המשטרה לא אשמה – האוהדים אשמים; יודע מה, מוזס? דווקא בעד זליכה – הערות בשוטפת
Posted 13 בנובמבר 2007
on:- In: מעורב
- 4 Comments
יומיים אחרי הפיגוע במלחה, יש לנו בשעה טובה אשם – מה שכמובן יגרום לכל מיני צבועים ובנות יענה להרגיש שאפשר – באנחת צער ופלבול עיניים, כמובן – להמשיך כרגיל. אחרי הכל, זה לא אנחנו, זה הם. זה רק הם – בית"ר, חולון, הפועל ג'לג'וליה – שמתנהגים ככה. רק תעיפו אותם מהליגה, או לפחות תטילו עליהם רדיוס לצמיתות, ויהיה שקט. אהא.
אני לא אומר שאין להפועל חולון, סתם בתור דוגמא רלוונטית, בעיה קשה במיוחד עם אוההדים אלימים. גם פעם שעברה שהם היו בליגה הבכירה היו תמונות קשות. אבל הבעיה היא הרבה מעבר. אמרו כבר לפניי שכל מה שצריך לקרות בשביל שהרוע ינצח זה שאנשים טובים לא יעשו כלום. זה בדיוק מה שקורה ביציעים. הרי כשהאפס הזה סרש את החזיז שעלה מלאבטח באצבעות, לפחות – לפחות – 20 אנשים ראו בדיוק מאיפה זה נזרק. לא מאמין שרק החברים הטובים שלו ראו. בטוח ארבעה חמישה אנשים שלא קשורים אליו בשיט ראו. אז איך זה שהם לא הרימו מיד צעקה "הוא כאן, הוא כאן"? הממממ?
שאלה אחרת – כשאלה שעל ידכם בטריבונה נוהמים לשחקן שחור, או שרים "שמעון מזרחי תתאבד כבר \ שתהיה שואה למכבי", או "מוות לערבים", או זורקים חפצים – מה אתם עושים? קצת מתכווצים מבושה, קצת מסננים משהו (אבל בשקט!) על איזה ברברים "הם", ובעיקר מתעסקים בעניינים שלכם. מה שאתם לא עושים זה להתעמת עם הברברים. להיכנס להם לפרצוף ולהבהיר להם שההתנהגות הזו תעלה להם יותר ממה שהיא שווה. אלימות מילולית – נשפיל אותם בפנים, לא מהטריבונה לדשא אלא ממרחק 10 ס"מ, כולל הצעות סיוע בהשגת ויאגרה והתעניינות בשלום האמא. אלימות? מיד לבצע מעצר אזרחי ולקרוא לקלגס המאוס. מאוס-מאוס, אבל בלאו הכי משלמים לו, שיבוא ייקח הבהמה ואותנו, אחרי שעשינו את שלנו, ישאיר לראות כדורגל כדורסל דוקים בשקט.
המשטרה (שהחתום מעלה ידוע דווקא באיבתו כלפיה ובזינוקו, מעשה חתול על עכברוש, על כל מחדל ושערוריה מהכיוון המסריח שלה) לא יכולה למצוא חזיז בתחתונים לא נפץ בגרב. לא הקלגסת העלובה שלנו ולא משטרה אמיתית. בזה הם במקרה לא אשמים. להפשיט אלפי אוהדים זה לא ריאלי. אבל אם הברברים יידעו שעל כל השלכת חפץ למגרש (אני נותן היתר מיוחד לקונפטי) הם פשוט יקבלו את המכות של החיים שלהם, שאם הם ינהמו הם יושפלו עד שיציע שלהם יצחק עליהם בקול רם – אז תשקוט הטריבונה. לא רגע אחד לפני זה.
(וכן, כבר כתבתי דברים ברוח זו. כנראה לא הספיק).
מה האינטרס של נוני בפיטורי זליכה?
כבר כתבתי כאן שירון זליכה, עם כל הכבוד לו, אכן הפך במידה לא מעטה לנטל. האיש גילה סימנים מובהקים לסינדרום מאד מוכר, שנקרא "לאדם עם פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר." הוא כל-כך נכנס לסרט של "ירון הגיבור לבדו נלחם בשחיתות" עד שכל מי שהעז לחלוק על דעתו בשולית שבסוגיות מיד צורף למחנה האויב. הוא עיכב והשהה דברים שלא לצורך רק כדי להראות מי בעל הבית, והוא הטיל על אחרים חומרות שבהן לא לגמרי עמד בעצמו (כמו איסור על פקידים בכירים להרצות במכללות).
אבל עם כל זאת, לפני שהוא חצה את הגבול הוא עשה דברים גדולים ומצוינים, וחובה על כל הנוגע באחד להזכיר ולו במלה גם את השני. כלומר, חובה אם יש לו יושר מינימלי. לגוף התקשורת החזק במדינה אין כנראה יושר כזה, וזהו ההסבר לאורגיית השמחה לאיד שכתמי השופכה שלה העכירו את דפי "ידיעות אחרונות" שלשום.
כותב אחר כותב הסבירו למה זליכה פויה, ולא משחק יפה עם אחרים, ולא נותן לחיות, ושאם רק ישולח כבר לביתו יהיה פה נפלא ומיד יזרום כל תקציב לצורך אותו הוא מיועד לספק, וניאנח כולנו ברווחה. הגדיל מכולם לעשות חתן פרס ישראל נחום ברנע כשעשה מעין מקבץ של כל התקפותיו על זליכה מהחודש-חודשיים האחרונים, ושהוא, ברנע, מסרב באומץ לבו כי רב להתרגש מהאשמות השחיתות של זליכה. לשיא של גיחוך הגיעו הדברים – גיחוך של כל הנוגעים בדבר – כשברנע סיפר (שוב) על איך שזליכה בא לדוד שלו, המטרד מבגדד פואד בן אליעזר, וסיפר לו כמה שכולם מושחתים, ופואד אמר לו שאולי כדאי לו להילחם בשחיתות מבחוץ כי אחרת (זהירות: בדיחה שכזו), "מישהו עוד יהרוג אותו". הסיפור פה, אליבא דחתן פרס ישראל, הוא שזליכה הלך בעקבות בדיחת הקרש של דוד פואד להתלונן במשטרה שמאיימים להרוג אותו, והמשטרה נאלצה אגב התנצלות לחקור את הדוד. הסיפור האמיתי, אליבא דרדיקל מקלדת, הוא שזליכה הלך להתלונן על שחיתות בפני דודו – הישר ונקי הכפיים, כידוע…
ידיעות גם חגגו נורא על זה ש"אפילו מי שזליכה חשב שתומכים בו באוצר אמרו למבקר שאי אפשר איתו". נכון. הוא מיצה את עצמו ושרף יותר מדי גשרים וכו', והיה צריך ללכת. אבל אם עבדי המוזס סבורים שאותם פקידים לא יעידו במשטרה ובפני ועדות חקירה שזליכה צדק מהותית בנוגע לשחיתויות (הגדולות יטותר) שחשף, הוא טועה קשות. אלא מה? שדי, יש כבר חקירות, ויותר אין למר זליכה השפעה על התהליך – בוודאי שלא מבפנים. בחוץ הוא עוד יכול להשתמש בידע שלו כדי למנוע פוילע שטיקים, אבל בפנים הוא אכן רק מפריע עכשיו.
אז יכולים המוזס ולבלריו להתמוגג מזה ש"זליכה לא אמר אמת" (הוא אמר שיישאר כמה שירצה, והנה הוא נדחק החוצה, איזה שקרן ווא ווא), אבל אם מדברים על אמת, נשאלת השאלה – למה מוזס כל-כך לחוץ מחקירת השחיתויות שזליכה חשף? לא מאמין שנגלה, אבל אם כן יהיה שמייייח.
יאללה, צריך להתחיל לעבוד. המשך יבוא.
4 Responses to "המשטרה לא אשמה – האוהדים אשמים; יודע מה, מוזס? דווקא בעד זליכה – הערות בשוטפת"

יש אפקט בפסיכולוגיה שנקרא "אפקט המשקיף מהצד" שמראה שככל שיש יותר עדים לאירוע, כך הסיכוי שמישהו ייטרח להזעיק עזרה קטן יותר (יש דיפוזיה של האחריות, כל אחד חושב שהאחר יעשה). זה נבדק הרבה מחקרית, ולצערנו זה קורה גם במקרים של פשעים יותר קשים מזריקת חזיז, אפילו אונס אלים ורצח.
http://en.wikipedia.org/wiki/Bystander_effect
בני אדם הם, בהינתן הברירה, ראש קטן.


זו אכן בעיה,מסתבר, אבל לא משהו שהחלטה נחושה של כל אינדיבידואל לא תוכל להתגבר עליו.
חוצמזה, מה ההערה השנייה?
גדי – נא לייחס! אני חושב להדפיס חולצות, פרצוף והכינוי. רוצה אחת? 🙂


היתה הערה שנייה. כתבתי אותה בדיו בלתי נראה, קצת לימון על המסך והכל יסתדר
🙂

Comments are closed.
13 בנובמבר 2007 at 13:11
נהדר.