הסיפור של הילארי עוד לא גמור
Posted 8 בינואר 2008
on:גם אם תנוצח היום בניו המפשייר, ועושה רושם שזה מה שהולך לקרות, הסיפור של מלכת הקרח עוד רחוק מגמור. למרות החשיבות התודעתית שבניצחונות באיווה ובניו המפשייר, זה עדיין שווה ליתרון זעיר בלבד במספר הצירים לוועידת המפלגה, בעוד שהילארי, לפחות כרגע, יכולה לסמוך על ניצחונות סוחפים במישיגן, ניו יורק, פלורידה וקליפורניה – כולן מדינות עתירות צירים.
כמובן שניצחון של אובאמה ייצור סחף לניצחון שלו בדרום קרוליינה, וכן הלאה וכן הלאה, והיתרון שלה בסקרים הלאומיים צנח מאד בעקבות איווה, אם כי היתרון שלה במדינות האמורות נותר פחות או יותר בעינו.
אובאמה שם בפריזר בינתיים את הדיבורים על נושאים של ממש, והוא רוכב על כנפי ההתלהבות המשיחית-משהו שמועמדותו מעוררת. ובניגוד למה שלא מעט טובים וחכמים סבורים, לא בכדי. הקטע עם אובאמה הוא שהאיש אינו מחויב לשום אג'נדה מקובעת הקיימת כרגע במפלגה הדמוקרטית. הוא אינו מחויב ל"ועידת הנבחרים השחורים" ולא לאגודה לקידום ה"צבעוניים", ולא לאיגודים, ולא למורים… וגם לא להארד קור של מתנגדי המלחמה. הוא עבד עם כל אחד ואחד מהגורמים הללו, אבל אף אחד מהם הוא לא בסיס הכוח שלו. כשיש מבוי סתום, והדברים שצריכים להיעשות לא נעשים בגלל שאנשים בעלי כוח לשנות כבולים בבריתות ובזהויות, אז אחד כזה מעורר תקווה הגיונית ביותר – אם מאמינים בכוונותיו, ואני בגדול, על פי הרקורד שלו, מאמין.
אצל הרפובליקאים, מק'קיין נמצא בלחץ. אמנם יש מומנטום חזק לטובתו, והוא צפוי לנצח בניו המפשייר, אבל אם לא ינצח אפשר להתחיל לכתוב חבצלת לקמפיין שלו. רומני חייב לסיים שני לא רחוק, אחרת הסחף ממנו יילך ויחמיר.
למי שתוהה – ממש עוד לא גמרנו עם ג'וליאני. הוא מראש ובמוצהר ויתר הן על איווה והן על ניו המפשייר, וסירב לנהל בהן קמפיין של ממש, או נגיד לבקר בהן. מתמטית, כמובן, יש הרבה הגיון בגישתו – גם אם לוקחים 100% הן באיווה והן בניו המפשייר, זה עדיין בובקעס בספירת הצירים הכללית. ולא לוקחים 100% ובדרך כלל גם לא 50%. אז ג'וליאני משקיע את זמנו בפלורידה, שם הוא מרבה כל-כך לבלות עד שהוא נראה כמו תנין, ובמדינות אחרות מרובות צירים, ובמדינות הסופר-דופר-אמא'שלו-וזוג נעליים-טיוזדיי.
האקבי? היה ברור שבמדינה כמו ניו המפשייר השטיק שלו לא משחק, אבל למרות שלא כל מדינה זה איווה, יש לא מעט מדינות שהן עוד יותר. הוא את זינוק הפתיחה שלו כבר נתן ויכול להרשות לעצמו הפסד הערב. כל תוצאה מעל רביעי תיטיב עמו מאד.
מי שיכול לצאת מרוויח מעבר לצפוי מהתוצאות היום בניו המפשייר הוא פרד תומפסון. מקום שלישי לא רחוק, או כמובן שני, ימצבו אותו כאלטרנטיבה לכל מי שלא ייחשב המוביל מחר בבוקר.
אתכם הסליחה על היעדר סיקור שוטף ומעמיק יותר. תקפני וירוס מעצבן.
10 Responses to "הסיפור של הילארי עוד לא גמור"

יש מצב, אבל קשה לי להאמין שהם יפרשו לפני סופר טיוזדיי. לאובאמה גם לא כדאי, למעשה. עדיף לו שהיא תמשיך להילחם עד כמה שיותר קרוב לוועידה.


עד כמה תהליכים דמוקרטיים יכולים להיות בעייתיים וכמה הבוחרים לא חכמים. משהו מהותי השתנה בחודשים האחרונים בנוגע להילארי או אובאמה? אובאמה צבר יותר ניסיון? זה רק עניין של שטיקים, ספינים, מיצוב וכו' ואין לזה שום דבר עם מי הם באמת.


אני מסכים אתך אם מדובר במישהו שלפני חודשיים הניף ממרפסת ביתו שלטי הילארי וכיום מחלק עלוני אובאמה בצומת, אבל רוב האנשים לא היו סגורים במאה אחוז לשום כיוון, אז יש סחף של החלטה.


אבל על סמך מה בדיוק? לא התקבל שום מידע חדש בחודשים האחרונים על אף אחד מהמועמדים (משהו שכל מי שמתעניין קצת בפוליטיקה ידע). התקבל בעיקר מידע מטעם או השמצות מהצד השני ואלו משפיעים מאוד.


ושוב, זה שלא התקבל מידע חדש לא אומר שלא היה יותר זמן לעבד את הישן.


ראיתי בזווית העין כותרת ראשית באחד הצהובונים הישראליים, שמדברת על זה שב"ירושלים" חוששים שאובאמה ייבחר לנשיאות. זהו, החלטתי בעד מי אני…


🙂


נחמד…


משחק בניו-המפשייר? בלי השטיק שלו וגדודי האוונגליסטים הוא מביא יותר מ-10%. לפני שנבין מה קורה נגלה שהאקבי הוא יותר מקוריוז.

Comments are closed.
8 בינואר 2008 at 22:20
וגם הסיקור הזה היה יותר מעניין ומפורט ממה שמקבלים בכלי התקשורת השונים (אולי מלבד ניצן הורוביץ בלונדון וקירשנבאום שפינת חדשות החוץ היא תענוג צרוף).
אגב, בידיעות-אחרונות (כן, אני יודע שזה לא עיתון שכדאי להסתמך עליו יותר מדי, אבל בכל זאת) היה כתוב היום שבמטה של הליארי שוקלים פרישה, וכבר מתחילים לחשוב על נאומים טובים למקרה כזה, שיאפשרו לגברת לצאת מהמירוץ בכבוד.