אובאמה והתקווה 1 – הילארי ומצג הניסיון 0
Posted on: 4 בינואר 2008
טוב, עוד לא נתתי את הסקירה הרפובליקאית, אבל חדשות לפני פרשנות: אובאמה בניצחון גבוה יותר מכל הפרש שהיה לו בסקרים, והאקבי ניצח בתשעה אחוזים מרשימים. האם המפלגה הרפובליקאית נחושה בדעתה להיכבל ללא מוצא לפלג הדתי שלה? מעניין ביותר. יאללה בלגאן!
עדכון: תוצאה סופית: אובאמה 38, אוארדס 30, קלינטון 29. קלינטון שלישית וזה כבר כואב. נאום מצוין של אובאמה. נאום מוזר של קלינטון, נשמע כאילו היא חצי מוותרת ומתאחדת מאחורי מי שלא יהיה המועמד הדמוקרטי.
רפובליקאים: האקבי 34, רומני 25.
האם המפלגה הרפובליקאית באמת אובדנית מספיק להעמיד את האקבי?
מה קורה אם קלינטון מסיימת רק שלישית גם ביום שלישי? אז ניצחון בדרום קרוליינה הופך חיוני לחלוטין עבורה. בדרום קרוליינה יש המון שחורים. משהו כמו 40% מהאוכלוסייה, שזה אומר יותר מזה מבין מצביעי הדמוקרטים. אם אובאמה מנצח גם בניו המפשייר, למטיפים שחורים יהיה מאד, מאד, מאד קשה לבקש מצאן מרעיתם להצביע לקלינטון כשה-brother אובאמה מוכיח שהוא מסוגל לקבל קולות של לבנים. כן, אני יודע, אובאמה הוא לא brothert קלאסי, אבל הוא מספיק קרוב לצורך העניין.
ניתוח מעמיק יותר מאוחר יותר היום או מחר, אבל בינתיים, כולכם צאן קדושים יודעים כמובן מי היה הראשון שהפנה תשומת לב בעברית לעבר הכוכב העולה בראק אובאמה, כבר ערב נאום המפתח שלו בוועידה הדמוקרטית של 2004? רק רציתי לוודא. תודה.
25 Responses to "אובאמה והתקווה 1 – הילארי ומצג הניסיון 0"
4 בינואר 2008 at 10:57
בהשקעות, ואילו האקבי מואשם בנקיטת מדיניות רחומה מדי כלפי השכבות החלשות בארקנסו.
4 בינואר 2008 at 15:30
(המפלגה היותר קפיטלסטית) תומכים כרגע בהאקבי בגלל שהוא פחות קפיטליסט?
4 בינואר 2008 at 19:48
למה אצלו זה תקווה בעוד אצל הילרי זה רק מצג של ניסיון? אנשים שוכחים שזה שמדברים בסיסמאות על שינוי לא אומר שבאמת יהיה שינוי. אני חושש הרבה יותר מנשיא אובאמה מנשיא הילרי כי עד עכשיו לא ראינו ממנו כלום חוץ מדיבורים.
4 בינואר 2008 at 19:55
גיל, הרקורד המוכח של הילארי הוא בדיוק הסיבה שאובאמה עדיף: היא ניסתה וכשלה ביצירת קואליציה רחבה. לא נראה לי שהיא תהיה מסוגלת להתעלות מעל זה, על אף הכל.
אז אובאמה. רק לא אחד מהפסיכים הדתיים של הימין…
(אבל האמת? האקאבי ורומני יעוררו מספיק שנאה וסלידה בין תת-קבוצות של הפחות-או-יותר-ימין שכל עוד הדמוקרטים לא מעמידים את קלינטון לבחירה, יש לאובאמה או אדוארדס סיכוי).
4 בינואר 2008 at 21:03
ליצור קואליציה מהאופוזיציה מאשר כשאתה בשילטון לא? אני מסכים שעדיף כל דמוקרטי על רפובליקני אבל לי יש חששות ממישהו שהדבר הכי טוב שהוא יודע לעשות זה לנאום.
4 בינואר 2008 at 21:23
…אחד שאינו יודע לדבר. או לקרוא.
יש לי שני ילדים, בגיל תשע ושש-עשרה. אחד הנזקים הגדולים של תקופת בוש הוא חוסר יכולת מוחלט לתת להם תקווה למשהו טוב יותר – כל מה שבוש עשה היה להחריב ולהחריב ולהחריב. עכשיו יש להם לפחות משהו לקוות אליו – ואולי דוגמה אישית של שירות ציבורי שלא למטרת רווח אישי (בשונה מהקלפטוקרטיה הנוכחית).
אובאמה מאפשר תקווה כזו. ואת זה הוא מאפשר כבר עכשיו, מבלי שכל המדינה תבחר בו. עם תקווה אפשר לפחות לעשות משהו.
4 בינואר 2008 at 21:56
תגידו, מתי באמת הפריימריז בניו-המפשייר? כל הפורטלים מדברים רבות אבל אף אחד לא נותן תאריכים.
ושונרא – אני יודע איך את מרגישה. אני מרגיש בדיוק את אותו הדבר בנוגע לישראל. כאילו זה חוק טבע דטרמינסטי, הכל כאן נגרר מטה, מטה, מטה.
5 בינואר 2008 at 0:48
רחביה, החבר שלך מקונטיקט – כריס דוד – פרש מהמרוץ. אחרי שהוא העביר את כל המשפחה שלו לאיווה ואחרי כל בילבולי המוח הוא הצליח להביא שניים וחצי קולות. מה שכן, הפרשנים כאן טוענים שהמירוץ שלו יכול להביא לו מקום בקבינט אם הדמוקרטים יבחרו.
5 בינואר 2008 at 2:03
…את ישראל עזבתי כבר
אבל אני חייבת להגיד, בארה"ב כבר ראינו (שוב ושוב) מהפכים וחזרה לאיזונים ובלמים. (וגם נפילות, שוב ושוב, מה שיותר מדכא). בישראל ראינו בעיקר הגליות ושריפות ונחלי דם.
הפריימריז בניו המפשייר יהיו בשמונה בינואר (יום ג' בשבוע הבא). יהיו עוד כמה אחריהן ואז, בחמישה בפברואר, יהיו פריימריז בעשרים וחמש מדינות. סופר-דופר טיוזדיי.
אני זוכה להצביע (בדואר; ביטלו במחוז שלי את הקלפיות) בתשעה בפברואר. (שבת? מסתבר).
כל הפרטים מהדף שלהלן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Democratic_Party_%28United_States%29_presidential_primaries%2C_2008
דקוטה הדרומית ומונטנה בוחרות רק ביוני, כשכבר לאף אחד לא אכפת מה הם יגידו.
לגבי דוד – הוא מביא איתו עוצמה ונאמנות. אני בטוחה שיהיה מי שידע לנצל את זה. אני מקווה שלטובה.
5 בינואר 2008 at 13:02
זה שמציג עצמו נוצרי, אך נשבע על הקוראן?
זה שפעמים רבות כ"כ בוחר שלא להחליט כאשר כל החלטה עלולה להישמע לא טוב בתקשורת?
5 בינואר 2008 at 23:19
את הטענות שלנו
אובאמה לא נשבע על הקוראן. זה חבר הקונגרס קית' אליסון, שהוא, מה לעשות, מוסלמי.
ואם את חושבת שהיה קל מבחינה תקשורתית לצאת נגד שמלחמה בעיראק בסוף 2002, אז את טועה.
6 בינואר 2008 at 20:32
ועתה רק נותר להתאונן: למה לא שמענו יותר על ג'ו ביידן, המרשים מבין המתמודדים. עכשיו הוא פרש, ונותר לנו רק להתענג על קטעים מיוטיוב.
7 בינואר 2008 at 0:39
מה, היציאה עם ההודים? נו, עשו מזה באמת הרבה יותר מדי. תראה אותו מדבר בסנאט על עיראק – הוא היחיד שמדיניות החוץ שלו היא לא "נצא מעיראק ויהיה טוב". הוא היחיד שאומר שלא תהיה בדור הנוכחי כנראה ממשלה עיראקית מאוחדת ודמוקרטית, ושצריך להפסיק לחלום באספמיה ולהתנהג בהתאם.
חוץ-מזה, תראה את התשובה שלו לשאלה על כוחה של תפילה בדיבייט של איי.בי.סי – הוא המועמד הכי נשיאותי מהחבורה, עם הכי הרבה גראוויטס
ומדברים הרבה על אובמה אבל אם אתה שואל אותי גם הכי כריזמטי.
7 בינואר 2008 at 8:40
זה מראה שאוהבים עותר את הגברים ולא אוהבים אישה כמנהיגה.
גם אתם מראים בתגובות שלכם שאתם לא אוהבים את הילארי,יש סיבה מיוחדת לדעתי היא דווקא מתאימה להיות נשיאה.
תפרגנו קצת לנשים.
7 בינואר 2008 at 13:53
בנאדם מאוס. אישית. היא סמכותנית, היא חשאית, היא מתנשאת, היא בכיס של יותר מדי אינטרסים מקובעים.
י”»ה»¶1542
used excavators10209
used Cranes2925
י“ח®”ו«ח‰‡1552
used cranes 6363
Comments are closed.
4 בינואר 2008 at 5:25
רק שהילרי לא תיתן נאום א-ל-דין הלילה.