אז מה, חיים רמון עבריין גרוע יותר ממשה קצב? זו, גבירותיי ורבותי, המשמעות הבלתי נמנעת מנוסח עסקת הטיעון, כפי שהוצגה עד כה באמצעי התקשורת. אפשר לזיין את המוח עד מחר על כמה זה משפיל עבור הנשיא היוצא (תצא כבר, תולעת) להודות אפילו במעשים מגונים, ולהיות עבריין מין מורשע, וכו' וכו' וכו'. שורה תחתונה: נגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס. מה שלא נגזר עליו זה מאסר בפועל – אפילו לא כזה שהומר באיסוף חרא של סוסים בחווה הטיפולית. או שיש משמעות לדברים הללו, או שלא. אם יש להם, המשמעות היחידה היא שמדינת ישראל חושבת שמה שהורשע בו חיים רמון (מעשה בודד, אפילו אם נסיבותיו כה ברורות וחדות כמו שהעמידו פנים שופט(ות)יו) גרוע יותר מכתב האישום – אפילו לאחר ריכוך – של קצב, שמעיד על תבנית חוזרת ונשנית, על מעשים רבים עם יותר ממתלוננת אחת.
 
האמירה הזו, הסטנדרט הזה, אינם יכולים לעמוד. האמירה הזו פירושה שלמעלה הוא למטה, שחור הוא לבן, מלחמה היא שלום ואמת היא שקר – הכל כפי גחמת בעל השררה. רוצה ראש מערכת התביעה? ירדוף אותך בחימה על מעשה בודד ומעורפל ולא יציע לך כלל מוצא מהסבך, ואז יככב בכתבות מחמיאות בעיתונים על איך שהוא הוכיח שהוא יכול לקחת תיק גבולי לניצחון. רוצה? קודם יצהיר קבל עם ועולם שאתה לא נישקת בטעות, אלא אנסת, לא פעם אחת אלא הרבה, לא אשה אחת אלא כמה – ואחרי כל זה יציע לך עסקה שמוציאה אותך פחות פושע מההוא עם הנשיקה.
 
מזוז מדבר על האינטרס הממלכתי, שלא ידברו בעולם על נשיא ישראל האנס. יופי, עכשיו ידברו על נשיא ישראל האנס שיוצא עם מכה על כף היד בגלל המערכת המושחתת. שיחקת אותה, מנחם.
 
בפרשת רמון דובר גבוהה גבוהה על כך שפסק הדין המחמיר הוא מסר על כמה שלא כדאי להכפיש את המתלוננת במשפטי תקיפה מינית. אבל לשלוח את האנשים שלך לספר בעיתונים שהיא זונה, פשוטו כמשמעו, זה בסדר. יופי מנחם.
 
או שמשה קצב הוא אנס, ואז היה על מנחם מזוז להעמיד אותו לדין על כך, או שאינו אנס, ואז מנחם מזוז אשם בהוצאת דיבה בקנה מידה מטורף ובמחדל מקצועי שפשוט קשה לתפוש. הרי גם הוא עצמו לא טוען שבא לידיעתו מידע חדש, שהעמיד באור חדש את טיוטת כתב האישום. אז מה? קצב לא היה נשיא כשפרסמת טיוטת כתב אישום? כל שיקולי האינטרס הממלכתי לא היו קיימים אז?  או במלים אחרות – בכמה קנו אותך, מנחם? סתם, שנדע למקרה שנצטרך גם.
 
לכן אני מצהיר בזאת, בתוקף סמכותי החלה עליי בלבד ועל כל מי שרוצה להשתכנע מעמדתי, שהחל מרגע זה אין למר מנחם מזוז כל סמכות ותוקף כאוכף חוק במדינת ישראל. אני קורא לאזרחי ישראל לפתוח במרי אזרחי לא אלים נגד כל – כולל כל – רשויות אכיפת החוק במדינה עד שהעומד בראשם יקום ויתפטר על מחדליו. 

 
חקור אותי יובל – כרגע קראתי למרד. 
 

ולעניינים נוספים

יודעים מי זה שוקי ויטה? שוקי ויטה היה פקיד השומה של גוש דן. זה אומר שהוא עמד בראש מערכת מס ההכנסה של גוש דן, וככזה קבע להרבה מאד אנשים – גם עניים וגם עשירים – כמה הם ישלמו למס הכנסה. לפני כשנתיים הושעה שוקי ויטה מתפקידו בשל חשד ששומות שהוא קבע לשלושה אנשים די ידועים בישראל – ארקדי גאידמק, לב לבייב, ולהבדיל זאב רוזנשטיין – נמוכות באופן חשוד.

טוב, ויטה שלנו מושעה, ומושעה, ומושעה, וכבר שנתיים שהוא מושעה, לא יכול להמשיך בחייו, לא יכול לעבוד בשום מקום, לא מקבל את היום שלו בבית המשפט. לאחרונה נשבר לו והוא פנה למדינה באולטימטום: לבטל את השעייתו ולהחזירו מיד לעבודה. זה כשלעצמו לא נורא מעניין. מעניין מה שטוען ויטה. קודם כל הוא טוען שמתנהלים נגדו בצורה לא תקינה. לראיה הוא מצביע על הטלת חיסיון גורף על כל חומר החקירה – דבר שמונע ממנו להתגונן. מה זה, שואל ויטה בצדק, סודות ביטחוניים? אבל מה שהכי מעניין במה שאומר ויטה זה הדבר הבא:

כל שלושת השומות שבעטיין אני חשוד – גאידמק, לבייב ורוזנשטיין – שלושתן כאחת קיבלו את אישורן של פרקליטת מחוז תל אביב דאז, רות דוד, ושל פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל.

הממממם. אז בנאדם מושעה ומושמץ כבר שנתיים בשל משהו כל-כך חמור, עד שעדנה ארבל אישרה אותו. וארבל מה? בבית המשפט העליון, תודה. ולמה זה נדון רק אצל יואב יצחק ולא באתרים טיפה יותר נפוצים? המממממם.

טוב, לסיום קחו שני לינקים מבית היוצר של ערן ורד. למעשה רק אחד הוא פרי עמלו, אבל הוא מצחיק לאללה. השני לא מצחיק בכלל, אבל חשוב כל-כך והגיע לעיניי דרך אתרו של ערן, עד שגם אותו אני מגיש לכם במקבץ שלו.

שיחות לילה במונית שירות (או "אני צודק ואני כל החיים שלי צודק!")

כך משמרים את האיבה ומטביעים את התקווה בחרא

ובבניין זיון ננוחם.