוני טרור.

 

ריצ'ארד קלארק, לשעבר ראש המחלקה לביון נגדי במועצה לביטחון לאומי, אומר שכל העזיבות בוצעו באישור ה-FBI, ושהבולשת התבקשה לוודא "שאף אדם בלתי הולם" אינו עוזב את המדינה, אם כי קלארק מכסת"ח את עצמו למפרע באמירה "אין לי מושג אם הם עשו עבודה טובה". אבל דובר ה-FBI מכחיש זאת ואומר חד וחלק "ל-FBI לא היה כל חלק באפשור הטיסות הללו, בכל דרך שהיא".

 

עם זאת, קלארק מאשר ש"פקידי ממשל בכירים ביותר" אישרו את "הפינוי" באופן אישי. קלארק טוען שהחשש היה מפני פעולות נקמה של אזרחים אמריקאים בסעודים, אבל יש בעיה קטנה עם ההגיון הזה: משפחת בן לאדן עשירה היא. משפחת המלוכה הסעודית עוד יותר. אלה אינם אנשים שגרים בצ'כונה ועלולים להיתפס בידי המון זועם בדרך למכולת. הם נוטים לחיות בווילות מבוצרות ואחוזות מבודדות, ויש להם שומרי ראש למכביר. כמו כן, לארה"ב יש מסוד שנקרא "מעצר הגנתי", שנועד בדיוק לאנשים שנוכחותם דרושה אבל חייהם בסכנה מצד פושעים אחרים. ייתכן מאד שהאנשים החביבים האלה אכן פחדו מתגובת הציבור הנזעם, אבל זה כלשעצמו לא סיב הלתת להם לברוח – בוודאי שלא בלילחקור אותם היטב.

 

משפחות הקרבנות זועמות

 

אלן גרסון הוא עו"ד המייצג את משפחות נפגעי ה-11/9 התובעות את הממשלה הסעודית ואת האינטרסיים הכלכליים של משפחת בן לאדן. הוא מעלה תהיות באשר לסיבה שהנוסעים לא נשאלו כמה שאלות בסיסיות בטרם עזיבתם. "היו צריכים לשאול אותם אם ישלהם קשרים או ידוע להם על סעודים אחרים עם קשרים לאוסאמה בן לאדן. מה ידוע להם על מקורות המימון של אל קאעדה? מה ידוע להם על השימוש במוסדות צדקה בארה"ב ובמקומות אחרים ככיסוי לפעילויות טרור? למה לא הגיבה הממשלה הסעודית לתחינות אמריקאיות ב-1999 וב-2000 שיפסיקו להעלים עין משימוש ממימון טרור דרך מוסדות צדקה ובנקים בסעודיה?" אלה שאלות ראויות, ואין לי ספק שלאנשים שחקרו את הפיגועים היו גם אחרות. אולם כפי שמציין דייל ווטסון, לשעבר ראש מחלקת הביון הנגדי ב-FBI: "הם זוהו, אבל לא נחקרו או תושאלו באופן רציני".

 

אונגר בוחן את ההסברים האפשריים לפרשה זו ומציין כי הוא גילה שהנשיא לשעבר בוש האב, שלו ידידות ארוכת שנים עם הנסיך באנדר (שגירר סעודיה בארה"ב) שימש כיועץ בכיר לענקית ההשקעות קרלייל וסייע לה לגייס מיליוני דולרים מבעלי הון סעודיים.

 

בעוד שאונגר מודה כי ייתכנו סיבות מדיניות לגיטימיות לכך שכל הסעודים הללו הורשו לעזוב ללא התערבות מצד רשויות החוק, הוא חותם את סיפורו בהערה של ג'ון ל' מרטין, לשעבר ראש המחלקה לביטחון לאומי במשרד המשפטים. "מה שקרה ב-11/9 הוא פשע מזוויע. זה היה אקט של מלחמה והתשובה היא לא, זו לא צורה לחקור את הנושא".

 

אני אישית חולק על אונגר. ייתכן מאד שהיו סיבות מדיניות להרשות להם לעזוב, אבל אין שום סיבה הגיונית לפטור אותם מחקירה. אלא אם כן מישהו כבר יודע בדיוק מה ידוע להם – והוא נורא מעוניין שאף אחד אחר לא יידע.

 

קישורים והערות

 

ניר ביקש קישורים. עידו לא אמין כבר הביא קישורים, של סנופס.קום (אתר האגדות האורבניות המוסמך ברשת) המתנצל על שפקפק בנכונות הסיפור של מייקל מור בנושא, אבל אשמח להוסיף עוד. האייטמים של ג'ו קונאסון בסלון ושל קרייג אונגר בואניטי פייר הם למנויים בלבד (אני את של אונגר לא קראתי, ואני רק מצטט את קונאסון). אבל הנה לכם אייטם בניו יורק טיימס (אם מבקשים מכם להירשם קחו את הדקה. זה חינם), ועוד אחד באדינבורו איוונינג ניוז (כן, עיתון סקוטי). שני האייטמים הם מתחילת ספטמבר, ומאז לא שומעים על הפרשה. אבל גם פרשת חשיפת הסוכנת התחילה עם חשיפתה על ידי נובאק עוד בחודש יולי, ורק כשהאנשים הנכונים החלו לדרוש תשובות זה הפך לסיפור מספיק מעניין לתקשורת הכללית. אז אל תתפלאו אם גם זה עוד יחזור וינשוך לניאו-פסיכופתים בתחת.

 

רק מלה על הניתוח של סנופס לסיפור: האתר עושה מאמץ עילאי להיות הוגן ומאוזן, אבל דווקא אחד הציטוטים ה"מזכים" שלו הוא מרשיע מאד. "לא היה שום דבר שירמז שהאנשים האלה יודעים משהו", אומר ג'ון איאנרלי, שמוצג שם כדובר של הבולשת (a spokesman ולא the spokesman). 

 

בכל מקרה, הנקודה היא שוב שבמקרה של סתם חשודים, עם הרבה פחות קרבה לכאורה לחשוד העיקרי, איש לא הסתפק כשאלה אם יש או אין מה שירמז. עצרו וחקרו טוב-טוב. גם ההבהרה שבמקרה של בן לאדן, אחד מחמישים אחים, המונח "קרוב משפחה" לא בהכרח מרמז על קרבה משמעותית – זה נכון בעיקרון אבל מיתמם. זו בוודאי קרבה גבוהה יותר מאשר של הערבי הממוצע, ובוודאי שאפילו קרובים רחוקים של בן לאדן עשויים לדעת כל מיני דברים על הקרוב-רחוק המפורסם שלהם, שסתם אנשים (אפילו מתלהבי ג'יהאד ממסגדי ארה"ב) לא יידעו.

 

הנקודה היא שהייתה כאן איפה ואיפה במידה שזועקת לשמים, ומעידה כאלף עדים על כך שלממשל היו שיקולים חשאיים, שהיו חשובים בעיניו יותר מהצורך למצות כל קצה חוט בחקירת הפיגועים.

 

אז מה הם באמת יודעים? וחשוב מזה -האם יימצא מישהו עם מספיק קוחונס כדי להכריח אותם לגלות? הישארו עמנו, ובינתיים שיהיה לכם יום ירוק.