חוט כסף שזור בעננת החמא"סטן
Posted on: 16 ביוני 2007
אפילו שהיה ברור שזה יגיע, יש הרגשה חלולה כזו בלראות את החמאס המטונף משתלט על רצועת עזה. עם זאת, יש מצב שזו דווקא התפתחות מצוינת.
קודם כל, כי זה מסיר מסכות. היה ברור שהחמא"ס דומיננטי ברצועה, ושאינו מוכן לקבל את סמכות הרשות. דבר שני, כי זה ייתן לשתי האידיאולוגיות – החילונית של הפת"ח והדתית של החמא"ס – הזדמנות להתחרות על לבו של העם הפלסטיני. זה יכריח את החמא"ס לשלוט – דבר שלא עושה רושם שהם מוכנים במיוחד לעשות. זה עשוי להיות הדבר שייקח מהחמא"ס את תמיכת ההמונים. זה יכריח את חמא"ס להגיע להכרעה פנימית – פרגמטיזם מוגבל בעל כורחו נוסח הנייה, או ההתעקשות חסרת הסיכוי וחסרת המחיר של ההנהגה בדמשק?
הגדה ורצועת עזה שונות זו מזו, תמיד היו, ויכול מאד להיות שזה דווקא יועיל שכל אחת תישלט על ידי הנהגה שונה. אולי זה גם יעזור למזער את כוחו של חמא"ס בגדה, שזו בכלל תהיה התפתחות מבורכת.
כמו כן, זה יקל על ישראל לעשות מה שהיתה צריכה לעשות מזמן – לסייע לפת"ח לבצר את מעט השלטון שעוד נותר לו. שלטון של הפת"ח בגדה יקל על פינוי עתידי של ישובים. השאלה, כמובן, היא אם הפת"ח מסוגל לשלוט. ההיסטוריה לא מעודדת.
ואגב פינוי ישובים – אני לא יודע אם העובדות נכונות, אחרי הכל זה פורסם בסמרטוט של מוזס, אבל לפי הידיעה מסתבר שאף אחת ממשפחות המפונים מגוש קטיף עדיין לא עברה למגורי קבע. זה ממש יעזור למכור לעם פינוי נוסף… יש משהו שמר אולמרט כן מסוגל לעשות כמו שצריך? דבר אחד…? לא? <אנחה>
16 Responses to "חוט כסף שזור בעננת החמא"סטן"
16 ביוני 2007 at 20:57
אם כי היא כן עודדה את פעילותו בתחומי הרווחה והחינוך בתחילת דרכו, כמענה לאש"פ.
16 ביוני 2007 at 21:02
מצטער, אבל קשה לי לגייס סימפטיה למפוני גוש קטיף.
קודם כל, כי הם קיבלו סטיפה נאה מהמדינה. הם היו יכולים בקלות לשכור להם דירה, למצוא עבודה ולהסתדר יופי.
שנית, בגלל שהרבה מהצרות זה באשמתם ובאשמת מנהיגיהם – אם הם היו מתחילים להכין את הפינוי שנה מראש, מרגע שעבר חוק ההתנתקות – הם לא היו מגיעים בכלל לקרווילות. ההתעקשות שלהם שלא להכיר במציאות היא לגיטימית, אבל הם צריכים לשאת בתוצאות.
לבסוף, יש ציבורים כל-כך הרבה יותר מסכנים מהם במדינת ישראל, שגם עליהם המדינה לא מרחמת. אני מעדיף להפנות את רחמי למי שבאמת צריך את זה.
כל זה לא בא להגיד שהביורוקרטיה הישראלית תיפקדה באופן מושלם – יש להניח שכרגיל, היא החליטה מהי התנהגות מושלמת ואז עשתה ההיפך.
17 ביוני 2007 at 8:48
היה להם בית, באישור המדינה, בעידוד המדינה, בשליחות המדינה, ואז המדינה באה להרסה להם אותו. עכשיו, הסיפור במוזס טוען ש**אף אחד** עוד לא עבר למגורי קבע – זה כולל למיטב הבנתי את אלה שהתנהגו כמו ילדים טובים ופנו מוקדם למנהלת.
17 ביוני 2007 at 9:00
אנחנו מדברים על מדינה שהוקמה על שרידי אושוויץ, מוממנה בכספי שילומים ושולחת את כל ילדיה לצבא?
כשאני מסתכלת על החדשות מישראל אני יכולה לשמוע את המולך מלטף את בטנו השבעה ומתכנן לחגוג ובענק בהמשך.
ארץ אוכלת יושביה… התיאור הכי טוב שאי פעם תואר. (אם כי התיאור הזה לא ממש עשה הרבה טוב לפופולריות של הוגיו. מצד שני, חוסר-פופולריות לא אומר שהם טעו.)
17 ביוני 2007 at 9:44
זהו שאני לא משוכנעת שחמאס עוד יותר.
כמו שאמרתי, היסוד של ישראל הוא אושוויץ. היסוד של חמאס הוא תקוה להגדרה עצמית.
אבל המולך, אני מסכימה איתך, אינו מבדיל בין דם לדם…
17 ביוני 2007 at 10:00
היסוד של ישראל הוא תקווה להגדרה עצמית.
יסודותיה של ישראל קדמו לשואה.
כבר ב 1937 היה בסיס להקמת מדינה יהודית קטנה, כפי שהוצע בוועדת פיל. היתה כל התשתית של טרום-מדינה, מחינוך ורפואה ועד קיום מוסדות שלטון עצמי נבחרים.
17 ביוני 2007 at 10:53
וכן, החמאס יותר. אנחנו אמנם מכורים למעגל דמים, אבל אנחנו לפחות לא חוגגים אותו עד כדי כך. האמהות אצלנו לא צוהלות שהבנים שלהן מתו כשהידים. אמהות החמאס כן. זה לא נאמר כדי להצדיק שום עוולה, אטימות או טיפשות, אבל זו האמת.
אגב – האם יש אפילו בכיר חמאס אחד שמישהו ממשפחתו המורחבת הלך והשתהד, או שאת זה משאירים לפשוטי העם?
17 ביוני 2007 at 11:13
אמהות ישראליות מלבישות את ילדיהם מדים בפורים וצוהלות כשילדיהם הורגים אחרים.
וכבר ראיתי אנשים שמנחמים אותם על מות ילדיהם שזהו "מגש הכסף". לא, בלי צהלות. אבל עם סיפוק מסויים.
לא בטוחה לגבי בכירי החמאס שהשתהדו. אבל קצת כמו שהעמדה שלי לגבי הפמינסטיות היא שדווקא גיוס חובה גם של נשים הוא טמטום ודפיקות-שכל, אני לא חושבת שהזדמנות-שווה-להתאבדות היא הכיוון שהייתי רוצה לראות בחמאס.
לגבי השואה – אני חושבת שישראל נהגתה עם יסודות כפי שד.ט. מתאר – אבל את היישום לא עשו בלי להשתמש במנת הדם ומאז שנות השמונים, משתמשים בה יותר ויותר.
17 ביוני 2007 at 11:18
גם כשאומרים דברים נכונים, כדאי לא להגזים ולהקצין את האמת. ישראל היא מדינה שנמצאת במאבקים צבאיים מיום הקמתה (באשמתה או לא, זו שאלה אחרת) וככזו מנהלת תרבות סדר יום שסובב כולו סביב המוות. זו תופעה טבעית והגיונית, שלא מהווה איזו המצאה שלנו. ועדיין, כשחיל האוויר הורג את כל משפחתו של שחאדה אנשים לא רוקדים על הגגות, ואף אחד לא מתגאה בזה במיוחד. להיפך, זוכרים את זה לרעה עד עצם היום הזה. כך שעם כל האמת הנכונה בדברים שאתה אומר, ההגזמה שלך מיותרת.
Comments are closed.
16 ביוני 2007 at 20:04
האם התואר "מטונף" לא צריך להיות תקף גם לגבי ישראל שהקימה את החמאס ותיחזקה אותו מול ערפאת.