שלא יהיו אשליות – בג"ץ לא יבטל העסקה
Posted on: 25 ביולי 2007
- In: מעורב
- 9 Comments
למרות שנהניתי – באופן אירוני כדבעי – לשמוע את כבוד הנשיאה בייניש מדברת בשבוע שעבר (וגם היום, כמסתבר) היישר מפי הגבורה, כלומר מפי, ומונה אחד לאחד את כל הפגמים שמצאתי אני הקטן באלפי יהודה בעסקת הטיעון המסריחה שנתפרה לכבוד אנסי לשעבר – למרות כל זאת, אופתע מאד מאד אם בג"ץ יורה לפרקליטות לבטל את העסקה.
פשוט אי אפשר. בכך שהחליטה להגן באופן נחרץ על העסקה, ביטלה הפרקליטות כל אפשרות מצדה לנהל את התיק בבית המשפט. במקרה של משפט הזיכוי כבר לא יהיה סביר, הוא יהיה ודאי. הפרקליטים אמיר את פלדמן לא יצטרכו אלא לצטט את דברי הפרקליטות עצמה.
לכן – ובלי קשר לל', שאלוהים יודעת מה הבטיחו לה או איימו עליה – העסקה לא תבוטל, ולכל היותר תשחיל בייניש אמירות קשות עוד יותר מאלה שהשמיעה עד עכשיו, שידחפו את מזוז, אולי, להתפטר על המחדל שבפרסום הטיוטא. ואגב האמירות של בייניש – כל כמה שלא נהניתי לשמוע אותן, הן בכל זאת מעמידות באור קצת מגוחך את התבכיינויותיה על האמירות של פרידמן ואחרים. אם אפשר להשתמש בשפה כזו ובכל זאת להיות נקי מפניות אישיות ואג'נדות פסולות (ובהחלט אפשר), אז גם אחרים יכולים.
בכל מקרה, אני מקווה שעכשיו זה ברור שזה לא רק רדיקל מקלדת המסית והצעקני שמצא פגמים איומים בעסקה הזו לאור הטיוטא, אלא גם אלילת "כוחות שלטון החוק".
ועוד מספיחי פרשת קצב
צופה אחי הימני השפוי (TM) בטלוויזיה בשבת, ורואה את העיתונאית החשובה נורא טלי ליפקין-שחק מנסה לצלוב את מוטי מורל (הרחוק מלהיות חביב עליי במיוחד) על שהוא מעז לעשות את מלאכתו ולשפר את תדמית לקוחות, אנסי לשעבר קצב.
טוב, מקציפה טלי נגד חוסר המוסריות שבמעשי מורל ולקוחו כאחד, ואז משחררת את הפנינה הבאה "אתה לא חושב שיש פסול בזה שהוא התחיל עם נשים נשואות?"
מורל לא לגמרי מאמין שהוא שמע את זה, ואומר "טלי, הייתי חושב שמכל האנשים בעולם…"
אכן. למי שלא יודע, טלי שלנו די מתפארת בזה שהיא החליטה במודע ובדם קר לפרק את נישואיו הראשונים של אמנון שלה כדי שיוכל לשאתה לאשה. הקטע הזה של שמאלנים מזן מסוים לא לחשוב בכלל על הזגוגיות של עצמם לפני שהם נחפזים להשליך אבנים, ההנחה המובלעת של "אנחנו 'מהטובים', הרי, ולכן זה א-פריורית לא אותו דבר", הוא אחד הדברים שהכי משניאים את השמאל על שאר הציבור.
הערות נוספות בהמשך.
9 Responses to "שלא יהיו אשליות – בג"ץ לא יבטל העסקה"
25 ביולי 2007 at 14:25
זה לא משנה אם זה רק אתה או גם בייניש. הפגמים קיימים בכל מקרה, והערכתי את זה שמצאת ופרסמת אותם בלי קשר לעובדה שמיד אח"כ נוצר קונסנזוס בנושא. בעצם, זה לא קצת מפריע לך שזה ככה? הרדיקליות מתפוגגת לך מול העיניים. 🙂
אני לא חושב שזה משנה מה טלי עשתה או לא עשתה בחייה בפרטיים – היא שואלת שאלה עיתונאית, והתשובה לא יכולה להיות "גם את עשית, אז מותר לו\אני לא עונה".
(בלי קשר לעובדה שהשאלה עצמה הייתה טפשית, כמובן… )
25 ביולי 2007 at 14:30
ולא נורא רלוונטית וגם חושפת את היהירות המובנית של ליפקין.
לגבי הרדיקליות – זה בסדר. כשהמחנה משיג את החלוץ, החלוץ ממשיך שוב קדימה 🙂
25 ביולי 2007 at 15:34
אני כבר שנים מחפש דוגמא טובה שתמחיש את משמעות המושג "פוסטמה".
נדמה לי שטלי ליפקין שחק – דווקא היא – עם השאלה הזו שלה, סיפקה לי את מה שאני מחפש.
11 באוגוסט 2007 at 14:28
מאמר שהתפרסם ב'דר שטירמר' אי שם בשנות השלושים בגרמניה הנאצית:
שתסיים לקרוא אותו, ת'קליק על הקישור למטה.
כך תעיפו את היהודים מהרחובות
ביום שני הוכיחו חלק מהיהודים ותומכיהם, שאפשר למחות בצורה שלווה וסבירה, אבל היום זה תור האלימים. בבוקר הם כבר פיזרו שמן ואבנים על יד שדרות שנהאוזר, ובחמש בערב הם מתכננים לשבת באמצע כיכר בֶּבֶּל ולהטריד את מנוחתכם. אבל מה, אין סיבה שהצד הגרמני יצא מובס. כאן זה לא השטייטל (ביידיש: עיירה יהודית).
להלן רשימה של דברים שאפשר לעשות, כדי להבריח את קומנדו היהודונים חזרה למחילות שלהם:
* לרדת לככר בקבוצות גדולות עם שרשראות כבדות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם נצרה משוחררת, ולחכות לראות מי האידיוט שיתעקש להשתלט על הככרות ולהתפרע דווקא בשטח שלנו.
* להכין מראש מספר דליים עם מים מהביוב ולהטיח בכל אידיוט שינסה לסכן את ילדיכם – ככה, בתור מזכרת לבבית מהביקור בעיר הגדולה. אם אין לכם מקום לדליים, תמיד אפשר להשתמש בבקבוק עם המים המטונפים שהכנתם לשרותים, ולצנן את התלהבותם.
* להצטייד במכלים של דלק, וכשרואים מישהו שעומד להדליק לפיד באמצע הרחוב שלכם, לשלוף אותם ולאיים לעזור לו, בכך שתרוקנו עליו את המכל ברגע שהוא שולף את המצית. הלפידים כבר דולקים? הוציאו את מטף הכיבוי ורוקנו את תוכנו על המפגינים המופתעים. ליעילות מוגברת כוונו את הצינור לכיוון העיניים.
* אם מתנגדי הרייך ישתמשו בחנויות הרבות שלהם שפזורות בשדרה, מצאו את הלבנה הקרובה ביותר להישג ידכם, ותקנו בעזרתה את כל חלונות הראווה. כשיגיעו השוטרים הסבירו להם שחשבתם שראיתם תינוק נעול בחנות, ואולי הם עוד יתקעו לבעלים קנס על פיזור זכוכיות על המדרכה.
* ראיתם מישהו מניח דוקרן על הכביש? עצרו בצד ועזרו לו לוודא שהדוקרן אכן חד מספיק. להזכירכם, יש חלק בגוף שם השמש לא זורחת.
* לחובבי המערבונים, זה הזמן להתאמן בשזירת לאסו ולהתנסות בלכידת איזו בהמה גסה.
* לאוהבי החיות, אפשר לשאול כמה רועים גרמניים מהחווה הקרובה למקום מגוריכם, ולקחת אותם ליום כיף, כולל ארוחת שחיתות על התחת שלהם.
* ואם כל זה לא יספיק, אפשר תמיד לאסוף פסלים של ליברמן (מקס ליברמן צייר ופסל יהודי) ולהשתמש בהם להחדיר לידידינו קצת תרבות לראש. תוך כדי כך יש מצב שהפסלים יישברו, ואז בכלל הרווחנו.
לעדיני הנפש מבינינו, אפשר גם:
* לאתר את מי שנראה כמסית עיקרי, לגשת אליו בידידות ולהגיד בקול רם: "הנס, מה שלומך? לא ידעתי שעזבת את האס אס…". משפט פתיחה נוסף הוא "הנס תגיד, מתי החבר'ה מהיחידה אמורים להחליף אותך…". סביר להניח שבשלב זה שאר פורעי החוק יזנקו על מנהיגם, החשוד כבן הגזע הארי, ויפרקו לו את הצורה.
* לבשו חולצה לבנה, שימו על הראש את ה"כיפה" שלהם שניתן לקחת חינם מכל חנות יהודית, צעדו בחופזה לעבר מובילי המחאה והציגו להם בהתרגשות פשקוויל (כרזה יהודית) ששלחתם מבעוד מועד לעצמכם שאומר: "יהודים חיזרו הביתה, העיירה בוערת – א"ת". כדי להשלים את התרמית הציעו לצעירים הכוונה לתחנת הרכבת, או המשטרה, הקרובים.
בקיצור, מגיעים אורחים. חבקו אותם, רק שימו לב שהם עוד נושמים.
http://news.walla.co.il/?w=//738864
12 באוגוסט 2007 at 1:12
ההיסטוריה שהיהודים ערכו הפגנות רחוב המוניות נגד מדיניות הממשלה ואיימו לפלוש לברלין (או מינכן) ולהטיל אימה על התושבים ובכך להוכיח שאל להם להרשות לממשלה להמשיך במדיניותה.
נכון, איך שכחתי את זה.
ובמלים אחרות, לחסיני האירוניה שבין קוראינו – אני עומד מאחורי כל מלה גם כיום. הקטע השני (זה שמתחיל במלים "לעדיני הנפש שביניכם"), המשעשע יותר למעשה, נכתב על ידי עמיתי לשעבר והמוצלח במיוחד, צחי בירן. אני מאמין שגם הוא עדיין עומד מאחורי הדברים, אבל תצטרכו לשאול אותו.
12 באוגוסט 2007 at 1:14
הוסיף דברים לפי (כנראה שהמקור לא היה מחריד מספיק…)
מה שאני עומד מאחוריו נמצא בלינק, לא בתגובה עצמה.
19 באוגוסט 2007 at 15:44
באמת התפלאתי איך מישהו הדביק לי את הקטע המחוזק הזה כתגובה בבלוג שלי בדה מרקר קפה. אגב, מאחורי חלקי בטקסט אני עדיין עומד. גם אני אוהב אותך רחביה
Comments are closed.
25 ביולי 2007 at 13:26
אני מסכימה שהשאלה קצת מצחיקה, אבל בלי קשר למקרה הפרטי של הגברת ליפקין שחק. למיטב הבנתי, קצב לא פירק נישואים במטרה להקים משפחה חדשה עם העובדות תחתיו. השאלה שלה קצת לא במקום כי היא מסיטה את תשומת הלב מהעיקר, שהוא כמובן לא העובדה שהן נשואות, וזה כשלעצמו, אולי פגם מוסרי מסוים, אבל לא רלוונטי למקרה.