שלב הקילשונות והגרזנים
Posted on: 1 במאי 2007
חברים, ישראלים, בני ארצי*
אנחנו, אזרחים יקרים, נמצאים במבוי סתום. יש לנו מצב שמחייב, איך שלא תסתכלו על זה, או התפטרות של רה"מ (ושר הביטחון, אבל אנחנו מדברים על רה"מ. כבוד השר יעוף בלאו הכי עוד כמה שבועות) והרכבת קואליציה חדשה בראשות מישהו אחר, או הליכה לבחירות.
האמירות בדו"ח ועדת וינוגרד פשוט חמורות מדי. משרד ראש הממשלה (ולשכת שר הביטחון) אינם זקן מלאכותי להתאמן עליו בהתגלחות. אתה לא יכול להגיד "לא פייר. כולם טועים פעם אחת. עוד צ'אנס". לא בסדר הגודל הזה. קשה מאד מאד לחשוב על מעשה שיכול ראש ממשלה לעשות, מלבד אולי לשגר טיל אטומי (כמו בסיומונה של "נהדרת"), שעליו יש פחות הזדמנות שנייה. אתה לא יוצא למלחמה יזומה, מקבל בדו"ח על התנהלותך בה ציון נכשל בכל היבט, וממשיך בתפקיד. אפילו החונטה ביוון נאלצה להתפטר לאחר הפיאסקו בקפריסין.
במצב רגיל, העניין היה מסתדר די מהר. פוליטיקאים טובים מאד בלהבין דברים כאלה, והם יודעים לקרוא סקרים. אלא מה? "המפץ הגדול" שכשל בצורה כה חד-משמעית (לפחות בהרכבו הנוכחי) הכניס לכנסת הרבה מאד חברי כנסת שבכל טריפת קלפים מחודשת ימצאו את עצמם נאלצים לחזור לג'ובים הקודמים שלהם, ועושה רושם שלא בא להם.
אפילו עם כל הקדימאים, הגמלאים ואולי גם הישראל ביתנואים (מה באמת אומרים הסקרים שלהם?) ששואלים את עצמם למה להם בעצם להפסיק את הכיף, קשה לי להאמין שאי אפשר למצוא 61 חברי כנסת שירגישו מספיק בטוחים בסיכוייהם, או מספיק ישרים כדי לקחת את הסיכון. אלא שזה דורש קואליציה זמנית ומאד מוזרה, של אנשים שלא מסכימים על שום דבר. ויותר מדי מהם (אתם שמה בשמאל "היפה") מסרבים להבין, כמו שאמר מצוין יוסי גורביץ, שפשוט חייבים. אפילו אם זה אומר ניצחון זמני למתנגד שלך. אפילו במחיר נתניהו. לא נאהב נתניהו? נחליף גם אותו.
הרי מה לעזאזל הטיעון? שממשלת אולמרט עושה משהו – אפילו דבר אחד – שבגללו חשוב שהיא תמשיך לכהן? האם היא הרימה את הכפפה ופתחה במו"מ, או אפילו במגעים למו"מ, על בסיס יוזמת הליגה הערבית**? האם היא נמצאת באיזו תנופת פיתוח אדירה? בתחום החינוך, הרווחה, משהו? כולנו יודעים שלא. אז מה, הפחד המשתק ש"יהיה יותר גרוע"? אנחנו שורדים דברים. נשרוד גם שנתיים שלוש של ביבי.
ולכן אני מגיע לנקודה האמיתית של התפרצות המלל הזו. הגענו, אנשים טובים, לנקודת מפנה. לשלב חדש בהחלט. הדג נחש, שיהיו בריאים, טבעו את המושג "שלב הכאפה המצלצלת". אבל מבחינה היסטורית ראוי יותר לקרוא לזה "שלב הקילשונות והגרזנים". הדימוי שאוב ממלחמת העצמאות האמריקאית, שם (לפחות על פי הנראטיב המונחל) "קמו האיכרים עם קילשונותיהם וגרזניהם נגד הכובש".
אני בכוונה אומר קילשונות וגרזנים, כי גם בימים ההם היו רובים, ולמעשה ההיסטוריה האמיתית מספרת לנו שהיחידה הצבאית האפקטיבית ביותר של הפטריוטים האמריקאים ביחס לאויב הבריטי העדיף, היתה הצלפים שלהם. אבל המיתוס מבקש לתאר ציבור אזרחי, שבידו רק נשק סמלי אך בליבו מטרה צודקת. בדומה לכך, אנחנו צריכים לעלות בהמונינו לכנסת, לקרית הממשלה, לבית ראש הממשלה, חמושים רק בזעם של מעסיק זועם ונבגד, ולהבהיר שאם לא ייעשה הדבר הנכון היחיד, שקט לא יהיה והחיים הרגילים לא יימשכו עד שהעניין יוסדר.
(ואם תבקש הממשלה, באמצעות שכיריה הבריונים, לדכא התקוממות אזרחית שכזו כפי שעשתה לפני שבוע בלבד לציבור הסטודנטים***? לא יודע מה אתכם, אני אישית לא אפנה את הלחי השנייה. )
* מונח שכולל את אזרחי ישראל הערבים, אבל לא כולל שום יהודי בחוץ לארץ. רוצה להיות בן ארצי? תבוא לחיות בארצי.
** עכשיו כמובן מאוחר מדי. כפי שפורסם בידיעות, ונשמע הגיוני בתכלית, מנהיגי ערב החליטו שאולמרט, במצבו הפוליטי הנוכחי, הוא לא פרטנר. הו, האירוניה…
*** צילום: ערן ורד, צלם האקשן הטוב בארץ בשבילכם
27 Responses to "שלב הקילשונות והגרזנים"
1 במאי 2007 at 22:43
אני בהחלט אראה את עצמי רשאי להתגונן ולעמוד על זכותי להמשיך לעמוד שם, גם אם השוטר יטען שאני מפר את הסדר הציבורי, מפריע לתנועה, או משהו מהסוג הזה. אם הוא ינסה להסיר אותי בכוח, אני אתנגד לכך.
1 במאי 2007 at 23:26
אבל תיזכר לדיראון הרבה זמן בין אלה ששירתו את מרכז הליכוד והביאו עלינו את הפיהרר הביבי לסיבוב שני (שלישי).
לא ללכת להפגנה.
1 במאי 2007 at 23:41
שדופק כל אפשרות לעשות משהו קונסטרוקטיבי. ביבי כבר היה פעם ראש ממשלה. לא היה טוב. הקטע הוא שהורדנו אותו – ועל כישלונות פחותים בהרבה מאלה של אולמרט.
למה מי זה אולמרט שאתה מגן עליו? במה הוא יותר טוב מביבי? בזה שהוא ***אומר*** שהוא מוכן להסדר אבל עוצם עיניים בכוח נוכח הצעה מפורשת שיכולה להזיז עניינים? מה הוא בדיוק עושה שהוא כל-כך הרבה יותר טוב מביבי? אם אתה לא מפיל את אולמרט עכשיו, איך תתיימר להפיל את ביבי במידה שנצטרך?
2 במאי 2007 at 0:36
על משהו קונסטרוקטיבי.
כאן לא בוליביה. מותר ורצוי למחות ולהפגין, אך האיום "שקט לא יהיה וכו'" לא מצלצל טוב.
2 במאי 2007 at 0:43
"הרי מה לעזאזל הטיעון? שממשלת אולמרט עושה משהו – אפילו דבר אחד – שבגללו חשוב שהיא תמשיך לכהן? האם היא הרימה את הכפפה ופתחה במו"מ, או אפילו במגעים למו"מ, על בסיס יוזמת הליגה הערבית**? האם היא נמצאת באיזו תנופת פיתוח אדירה? בתחום החינוך, הרווחה, משהו? כולנו יודעים שלא. אז מה, הפחד המשתק ש"יהיה יותר גרוע"? אנחנו שורדים דברים. נשרוד גם שנתיים שלוש של ביבי."
נתראה בכיכר…
2 במאי 2007 at 0:53
בדבר אחד בלבד: הוא לא נותן את ידו להעברת תקציבים לבניית התנחלויות חדשות, בהשפעת נאמנותו המסוימת להתכנסות ז"ל. ביבי יביא איתו עסקת חבילה של הרחבת התנחלויות מסיבית, כולל תקציבים שנעצרו בשלהי התקופה של שרון.
חוץ מזה שההתסכלות על המאבק הפרסונלי "אולמרט-ביבי" מפספסת את העובדה ש"אולמרט" פירושו "פחות ימין" וביבי פירושו "יותר ימין". אתה שוכח שאנחנו חיים כרגע עם ממשלה שבה "פינוי מאחזים בלתי חוקיים" הוא מונח לגיטימי (גם אם לא עושים שום דבר מעשי בקשר אליו) ושבה מתנחלים שעולים לחומש נאלצים לרדת משם למחרת. עם הליכוד בשלטון, גם המעט הזה לא יהיה.
2 במאי 2007 at 1:03
מתכוון. אבל אם זה מה שרוצה העם, זה מה שיהיה במוקדם או במאוחר. אני מאמין שהסטירה הבינלאומית שנתניהו יחטוף על הרחבת התנחלויות משמעותית תכאב יותר מדי, ונתניהו הוא לא משיחיסט הזוי שיגיד "זובי העולם, ה' צבאות עמדי".
אתה יודע ואני יודע שבמוקדם או במאוחר, רוב מכריע של ההתנחלויות יורד (אפילו שרוב של המתנחלים יסופח לתוך ישראל). הוא רוצה להרחיב את נווה צוף? שירחיב. ההרחבה הזו תרד יחד עם כל השאר. נכון, בינתיים הגזל הזה יגביר את הסבל, וזה רע.
אבל אם אנחנו רוצים שתהיה לנו דמוקרטיה, היא חייבת לפעול בדרכים מסוימות. אולמרט אינו יכול להמשיך לכהן, אחרת אין שום סטנדרט.
גם ההנחה שאם אולמרט יודח נתניהו בהכרח יעלה – כוזבת. במתמטיקה הפרלמנטרית הנוכחית, קל בהרבה ללבני לקיים את קואליציית אולמרט מאשר לביבי לגייס 61 חתימות.
2 במאי 2007 at 7:21
בנוגע להתנחבלויות, לביבי יש משנה שלמה בנוגע להשמדת חלשים והסתה נגד סמולנים.
אולמרט לא "טוב ממנו" – אולמרט הוא סתם מושחת, לא סוציאליסט וגם הוא העביר תקציבים לא הכי חברתיים (בעזרתה של מפגלת האבודה עם השדרנית הזאת איך קוראים לה שכחתי), אבל לפחות אין לו משנה של הרס, והממשלה שלו עוד עשויה להיזכר שהיו לה גם איזה כוונות חברתיות כשהיא הוקמה. (למרות שפרץ נראה גמר סופית את הקריירה אחרי הפריימריז באבודה ואין מצב שהוא מקבל את תיק האוצר אותו היה צריך לקבל מההתחלה).
ביבי יפול בסוף, אבל עד אז ימשיך לממש את האג'נדה החבלנית שלו בדברים שהמדינה אולי תתאושש מהם פעם, אבל הרבה אזרחים קטנים שיחוסלו בדרך בשקט – לא.
2 במאי 2007 at 8:58
רחביה יקירי,החלפת הנהג עוד פעם תשנה את הדרך ללא מוצא בה נוסעת המדינה?הבעיה היא הדרך ולא הנהגים
2 במאי 2007 at 11:59
כמו לדוגמא העלאת שכר המינימום (נומינאלית הוא עלה ב-10%, ריאלית הוא עלה בכ-20% בהתאם לירידת שער הדולר).
הכלכלה במצב לא רע, האבטלה בירידה. תקציב המדינה אושר מוקדם בהרבה מהרגיל.
אבל עזוב באמת את מה שהוא עשה או לא עשה.
באמת תחשוב על מה שיהיה כאן אחריו.
אני לא מבין איך אפשר ללכת להפגנה שהתוצאה שלה תהיה ממשלת ביבי-ליברמן-ש"ס- האיחוד הלאומי מפד"ל וגאידמק?
איך????
יש לך ממשלה שקובעי המדיניות שלה הם אנשים יחסית נורמאליים.
אלו בהחלט לא האנשים שאני הייתי רוצה לראות בממשלה, אבל ממה שמסתובב בכנסת? הם הפחות גרועים.
אני אגב חולק על מסקנות דו"ח וינוגרד. נכון, חוצפה לא קטנה, אבל נראה לי שההתנהלות של אולמרט לא הייתה כזו רעה.
הטעות המרכזית שלו לדעתי הייתה העובדה שהוא הגדיר מטרות לא הגיוניות.
המדינה שלנו לא יכולה לעמוד במערכת בחירות בכל שנה וחצי זה הורס את הדמוקרטיה וזה רע מאוד לכלכלה (ואני רחוק מאוד מלהיות קפיטליסט).
בחירות חדשות יועילו רק לנסראללה, משעל וביבי.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שקדימה היא בועה חסרת תוכן, אבל הבועה הזו צריכה להתפוצץ באופן טבעי ולא על ידי קלשונים וגרזנים.
לא זו הסיבה לעלות על בריקדות. בייחוד לו כשאת הבריקדות מקימים ביבי ושכירי החרב שלו ה"מילואימניקים".
לקריאה נוספת –
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=975106
(מצטער שאני "עושה לביתי" אבל הדעה שלי בעניין מנומקת שם מעט יותר טוב).
2 במאי 2007 at 12:49
אם כבר לוקחים דוגמא מארה"ב, לא עדיף להתייחס לדוגמא היותר רלוונטית?
בארה"ב מעולם לא 'גורש' נשיא, ומעולם לא הוקדמו בחירות. לא קרה.והיו בתולדות ארה"ב כמה כשלונות הרבה יותר מהדהדים מאשר מלחמת לבנון השנייה (כולל הכשלון הנוכחי)
2 במאי 2007 at 13:11
יהיה מאוד מאוד קשה להוריד את ביבי. מאוד קשה. בייחוד אם הליכוד ינצח בבחירות בצורה מרשימה.
הליכוד זה לא קדימה. אין שם מתחרים לביבי ואין לאף אחד סיכוי לפוטש.
אם ביבי ישען על ממשלת ימין רחבה – איך בדיוק נוריד אותו?
עם חמשת המנדטים של מר"ץ או שלושת המנדטים של בל"ד?
גם 18 המנדטים (הלוואי) שיהיו לעבודה לא יעזרו.
בפעם הקודמת ביבי מלך 3 שנים ברציפות רק שרון עבר אותו, בשתי כהונות רצופות.
2 במאי 2007 at 17:57
מצחיק איך "לא קצין ולא בועל חיות" (גם אני, אגב, לא זה ולא זה! איזה קטע) קורא לביבי "פיהרר" מצד אחד, מדבר על התנחבלויות והמשנה שלו להשמדת החלשים ומצד שני מגנה את ה"הסתה" שלו.
ופרפיון, אגב, חולק על מסקנות דוח וינוגרד. נראה לו שההתנהלות של אולמרט לא היתה כל כך גרועה. הוא יודע את כל הפרטים, כמובן, בלי צורך לתחקר עדים ולקרוא כל מיני פרוטוקולים כמו הזקנים האלה מוינוגרד.
זוכרים שפעם שמאלנים נחשבו לאינטלגנטים יחסית?
2 במאי 2007 at 18:20
וכן גורש נשיא. קוראים לו ריצ'ארד ניקסון. מרגע שהוחלט שהוא עבר קו אדום, הכריחו אותו להתפטר. לא משנה לצורך העניין ששם דובר על פלילים. בארה"ב יש חוקה והנשיא נבחר אישית. כאן מדובר בראש ממשלה שהכנסת אינה יכולה, בתום לב, להמשיך לתת בו אמון.
2 במאי 2007 at 19:14
אתה בעצמך אמרת.
האם מישהו שילם על כשלונות צבאיים? ויאטנם? קוריאה? שגרירות איראן?
אם הכנסת לא תיתן בו אמון – היא לא תיתן בו אמון. יש לה את כל האמצעים להעיף אותו באי-אמון.
השאלה היא האם הוא אמור להתפטר.
אני לא רואה הבדל לעניין אחריות ראש מדינה עקב כישלון צבאי בין השיטה האמריקאית לשיטה הישראלית.
כיצד רלוונטית החוקה? או עובדת הבחירה האישית?
ניקסון הודח בעקבות מעשים פליליים – גם בישראל ראש ממשלה המואשם בפלילים מחויב להתפטר.
4 במאי 2007 at 1:07
נמצא אשם, אישית ומיניסטריאלית כאחד, לכישלון צבאי רציני, על ידי ועדה שהוא עצמו הקים.
העובדה שיש חוקה אומרת שנקבע בדיוק על מה אפשר בכלל להדיח נשיא. העובדה שהוא נבחר אישית אומרת שלרשות המחוקקת יש פחות זכות להדיח אותו.
כמובן שהכנסת היא זו שצריכה להביע בו אי-אמון. הסברתי לעיל למה זה לא קורה, ולמה כתוצאה אנחנו צריכים להפעיל לחץ.
4 במאי 2007 at 15:52
השאלה אגב היא ללא סרקזם. אין לי מושג אם היו או לא. חיפושים בויקיפדיה לא העלו הרבה ממצאים.
האם הייתה ועדה שחקרה את מלחמת ויאטנם?
האם מישהו הפיק לקחים לקראת הפלישה לעיראק? אם כן, צריך להקים ועדת חקירה רק על הלקחים שהופקו ו/או על דרך ביצועם.
עם מה כן האמריקאים מתעסקים? האם קלינטון בגד או לא. אכן שיטה דמוקרטית למופת. בכלל ארה"ב היא מדינה ליברלית ונאורה שיש לנו הרבה מה ללמוד ממנה בכל הקשור לזכויות אדם, היחס למיעוטים ונשים, הפלות, הומוסקסואלים ולגליזציה של סמים.
נכון גם כאן העניינים רחוקים מלהיות מושלמים, אבל לפחות לא צולים כאן מיעוטים על כיסא חשמלי, לא שורפים מרפאות שמבצעות הפלות, ולא זורקים ל24 שנים לכלא על סחר במידע פנים (וארוכה עוד היריעה).
תראה, בישראל ראש ממשלה שמואשם בפלילים – כפי שהואשם ניקסון – היה מתפטר מייד. למעשה כל נושא משרה ציבורית. לא צריך להדיח.
כל השאר – זה התחום הפוליטי. הכנסת מייצגת את רצון העם (מה לעשות, לפני קצת יותר משנה בחרו כ-60% מהאזרחים את חברי הכנסת – מי שלא בחר אין לו להלין אלא על עצמו.
חברי הממשלה מייצגים את כוח הבחירה של כ-70% מהמצביעים.
ולמען האמת, רוב חברי הממשלה/קואליציה מגלים יותר תבונה מרוב העם שבחר אותם.
כנסת לא מחליפים כל יומיים. חוסר היציבות שנגרם כתוצאה מריבוי מערכות בחירות מסוכן הרבה יותר מכל מלחמה או שחיתות. בסופו של דבר זה עשוי להביא לדיקטטורה.
י”»ה»¶20141
used excavators15981
used Cranes55
י“ח®”ו«ח‰‡26434
used cranes 15162
Comments are closed.
1 במאי 2007 at 22:39
מה זה אומר בתכל'ס?