כבוד השר אבי דיכטר, שרק בעקבות לחץ ציבורי קלט שמוטב לו לסתום כבר את הפה על כל נושא שבעולם ולהתרכז במשרד עליו הוא מופקד, הוכיח שהוא די אפס, מהסוג שמצליח לבעוט החוצה גם כשמניחים לו את הכדור על קו השער.
 
גנות? זה הכי טוב שהוא היה מסוגל לעשות? אדם שאף משפטן לא יסכים להגן על מינוי – זה מה שירפא משטרה מושחתת שאיבדה את היכולת לראות קווים אדומים ושחורים?
 
מספרים לנו שהוא איש נורא מוכשר. בחיאת ראבק – מיטות לאסירים הוא לא מסוגל לסדר. מדובר, ככל הנראה, בעוד פוץ בינוני, נטול מצפן מוסרי, שנגוע בכל החוליים של המשטרה. כמו שכתב אתמול בעיתון מישהו (אולי ברנע, לא זוכר) – רק הברון מינכהאוזן מסוגל למשות את עצמו מהבוץ על ידי משיכה בשיער. בני תמותה רגילים – וארגוניהם – צריכים עזרה חיצונית במצבים כאלה.
 
מצד שני, ידוע הרי שגנות לא היה הבחירה הראשונה של השב"כניק הלא מצונן דיכטר. הוא פנה למצנע, וזה כנראה סירב לו. האם הוא פנה לעוד פרוייקטורים מוכחים שאינם נגועים בכתמים כמו גנות, וקיבל תשובה של "למה אני נראה לך מתאבד?"? האם בקרב אנשים רציניים, שאינם צריכים את כס המפכ"לות כדי להרגיש טוב עם עצמם, התגבשה ודאות שאת מה שהקלגסת צריכה כדי לחזור להיות משטרה, לא יהיה בחיים גב פוליטי לעשות, בטח לא עם הממשלה העלובה הנוכחית?
 
מה שאנחנו יודעים הוא שמר דיכטר הנכבד, שהחל את כהונתו בדיבורים תקיפים על שינוי מסיבי במשטרה, עבר לאחרונה להגן באופן פבלובי על פקודיו מכל ביקורת. האם התחוור לו שהוא לא מבין שום דבר במשטרה, ושבלי העזרה של האנשים שלו, אנשים שהיה עדיף שבכלל ינפה מהמערכת, אין לו צ'אנס למצוא את הידיים והרגליים?
 
או שהוא באמת חושב שזה שגנות מסוכסך עם חלק מהצמרת הנוכחית, זה מה שיעזור? אז גנות יגרום לכמה מושחתים נוכחיים ללכת הביתה, ובמקומם יביא מושחתים הנאמנים לראיס החדש. מהפכה אמיתית בסדרי ההתנהלות של הארגון המבחיל הזה לא תצא מכל הסיפור, ומתחיל להיות ספק ממשי אם דיכטר עדיין רוצה – אם רצה אי-פעם – לחולל מהפכה שכזו.
 
אולי עכשיו יתחילו אזרחי Isra-hell להפנים שחצי שנה צינון, במיוחד אחרי מוסד אנטי-דמוקרטי מיסודו כמו השב"כ, זה לא מספיק לפני המעבר לפוליטיקה.
 
כן, בטח. 
  

 
אחרי שנכשל הניסיון לעצור את המומנטום של ברק אובאמה באמצעות סינון שמו האמצעי ("חוסיין") ופיזור שקרים על כך שהוא למד במדרסה מוסלמית (הוא לא, הוא בכלל נוצרי), החלו לאחרונה הימנונים בארה"ב להיטפל לכומר של אובאמה, אחד ג'רמיה רייט, שמשלב גאווה שחורה בדעות נוצריות באמת על עושר וחלוקתו הנאותה בין אנשים. בקיצור, מדובר בשמאלן ורדרד בדעותיו, עטוי דשיקי (מעין גלביה אפריקאית), ואולי העובדה שלאיש הזה היתה השפעה ניכרת על המועמד (ש"גנב" את הכותרת לספרו האחרון מאחת הדרשות של האיש) זה מה שיעזור לאובאמה להיתפש כ"שחור". מצד שני, הוא כבר "חצי אפריקאי", ככה שזו לא הבעיה שלו. בכל מקרה, לא נראה שזה מה שיעזור להוריד אותו מהפסים, אלא אם כן הכומר שלו יתחיל לדבר יותר מדי.
 
אלה היו שישים שניות של עדכון על מצב האובאמה. 
 

יכול להיות שאכן מגיע שאפו מסוים לכוחות הקואליציה אם כך הדבר. מצד שני, גם חומייני ברח פעם, כל הדרך לפריז. הוא חזר בסוף.
 
צבא ארה"ב טוען שמתיז הריר ברח לאיראן בגלל הלחץ של ה-Surge, אותה הסלמה יזומה של בוש בניסיון נואש לאבטח אחת ולתמיד את בגדד. תומכיו טוענים שלהד"ם. יועץ של "ראש ממשלת עיראק" טוען שהוא אכן באיראן, אבל נמצא שם בביקור וכלל לא ברח.
 
באשר לניסיון הזה להשתלט על בירת עיראק הדוויה, עומר ומוחמד מהבלוג המשובח אך המאד מאד פרו-ארה"ב\בוש "עיראק המודל" טוענים שזה עובד ומביא שקט יחסי. מצד שני, זה בתנאי עוצר וכאלה שלא אומרים כלום על מה יקרה בתנאים נורמליים.  הבלוגרית המהוללת (ובצדק) ריברבנד לא העלתה שום דבר מאז הסילבסטר, אז חסרה מאד התובנה שלה על הסיפור.
 
אבל אם ה"הגברה" הזו באמת יוצרת על המיליציות כזה לחץ שמנהיגיהן בורחים, חייבים לראות בזה דבר טוב. נראה מה ייצא מזה. למרות המלה הטובה הזו, במסגרת "כשמגיע מגיע", קשה לומר שאני אופטימי. 
 

למה התקשורת שלנו שווה לרקטום? למה אני צריך לחכות כמעט שבוע, ליום שישי, כדי שנחום ברנע יסביר מה באמת קורה שם? הידעתם, לדוגמא, ששער המוגרבים הוא הכניסה היחידה שפתוחה ליהודים (כלומר לא נשלטת על ידי מוסלמים) להר הבית? הידעתם שסמוך לאיפה שבונים את הגשר יש מסגד קטן שתקוע בקיר החומה ונושא את השם הטעון "אל-בוראק"? אלה פירורי מידע שנותנים הקשר לכל העסק, שכבר לא לגמרי נראה כמו הזדעקות אקראית של ההיסטריים המוסלמים.
 
וכמובן שהאידיוט שהחליט שלא צריך לתאם עם הוואקף ועם הירדנים, אבל שיקר ואמר שכן תיאם, לא יודח מתפקידו. אנחנו אפילו לא יודעים מי זה. אנחנו רק יודעים שזה יקרה שוב, כי הלקח בוודאי לא נלמד.
 
ואם בצד שלנו מדברים אמת והצד השני משקר – למה לעזאזל לא מוכיחים? אם כן תיאמו עם הוואקף, יש תכתובת. את התכתובת הזו אפשר להציג, ולהוכיח שהמוסלמים שקרנים שרק מחפשים להלהיט את הרוחות (את עבדאללה לא חייבים להוציא שקרן, אפילו אם זה נכון. לא יעזור בכלום). 
 

יצא קטן בנאום הפרידה שלו, אבל הנקודה המטרידה ביותר שם לא נבחנה, עד כמה שראיתי. היו כאלה שתהו אם במלים "מספר 2 שיורה לך בגב" הוא התכוון לדרג הפוליטי. אבל אם כן – הדרג הפוליטי זה מספר 2 של הצבא? ימים טובים הגיעונו…
 

"נתנו להם שלטון עצמי"

היתה השבוע ידיעה על כך שיש יוזמה להקים עיר פלסטינית חדשה, בין רמאללה לשכם. קודם כל, תחשבו לרגע מה זה אומר שכבר 40 שנה לפחות לא הוקם בשטחים מקום ישוב חדש לערבים. עזבו כמה התנחבלויות הוקמו באותו שטח. כמה מקומות ישוב חדשים ליהודים הוקמו בזמן הזה בתוך תחומי 48'? ולא שזה רע – אוכלוסיה צריכה מקומות ישוב חדשים. רק שגם הערבים צריכים, ולא מקימים להם – לא בשטחים וגם לא בישראל, לאזרחים ערבים, שגם לא מקבלים כמעט אישורי בנייה בתוך הישובים הקיימים שלהם, ואחרי זה בוכים שהם בונים בלי רישיון (וכן, אני מודע לבעייתיות הגדולה גם מהצד שלהם, ולסירוב הארכאי והמזיק שלהם לבנות לגובה. זו בעיה אבל זה לא תירוץ להיעדר המוחלט כמעט של בנייה לאוכלוסיה הזו. תבנו עיר חדשה של בנייני ארבע קומות בגליל ותראו איך זוגות ערביים צעירים נוהרים לקנות.)
 
אבל לא זה מה שקלט את עיני, אלא הצורך של ממשלת ישראל בכלל להתערב. מסתבר שהצורך הזה הוא כה מוחלט, עד שלא איש האיחוד הלאומי הזדעק ודרש מאולמרט לקיים דיון ממשלה בנושא, אלא אחמד טיבי. מסתבר שבלי הסכמה ישראלית, הפרוייקט הזה – עיר חדשה לפלסטינים בין שכם לרמאללה, בשטח פלסטיני למהדרין שאף אחד לא חולם שיהיה בתוך הגדר, בלי להזיז יהודי אחד ממקומו (לפחות לא על פי מה שכתוב) – בלי שממשלת ישראל תדון ותאשר בזה, זה לא יוכל לקרות.
 
זה רק מלמד עד כמה אוסלו היה הסכם גרוע, מלא חורים, שלא הקנה לפלסטינים שום שליטה ממשית בשום שטח. העיקר שיש עכשיו המוני ישראלים שמבינים שצריך שלום, אבל משוכנעים ש"אנחנו באמת ניסינו, והם לא עשו עם זה כלום". יופי, ביילין (פונדק, סביר,) ופרס. באמת שאני מוכן להאמין שכוונתכם היתה טובה, אבל הגיע הזמן שתודו בפאשלות שלכם. כמו שאנשים דורשים מאולמרט ופרץ להודות בפאשלות, מבוש וצ'ייני וראמספלד והזבלים הניאו-שמרנים במשרד "ההגנה" האמריקאי להודות בטעויות של עיראק – להודות ולקחת אחריות על מה שטעות בסדר הגודל הזה אומרת. להוריד קצת את האף. להפסיק להתנהג כמו מי שתמיד צדק ולא הקשיבו לו. היתה לכם הזדמנות, כתבתם הסכם כמו שאתם מבינים והשארתם את כל מה שמהותי פתוח לפרשנות. כך יכול היה נתניהו לבנות התנחלויות חדשות, וכך קיבלו הפלסטינים "שלטון", בשטחים לא רציפים, כשאפילו בשטחים בהם יש להם "שלטון", אין להם בעצם יכולת לעשות שום דבר על דעת עצמם.
 
אז צריך להפסיק את הכיבוש.
– אבל ניסינו! באמת שניסינו! אוסלווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
 
 

בידיעה היה כתוב שהעיצומים יתחילו בפריפריה. למה בעצם בפריפריה? שמה גרים אלה שלא רוצים לתת לכם מה שאתם מבקשים? אמנם היה כתוב שגם דואר דיפלומטי לא יחולק, אבל גם זו רק מכה עקיפה ליריב האמיתי במאבק הזה. להיפך, העיצומים שלכם צריכים להיות על הכנסת ומשרדי הממשלה. שאר הסניפים והשירותים צריכים לעבוד כרגיל, תוך שבסניפים יוצג מידע על כך שרשות הדואר מנהלת מאבק – בלי לפגוע באזרחים. 
 

בוז'י לא חנון! בוז'י גבר-גבר!

בטח קראתם את הראיון חושף הערווה של האפסון הקטן. לצערי זה ב-24 שעות, ואין לי סורק, אבל גם אהוד אשרי מהארץ הצליח למצוא שם איזה שלוש או ארבע פניני וריאציה על העיקרון ש"אני לא איזה חנון שייקחו ממני את הג'וב הזה". אליבא דהרצוג, הוא לבדו מציל את הענף מקריסה. בידיעות לא מצאו גורם לרפואה שמוכן להעיד על העיסה הזו חוץ מבוז'ינקה, ואנשים שמוכנים להגיד ההיפך דווקא מצאו, אבל גם אלה לא רוצים שהוא יוחלף פשוט כי שר חדש זה עוד יותר כאב ראש מסתם שר.
 
בארה"ב נפטרה לפני כשבוע בעלת טור נפלאה ושנונה בשם מולי אייוינס, שהתמחתה בכתיבה על מדינת הולדתה טקסס והפוליטיקה התמוהה שלה. בין אמירותיה המפורסמות יותר ופחות, שהוקראו במהלך טקס הזיכרון שעשו לה, היה גם המשפט: "בפעם הבאה שאני אומרת לכם שמישהו מטקסס לא ראוי להיות נשיא, אנא, הקשיבו לי". על אותו משקל – בפעם הבאה שאני אומר לכם שמישהו שהיתה לו נגיעה במלחמה ב(משתמשים ב)סמים הוא אפס קטן חסר כל עקרונות, שפועל רק לטובתו האישית – אנא, הקשיבו לי. 
 

לחשוף את הלוחיות!

באחת מתוכניות הסיכום של חדשות הלילה (גיא זוהר אני חושב) היה אייטם על כאלה שחונים בחניות של נכים – אני חושב הצעה להעלות את הקנסות על זה. אז הראו מישהו חונה בחניית נכים, והמספר של הרכב טושטש. למה, בעצם? נראה לי עונש הולם מאד למניאק שחונה בחניית נכים. 
 

הירח, הגבינה והאורז

אני חייב לספר לכם על דיון מדעי מרתק שערכתי עם בכורי העירני, בן שנתים וחודשיים. אנחנו יושבים על עץ והוא מסתכל למעלה ואומר לי "איפה הירח?" (או ליתר דיוק, "איפה היא-ייאח?" הוא מבטא צֵירֶה מאד אשכנזי וברור, הילד). היה אז סוף החודש העברי, אז לא ממש היה ירח בשמים. אז באורח יהודי טיפוסי החזרתי את השאלה לחיקו. "איפה הירח באמת?" ומכאן כאמור התפתח דיון אסטרונומי מרתק שמסקנותיו היו: הירח בבית שלו. הבית של הירח גדול. למרבה ההפתעה, אין בבית של הירח גבינה. על השאלה אם יש בבית של הירח אורז, השיב המלומד הידוע: "אולי קצת אורז…"
 
 

חזק על הסוס