עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

טוב, החלטתי שלא יפה לתת לשנת 2011 להולדתו המשוערת של איזה ממזר מנצרת לעבור ללא תגובה, אז הנה לכם כמה פרפראות לסילבסטר:

קלטתם את ברק, איך עשה לציפי שלנו תרגיל? קודם היה את הסיפור עם המצרים, ואז, כדי שנבין שזה באמת הוא, הגיעה הכותרת ש"הסורים רוצים לדבר שלום – מעדיפים לעבוד מול ברק, כי הוא האיש החזק."  הממממם, מעניין איך זה קרה.

ואגב הריב המטופש עם המצרים – מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה בעצם אכפת לנו כמה חיילים מצרים פורשת לאורך ציר פילדלפי? אני מבין שבהסכם השלום יש הגבלות על פרישת חיילים בגבול, אבל רבאק. מה, אנחנו מפחדים שאם יהיו להם שם 2,000 חיילים במקום ה-750 שיש היום, אז הם יפלשו ויכבשו את הנגב המערבי? באמת. אם למישהו יש הסבר הגיוני, כולי אוזן, למה אני טרם שמעתי פירוש מניח את הדעת לסוגיה הזו – חוץ מהחשד שאולי אנחנו רוצים שהגבול מצרים-עזה יהיה פרוץ ושורץ מבריחים. אחרת על מה נתלונן?

עכשיו שנגמרה שביתת המורים, באמת שאין להם יותר תירוץ. יתכבדו ויעיפו את מנהיגם המושחת והלא-משיג-הרבה, רן ארז. אם לא, פעם הבאה שהם עולים על בריקדות באמת שלא תהיה אליהם סבלנות.

שמעתם על הכפיה האנטי-דתית ב"אהל שם"? לא נותנים ליהודים להתפלל בארץ ישרואל, יידן. גוועלד. יאללה. יש כמה בתי כנסת במרחק הליכה מאהל שם. המנהל הצהיר שהוא מוכן לתת ארכה בהפסקה למי שהולך להתפלל. די.

כנראה שלוויל סמית' יש הרבה כוח בהוליווד, כי עושה רושם שהנפיחה בקשר אליו והאמירה שלו על היטלר לא תפסה תאוצה – וטוב שכך. איזה קשקוש מטופש.

ולסיום – מלחמה! לא יודע אם שמתם לב, אבל ערוץ 10 מדברר את המלחמה המחודשת בסמי הפיצוציות. מסתבר שגם מה שלא בפקודת הסמים המסוכנים אסור, או משהו. במדינת הגמדים…

שנה טובה.

אחת הקלישאות – קלישאות מרוב שהן נכונות – שהולכות חזק עכשיו במשעולי הקמפיין, אומרת שמי שחי על הבלתי נמנע, ימות על הבלתי נמנע. זה אומר שאם היתרון שלךמבוסס בחלקו הגדול על ההילה של התפישה שהניצחון שלך הוא בלתי נמנע, אז ברגע שיתחיל להסתמן שאולי לא כזה בלתי נמנע – פוף!

זה קרה, לדוגמא, להווארד דין, שמיד אחרי שהפסיד באיווה ובניו המפשייר יצא ממנו כל האוויר, ופתאום קם לתחיה מר ג'ון קרי, שנאלץ כמה חודשים קודם למשכן את ביתו בשביל להמשיך בקמפיין, ומצא את עצמו לוקח את המועמדות וזוכה לנהל קמפיין מחורבן ולהפסיד את הנשיאות במו ידיו.

אוקצור, סקר חדש של הוושינגטון פוסט מציג את חביב המדור בראק אובאמה עם יתרון של ארבעה אחוזים – ממש על גבול טעות הדגימה – בקרב אלה שסביר שאשכרה יילכו לועידות ההצבעה (שיטת הבחירות המקדימות המיוחדת, המסובכת והמאד דמוקרטיה-ישירה שנהוגה במדינת התירס). אובאמה נתפס כעדיף בתחומי הכנות, החדשנות והתעוזה. הילארי כמובן עדין מובילה עליו בתחום הניסיון, אולם הנתונים מורים שהיתרון היחסי שלה בתחום זה על פני מועמדים אחרים מצטמק אף הוא. It's gettin' hot in here…

אם הילארי תפסיד באיווה, יגבר עליה הלחץ לקראת ניו המפשייר. הילארי לא ממש טובה בלאלתר בתנאי לחץ. אם היא תפסיד גם בניו המפשייר, יש מצב שכל המועמדות שלה תקרוס עוד לפני שהיא תספיק להגיע לניו יורק, שנחשבת בטוחה בכיס שלה.

ונחזיר בשלב זה את השידור בחזרה לדני דבורין באולפן שירים ופריימרים.

טוב, מקבץ זריז של אמריקנה, ולינקים לפוסטים קודמים שאתם בחוצפתכם לא הגבתם עליהם מספיק לטעמי:

פוקס מאתרגים את רודי?

כשהתברר לראשונה שברנרד קריק, חברו, שותפו ומפקד המשטרה של רודי ג'וליאני, חשוד בפלילים, אחת מני רבים שהתכוננו נפשית לעבור חקירה בנושא אדון קריק היתה אחת ג'ודית' ריגן, מו"לית בהוצאת הארפר-קולינד, השייכת לרופרט מרדוק, הבעלים של רשתות פוקס השונות (ולאחרונה גם של הוול סטריט ג'ורנל). ריגן פוטרה לאחרונה ממשרתה הנחשבת (בה הצליחה מאד מאד כלכלית) לאחר הפיאסקו של הראיון והספר "אם הייתי עושה את זה", שבו או.ג'יי. סימפסון הנאלח מסביר "איך היה מבצע את הרציחות של אשתו ומאהבה, אילו אכן ביצע אותן". היוזמה עוררה סערת בחילה, וריגן הועפה. כעת היא תובעת. במסגרת תביעתה דנן מספרת ריגן שמעסיקיה בארגון של מרדוק הורו לה להסתיר מידע ואף לשקר במקרה שתיחקר בפרשת קריק, וזאת כדי לא לפגוע בעתידו הפוליטי של…נכון, ילדים! רודולף ג'וליאני.

דווקא מתאימה לו

ואם כבר ברודי חמודי עסקינן, הבטחתי לכם סיפור על אשתו השלישית. את זה שהיא מזמינה במטוסים שני מושבים, אחד לה ואחד לתיק הלואי ויטון שלה, סיפרתי לכם? אז הנה סיפרתי. שרודי כבר הצהיר שאם ייבחר, היא תשתתף בישיבות קבינט, סיפרתי לכם? הנה סיפרתי. ומה שבטוח עוד לא סיפרתי, זה שכשהיתה צעירה יותר וקצת פחות מנותחת, עבדה הגברת ג'וליאני נומרו טריאו עבור חברה שייצרה איזה שהוא סוג של תרופה, לא ברור לי איזו. מה שכן ברור הוא שבמסגרת עבודתה נהגה הגברת להדגים את השפעות המוצר על כלבלבים חיים, שהיו מתים כתוצאה מהמוצר – לפעמים על הבמה ממש, ולפעמים רק מיד אחרי ההצגה. אז יש לנו עכשיו אחת שהרגה את האקס שלה בתור הגברת הראשונה, ואם רודי יהיה נשיא, תהיה לנו רוצחת כלבים. מה הלאה, מייקל ויק?

יד על הלב, לא מפגרים?

השערוריה בכוס שתן החדשה שמנסים לעורר נגד בראק אובאמה (מי אמר "פחד מעולם שחור" ולא קיבל?), היא ההאשמה הנוראית, המזוויעה, הבלתי נתפסת שהוא (ואני לא ממציא את זה) לא הניח את ידו על לוח לבו בעת הקראת "הצהרת האמונים".

אז קודם כל, מסתבר שהתמונה המרשיעה צולמה בעת השמעת ההמנון – טקס שלכבודו לא דורשת המסורת את הנחת היד על הלב. דבר שני – אלוהים אדירים שבשמיים ובארץ, איזה אנשים קרועים וחסרי חיים. מה שעצוב, כמובן, הוא שהחלאות שעומדות מאחורי החרא הזה אינן בריות נעדרות שכל. הן רק מסתמכות על כך שמספיק אחרים יהיו מטומטמי מוחין די הצורך כדי להתרשם מהדברים האלה ולהיכנע לטפטוף התת-מודע לפיו אובאמה הוא לא מספיק נאמן לארה"ב למה הוא מוסלמי, למד במדרסה ו(סאב טקסט אילם) רוצה למכור אותנו לטרוריסטים. אין לי כוח לחלוק חמצן עם כל-כך הרבה מטומטמים. הם נושמים מהפה וצורכים יותר ממה שדרוש להם.

לינקים:

מסתבר שכשאני מעלה שני פוסטים או יותר באותו יום, אחד לפחות נידון להפניית כתפכם הקרירה. אבל למקרה שבכל זאת יש לכם מה להגיד:

זה על הדביליזם הפולני של "הפגיעה במורשת אהוד מנור" בבנימינה.

זה על הברסלבים חולי הרוח, שבמקום לשלם חוב לגיטימי שהם חייבים, מבשלים לנו תקרית בינלאומית.

יוסי גורביץ בפוסט משסף ביותר על עליבותו של גל הירש.

חלאס לעת עתה. המשך, מן הסתם, בוא יבוא.

שלא תגידו שאני לא חושב עליכם (טוב, נו, ועל המוניטין שלי כסקופיונר העברי של האמריקנה). הדיבור החם כרגע בחוגי הברברת הפוליטית בארץ האפשרויות הוא שהילארי קלינטון מנהלת רומן עם העוזרת הבכירה שלה, אחת בשם הומא אבדין. זה התחיל בתור שמועה בווילג' וויס (העיתון ש"העיר" תמיד רצה להיות), אבל כעת טוען העיתונאי רון רוזנבאום שללוס אנג'לס טיימס יש כבר כתבה מוכנה, ערוכה ובדוקה, שממתינה רק להכרעה בקרב בכירי העיתון וההוצאה לאור באשר לסוגיות האתיות של פרסום פצצה כזו במהלך הקמפיין לנשיאות. יש גם אתרים אחרים שמפרסמים את השמועה, וטוענים לאישור ממקורות יודעי דבר.

עכשיו, לי קשה קצת להאמין שהאשה הממושמעת להפחיד הזו תלך ותיתן לאויבים שלה את הנשק האולטימטיבי כשהיא כל-כך קרובה למטרה. אני גם חושב שבהיעדר תמונה, כל סיפור כזה ינונף כלא יותר מעוד שמועות, שהרי המלים "הילארי" ו"לסבית" מוצמדות מאז הופיע קלינטון על הבמה הארצית לפני 16 שנה, ואולי גם הרבה לפני כן בארקנסו. אז עוד מישהו יגיד. הרי אף אחד שציטוט ממנו באמת ישכנע מישהו לא יגיב לרקורד בלי שהעיתון יוכיח לו שיש לו תמונה, ואם יש תמונה זה לא משנה מי יצוטט.

כמובן שהנקודה המהותית היא "אז מה, לעזאזל", אבל יש די והותר אנשים שלצערנו לא חושבים ככה. האמת שהילארי תוכל במקרה כזה להאשים בעיקר את עצמה, שכן היא ביססה חלק גדול מבניית הכוח הפוליטי שלה על תדמית של מי שבכל זאת הקריבה עבור והפגינה מחויבות כלפי התא המשפחתי ו"קדושת הנישואין". שוב – לי אישית זה משנה כקליפת השום, וחייבים לציין שאם זה נכון, אז יש לה טעם טוב בערך פי מיליון מזה של בעלה, ורק מצער שאם כבר מישהו גורם לגברת לגמור כמו שצריך, זה לא ניכר בהתנהגותה הפוליטית. אבל אני לא מייצג, ואם יש תמונה אז אפשר להתחיל לחשוב ברצינות על כבוד הנשיא בראק (או, שהאלה הטובה תשמור, רודי… אם כי מצביעים שיעזבו את הילארי במחאה על התנהגותה האישית יעדיף מן הסתם תחליף ראוי יותר מהבחינה הזו מרודי. אוי, יש לי פתית מידע משעשע \ מחריד על אשתו, אבל זה לפעם אחרת, יחד עם השטות החדשה של שונאי אובאמה. צ'ארו, קטעים איתנו, יש קוסם בסוף).

טוף, נפתח את הלקט של היום בעבודת העיתונות הטובה ביותר שנעשה במקומותינו בימים האחרונים – ההפרכה שביצע ערן ורד המשובח לקלטת הבלוף של האלמנט השלילי בפקיעין. 2000 שנה חיו יהודים בשלום בפקיעין, עד שמישהו החליט שהם לא עושים את זה בצורה מספיק גאה. המישהו האלה, "סוגשל מתנחבלים" (כמו שקראה להם יפה הגר צימרמן), לא מספיק להם לגור בארץ ישראל – הם חייבים לעשות את זה מלמעלה, ושכולם יידעו שהם אלה ששולטים בשטח.

עכשיו, מכיוון שהם גם יהודים ולא רק לאומנים, אז הם חייבים גם להתבכיין. "אויה, מתנכלים לנו, עושים לנו, שותים לנו". ואם אין הוכחה? נמציא אותה. אז הם שחררו קלטת של "עושים לנו פוגרום בבית" וערן ורד החליט למצוא בשבילכם את כל הפרטים הממש חשודים בקלטת הזו. למותר לציין שהתקשורת הממוסדת (YNET, במקרה זה, וגם אדוני המרקע ב-2 וב-10) אכלו את הלוקש בלי למצמץ.

עדכון (ראשון, 12:08): לא רק התשקורת אכלה ת'לוקש, אלא גם הקלגסת, שבכלל שחררה אותה בליווי ההצהרה ש"זה מוכיח שאנחנו לא אשמים". מיטב המוחות בתחום הפורנסי מסתובבים במחוז הצפוני, אה?

רוצים את הכישרון הזה בשירותכם?

ואם כבר ערן ורד – הנ"ל למד ממני את הפטנט והחליט ליידע את העם היושב באינטרנט שידיו ועיניו ונשמתו רבות הכישרון משוועות לעבודה, וכיסו צמא לפרנסה, אז אם יש לכם צורך בצלם וידאו, עורך וידאו, וובמאסטר, או משהו בסגנון – לכו על העז. לא תצטערו.

אותנטיות משוחזרת

ואם אנחנו בתקשורת מפגרת, אז ידיעה במעריב של יום חמישי הרגה אותי מצחוק: בעמוד 5 למטה היתה ידיעונת מאת רועי שרון על פלסטיני שנתפס במחסום באזור חברון, כשברשותו סכין, אקדח מאולתר ומכתב התאבדות המצהיר כי שוגר על ידי החמאס לפגוע בחיילים.

אז מה פה מצחיק? מה שמצחיק זה שהעורך במעריב כנראה החליט שהידיעה צריכה קצת לחלוחית, קצת פלפל, ולכן לא רק הביא את מכתב ההתאבדות כלשונו, עם המחיקות והכל – אלא גם עשה לו רפרודוקציה בכתב יד בעברית*! כי אחרת לא נבין שזה ממש מכתב התאבדות אותנטי. כמו שאומר אחינו אדי מרפי: I just think the shit is funny.

* ותודה לקורא יוסי גורביץ שהשתמש בשעה טובה בטיפ שהקראתי לו מ"מתוקה" שמול הסינמטק, בעודי משתנק מצחוק

————————————–

משפחת ברוש גאה להציג:

טוף, הנסיכה כרמל כבר בת חמישה ימים, אוכלת לא רע בכלל, נהיית יפה מיום ליום (טפו-טפו-טפו) ומכתיבה מטבע הדברים את הסדר בבית. אבל מה שהכי חשוב הוא שכעת יש לה גם שם משפחה – ברוש, שזה גם עץ ארצישראלי גאה, וגם ראשי תיבות של ברמן ושפאץ. אה, אה? זהו. מעתה אמרו: רחביה, נירית, קדם וכרמל – לבית ברוש.

קטע מצחיק מחזית איחוד הצאצאים: אני מדבר עם קדם על הילדה והוא אומר: "לכרמל קוראים אחות!" אני מוותר על להסביר את הכשל התחבירי, אומר לו שנכון ושואל "נכון היא חמודה?" והוא עונה. "כן! היא מאד חמודה! היא… קטנה!". כושר אבחנה מופלא לו למובן מאליו, לבכורי.  

ולפני שנמשיך בלקט – פוטוגראפים להמונים:

"רוצה נוחות, או זקפה לאומנית?"

טוב, ולאחר ששיבחנו והיללנו (בצדק) את בית החולים הלל יפה וכל העוסקים בו במלאכת הקודש, אנחנו קודם כל נמשיך בנימה אופטימית זו, ונציין לחיוב את הספרייה הקטנה שמחזיקים במחלקת היולדות, שלאמהות הטריות יהיה מה לקרוא בשעות המנוחה הקצרות שלהן. אחלה רעיון.

ועכשיו (ומה חשבתם?) לקיטורים: הביקורת אינה מכוונת כלפי אף אדם ספציפי, ובטח לא כלפי האחות הנחמדה לעילא שנכפה עליה לשאול את השאלה. האשמה היא במצב. איזו שאלה? ובכן, אחרי הלידה, כשגלגלו את אהובתי הגיבורה מחדר הלידה למחלקת היולדות, שאלה אותה האחות: "יש לי חדר עם שתי יהודיות, וחדר עם ערביה אחת, מה את מעדיפה?" שיהיה ברור – האחות עצמה היתה ערביה, ובעיקר כאב לי הלב שהיא נאלצת לשאול דבר כזה. ברור שאום קדם אמרה "אני מעדיפה איפה שיש יותר מקום ויותר שקט". והרי ברור לכם שהאם הטרייה הערביה שחלקה איתה את החדר היתה אשה מקסימה ביותר, שלא היא ולא אורחיה הסבו לאום קדם אפילו טיפה של חוסר נעימות. אני חוזר ואומר: 10% נישואי תערובת, ויהיה פה הרבה יותר סבבה בארץ האומללה הזו.

עוד התפתחות שפשוט אי אפשר היה לחזות

ואם מדברים על ארץ אומללה: אלכס פישמן מביא בידיעות, במוסף לשבת, את "בכירי צה"ל המודאגים מהתחזקות חמאס בגדה". במהלך כתבה ארוכה ומרתיחה זו, נמצאת גם הפנינה הבאה: "אנחנו פה רודפים אחרי מבוקשי הפת"ח ובינתיים החמאס שוכב בשקט ומתחזק". וואי, איך לא חשבו על זה קודם?

עושים להילארי שמיכה

טוב, בקמפיין בארה"ב העניינים קצת מתחממים, כשכל המתמודדים האחרים מבינים שהם חייבים לעצור את הקטר של הילארי, וזה אכן מה שהם ניסו לעשות בעימות האחרון, שהיה גרסה מנומסת למסדר שמיכה צה"לי ועסק בין השאר בפסיחה מביכה (אך לא טרמינלית) שלה על הסעיפים באשר לשאלה "האם להרשות למהגרים לא-חוקיים להוציא רשיון נהיגה".

אבל כרגע הנושא החם שמשמש את עויני הילארי (שגם הח"מ נמנה עליהם) הוא הסירוב שלה ושל ביל לשחרר ניירת שלה מתקופת נשיאותו של באבה ביל, השמורים בספרייה הנשיאותית שלו בליטל רוק (ספרייה שכבר זכתה לכינוי "פורט נוקס, ליטל רוק" – על שם אתר המטמון המבוצר של האוצר האמריקאי – בשל החשאיות היתרה הנהוגה בו). זה מזכיר לי קומיקס "דונסברי" מעולה משנות ה-90' של גארי טרודו – "שמאלן" שיודע לרדת רצח גם על מי שאמור להיות בצד "שלו" – שבו הנשיא קלינטון (שיוצג בקומיקס של טרודו על ידי וואפל, בשל נטייתו להתהפך בעמדותיו על כל נושא שבעולם) מתלונן בפני עוזריו על זה שג'רי פאלוול ואנשים הזויים כמותו מאשימים אותו (את קלינטון) בסחר בסמים, רצח ושאר השמצות. "מה נעשה?" דורש הנשיא מעוזריו. "אה…נתעלם מזה?" עונה העוזר. "באמת?", שואל קלינטון, "דווקא חשבתי על טיוח". תנו ת'ניירות, תנו לראות מה עשית שם ולמה. אני אישית לא בטוח בכלל שיש שם מי יודע מה חומר מרשיע. רק החשאיות הבהמית של המעצבנת הזו גורמת לה להתנהג כך.

אובאמה מצמצם, אבל לא מספיק

בסקרים: אובאמה שומר על מרחק סביר מהילארי (כשישה אחוזים) באיווה, שם ייערכו הבחירות המקדימות הראשונות בשיטת "ועידות מצביעים". הפריימריז כהלכתם הראשונים יתקיימו בניו המפשייר, ושם אובאמה אמנם מצמצם – אבל לכדי 20% הפרש. בדרום קרוליינה, מדינה שחורה מאד, הוא מפגר ביותר מ-16% (הנתונים באידבות שקלול ומעקב הסקרים של סלייט). אובאמה חייב מהפך באיווה כדי שיישאר לו שמץ סיכוי ליצור מומנטום למהפך בשאר המקומות.

אצל הרפובליקאים, מיט רומני במגמת עלייה, ג'וליאני בירידה קלה אבל עדיין מוביל ברוב הסקרים הארציים. רומני מוביל עליו באיווה ובניו המפשייר, אבל רודי מוביל בדרום קרוליינה ומוביל עליו כאמור בגדול בארצי – דבר שישתנה במהרה אם רומני ייקח כצפוי את איווה וניו המפשייר ויעשה עליו מהפך בדרום קרוליינה.

מה, הנשיא כפוף לחוק? איזה יופי!

מה עוד היה לנו? מועמדו של בוש לשר משפטים, מייקל מוקייסי, יאושר ככל הנראה, לאחר ששני סנאטורים דמוקרטים, צ'ארלס שומר מניו יורק ודיאן פיינסטיין מקליפורניה הודיעו שיצביעו בעדו. שומר מסר שקיבל את ההחלטה לאחר פגישה עם המועמד, שבה אמר מוקייסי שאם הקונגרס יעביר חוק האוסר ספציפית על שיטות חקירה כאלה ואחרות, יהיה הנשיא חייב לציית לחוק ושום פרשנות של סמכויות המפקד העליון לא תעזור לו. עוד אומר שומר שמוקייסי הבטיח שיתפטר במקרה שהנשיא יתעקש בכל זאת. שוין. אנחנו נעמיד פנים שזה מרגיע אותנו, שזה מבטל את השבועיים האחרונים שבהם סירב המועמד להגיד את הדברים הפשוטים האלה, ונסתום ת'אף עוד… 15 חודש.

ימנונים זה עם מפגר

ולסיום, במסגרת הפינה הפופולרית "כמה מפגרים יכולים בלוגרים ימנונים להיות". הבלוגר המעולה של סלון, גלן גרינוולד, פירסם במהלך השבוע האחרון התכתבויות שהיו לו עם איזה קולונל תמוה, רל"ש או משהו (קצין יח"צ, ושוב תודה לקורא יצ"ג) של הגנרל פטראוס (מפקד כוחות ארה"ב בעיראק), שהתחילה בהשתלחויות חסרות תקדים או סיבה של הקולונל בגרינוולד, ועברו להכחשות של הקולונל שזה הוא כתב, טענות מצידו שפרצו לו לחשבון האימייל וגנבו את זהותו הווירטואלית, וסירוב לשתף פעולה עם גרינוולד בהבהרת העניין. אוקצור, באחד הפוסטים פתח גרינוולד בלינק להתכתבות המלאה והבלתי ערוכה, עם המלים "ההתכתבות המלאה כאן" בתור לינק. זה לא הפריע לימנונים המפגרים להתייחס להמשך הפוסט, שבה הביא גרינוולד קטעים נבחרים מתוך ההתכתבות (תחת הכותרת "קטעים נבחרים מתוך…" גרינוולד עורך דין. הוא מקפיד על הדברים האלה), ואז להשוות אותם לחומר המלא (שכאמור, קיים ברשת רק בגלל שגרינוולד שם אותו שם ולינקק אליו) ולהאשים את גרינוולד בזיופים מרושעים והוצאת דברים מהקשרם. והאנשים האלה מנהלים לנו את החיים. את הפוסט של גרינוולד אפשר לקרוא כאן. את מה שיש לו לומר על מוקייסי כאן, וארכיב של החומר שלו מלפני החודש הנוכחי, שכולל את כל פרשת בוילאן, כאן. יש מצב שזה חומר למנויים בלבד, ואם כן אתכם הסליחה.

ובאמת לסיום – מה הקטע עם קולונלים ששמם מתחיל ב"בוי"? קודם היה לנו את הגנרל המעורער בנפשו בויקין (סליחה, לא קולונל, למרות שהיה מתאים לי להוריד אותו עד לטוראי), ועכשיו הבוילאן הזה. אולי זה קיצור של boy oh boy, is this guy fucked up or what?

יאללה, חלאס. שבוע טוב.

הקולונל במילואים דייויד האנט, ששירת בכוחות מיוחדים במשך הרבה שנים והיום מתפרנס כגנרל-של-כורסא קבוע ברשת פוקס, טוען שבאוגוסט השנה ידעה ארה"ב בדיוק איפה ומתי נמצא אוסאמה בן לאדן בשיירה שיצאה דרומה ממערות טורה בורה – ונמנעה מלשגר אותו ל-72 הבתולות שלו על טיל.

נשמע כמו טענה של חובבי קונספירציות מהשמאל ההזוי, רק שהקולונל הזה לא מתאים לפרופיל, וגם האכסניה לא  (לאכסניה מתאים לפרסם קונספירציות של הימין ההזוי דווקא). המממממם.

פוסט ארוך, מושקע, עם לינקים והמלצות ותמונות מעודכנות של היצורית הטרייה וחדשות מרעישות באשר לשפ המשפחה שהיא עתידה לשאת כל חייה ושאר תופינים ושיגועים – כבר כתוב ורק מחכה להפוגה מהבכי כדי להעלות. אולי על הבוקר.

טוף, כמו שהבטחתי, לאור זה שיש כאלה שמיימרים לזהות את האויב הגדול של הקדמה, החופש והנאורות דווקא באיסלאם (ולא בכל פונדמנטליזם דתי ובכל פילוסופיה אוטוריטרית שהיא), אני מכריז בזאת על "שבוע המודעות לקלריקל-פאשיזם היודיאו-נוצרי"

אז מאיפה להתחיל…?

ברחבי ארה"ב פועלים תאי טרוריסטים, שנוהגים להפציץ קליניקות של הפלות. הידוע מבין אלה הוא אחד אריק רוברט רודולף, שהורשע ב-2005 בסדרה של פיגועים נגד מרפאות לביצוע הפלות, בהם נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו כ-150.

ב-1984 נעצרו מספר חברים בארגון הטרור הנוצרי\ניאו נאצי (כן, אני יודע, הגיונית זה לא אמור לעבוד ביחד, אז מה) "המסדר" (The Order) לאחר שרצחו את שדר הרדיו היהודי אלאן ברג בדנבר, קולורדו. הם גם ביצעו פשעים ומעשי טרור אחרים.

באותה שנה, בארץ הקודש, נעצרו 29 מחברי "המחתרת היהודית", שביצעו במהלך ארבע השנים שלפני כן פיגועים שונים, בין השאר נגד ראשי ערים פלסטינים והן נגד סטודנטים אקראים במכללה האיסלאמית בחברון. המעצרים באו בעקבות סיכול תוכנית לפיגוע בחמישה אוטובים של פלסטינים. בעקבות המעצר (ופה מגיע הטרור הדתי המובהק) התברר שחלק מחברי הארגון התכוונו לפוצץ את מסגדי הר הבית כדי למנוע את הנסיגה מסיני ולהאיץ תהליך תיאולוגי-אסכאטולוגי של גאולה.

באוגנדה פועל "צבא השחרור של האל", המתיימר לפעול למען השלטת מדינה נוצרית בהתאם לעשרת הדיברות. האמצעים למטרה נעלה זו כוללים כריתת אפים, שפתיים, ואוזניים של אלפי אנשים ברחבי המדינה המוכה הזו, כדי להבהיר שעם נוצרים טובים לא מתעסקים.

ב-2001 נעצרו שני חברים ב"ליגה להגנה יהודית" מיסודו של הרב מאיר כהנא, בחשד שתכננו לפוצץ על יושביו את "מסגד המלך פאהד, בקאלבר סיטי, לוס אנג'לס. הקטע האירוני? מדובר במסגד שמשמש בעיקר פורשים מתנועת "אומת האיסלאם", שמאסו בתנועה זו בשל גזענותה. הליגה להגנה יהודית היתה מעורבת בשלל מעשי טרור אחרים, והקוראים מוזמנים לפרט לפי ידיעתם.

בהודו פועלת תנועת "חזית השחרור הלאומית של טריפורה", הפועלת להקמת מדינה נוצרית בחבל טריפורה. האמצעים להשגת המטרה הנעלה כוללים פיגועי טרור שהרגו מאות, טיהור אתני כמו גם המרת דת באיומי רובה.

בעיר פוסו שבאי סולאווזי, באינדונזיה, רצחו בשנת 2000 קיצונים נוצרים מאות מוסלמים מטעמי איבה דתית. לאחר ששלושה ממנהיגי התנועה נשפטו כדין והוצאו להורג, התנפל המון נוצרי על שני דייגים מוסלמים והרג אותם "כנקמה".

בפורים 1994 נכנס כהניסט מושבע בשם ברוך גלדשטיין, רופא במקצועו, ורצח 29 מתפללים במסגד שבמערת המכפלה בחברון. 150 נוספים נפצעו בטרם הוכרע גולדשטיין על ידי אחד המתפללים וחוסל בידי השורדים. קברו משמש אתר עלייה לרגל למאות ואולי אלפי יהודים, המעריצים את גולדשטיין על המעשה. יצוין שפיגועי ההתאבדות הראשונים של חמאס נגד אזרחים תוארו כנקמה על המעשה של גולדשטיין.

בארבעה בנובמבר, 1995, רצח סטודנט חרדי לאומני בשם יגאל עמיר את ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. בחקירתו אמר הרוצח במפורש שהיה מתקשה מאד להצדיק בפני עצמו את הרצח אילולי קיבל לכך אישור מפי רבנים.

במהלך 20 השנים האחרונות, בעוד מגיפת האיידס משתוללת ברחבי אפריקה, עסקו הכמרים של הכנסייה הקתולית, בהוראתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני (קרול וויטיווה) ושל ממשיכו, בנדיקטוס ה-16 (יוזף ראצינגר), בשכנועם של האפריקאים שקונדומים אינם מועילים כלל במניעת ההידבקות במחלה חשוכת המרפא, ובנוסף שהיא תוביל לזעמו הנורא של החבר הדמיוני יהוה. אין לדעת, כמובן, כמה נדבקו במחלה בעקבות המידע השגוי במודע הזה, וכמה מתו בעקבות זאת, אולם אומדן זהיר יגיע לעשרות אלפים לכל הפחות.

בבוסניה במהלך שנות ה-90' הרגו לאומנים סרבים, בשם זהותם האירופית-נוצרית, כ-300 אלף מוסלמים, ואנסו רבבות מוסלמיות.

בדרום ארה"ב פועלת כנסייה בשם "ווסטבורו בפטיסט", שמייסדה פרד פלפס ומאמיניו נוהגים להתפרץ להלוויות של חיילי צבא ארה"ב ולהודיע למשפחות שיקיריהן נהרגו על ידי האל משום שהם מגינים על אומה שמתירה הומוסקסואליות בקרבה.

בכלל, אף שאלימות נגד הומוסקסואלים מבוצעת גם ללא הקשר דתי (לזה צריך להיות רק בריון ששונא את האחר), הרי שאין למעשה שום פעילות פוליטית ממשית נגד זכויות הגאים שאינה מונעת מטעמים דתיים ועל ידי אנשים הסרים למרותם של מנהיגים דתיים וחבים להם את כוחם הפוליטי.

ברחבי ארה"ב, במיוחד בדרום אבל לא רק, מסרבים יותר ויותר רוקחים למלא מרשמים לגלולות נגד הריון, בטענה שהדבר נוגד את מצפונם. העובדה שלא ניתן לדעת אם אשה נוטלת את התרופות סתם כי היא רוצה להזדיין בלי להביא לעולם ילד שאינה מוכנה (עדיין או בכלל) לאחריות שבגידולו, להסדרת המחזור או למניעת הריון שיגרום למותה לא מעניינת אותם.

ברחבי ארה"ב (שוב, בעיקר בדרום) פועלים גופים רבי השפעה שמטרתם לאסור על לימוד תיאוריית האבולוציה בבתי הספר, או לפחות לחייב מורים להדגיש שהיא "רק תיאוריה" (אמירה שמעידה על חוסר כל הבנה במינוח המדעי) ולתת מעמד שווה ללימוד "בריאתנות", שזה בתרגום חופשי "בראשית ברא אלוהים".

ולסיום, סתם כדי להראות שאכן לא רק במונותאיזם פושה המחלה, ושבאמת "כל דת, לא משנה כמה נשגבת השראתה, מתדרדרת בסופו של דבר לכדי תירוץ לא' לחוש נעלה על ב', ותו לא" (זה שלי, אז נא לייחס בציטוט) – בסרי לנקה, הגורם שמתנגד יותר מכל לפשרה כלשהי עם המיעוט הבדלני הטמילי הוא… הנזירים הבודהיסטים המקומיים. גאוטמה בטח נורא גאה בהם.

טוב, השעה מאוחרת, ובחיי שהיו לי כבר פוסטים שנכתבו טוב יותר, אבל זו התחלה נאה. אתם מוזמנים לתקן, להעיר וכמובן להוסיף לרשימה (כי יש עוד הרבה). אם תוסיפו מספיק אני אלקט אותם מהתגובות ואעשה פוסט נוסף. רק שימו לב – המעשים צריכים להיות על רקע דתי מובהק. כך למשל התלבטתי אם לכלול את הזוועות הבוסניות, אבל האיבה המובהקת על רקע דתי הכריעה בעד. כך גם לא הבדלתי בין מעשי המחתרת היהודית נגד ראשי ערים ואפילו סטודנטים אקראים – מעשים שיכולים להיכנס תחת הכותרת "מאבק לאומי" לבין התוכנית לפוצץ את אל-אקצה, שהיא כל-כולה דתית באופיה.

כמו כן, המעשים צריכים להיות מ-30 השנים האחרונות, כי אם נדבר על ההיסטוריה, ועל הצלבנים, ועל הדם ברחובות ירושלים שכיסה את הקרסוליים, באמת שלא נגמור. רק במחלה קיימת ובועטת עסקינן.

דיווח קצרצר מהקמפיין:

כריס דוד, סנאטור מקונטיקט שאני תמיד ראיתי כפוליטיקאי פרווה לגמרי מאמצע הדרך וחבר של תאגידים, יצא סופר-ערכי כשהכריז על כוונתו לשים hold על הצעת חוק מחפירה – שמשום מה זוכה לתמיכתם של יותר מדי "דמוקרטים" – לתת לחברות התקשורת בארה"ב חסינות בדיעבד על כך שמסרו לממשל, ללא צו שופט, מידע על השיחות ושימוש האינטרנט של לקוחותיהם.

אז קודם כל, ברכות לדוד, שיוצא צדיק בסדום ומזנק היישר מהפינה לשיפוטכם למקום הראשון בסקר "רדיקל מקלדת" היוקרתי. דבר שני, בושה גדולה לשאר המועמדים שלא עשו את זה גם הם – ובמיוחד להילארי שבכלל לא מביעה עדיין התנגדות לחוק הביזיוני הזה.

אבל מי שיוצא חלאה במיוחד הוא מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, שמתכוון, לפי הדיווחים ב"רבעון הקונגרס" הבלתי מפלגתי, להתעלם בצעד די חסר תקדים מההולד של דוד (אני לא זוכר מקרה שמנהיג הרוב התעלם מהולד של חבר למפלגתו) ולהעלות את התועבה הזו בכל זאת. אף פעם לא אהבתי את השמרן הזה. כריס דוד הגיבור הודיע שיתעלם מהתעלמותו של ריד ויעשה פיליבאסטר.

ובאשר לאובאמה – עושה רושם שהוא די נואש ומתחיל לקפוץ על שטויות. ג'ון טאנר, ראש אגף "זכויות המצביע" במשרד המשפטים, דיבר דיבר באיזה פאנל על ההצעה השנויה במחלוקת לחייב אנשים להגיע לקלפי עם תעודה מזהה (למה זה שנוי במחלוקת? שריטות מטופשות של אמריקאים, אבל נעזוב זה). בין השאר הוא אמר, שעקב פערים בנגישות לשירותי רפואה, בני מיעוטים מאריכים חיים פחות מאשר לבנים. לכאורה, אמירה שלוחם למען זכויות מיעוטים צריך לברך עליה – זה נכון וחשוב להגיד את זה. אובאמה, מצידו, דורש לפטר את האיש (שאינו איזה מינוי ניאו-קונסרביטיבי כלבבו של אלברטו גונזאלס, אלא משפטן מוערך שעובד במחלקת זכויות המצביע כבר 30 שנה). לא לעניין בכלל, וזה עולה לאובאמה במקום הראשון בסקר "רדיקל מקלדת" המוערך והמשפיע.

אגב – סיכוייו של דוד, למרות הצהרת התמיכה הנחשקת של מדור מצוין וחינוכי זה, עומדים נכון לכרגע על אפס אחד עגול. אולם אם עמידתו האמיצה תזכה לכותרות הראויות, אולי "הגרעין הקשה" של הליברלים ישיב לו כגמולו ויהיה מעניין.

עד כאן מהחזית.

עדכון: לא לגמרי ברור, אבל אולי בכל זאת יש משהו ברוגזו של האובאמה (צליל של נפילת אסימון כאן). קריאה מסוימת של דבריו של טאנר דנן (כאן) ניתנים לפירוש כאילו הוא אומר "אתם טוענים שחוק התעודה המזהה פוגע בקשישים? ובכן, אין עם זה בעיה לגבי מיעוטים כי הם בלאו הכי לא מגיעים לזקנה". המממממם.

השבוע מצאו, כמו שנהגו כאן להגיד לפני שלמדנו להעמיד פני מתביישים, חמישה ילדים פלסטינים את מותם מירי כוחותינו. ביקשה תנועת גוש שלום (שאני לא תמיד מסכים עם עמדותיה)לפרסם מודעת אבל על מותם. נוסח המודעה היה מתון ולא אמר שום דבר שבצה,ל לא מודים בו – "שחייהם הצעירים נגדעו מירי כוחות צה"ל". לא נרצחו, לא בזדון. נגדעו מירי. אידיוט אחרונות סירב לפרסם את המודעה הזו בתשלום בטענה… לא ברור בעצם מה היתה הטענה, מלמלו משוהו שהיועץ המשפטי שלהם לא מרשה – אפילו אם זו האמת הפשוטה שגם מירי רגב אינה מכחישה. וזה, חברות וחברים, כלי התקשורת החזק והמשפיע במדינה. אשרינו.

אה, ועוד קטנה על הסמרטוטון של המדינה – בכפולה של אלכס פישמן על המצב העצוב בעיראק (במוסף לשבת), מופיעה התייחסות ל"ראש ממשלת עיראק, ריאד מליכי". אולי יש מישהו שקורא למר מליכי "ריאד", אבל אמא שלו קוראת לו נורי. מילא אם הטעות הזו היתה מופיעה רק בטקסט, אבל היא מופיעה גם ב"ליד" (ציטוט מתוך הטקסט המופיע במובלט). חבר'ה ידענים עורכים את הסמרטוטון, כנראה. שוין.

הוא כבר לא רוצח כלבים. הוא מצא את ישו

השבוע נפטרנו משתי דמויות מגעילות בדרכן שלהן – מייקל ויק ואלברטו גונזאלס. מייקל ויק, שהודה במעורבות בקרבות כלבים וברציחת כלבים שלא התאימו לעיסוק הנתעב, יישלח ככל הנראה לכלא לתקופה שבין שנה ל-18 חודש, והוא ככבר איבד עשרות מיליונים בהכנסת הווה ועתיד (חסויות, שכר מקבוצת אטלנטה פאלקונס, והחלק ממענק החתימה שלו שהוא עוד לא הרוויח). כבר מתעוררת תנועה להכין את הקרקע לשובו לליגה ברגע שייצא מהכלא (הוא כמובן כבר "גילה את ישו". שמישהו יעביר לי שקית הקאה). אני את שלי כבר אמרתי – עשר שנים. חמש מינימום. אחרי תקופה כזו הוא יוכל להיות "בנאדם אחר". רצוי אחרי תקופה לא קצרה של התנדבות למען חיות.

אה, ומנסים למכור לי שנוהגים בו נורא בחומרה יחסית ל"עבריין חדש". המונח באינגלזית הוא First Time Offender. עד כמה שאני מבין את כוונת המחוקק, הכוונה בסעיף הקולא הזה התייחס לאנשים שאשכרה עשו רק פעם אחת את העבירה (נגיד התפתה פעם ראשונה להשתתף בפריצה). לא אנשים שלפי הודאתם הובילו את ביצועו של פשע, באופן שהמונח קנוניה מתאים לו, לאורך תקופה ממושכת ור נתפסו עכשיו לראשונה. לפי ההגיון הזה, הפעם הראשונה שאתה תופס דון מהמאפיה אתה אמור להיות עדין איתו…

הזבל הלך, האם הניקוי יתחיל?

וממגעיל למשנהו, החשוב בהרבה בסיכומו של דבר, השבוע הודיע שר המשפטים של בוש, אלברטו גונזאלס, על התפטרותו בשעה טובה, מוצלחת ובעיקר מאוחרת מדי. האיש, שאפילו פרידמן הוא שר משפטים מעולה לעומתו, פשוט השפיל את שלטון החוק בעבריינותו, וייקח לא מעט זמן לשקם את משרד המשפטים אחרי ההרס והפוליטיזציה שהשאיר גונזאלס, האיש שחתום על "מזכרי הטרור", האיש ששיקר באשר למעורבותו בפיטוריפ פוליטיים, האיש שניסה לכפות על שכיב מרע להפר את החוק. מאד חבל גם שההיספאני הראשון בתפקיד זה היה כל-כך גרוע.

אז מי יחליף אותו? בוש שלח מסרים לפיהם הוא אינו מתכוון לעקוף את הקונגרס באמצעות "מינוי פגרה". במקום זה הוא כנראה יעקוף את הקונגרס על ידי "מינוי זמני" שיימשך בערך עד ינואר 2009. כי להעלות מועמד שהוא אשכרה ירצה ולתת לסנאט הדמוקרטי לפרק אותו לגורמים לא מי יודע מה בא לו.

המעומדים די עצובים, כולל המוביל נכון לכרגע – השר לביטחון פנים לשעבר מייקל צ'רטוף, שידו רב לו במחדל קטרינה. יש עוד כמה מועמדים, והדבר היחיד שיש לזכותם הוא שהם לא אלברטו גונזאלס.

מפלגה בלי עתיד חוברת לאחת בלי מהות

ונישאר בזירת המגעילים: הגמד נטול הפלולה מגשים חלום ישן של רבים מאיתנו ומפרק את מפלגת האבודה. הרעיון, אם אני מבין נכון, הוא להתאחד עם "קדימה העשירה". מפלגה בלי עתיד חוברת לאחת בלי עבר ובלי מהות. זה יפה. צריך מפץ גדול אמיתי. צריכה להופיעה תנועה פוליטית גדולה וחדשה לגמרי שתזרוק הרבה מאד מההסכמים וההבנות הישנים לפח בלי להניד עפעף. אותם שחקנים ישנים, שרק משתעשעים בכיסאות מוזיקליים ובשמות חדשים לעלי התאנה שלהם, לא יעשו את זה.

לא עניין של הומו, עניין של איכסה

השבוע ראיתי את גדי טאוב בטלוויזיה, מדבר על פרשת לארי קרייג. קרייג הוא הפוליטיקאי הרפובליקני האחרון שמסתבך בסתירה המהותית שבין הרטוריקה הפוליטית\דתית שלו ("הומואים זה פויה") לבין נטיותיו המיניות האישיות (זין זה טעים, במיוחד בשירותים). עכשיו, יש ספק מסוים לגבי ההתנהלות של השוטר שעצר את קרייג (בשירותים של איזה שדה תעופה, אם הבנתי נכון). אבל טאוב הציג את זה כאילו ברור לגמרי שנטפלים פה לבנאדם רק בגלל שהוא הומו ושהוא לא עשה שום דבר רע. ובכן, לא מדויק. לפי דו"ח המעצר, השוטר טוען שקרייג הציץ לו לתוך תא השירותים שוב ושוב במשך כשלוש דקות. זו, חברים, פגיעה חמורה למדי בפרטיות.

תבונה חוצנית

ולסיום, האם גם אתם, חברים, תהיתם פעם אם הד.נ.א. שלכם ושל שמעון פרס בהכרח דומה? חדלו לכם מתהות, כי לשוקי גלילי יש הסבר (ישן, אבל אני ראיתי רק עכשיו) – זה לא נדמה לכם, הוא באמת חיזר.

זהו, לעת עתה.

אז מה, חיים רמון עבריין גרוע יותר ממשה קצב? זו, גבירותיי ורבותי, המשמעות הבלתי נמנעת מנוסח עסקת הטיעון, כפי שהוצגה עד כה באמצעי התקשורת. אפשר לזיין את המוח עד מחר על כמה זה משפיל עבור הנשיא היוצא (תצא כבר, תולעת) להודות אפילו במעשים מגונים, ולהיות עבריין מין מורשע, וכו' וכו' וכו'. שורה תחתונה: נגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס. מה שלא נגזר עליו זה מאסר בפועל – אפילו לא כזה שהומר באיסוף חרא של סוסים בחווה הטיפולית. או שיש משמעות לדברים הללו, או שלא. אם יש להם, המשמעות היחידה היא שמדינת ישראל חושבת שמה שהורשע בו חיים רמון (מעשה בודד, אפילו אם נסיבותיו כה ברורות וחדות כמו שהעמידו פנים שופט(ות)יו) גרוע יותר מכתב האישום – אפילו לאחר ריכוך – של קצב, שמעיד על תבנית חוזרת ונשנית, על מעשים רבים עם יותר ממתלוננת אחת.
 
האמירה הזו, הסטנדרט הזה, אינם יכולים לעמוד. האמירה הזו פירושה שלמעלה הוא למטה, שחור הוא לבן, מלחמה היא שלום ואמת היא שקר – הכל כפי גחמת בעל השררה. רוצה ראש מערכת התביעה? ירדוף אותך בחימה על מעשה בודד ומעורפל ולא יציע לך כלל מוצא מהסבך, ואז יככב בכתבות מחמיאות בעיתונים על איך שהוא הוכיח שהוא יכול לקחת תיק גבולי לניצחון. רוצה? קודם יצהיר קבל עם ועולם שאתה לא נישקת בטעות, אלא אנסת, לא פעם אחת אלא הרבה, לא אשה אחת אלא כמה – ואחרי כל זה יציע לך עסקה שמוציאה אותך פחות פושע מההוא עם הנשיקה.
 
מזוז מדבר על האינטרס הממלכתי, שלא ידברו בעולם על נשיא ישראל האנס. יופי, עכשיו ידברו על נשיא ישראל האנס שיוצא עם מכה על כף היד בגלל המערכת המושחתת. שיחקת אותה, מנחם.
 
בפרשת רמון דובר גבוהה גבוהה על כך שפסק הדין המחמיר הוא מסר על כמה שלא כדאי להכפיש את המתלוננת במשפטי תקיפה מינית. אבל לשלוח את האנשים שלך לספר בעיתונים שהיא זונה, פשוטו כמשמעו, זה בסדר. יופי מנחם.
 
או שמשה קצב הוא אנס, ואז היה על מנחם מזוז להעמיד אותו לדין על כך, או שאינו אנס, ואז מנחם מזוז אשם בהוצאת דיבה בקנה מידה מטורף ובמחדל מקצועי שפשוט קשה לתפוש. הרי גם הוא עצמו לא טוען שבא לידיעתו מידע חדש, שהעמיד באור חדש את טיוטת כתב האישום. אז מה? קצב לא היה נשיא כשפרסמת טיוטת כתב אישום? כל שיקולי האינטרס הממלכתי לא היו קיימים אז?  או במלים אחרות – בכמה קנו אותך, מנחם? סתם, שנדע למקרה שנצטרך גם.
 
לכן אני מצהיר בזאת, בתוקף סמכותי החלה עליי בלבד ועל כל מי שרוצה להשתכנע מעמדתי, שהחל מרגע זה אין למר מנחם מזוז כל סמכות ותוקף כאוכף חוק במדינת ישראל. אני קורא לאזרחי ישראל לפתוח במרי אזרחי לא אלים נגד כל – כולל כל – רשויות אכיפת החוק במדינה עד שהעומד בראשם יקום ויתפטר על מחדליו. 

 
חקור אותי יובל – כרגע קראתי למרד. 
 

ולעניינים נוספים

יודעים מי זה שוקי ויטה? שוקי ויטה היה פקיד השומה של גוש דן. זה אומר שהוא עמד בראש מערכת מס ההכנסה של גוש דן, וככזה קבע להרבה מאד אנשים – גם עניים וגם עשירים – כמה הם ישלמו למס הכנסה. לפני כשנתיים הושעה שוקי ויטה מתפקידו בשל חשד ששומות שהוא קבע לשלושה אנשים די ידועים בישראל – ארקדי גאידמק, לב לבייב, ולהבדיל זאב רוזנשטיין – נמוכות באופן חשוד.

טוב, ויטה שלנו מושעה, ומושעה, ומושעה, וכבר שנתיים שהוא מושעה, לא יכול להמשיך בחייו, לא יכול לעבוד בשום מקום, לא מקבל את היום שלו בבית המשפט. לאחרונה נשבר לו והוא פנה למדינה באולטימטום: לבטל את השעייתו ולהחזירו מיד לעבודה. זה כשלעצמו לא נורא מעניין. מעניין מה שטוען ויטה. קודם כל הוא טוען שמתנהלים נגדו בצורה לא תקינה. לראיה הוא מצביע על הטלת חיסיון גורף על כל חומר החקירה – דבר שמונע ממנו להתגונן. מה זה, שואל ויטה בצדק, סודות ביטחוניים? אבל מה שהכי מעניין במה שאומר ויטה זה הדבר הבא:

כל שלושת השומות שבעטיין אני חשוד – גאידמק, לבייב ורוזנשטיין – שלושתן כאחת קיבלו את אישורן של פרקליטת מחוז תל אביב דאז, רות דוד, ושל פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל.

הממממם. אז בנאדם מושעה ומושמץ כבר שנתיים בשל משהו כל-כך חמור, עד שעדנה ארבל אישרה אותו. וארבל מה? בבית המשפט העליון, תודה. ולמה זה נדון רק אצל יואב יצחק ולא באתרים טיפה יותר נפוצים? המממממם.

טוב, לסיום קחו שני לינקים מבית היוצר של ערן ורד. למעשה רק אחד הוא פרי עמלו, אבל הוא מצחיק לאללה. השני לא מצחיק בכלל, אבל חשוב כל-כך והגיע לעיניי דרך אתרו של ערן, עד שגם אותו אני מגיש לכם במקבץ שלו.

שיחות לילה במונית שירות (או "אני צודק ואני כל החיים שלי צודק!")

כך משמרים את האיבה ומטביעים את התקווה בחרא

ובבניין זיון ננוחם.