הנשיא של 9-11 הולך הביתה
Posted on: 30 בינואר 2008
ובכן, חלאת המין האנושי העונה לשם רודולף ג'וליאני קיבל בעיטת שפיץ עם מגף ישר לתוך הרקטום, והוא עכשיו צפוי להודיע על פרישה ולהצהיר על תמיכה במק'קיין, שניצח את פלורידה בחמש נקודות – 36% לעומת 31% לרומני. כעת יש הערכה שמק'קיין עשוי לגמור את הסיפור כבר בשבוע הבא, בצונאמי טיוסדיי, בו ייערכו בחירות מקדימות למועמדות הרפובליקאית ב-21 מדינות שונות, כולל ניו יורק וקליפורניה.
האסטרטגיה "המבריקה" שג'וליאני ניסה לנקוט בה, לא לטרוח בכלל עם המדינות המוקדמות ולהתחיל יש בפלורידה, התפוצצה לו בפנים משתי סיבות. קודם כל, כשאתה לא במשחק לא כותבים עליך, וכשלא כותבים עליך אנשים לא לגמרי מודעים לעובדה שאתה רץ. דבר שני, מסתבר שככל שג'וליאני כן שיחק את המשחק, ככה הוא הפסיד נקודות. לפני חצי שנה, כשכל מה שאנשים ידעו זה את השם והעובדה שהוא ב-11 בספטמבר לא עשה במכנסיים ולא המשיך לקרוא סיפורים לילדים, הוא הוביל חזק גם בארצי וגם בפלורידה. ככל שהוא התמודד בפלורידה וערך עצרות ודיבר ונתן לאנשים להכיר אותו, ככה התמיכה בו פחתה. הממממם.
בצד הדמוקרטי לא היתה התמודדות של ממש, יען כי רק הילארי טרחה לבקר במדינה ולהתמודד בה ברצינות כלשהי (אם כי, כמו שמתקן לי עמנואל, גם אובאמה וגם אדוארדס נכללו בקלפי, בניגוד למה שקרה במישיגן. אובאמה, למרות שלא הרים אצבע בפלורידה, קיבל 33%. אדוארדס לא היה פקטור). כל זה כי המפלגה הדמוקרטית הארצית שללה מפלורידה את הצירים שלה לוועידה הארצית, כעונש על כך שפלורידה הקדימה את הפריימריס שלה ללא רשות. כעת חלוקות הדעות אם בסוף המפלגה הארצית תתקפל, תרשה לצירים של פלורידה להשתתף ובכך בעצם תעניש את אובאמה ואת אדוארדס על שצייתו להחלטת הגופים הנבחרים.
בעוד שישה ימים יבוא הצונאמי והכל יהיה יותר ברור. יש מצב שמק'קיין כבר ינצח אחרי שתיגמר הספירה. כמובן שמדור מצוין וחינוכי זה מקווה שלא כך יהיה. אצל הדמוקרטים לא נראה לי שתהיה הכרעה גם בשבוע הבא, ויש מצב שאנחנו אכן הולכים לוועידה מתווכת, שם הדברים ייקבעו רק בוועידה עצמה, בעסקאות וחדרי חדרים, פוליטיקה אולד סקול שבה לאדוארדס תהיה השפעה רבה מכפי שיעור התמיכה הממשי בו.
ולסיום, היות שהקטר הדוהר של לפני שישה חודשים קרס לפני קו הסיום, אולי אפשר לסדר נראטיב דומה גם בסופרבול הבא עלינו לטובה? סתם, רעיון.
המשך יבוא.
עדכון – אדוארדס כנראה פורש. כך מודיע הוושינגטון פוסט בראש העמוד שלו. עם זאת, עדיין תישמר לו השפעה במקרה של ועידה מתווכת. נשאלת השאלה אם הוא יקרא לתומכיו לעבור לאובאמה. באשר לאל גור – תומכי אובאמה (כולל עבדכם) נחלצים בימים האחרונים בקמפיין אימייל שקורא לו לתמוך. בערב אציב את נוסח המכתב שכתבתי. אם אתם רוצים, תעתיקו ותשלחו. אם אתם רוצים לכתוב משהו מקורי, יותר עדיף 🙂
19 Responses to "הנשיא של 9-11 הולך הביתה"
30 בינואר 2008 at 15:04
"אצל הדמוקרטים לא נראה לי שתהיה הכרעה גם בשבוע הבא, ויש מצב שאנחנו אכן הולכים לוועידה מתווכת, שם הדברים ייקבעו רק בוועידה עצמה, בעסקאות וחדרי חדרים, פוליטיקה אולד סקול שבה לאדוארדס תהיה השפעה רבה מכפי שיעור התמיכה הממשי בו."
יש מצב להרחבה בעניין אותה "ועידה מתווכת", לטובת מי שלא מכיר את נבכי הפוליטיקה הפנים-מפלגתית?
30 בינואר 2008 at 16:00
זה לא הולך להיגמר בשבוע הבא. ראשית 50% מהמדינות מצביעות אחרי החמישי בפברואר. רומני יבזבז עוד כמה מיליונים מהירושה של ילדיו ויש סיכוי שגם לרפובליקנים תהיה ועידה מסדרת כמו של מפא"י 🙂
מה שיהיה מעניין בועידות המפלגתיות אלו המועמדים הנוספים שיכולים להצטרף – כמו למשל אל גור אצל הדמוקרטים, שמשום מה לא טרח להמליץ על אף מועמד
30 בינואר 2008 at 16:31
אליה מגיעים המתמודדים כלשאף אחד מהם עדיין אין את כמות הצירים הדרושה לניצחון (שזה יותר מחצי אם יש שניים, כמו שיש עכשיו שאדוארדס כנראה פורש, או יותר מ-40% שזה מספיק אם יש שלושה מתמודדים).
במצב כזה, אשכרה יש אקשן בוועידה עצמה, עם תמרונים ועסקאות ופוליטיקה אקטיבית, ולא סתם הפקה הוליוודית סכרינית עם בלונים.
עמנואל – זה אכן נחמד וגם צפוי, אבל הילארי בכל זאת ניצחה במסתבר בקרב כל קבוצה דמוגרפית חוץ משחורים.
רוגל – 48% מהצירים של הרפובליקאים ייקבעו בשבוע הבאה. יחד עם מה שכבר היה, זה יותר מחצי. אם מק'קיין לו'ח את ניו יורק וקליפורניה גם יחד, ולא מפסיד קשה מדי בשאר המדינות, זה די נגמר.
"אובאמה" – תודה מותק. גם אני אוהב אותך, ואת אומץ לבך כי רב…
30 בינואר 2008 at 17:23
וחצי זה כמעט אותו הדבר 🙂
אתה מניח שמקקיין ינצח בכולם ואני מניח שרומני כנראה יקח את הדרום וחלק גדול מהנציגים בקליפורניה (שיש לי שיטת בחירות מוזרה בפני עצמה). ההנחה שמקקיין מוביל, וימשיך להוביל ב 6 לפברואר, נכונה אבל זה עדיין לא אומר שיהיו לו יותר מ50 אחוז מהנציגים.
כהערת אגב – גם הנציגים שלכאורה כבר יש לו אינם דבר בטוח – הם צריכים להיות מוענקים בועידות בתוך המדינות – ובמשחקים הפוליטיים בכל מדינה יכולות להיות הפתעות.
30 בינואר 2008 at 18:38
הרקורד של גוליאני הוא ממש לא רק 9.11 אלא גם השינוי שהוא הוביל בניו יורק (בשיטות שאולי בגללן אתה קורא לו חלאת המין) ולפחות מהבחינה הזאת אני לא ממש רואה את היתרון בחוסר הרקורד של אובמה או של קלינטון.
30 בינואר 2008 at 18:58
גם הילרי בכלל לא ביקרה בפלורידה (על פי CNN) בגלל החלטת הדמוקרטים. דווקא הצביעו שם בצורה די משמעותית והתפלחות המצביעים (לבנים והיספנים להילרי ושחורים לאובאמה) לא מבשרת טובות לאובאמה שבוע הבא. אני דווקא חושב שגם אצל הדמוקרטים המצב יוכרע שבוע הבא לכאן או לכאן.
אתה באמת חושב שהמועמד יקבע רק באוגוסט? יש לך תקדים? אני מאוד בספק שזה אפשרי, כי זה יעמיד את המועמד הדמוקרטי בעמדת נחיתות בבחירות הכלליות כי ישארו לו רק חודשיים לקמפיין.
30 בינואר 2008 at 21:24
ידו של הדיקטטור הזה יודע מיהו ג'וליאני.
http://www.notes.co.il/moshik/38850.asp
תגובה 4 ,אזרח.
31 בינואר 2008 at 0:47
אמנם רבות נכתב על כמה נהדר ונפלא ובטוח בניו יורק, אבל יש רבים שחושבים שזה לא בזכות ג'וליאני – ובראשם מחברי הספר המצוין "פריקונומיקס", שנותנים ראיות כאילו שינוי דומה היה בערים גדולות נוספות בארה"ב באותה תקופה, בלי שג'וליאני יהיה שם ראש עיר.
גם אני חושב שאין לו הכישורים להיות נשיא, אבל לפחות הוא לא היה בין אלו שהרימו יד, כשבאחד העימותים המנחה שאל "מי כאן לא מאמין באבולוציה?"
אוי, הרפובליקנים האלה.
31 בינואר 2008 at 4:45
מתחיל לצוף כאן השם של בלומברג בתור מועמד עצמי פוטנציאלי. מעניין.
ג'ו ליברמן הודיע שבשום ואופן הוא לא ירוץ על טיקט יחד עם ג'ון מקיין במקרה וזה יבחר למועמד הרפובליקאים (למי שלא יודע, ההתיצבות של ליברמן העצמאי מאחורי מקיין היא שנתנה לקמפיין הגוסס של מקיין את הפוש הראשון). זה לא הסימן המובהק ביותר שבסופו של דבר הוא כן יהיה על הטיקט?
31 בינואר 2008 at 7:32
ג'וליאני האמיתי.לא זה מהספרים ויחסי הציבור.
לך ושאל את William J. Bratton,שיש לו יותר אשראי מג'וליאני לעבודה בניו-יורק ,מיהו ג'וליאני.
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/11/23/AR2007112301687.html
לך ושאל את אלה שעבדו איתו.כל עוד הם היו בצללים,אז זה היה בסדר מבחינת ג'וליאני.אבל כאשר הם התחילו לקבל תשומת לב תקשורתית,ג'וליאני נפנף אותם.
לך ושאל את השוטרים והכבאים של ניו יורק מיהו ג'וליאני.
http://nymag.com/daily/intel/2007/11/cop_union_honcho_takes_a_bite.html
http://blogs.wsj.com/washwire/2007/07/11/union-steps-up-campaign-against-giuliani/
http://www.rudy-urbanlegend.com/
חייתי בניו יורק שש שנים תחת הדיקטטורה של ג'וליאני.מה שג'וליאני עשה ,הוא פשוט דחף את טיפוסים השליליים ממרכז העיר,לקצוות של העיר.היכן שהם אינם נראים.הוא תיחם אותם לשכונות העוני.או החוצה ממרכז מנהטן,לכיוון השכונות העניות של הרלם,ברונקס,ברוקלין,וניו-ג'רזי.
כעת הבעיה אינה של אפ-טאוון,מיד-טאוון ודאוון-טאוון,אלא של האיזורים הרחוקים יותר.זה טוב לעסקים.זה טוב לתדמית.אבל הבעיה נשארה.
וכאן נכנסת הטענה שלך. בעקבות השיפור בכלכלת השירותים והפיננסים של ניו יורק במהלך החצי השני של שנות ה90 ,נוצרו הרבה עבודות פשוטות של שירותים , שבהם נקלטו רבים מהטיפוסים השליליים שהסתובבו בכבישי ניו יורק. (.הרבה מהטיפוסים השליליים היו גם נפלטי המוסדות הנפשיים שהופרטו במהלך השנים של שלטון רייגן) .
31 בינואר 2008 at 8:36
רואה שחורות: לגבי פריקונומיקס, ראה כאן:
http://arielrubinstein.tau.ac.il/articles/haaretz_071906.htm
31 בינואר 2008 at 13:38
לג'וליאני יש מניות מסוימות בשיפור בניו יורק בשנות ה-90, אבל הירידה בפשע החלה שנתיים תמימות לפניו, וגם השיפור הכלכלי לא קרה בזכותו, ולצד הדברים שהוא כן עשה טוב, הוא עשה הרבה יותר דברים איומים, כמו לעקר את הנשמה של העיר, להתיר כל רסן מעל הקלגסת ועוד.
ג'וליאני אדם מבחיל שמסלים כל מפגש לעימות וכל עימות להתנגשות אלימה. מדובר באדם שאשתו ואם ילדיו למדה שהוא עומד להגיש נגדה תביעה לגט מצפייה במסיבת עיתונאים שערך. מדובר באדם שמתנכל לכל מי שמבקר אותו – תוך שימוש לרעה בסמכות. אבל נעזוב, כבר פירטתי במדור מצוין וחינוכי זה את כל מגרעותיו של האפס. יאללה, שיילך האיש הקטן הזה למצוא לו מרפסת על חשבונו.
לגבי מק'קיין, רוגל – אני לא חושב שהוא ייקח את כל המדינות של יום שלישי הבא. ממש לא. אין לו סיכוי לקחת את כל הדרום או אפילו את רובו. אבל הוא ייקח את ניו יורק ואת קליפורניה, ואולי גם את אוהיו, וגם חלק מהמדינות האחרות, וביחד זה יהיה ניצחון.
אני לא חושב שהוא יסגור את הסיפור מתמטית אחרי יום שלישי, אבל אני חושב שהוא יפתח פער שרומני לא צפוי למחוק – במיוחד לא כשאת הצירים של האקבי הוא יקבל רק בחלום השביעי.
31 בינואר 2008 at 22:05
"אם מק'קיין לוקח את ניו יורק וקליפורניה גם יחד, ולא מפסיד קשה מדי בשאר המדינות, זה די נגמר."
אני מסכים לחלוטין ואף לוקח את רחוק יותר.
אתמול נקבע נשיאה החדש של ארצות הברית.
ג'וליאני ושוורצנגר הם חיזוק מכריע שיתן לו את ניצחון בניו יורק, ניו ג'רזי וקליפורניה.
הקרב על המפלגה הרפובליקאית הוכרע למעשה.
האם אתה באמת מאמין שאמריקה תבחר נשיא שחור חסר רקורד עשיר ומבריק במיוחד אל מול מועמד ימין-מרכז כמו מקיין?
האם אתה מאמין שאמריקה תבחר בנשיאה אישה שנושאת על גבה חטוטרת העונה לשם הילרי קלינטון על פני מועמד כמקיין?
כתבתי על כך גם אצלי. אתה מוזמן.
31 בינואר 2008 at 22:45
ב2004. הקרב יהיה צמוד כי אמריקה מחולקת. קשה לדעת מי ינצח ולא חשוב מי יהיה המועמד. מה שדי ברור זה שזו תהיה מערכה מאוד מלוכלכת.
1 בפברואר 2008 at 16:21
את מה שאתה אומר, אבל אני לא חושב שהניסיון הוא שיכשיל את אובאמה, ואני חושב שלמק'קיין תהיה בעיה מאד קשה לגרום לגרעין השמרני הקשה לתת תחת בשבילו, ובלי זה אין לו שטח.
אם בלומברג יקפוץ לזירה, כי יחליט שהוא יכול לנגוס מאובאמה בזכות עבודתו המופתית בניו יורק על פני אפס הניסיון הביצועי של אובאמה, אז מק'קיין במצב ממש טוב.
Comments are closed.
30 בינואר 2008 at 15:03
לפי מה שהבנתי, בניגוד למישיגן, בפלורידה דוקא השמות של אובאמה ואדוארדס כן הופיעו על פתרי ההצבעה. אבל הם כן הקפידו יותר על החרמת המדינה, בעוד הילרי קצת קרצה להם.
אבל בכל מקרה מה שחסידי אובאמה (ולא פחות, ואף יותר, שונאי הילרי) נאחזים בו זה הנתון ב-exit polls לפיו הילרי ניצחה בזכות מי שהצביע בהצבעה מוקדמת ומי שהקיבלו החלטה מזמן, אבל היא ואובאמה בתיקו בקרב מי שהחליטו רק בשלושת הימים האחרונים עבור מי להצביע. הטענה (שיש בה משהו, אבל היא גם קצת מוגזמת) היא שזה מעיד דוקא על התנופה של אובאמה.