עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

המאבק נגד תועבת הביומטרי לא תם, ויש לשים לב במיוחד השבוע, כי ייתכן שהנבלות ידחפו לנו הצבעה על זה בפגרה יחד עם ההצבעה של ביבי על תועבת המחמד הפרטית שלו – מכירת החיסול של אדמות המדינה במסווה "רפורמה במנהל מקרקעי ישראל".

המנהל מסואב, אבל אפשר רפורמה בלי למכור את רוב אדמות המדינה – ותזכרו ש"אדמות המדינה" (אם מכלילים בזה את שטחי קק"ל) זה 98% מכלל אדמות המדינה. בלי קק"ל זה בערך 85%. אפשר גם להפשיר חלק מאדמות המדינה למכירה פרטית. חלק. קטן יחסית. ככה שרוב מוחלט של אדמות המדינה יישאר לא רכוש של העשירים, אלא "רכוש" של כולנו. רכוש שהוא לא רכוש של אף אחד. לא לצמיתות, בכל אופן. דבר יפה יש בתורה, משהו שגם חילונים יכולים להתחבר אליו. למה לא לשמור על זה?

(גרררררר. האמבד לא עובד. קבלו לינק. אגב, אני עובר בשבועות הקרובים לבלוגייה חדשה. פרטים בקרוב).

והארץ לא תימכר לצמיתֻת (דווקא יש קֻבוּץ במקלדת! ותודה לפלמינגו).

להתקשר לח"כים ולהבהיר להם שאנחנו נזכור טוב-טוב מי הצביע בעד החרפה הגסה הזו. רוצים רגש לאומי? רוצים לדבר על בגידה? למכור בצורה הזו את האדמות של כולנו זו בגידה. לא בגידה במושג ערטילאי של "לאום", אלא בגידה מוחשית באנשים המרכיבים את הלאום. אחד-אחד וכולם כאחד. זה נכסי הכלל. הקדש. של כוווווולם. (אתה, שמה, באקירוב, עם הדיבורים על הסכמים קואליציוניים. אם אתה חולם על עוד קדנציה, דיר בלאק).

יאללה מצור.

בוקר רע. אמש הכניעה הבריונות את חופש הביטוי ברשת. מילא שבני הזוג מאיר ורותי שטרית הצליחו באיומיהם חסרי השחר על תביעת דיבה לגרום לגל מור להוריד את הפוסט של אפי פוקס, כעת הם גם גרמו לו, לצד הורדת הפוסט, להעלות את תגובתם בצירוף כל מיני מלות שפל רוח שלו עצמו. גם מצנזרים וגם דורשים זכות תגובה על מה שצונזר. ענק.

אז אני לא במשחק הזה. הנה מניפסט 10 הנקודות של מאיר שטרית בתגובה לפוסט המופתי ההוא – עם הערות שלי על הנקודות שלו במשולב.

1) "מאיר שטרית אינו מכיר כלל את חברת OTI ולא את תחום עיסוקה או את מנהליה."

ובכל זאת כבר פעם שנייה דוחף התקשרות חוזית איתם במיליוני שקלים, גם נוכח השגות חמורות על כשרות העסקה וכשירות החברה לעמוד בחלקה בהסכם – למרות כל אלה, מעולם לא התעוררה סקרנותו בנדון…מוזר כשלעצמו. האם הגברת מוחה מדי?

2) מאיר שטרית לא כיהן כשר התחבורה בעת אישור המכרז לחברת OTI כפי שנאמר בכתבה.

הוא כבר לא כיהן כשהעסקה נחתמה בפועל, עם דיו על נייר. זה קרה איזה חודש אחרי שהוא החליף תפקידים בעקבות הבחירות. הוא כן כיהן כשר התחבורה במשך שנתיים ברציפות לפני כן – כלומר במשך כל תקופת העבודה על המכרז ההוא. מי שרוצה להאמין שבגלל שזו לא החתימה שלו על ההסכם הוא לא היה מעורב ולא הכיר אף אחד… שיאמין.

3) מאיר שטרית לא נפגש עמם בשום הזדמנות לפני הדיון בוועדה.

זכותו לומר, ונכון לכרגע אין לנו הוכחה חותכת שאין הדבר כך. רשמנו לפנינו, תוך ציון העובדה שאין צורך בפגישה פנים אל פנים כדי להגיע לסיכומים והבנות.

4) ההיכרות הראשונית איתם הייתה בהופעתם בדיון הועדה על פי בקשתם – ניתנה להם זכות דיבור כמו לכל מי שחפץ להופיע בנושא.

האמנם? כמו לצלם שגורש מישיבת הוועדה? ומה היתה מטרתם הופעתם? הרי ההופעה נערכה לאחר ההצבעה. לא היה לה ערך דמוקרטי. אז למה זה היה טוב? ההסבר מחשיד עוד יותר מן האירוע, לטעמי.

5) על חברותם בקדימה נודע למאיר שטרית בפעם הראשונה מהכתבה הפוגעת שלכם.

"על חברותם בקדימה"? של מי? מה, כל התאגיד הזה חבר בקדימה? מאיר שטרית לא הכיר לפני כן את סיון יחיאלי? לא ידע במה הוא עוסק? וואלה, כישרון מופלא לבורות סלקטיבית יש לו, למאיר.

6) הרמז על הליך ציבורי לא תקין הינו אמירה חמורה ביותר אשר מחייבת בדיקה יסודית וחרדת קודש בטרם פרסומה.

לא, היא לא. מוטב שעיתונאי יפרסם תהייה – המנוסחת כתהייה ולא כקביעה, כמו במקרה דנן –  על אי כשרות שאינה נכונה ושאפשר להזים אותה, מאשר שיפחד להעלותה על דל שפתיו ("חרדת קודש") ובכך יאפשר את השחיתות. בסעיף הזה באה לידי ביטוי השגיאה התפישתית התהומית של בני הזוג שטרית בנוגע לחופש הביטוי. מותר לשאול, ומותר לטעות, ונבחר ציבור צריך פשוט לחיות עם זה. מאיר שטרית, עם כל הכבוד, רחוק מאד מלהיות הפוליטיקאי הראשון שזירז עסקה בכספי ציבור וזכה שיתהו למה בדיוק עשה זאת. ככה זה עובד ומי שלא יכול עם החום שיזדיין מהמטבח.

7) הרמיזה שזהו "חומר נפץ" מטרתו לנטוע בלב הקורא תחושה של שותפות בחשיפת "מעשה נבלה" ועצם השימוש בביטוי זה הינו קשה ביותר ובעל השלכות מרחיקות לכת.

החיים נורא קשים. בעיתונות הממוסדת עושים את זה כל הזמן. נראה אותך מתבריין על נוני מוזס. העובדה היא שהעובדות, כפי שהובאו בפוסט, לא הובאו בשום מקום לפני כן, ועובדה שמישהו מאד נדלק מכל הסיפור של פרסום באיזה בלוג עם כמה אלפי צפיות ביום, מיהר לאיים וגם "להסביר".

8. דרכו של מאיר שטרית בהליכי חקיקה ובהתנהלותו בכלל הינה באופן נמרץ – כך היה וכך יהיה. כך נהג השבוע בעת חסימת חוק הקרקעות של הממשלה, וכך נהג אף בדיון בוועדה בנושא החוק הביומטרי. כל ייחוס של כוונות פסולות מאחורי פעילות חרוצה של נבחר ציבור הינה בבחינת צביעות – הרי כשחברי כנסת יהיו עצלים גם אז יבואו אליהם בטענות, ובצדק.

אז תקרא לנו צבועים. אין לנו שום בעיה עם זה ולא נתבע אותך על הוצאת דיבה. להעביר סעיפים שלמים של חוק בתור מצביע יחיד בוועדה, להתעקש על עבודה מול חברה שנפסלת חזור ופסול מהשתתפות במכרזים בארה"ב, לסרב לבדוק חלופות ולשקר במצח נחושה לגבי הסכנות – זה לא "נמרץ". זה "אחוז דיבוק", וזכותנו בתור המעסיקים שלך (למקרה ששכחת, זו מהות היחסים בינינו. אנחנו משלמים לך, אתה עובד אצלנו) – זכותנו לשאול מה בדיוק מקור הדיבוק הזה.

9) הטיפול בנושא החוק הביומטרי היה ענייני לחלוטין, ואף כי ניתן להתנגד לחוק על רקע השקפת עולם שונה אין להיגרר להכפשות ולתאוריות קונספירציה מופרכות – שכל תועלתן היא לגופים אינטרסנטיים כאלה ואחרים לקידום ענייניהם.

כן המפקדת אקה. או במלים אחרות, אז אמרת. אנחנו **לא** חושבים שהטיפול היה ענייני, ואנחנו ניגרר לאן שנרצה.

10) פרשיה זו נסתיימה מבחינתנו כל עוד לא יעסקו בה שוב, בהקשר למי מבני שיטרית. כל רמיזה דקה נוספת או אחרת בענין תוך שרבוב שמו של מאיר שטרית תשחרר את משפחת שיטרית מכל התחייבויות הנוגעות להסכם במסגרת ההסכם שנחתם לסיום הפרשה.

פרשיה זו רחוקה מלהסתיים. אני לא חתמתי עם איש על שום "התחייבויות הנוגעות להסכם במסגרת ההסכם לסיום הפרשה" והתנהגותי אינה עילה להציק לאחרים שכן נרתעים מכם. התנהגותו זו של מאיר שטרית אינה מפיגה את החשד שעוררו מעשיו – היא מחזקת אותו לטעמי האישי. אני בז לניסיון שנעשה כאן להשתיק פיות ואני מתכוון להתנגד לו במלוא יכולתי הצנועה.

אה, ולפני סיום – ציפור קטנה לחשה לי שבנוסף לתמריצים עסקיים היפותטיים, יש גם רוח גבית מאד חזקה מצד השטאזי והמוסד להעברת חוק המאגר הביומטרי. חקור אותי, יובל – הבלוג הזה חותר לשינוי אופיה של מדינת ישראל, אבל לא בצורה הזו…

הבוקר לבשה רותי שטרית, רעיית ח"כ מאיר שטרית המביא עלינו את רעת המאגר הביומטרי, את החליפה של האיומים, התבריינה על מכובדנו גל מור, וגרמה לו להחליט שאין לו כוח להתעסק עם העוכרי דין שלה ולהוריד את הפוסט המופתי של אפי פוקס, שהתפרסם אצלו בבלוג "חורים ברשת".

אחד היתרונות הבודדים בלהיות עני מכונה במשפטנית "חסינות תביעה". אז אם מישהו רוצה לתבוע אותי, בשביל משהו שאין בו שמץ הוצאת דיבה אלא רק ציון עובדות שפורסמו באופן פומבי והעלאת שאלות מתבקשות מהן – קודם כל נעלבתי שלא קיבלתי איום מרותי, כי הרי כבר שכתבתי את הפוסט של אפי בצורה (אם יותר לי) עוד יותר חדה ככה. דבר שני, הנה המקור. דבר שלישי, אם נחזור לאיומים בתביעה – מי שרוצה שיעמוד בתור. מהתיש הזה לא ייצא כרגע הרבה חלב, וגם על מה שייצא יש קופצים.

הפוסט של אפי:

——————————————-

במהלך תהליך החקיקה תהו עיתונאים ואזרחים באשר לאופן הנמרץ בו דחף חבר הכנסת מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, את ההצעה. רבים ואני בתוכם סברנו כי העמדה בה מצדד שטרית לגיטימית גם אם אין מסכימים לה. אך ח"כ שטרית לא בחן חלופות למאגר, הוא אישר לבדו סעיפים בהצעת החוק מאחר וחברי הכנסת האחרים נעדרו. דיון בכנסת בעניין דליפת מידע האזרחים לרשת נמשך חצי שעה בלבד.

בסיום המושב אתמול (ה') בו אושרה ההצעה בוועדה המיוחדת שמינתה הכנסת ביקש שטרית להציג לוועדה בהליך חריג את מנכ"ל חברת OTI, שקיבל את רשות הדיבור, מרוצה לגמרי. משתתפי הוועדה הביעו פליאה על פשר המעמד שהתקיים לאחר שהחוק כבר אושר.

OTI היא חברת אבטחת מידע שמרוויחה מפתרונות ביומטריים. עד כאן הכל נראה כשר גם אם עקום, אך מה תאמרו על כך שעוד בשנת 2006 נשמעה ביקורת על כך ש-OTI זכתה במכרז אספקת הכרטיסים החכמים של התחבורה הציבורית בלי מכרז ובאופן לא תקין. מי היה שר התחבורה אז? ניחשתם נכון, מאיר שטרית.

קצת רקע: בשנת 2002. הודיע שר התחבורה דאז, אפרים סנה, כי יפרסם מכרז לרב–קו (הכרטיס החכם, מסמך doc). ההליך נגרר שנים ואז הואץ לקצב שיא.

"גורמים בשוק, המצויים בתחום ושליוו את המכרז בצורה זו או אחרת, העלו מספר שאלות. ראשית, האם היה כאן בכלל מכרז? מאחר ומדובר בטכנולוגיה מסויימת – קליפסו – החליטו במשרד לערוך מכרז סגור. הפנייה, כך טוענים אותם גורמים, היתה אמורה להיות לכל אותם חברות שמופיעות באתר הרשמי של חברת קליפסו העולמית, ואשר יש להן נציגות בישראל. למיטב ידיעתם של אותם גורמים, OTI לא מופיעה באתר של קליפסו". כתבה בדיילי מיילי.

זאת ועוד. מדובר בחברה (OTI) שנכשלה שלוש פעמים במכרז זהה לכך בארה"ב. ח"כ שטרית הציג את היכרותו עם החברה כשטחית על אף שהתנהל מולה באופן הדוק בעבר.

אם לא די בכך, מסתבר שבכיר ב–OTI הוא חבר תנועת "קדימה" וראש מועצת כפר ורדים. האם לא ראוי שמאיר שטרית יחשוף מבעוד מועד את הקשר הזה, גם אם הוא מקרי ותמים, כדי לאפשר קיום של דיון ציבורי נאות בשאלה אם הוא ראוי לערוך הליך חקיקה כזה?

——————————————-

הורדתי את הפתיח והסגיר שכתב גל, והשארתי את דבריו של אפי לבדם.

טוב שיש בלוגרים רציניים בארצנו, שאני הקטן באלפי ישרא-הל יכול לנסות לתרום את תרומתי הצנועה בלהדהד את הדברים החשובים שהם מביאים, כי בנפשנו הדבר.

לפניכם שורה של פרטים שאמורים להמריץ אתכם לשים מצור – ולו וירטואלי – לפתחם של חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להשבית אותם מכל עבודה שהיא עד שיקראו לדיון חירום בועדתם ויבטלו את התועבה המטופשת של חוק המאגר הביומטרי. החוק עולה לדיון סופי בכנסת ביום שני, וללא התערבות דרמטית או שינוי של הרגע האחרון ביחסי הכוחות בנושא, החוק יעבור ויהיה בכייה לדורות, ורק עבריינים והמקושרים להם ירוויחו מזה.

• את החוק הכינה ועדת המדע והטכנולוגיה, שבראשה עומד ח"כ מאיר שטרית (קדימה)
• שטרית סירב לאפשר לוועדה לבחון חלופות למאגר ביומטרי
• שטרית מתעקש לאשר לבדו סעיפים בחוק
• דיון בכנסת בעניין סכנת דליפת המאגר לגורמים לא מאושרים ארך חצי שעה בלבד
• שטרית זרק צלם מישיבת הוועדה. מה היה לו להסתיר?
• שטרית מתעקש שאת המאגר הביומטרי, שיעלה מאות מיליונים, תקים חברה שאינה מוסמכת על ידי יצרנית הטכנולוגיה בה היא משתמשת
• שטרית מתעקש לעבוד עם החברה הזו למרות שכבר הועלו ספקות לגבי התנהלותה ולגבי כשרות הבחירה בה לפרוייקט ממשלתי בעבר.
• שטרית מתעקש לעבוד עם חברה שנזרקה משלושה מכרזים שונים למאגרים ביומטריים בארה"ב.
• גם אז היה שטרית הגורם המאשר.
• בהליך הנוכחי ניסה שטרית לטשטש את היכרותו עם החברה, למרות העבודה ההדוקה שביצע מולה ב-2006
• את הפרויקט ההוא, אגב, החברה עדיין לא השלימה.
• האם החברה כבר קיבלה כסף וכמה? תשובות אצל שטרית.
• אה, שטרית התעקש במהלך תמוה להציג את יו"ר החברה בפני הוועדה שלו, שידבר. החוק כבר אושר, אז מה הצורך? מה מהות הקשר בין שטרית לחברת OTI?

דאבל אה, ולמקרה ששכחנו, מדובר בתוכנית להקים מאגר שיכלול את כל הנתונים הביומטריים של כל אחד ואחד מכם, לא משנה במה אתם עוסקים, בתוך מאגר אחד, שישותפו בו גם גורמים מסחריים. לאף מדינה מערבית אין מאגר ביומטרי של כל התושבים, אלא רק של העוסקים במקצועות רגישים מסיבה זו או אחרת (עובדי מדינה ושירות הביטחון וכו') 

עכשיו, כמוב שהמדינה הטובה, החכמה ובעיקר היעילה תשמור כמיטב יכולתה על המאגר מפני השתלטות של גורמים אחרים (אחרים חוץ מהשותפות העסקיות הזכות והטהורות שלה, כמובן). רק חבל שמיטב יכולתה של המדינה בשמירה על הנכסים האלקטרוניים שלה נראה ככה. וכמו מרשם התושבים שאפשר להוריד באימיול. ואם אתם חושבים "אה, זה לא אותו דבר, על ההוא בטוח ישמרו כמו שצריך", יש לי רק בקשה אחת – סתכלו במראה ותגידו את זה לעצמכם. בלי לצחוק. לא חשבתי ככה.

אז שימו מצור טלפוני, מצור אימייל ואם רק אפשר ונגיש לכם גם מצור אישי על חברי הוועדה, ותבהירו להם שזה מעבר לאם הם מסכימים או לא. לזה אנחנו לא מסכימים, ולא יהיה שקט אם לא תבוטל הגזרה. מילא לקבל חוקן בגלל שאנשים טיפשים. אבל לקבל אותו בגלל שמישהו יתעווז עלינו ויעשה לנו קומבינות בפנים ויגזור קופון? הלו, ישראלים אנחנו. ומי? שיט-רית? אבא'לה, הפנים היפות שלך אולי מבלבלות את פקידות האוצר ופקידיו, לא אותנו. את הסוודרים הקטנים תממן ממקום אחר. לא יורדים עליך על זה למה מבינים מאיפה זה בא, אבל עד פה. אפילו זה לא נותן לך זכות. אתה תעשה עכשיו עצירת חירום ותיתן לכל כולל כל השאלות להתברר בקצב נינוח וראוי, או שאתה וכל חבר ועדה – כל חבר כנסת – שלא ייסוג עכשיו ומיד בפני רצון העם ישלם בחייו הפוליטיים. מאיר שטרית האיש הקטן ימשיך לחיות, ולחיות טוב ככל שקוניו בעלי הממון ירצו, אבל את שמו נעשה לכזה מרמס רגליים, שאפילו את ד"ר שורשבסקי הוא לא ינצח בפריימריז.

אלה חברי ועדת הטכנולוגיה והמדע, שעוד צריכים לחזור ולאשר את החוק אחרי "פיילוט". שבו להם על הוורידים, תסתמו להם את הטלפונים. מי שיש לו מספרים ניידים שלהם, שיוסיף כאן בתגובות. יש מספיק מכם שעובדים במערכות ויש לכם גישה לספרי טלפונים של ח"כים.

אם אתם תופסים מישהו מאלה, הסבירו להם בבוטות (או בנימוס, אבל תסבירו) שזה שלשטרית יש קומבינה נחמדה לא אומר שהם צריכים לאכול אותה, ושפוליטיקאי טוב יודע להקשיב לרוח. כל מי שיצביע בעד החוק הזה יהיה מטרה לקמפיין הצקה ארוך טווח שיסתיים רק בעזיבתו את הפוליטיקה, לפחות הארצית. לזה אתם לא צריכים לדאוג. עליי ועל עוד כמה משוגעים. אתם צריכים רק להציק לבאים – ולחברי כנסת אחרים לקראת יום שני – בנוגע להצבעה שלהם על הביומטרי. חברי הוועדה יכולים להכשיל את החוק גם אחרי שיעבור בכנסת. אל תתנו להם להגיד שזה עניין סגור. יש עוד פיילוט ואת הפיילוט אפשר וצריך למסמס. כמו שהם התקפלו מהרעיון האידיוטי לשים אותנו בכלא אם לא ניתן להם טביעות אצבע כמו היינו כולנו פושעים א-פריורית (את שלי כבר יש להם…), ככה אם נרים ראש באמת נגרום להם להתקפל מכל השטות, וגם נחסוך הרבה כסף בדרך. הגידו לא. הצביעו לא.

(ואלף הורדות כובע, שאכטות ולגימות למכובדנו אפי פוקס על כל החפירה הזו. תלמדו שמה במשולש מוזס-קרליבך-שוקן… הכל מהחומרים שלכם. רק לחבר. או שאני מטיל דופי בעמיתים כשרים, ומישהו כבר חיבר ורק לא נתנו לו לפרסם, המממם?)

חברי הוועדה להם יש לסתום את הטלפונים, לגמור להם את הנייר בפקסים ולהשבית להם את האימיילים עד יעבירו הזעם מעלינו. לא אכפת לנו איך:

זאב אלקין (ליכוד)

טלפון: 02-6408147
טלפון נוסף: 02-6408146
פקס: 02-6496438
דואר אלקטרוני: Zelkin@knesset.gov.il

ציפי חוטובלי (ליכוד)

טלפון: 02-6408874
פקס: 02-6753719
דואר אלקטרוני: zhotovely@knesset.gov.il

רוברט טיבייב (קדימה)

טלפון: 02-6408116
טלפון נוסף: 02-6408117
פקס: 02-6753617
דואר אלקטרוני: tiviaev@knesset.gov.il

איתן כבל (עבודה… אתה באמת רוצה עתיד בשמאל? אז לא מספיק "להיות נגד". מבחן מנהיגות, מותק)

טלפון: 02-6408838
פקס: 02-6496118
דואר אלקטרוני: ecabel@knesset.gov.il

אברהם מיכאלי (ש"ס… הרב קבע מה שקבע)

טלפון: 02-6408128
טלפון נוסף: 02-6408129
פקס: 026753961
דואר אלקטרוני: amichaeli@knesset.gov.il

יוליה שמאלוב ברקוביץ' (זה לא גמדת ליברמן, זה קדימה, כלומר רוצה עתיד במיינסטרים)

טלפון: 02-6753333
דואר אלקטרוני: yulias@KNESSET.GOV.IL

ליה שמטוב (כן גמדת ליברמן, עם הזדמנות להתנער מגמדות)

טלפון: 02-6408329
טלפון נוסף: 02-6408330
פקס: 050-8967400
דואר אלקטרוני: lshemtov@knesset.gov.il

יולי תמיר (סליחה, ד"ר נערצת משום מה לפילוסופיה, יקירת השמאל תכולת העין, באמת מכרת את עצמך עד כדי כך לפשיזם? למה את מכל האנשים לא עוצרת את זה בגופך? אה, אולי בגלל שמייסדת "שלום עכשיו" היא בעצם…כזו. סליחה, את מה שאת. אנחנו אלה שצריכים לשנות ציפיות.)

טלפון: 02-6753437
פקס: 02-6753976
דואר אלקטרוני: ytamir@knesset.gov.il

יאללה מצור.

מכובדי אהוד עוזיאל הציע שאזכיר את יום השנה העצוב והמטופש הזה כאן בבלוג, אז אמרתי לו שאעשה על זה פוסט, והנה באיחור קל אני גם מקיים.

קודם כל, קחו לכם קישור לסרטון הווידאו בנושא, מאת עמותת גישה: "זו לא סדרת ריאליטי, זו המציאות". ולאחר מכן עברו על המצור במספרים.

ולמי שיקפוץ ויגיד שהמצור המגונה הזה חיוני למניעת פיגועים, אענה שאני כשלעצמי ממש לא מפחד מפיגוע הפסטה הגדול, ולכן לא מבין איזה עניין יש למדינת ישראל למנוע הכנסת פסטה לרצועת עזה.

לא, חברים, התשובה פשוטה יותר: מדינת ישראל, שפחדה ללכלך את הידיים ולהקריב כמה לוחמים כדי לעצור את כל הנהגת חמאס ברצועה בבית החולים שיפ"א בעזה (או לחילופין פחדה להרגיז את בעלות בריתה המוזרות, מצרים וסעודיה, שהתנגדו להכרעת חמאס באופן צבאי – תבחרו לאיזו אפשרות משפילה אתם מאמינים), מנסה להכניע את חמאס באמצעות מצור ממושך, שירעיב את האוכלוסיה ויגרום לה, כך על פי התיאוריה, לפנות נגד הנהגתה. בפועל, כמו שאנחנו רואים, עוד יש כמה באגים בתוכנה הזו…

תדע כל אם עברייה שחיי ילדיה מוקרבים על מזבח הבהמיות.

ולעניין אחר, קחו קישור לעוד משהו מוצלח מבית היוצר של העז, ערן ורד

זהו, שלא תגידו לא אוהבים אתכם.

שבוע שעבר קיבלתי טלפון.

"שלום, מדברים ממשטרת תל אביב".

– במה אוכל לעזור לכם?

"אנחנו צריכים שתבוא אלינו לשיחה"

– בנוגע למה?

"בנוגע לבלוג שלך"

– אוקיי… תוכלו להגיד לי באיזה פוסט מדובר?

"(צחוק מגושם משהו) הא-הא, הגזמת קצת… תבוא, נדבר".

טוב, קבענו ביום שני, שבסוף לא הסתדר לי. ביליתי את כל היום בניסיון לתפוס את "החוקר רונן" כפי שזיהה את עצמו בטלפון, ולהגיד לו שאני תקוע עם הילדים ולא אוכל להגיע. לא הצלחתי לתפוס אותו ולמחרת (היום) נסעתי לשם. פגשתי את החוקר דני, חברו של רונן דנן, שלאחר שצעק עליי קצת החל לחקור אותי על כתיבתי המסוכנת.

האמת שהקלגס היה בסדר. נראה שהוא מהסוג הראשון או השני מתוך ארבעת סוגי השוטרים*. אז מה רצה ממני? אריה אלדד. לפני איזה שנה, אחרי שאריה ניסה להעמיד פנים שחוקי מדינת ישראל זה מה שמעניין אותו במטרה להסית לרצח ראש הממשלה, איבדתי איזה פיוז או שניים וכתבתי שאם יירצח פה ראש ממשלה, ארצח אני את אלדד. לא באמת התכוונתי לסכן שערה מפלומתו של נילס הולגרסון שלנו, אלא רק להראות לו שאם רוצים לאיים על משהו, מוטב לשים את הזין על השולחן ולא להתחבא מאחורי חוקי המדינה וניסיון שקוף להסתי את נוער הגבעות באופן בר-הכחשה. בעקבות הכתבה היתה כתבה באתר האינטרנט של עיתון מעציב, וגם עימות רדיופוני ביני לבין האפס הבזוי בתוכנית של אראל סג"ל.

זמן קצר לאחר מכן הורדתי את הפוסט ההוא (שהתפרסם בקפה דה מרקר יען כי כאן שוב היו בעיות טכניות…) וגם פרסמתי בסקופ מאמר שמסביר למה פרסמתי איום שאין לי כוונה לקיים ולמה אני לא באמת מתכוון ללכלך את הידיים שלי בגוש מוגלה שנשרה מהווגינה של המפקדת אקה. אבל מסתבר שטחנות הצדק טוחנות מאד לאט, והנה השבוע נדרשה משטרת ישראל – שכבר פתרה את שאר הפשע – לחקור גם את האיום הפלילי הזה, ואני החמצתי עקב כך טיפול שיניים.

נו, אני מקווה שנילס הולגרסון (שמרח את עצמו בחרא של אווזים וקורא לעצמו אריה אלדד) נהנה מנקמתו הקטנה, כי לא נראה לי שאפילו קלגסת ישראל תהיה מטופשת מספיק להשחית עוד משאבים על השטות הזו.

אגב, קראתם שאלדדושקה שלנו מעורב כנראה בשחיתות, ונותן לעמותה שהקים לשלם את משכורות עובדי מפלגתו המאוסה? הוי, האיש הישר ותם הדרך… אגב, העמותה הזו גם מצחיקה. העמותה נועדה להקים ולנהל תנועת נוער בשביל חבר'ה צעירים שרוצים להיות יודונאצים, אבל לא בא להם על הדרישות הארכאיות של הדמון יהוה. ובכן, נילס, אנא הפנם: בלי יהוה אין אפילו בדל של שבב הצדקה להתעקשות הפולקיסטית המסריחה שלך ושל דומיך להשליט עלינו מלחמה ללא קץ. אפילו רוב הנוער מבין את זה. רק אנשים שהורעלו מבית בלאומנות כמו שאבא שלך הרעיל אותך (וזה תוך כדי תרגום והערצה של המבקר החריף ביותר של הלאומנות בפילוסופיה האירופית. הוי האירוניה) מסוגלים כל-כך להתעקש. אולי תחזור בתשובה וזהו? בכל מקרה, כאמור, אתה יכול להיות רגוע – אני לא באמת מתכוון להרע לך. אני אתן לקארמה לעשות את זה לבד.

נ.ב. תודה לעז ערן לבית ורד שבא לחתום לי ערבות ולשחרר אותי ממצודת הקלגסת….

* יש ארבעה סוגים של שוטרים במדינת ישראל: רבע שוטרים ממש טובים, מאלה שאתה פשוט מתמלא יראת כבוד של "הבנאדם הזה ממש טוב במה שהוא עושה"; רבע שהיו יכולים להיות טובים אילו שלטו בני הסוג הראשון בתרבות הארגונית; רבע שלא צריכים להיות שוטרים; ורבע שלפי מידת הצדק הטהור מגיע להם כדור בראש, על הפללה סיטונית של אזרחים בפשעים שלא עשו והרס חייהם, וכן ביצוע פשעים חמורים בעצמם, לעתים קרובות בשירות ארגוני הפשע.

שלום לך ד"ר סטנלי פישר.

יישב נא אדוני.

תיתי לו לאדוני שאדם גדול הוא, צח ואדום, דגול מרבבה, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה, ואדם שהיה יכול לעשות כמויות בלתי מהוגנות בעליל של ג'ובות בשוק הפרטי או אפילו הציבורי-עולמי כפי שכבר עשה, ובכל זאת באת, אדון הממון, להציל אותנו, אבק האדם הלבנטיני, בעוצם ידך ותבונתך כי נפלאה. ובאמת, דלה שפתי מלהביע את רגשי התודה וההערצה המפעפעים בעורקיי והולמים על לוח לבי נוכח החלטתך האצילית והנדיבה.

עם זאת, דבר לי אל כבודו, במטותא:

מי אתה חושב שאתה, טמבל? מי אתה, חתיכת חרא מתייהר, שתגיד לנו בפנים שאתה לא חייב לנו דין וחשבון? שאנחנו צריכים פשוט לסמוך עליך? אתה מעלה בכלל על דעתך כמה מגעיל אותי להוציא את המלים הבאות מהמקלדת, שאולי לשרי אריסון הבהמה בכל זאת היתה טענה מוצדקת אליך?

בוא, יא חתיכת גוש ריר דורש כאפה, בוא נעבור שנייה על ההשתנה הזו באוזן שהבאת לי ולשאר המעמד הקורא:

אתה תקשיב טוב. אתה לא יכול לבוא לעסק – בטח לעסק שמשפיע על כל-כך הרבה חיים, אבל גם לא ל"קדם הפקות" הצנועה – ולדרוש לפטר את העומדים בראשו בלי להסביר אפילו לנפגעים. אני יכול להבין שיכול להיות מצב שלא הכל תרצה לפרוס בפני כלל הציבור, נגיד. אבל גם אם שרי התקפלה, למה תכלס שרי לא כזו כלי בעסקים ואפשר מסתבר לכופף אותה, בסוף מישהו יכריח אותך לחשוף "הכל" בבית משפט.

והקטע הזה, שאנחנו אמורים לסמוך עליך וזה? זה מותק, זה על תנאי. זה אתה מקבל לניסיון וכל פעם שאתה תופס תחת בצורה הזו, אתה מאבד עוד קצת קרדיט, ועוד קצת קרדיט, עד שבסוף המוסד שאתה עומד בראשו אין לו את האמון הנרחב והמושרש הזה שהוא זקוק לו כדי לעשות דברים כשהוא באמת צריך. ואם אתה לא מאמין לי, תשאל אחת, אחותנו דוריס. היא תספר לך הכל. ובקשר לבעיות עם אשראי – זה אתה הרי מכיר, ואם לא תשאל את הדוקטורנט שלך, בן ברננקי. הוא יספר לך דברים מעניינים. (נחמד מה שמוצאים בוויקי של אנשים).

אני שמח שהיתה לנו השיחה הקטנה הזו, סטאן, למה בהתחלה חשבתי להעיף לך כאפה שתתיישר. אבל אתה בנאדם חכם, אתה מבין רק מדיבור, נכון? יאללה, go get yo ass a new plan, Stan.

ולקוראיי הנאמנים – הפוסט האחרון בבלוג האנגלי

בכתבה המפרגנת להתמיה* שעשו אתמול ב-7 ימים על ראש המפלגה היודונאצית, ח"כ יעקב כ"ץ, נכללה הפנינה הבאה: "אם אריק שרון היה מתעורר, הוא היה אומר לי סליחה שחטאתי כלפי האומה הישראלית".

האומה הישראלית, אתם מבינים. האיש שזה 35 שנה פועל ללא ליאות להשמיד כל אפשרות שיום אחד תקום אומה ישראלית, כי הוא ושכמותו מעדיפים, במקום אומה ישראלית, פולק ז'ידי מסריח, גלותי, פרנואידי, שונא זרים ואדם ומוכה חרדות – הוא מדבר על אומה ישראלית. הו, האירוניה.

אולי כדאי שחבר הקלסת כ"ץ ישתמש באותו חלק מהמימון שאני להוותי מעמיד לו, המכונה "תקציב הקשר עם הציבור" כדי לממן לעצמו קורס מזורז בשפת אבותיו כדי שיוכל לעמוד על הוראת המונח "אומה", ועד כמה זו אינה מתיישבת עם שאיפותיו ומזימותיו המטונפות שלו עצמו – לפחות לא בהווה. אחרי שיגשים את משאלתו הכמוסה, לעשות בכל לא-יהודי המתגורר במדינה כפי שמצווה לעשות לעמלק (וסחתיין למרן גורביץ על עוד פוסט מופתי), אז יוכל להקים "אומה ישראלית" המורכבת אך ורק מכאלה שהושרצו מכוס של יהודייה ולא שום כוס אחר, ובא לזיוֹן גועֵל.

ובעצם, אולי אפשר לממן את אותו עניין גם מביטוח הבריאות שאנחנו מממנים לאיש, ולקרוא לזה "תקציב הקשר עם המציאות".

איכס.

* האידיוטים כנראה חושבים שהוא דוס מחמד. הוא היה בסיירת! יש לו חברים משם שהם חילונים ו"מוכנים ללכת אחריו באש ובמים"! אז מה אם הוא יודונאצי שפועל במפגיע להביא לפה דם ואש ותמרות עשן? העיקר שהוא "איש נחמד".

עם סרט שחור.

ואם תעבור הצעת החוק המתועבת, המטורפת, והזדונית של הז'ידים מישראל ביתנו, ויבוא שוטר לעצור אותי על זה, אני אתלוש לו את היד שינסה להניח עליי, אסע איתה לנוקדים ואצבע לשר החוסה את הפרצוף בדמו. וכן, כל שוטר שינסה להוציא לפועל את החוק הזה אם יהפוך לחוק, ראוי באותה מידה להתנגדות אלימה.

אתה אולי חכם על ערבים, איווט, וגם אתה, אלכס "מגביר האחדות" מילר. נראה אתכם מול יהודים – אנחנו אולי מעט, אבל תשאל את המסכנים ממג"ב ומכפיר בבילעין ובנעלין – לא קל איתנו.

טפו על הנשמות העלובות והפחדניות שלכם. בשפכת הזרע הושרץ לנו תת-גזע, שפל ועלוב ואכזר.

מה שכן, יש לי הצעת פשרה – הערבים יימנעו מלבכות דווקא בה' באייר, ובתמורה המדינה תציין באופן רשמי את הנכבה של 20% מאזרחיה, עם תשדירי שירות ותוכניות דוקומנטריות וזה, ב-15 במאי. רק פעם ב-19 שנה תהיה לך בעיה של חפיפה ונמצא לזה כבר פתרון (הערבים יציינו ב-16 נגיד, בזמן שאנחנו בסבבה של אחרי הזלילה הגדולה. לא ב-14 שזה יותר מתאים היסטורית, שלא יגרד לנו ביום הזיכרון). כיף?

הערבים בחיים לא יחתמו על זה, אגב, לא בהנהגה הנוכחית שלהם (אתה מוזמן להפתיע אותי, הקורא היקר אחמד ט') אבל השאלה היא מה אתך, ישראלי בביתך?

ביקורו של האינקוויזיטור הראשי, ג'ואי עכברוש, בישראל לא הועיל לאיש, מלבד אולי כמה סוחרים ובעלי מלונות, אבל הוא הועיל לכולנו בכך שחשף שוב את מחלת הנפש הקשה המסכנת את קיומה של המדינה הזו.

אני מדבר על השילוב המצחין של פראנויה, תחושת קיפוח תמידית ושנאת זרים לא רציונלית המאפיינת את הז'יד. ז'יד, במובן שאני משתמש בו, פירושו יהודי שעל אף מגוריו בארץ שבה הוא האובר-מענטש, טרם השיל את תסביכיו והוא ממשיך להתבכיין כמו ילד כאפות שכולם מרביצים לו כל הזמן, גם אחרי שהפך לבריון והוא זה שמרביץ. גדול ראשי הממשלה של ישראל, לוי אשכול, הגדיר את זה יפה ביידיש: שמשון דער נעבעכער – שמשון המסכן. אבל אולי המונח ז'יד יעשה למישהו קצת יותר תזוזה בקופסא, אז ננסה.

בקיצור, הז'ידים חושבים שאין שום גבול לפיצוי שהם צריכים לקבל, לחרטה שצריך להביע כל זר באשר הוא על אשר ביצע, הרשה לבצע, לא מנע או לא מנע מספיק את העוול אשר נעשה לנו. בכך כמובן הם נשארים שבויים בקורבניות שלהם ונותנים לשונאיהם לנצח אותם סופית, אבל הם לא מבינים את זה. הם עסוקים מדי בלהיעלב.

מרן יוסי גורביץ סיכם יפה מאד את מגוון ההתבטאויות הז'ידיות שהעלו שלל אידיוטים שונים – מאחד שעשה פסיכואנליזה שלמה על סמך מלה שג'ואי עכברוש בכלל לא השתמש בה בנאומו, עבור באחד שחושב שכל אפיפיור צריך מחדש עד קץ כל הדורות להתנצל, כי לא מספיק שיוחנן פאולוס עשה את זה ב-1998, המשך לאוויל מסוג שלישי שרוקע ברגליים כי האפיפיור אמר "נהרגו" (killed) במקום "נרצחו", וכלה בלאומן המושחת והמגונה, הרב עם כל העולם הראשי לשעבר, ישראל (שירימו אותו כבר על טיל) לאו, שהחליט שהאפיפיור לא הראה מספיק "השתתפות בצערנו".

ושיהיה ברור: לא בגלל כבודו (המועט מאד) של ג'ואי עכברוש כל ההתבטאויות האלה פסולות. ג'ואי עכברוש הוא חלאה מוכת ישו, שהקדיש את חייו למלחמה עם כל מי שחושב אחרת ממנו, שהדבר הראשון שהוא הרגיש צורך לעשות בעלותו לכס השלטון של "דת השלום" המקורית, עאלק, היה לפתוח במלחמת השמצות מתגרה עם כל מוסלמי באשר הוא, שהרחיק עוד יותר מקודמו, אחד שלפחות היו לו גם כמה תכונות טובות, ובמו פיו מניב הטינופת עודד מיליוני אפריקאים להתנהגות שתגביר מאד את הסיכויים שלהם להצטרף לאחוזים מבהילים מאחיהם וללקות באיידס. אבל היי, הכנסייה תוכל אחרי שמספיק אנשים ימותו לקנות שם רכוש נורא בזול. כך שאל תגידו לי לרגע שאני מגן פה על הטינופת. זה לא קשור אליו אלא להתבטאויות שלנו.

כל אלה הם מפגנים של אנשים מסכנים, מוכים, שבויים בטראומה שלהם. לא של בני חורין גאים שהשאירו את הגלות ואת העבר כילד הכאפות של העולם מאחור. וזה לא במקרה. המחלה לא עוברת כי לא מפסיקים לגרד בפצע ולא מפסיקים להזכיר את החבל בביתו של התלוי. המדינה לא רוצה שהמחלה תעבור לנו, כי ברגע שהיא תעבור – ברגע שנראה שאחמדינג'אד, עם כל תבחלתו, אינו היטלר וגם לא דומה, או שהחמאס הוא כלום ולא איום קיומי – באותו רגע כל השיטה שעליה מבוססת המדינה, של עדר מבוהל שעושה מה שאומרים לו כי אחרת אוטוטו לוקחים אותו למשרפות, הולכת קיבינימט. ואז מה יעשו המושכים בחוטים?

בגלל זה תמיד מצחיק אותי כשבעלי ההון מאיימים (או משלמים לאיזה כתבלב, בין אם בממון או בחיוך הממיס את לב לוחך הפנכה) שהם פשוט יעזבו את הארץ אם נציק להם יותר מדי בשאלות או בהצעות לשינוי סדרי הפלוטוקרטיה. באמת? למה איפה עוד ישים מישהו חצי זין כפוף אם הם חיים או מתים? איפה עוד תהיה להם כזו השפעה על השלטון? למה ברלוסקוני יזיז לו שריר בתחת מה חושב נוחי דנקנר? אנגלה מרקל תעבור לדום בגלל ששרי רוקעת ברגליים? מה בדיוק הם יעשו שם? יחיו בשקט ובאלמוניות? אהא. מיד.

השרי, הנוחי, היצחק, הסמי, הלב, וגם המעי הגס והרקטום – כולם מושקעים בשיטה הקיימת. מי שרוצה לשנות את השיטה, להביא שלום, להפסיק להיות מבצר צבאי עם מוסדות שלטון ולהיות מדינה נורמלית, צריך להבין שהאויב האמיתי שלו זה לא ביבי ושמיבי וברק ומקק וליברמן וזיברמן. האויב שלו זה אלה שמממנים אותם.