טוב, גם הטקטיקה החדשה נכשלה כישלון חרוץ, ולכן אנחנו מכריזים בזאת על עוד טקטיקה חדשה: אני אכתוב כשאני אכתוב. איך?

 

אני מוכרח להודות שמאז שהתחלתי לעבוד בוואלה!, פחת הצורך שלי לשתף אתכם בחדשות מעניינות מהעולם באמצעות הבלוג הזה, היות שאני יכול לעשות זאת באמצעות הבמה הגדולה שלהם. דברים כמו זה, למשל. אבל כמובן שכאן אני יכול להיות יותר דעתני, כך שעדיין יש לו לבלוג את השימוש שלו, רק שתכיפות הכתיבה בו יורדת. אני מקווה שתסלחו לי.

 

אז ללא שהיות מיותרות, בואו נעבור לסיקור האירועים האחרונים שמצדיקים התייחסות:

 

1. שרון והשוטרים

שרון ביטח את עצמו יפה מפני כל חשד לרצון טוב מצד הקלגסת, כשירק להם בפנים וקרא להם בכיינים. למרות חיבתי הידועה לקלגסת, אני חייב לצדד בהם בעניין הזה. תקציב המשטרה בארץ הוא בדיחה, וכך גם משכורות השוטרים. שני אלה דורשים העלאה ניכרת אם יש כוונה רצינית להילחם בפשע המאורגן. אגב, נחשו מי היתה המפלגה היחידה שכללה את העלאת משכורות השוטרים במצעה? נכון ילדים – עלה ירוק! משום מה זה נשמט בעריכה שעשו למצע כשהעלו אותו לאתר החדש, אבל במצע שאני ערכתי זה היה.

 

2. זה הביטחון, טמבל

למזלו של בוש, סיסטאני מסכים לנשוך את הלשון ולהתפשר על בחירות בסוף השנה. אבל מה שמצחיק הוא ההתעקשות של כל הצדדים להעמיד פנים שבאמת מה שמעכב את עריכתן של בחירות זה חוק ורשימות בוחרים. את החוק אפשר היה להעביר במהירות אילו רצו, ובאשר לרשימות בחירות – עיראק של סדאם היתה מדינה סטליניסטית. שאף אחד לא יבלבל במוח שלא היה שם מרשם תושבים קפדני. אמנם, חלק מהרישומים בוודאי נבזזו לאחר כיבוש בגדד, כשכוחות הקואליציה דאגו לאבטח רק את בניין משרד הנפט ולא את שאר המשרדים, אבל זו לא הסיבה.

 

הסיבה, כמובן, היא ביטחון. כרגע כוחות הקואליציה, יחד עם הכוחות העיראקיים החדשים, אינם מצליחים לאבטח אפילו תחנות משטרה, אז כמובן שאין ביכולתם לאבטח קלפיות. לא ברור מה גורם למישהו להאמין שהמצב יהיה שונה בסוף 2004, אבל שיהיה. אין לי הרבה תקווה שמרחץ הדמים יוכל להימנע, (במיוחד לא לאור ההתעקשות הגוברת והמובנת של הכורדים על עצמאות) כך שכל דחייה היא נחמה פורתא.

 

3. אין כמו שמחה לאיד

בשעה טובה קיבלנו, איגוד מתעבי גברי לוי, קצת נחת. אמנם לא ייצא מזה שום דבר, כי ידאגו לקבוע שזו לא עבירה שיש עמה קלון, כך שהיצור ימשיך לשבת בהנהלת ההתאחדות. אבל כשמדובר בגברי, כל טיפת נחת יקרה מפז. עכשיו רק שחמי לא ירגיש צורך לשים את הפרשה מאחוריו, ויתבע את האפס. בארץ לא כל-כך פוסקים פיצויים על עגמת נפש, אבל תנסה, חמי, בשבילנו אם לא בשבילך.

 

4. בחירות בארה"ב

אז ניידר יצא אפס והצטרף. אני לא יודע אם זו חשיבה תקוותית (איך התחדיש?) אבל לא נראה לי שמעט הקולות שהוא יקבל הפעם ישנו את המצב. יהיה לו קשה אפילו להיות בקלפי בהרבה מדינות. לא נראה שאדוארדס יוכל להשיג את קרי או אפילו לדגדג אותו, ואם הוא לא יפרוש תוך שבועיים זה רק כדי למקסם את החשיפה שלו כחלק מבניית כוחו להתמודדויות עתידיות. מה שכן, הוא יצטרך להיזהר שלא להפוך לבדיחה. זה לא טוב לקריירה.

 

אגב קרי, הרפובליקאים משקיעים עכשיו הרבה מרץ בניסיון להציג את קרי כמי שבמהלך הקריירה שלו הרבה להצביע נגד תקציבי ביטחון. בסלייט מגזין התפרסם ניתוח המפריך את הטענות הללו. צ'ק איט אאוט.

 

זהו להפעם. אני מקווה שהמוזה תשוב ותבקר אותי בקרוב. עד אז, שיהיה לכולנו יום ירוק.