עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

(להלן פוסט אורח מאת מיכאל אזולאי, שאני מקווה לעמוד לצידו כנאשם באפריל הקרוב בבית משפט השלום בקרית גת, שכן אני הייתי עורך האתר "סקופ" בעת שעלה המאמר שבגינו מיכאל נתבע.)

הקשר שבין כשלי מערכת הביטחון, 'כיפת ברזל' וההגנה על שדרות וישובי עוטף עזה, כתב אישום פלילי וסתימת פיות…

אזולאי מיכאל, אשדוד, 27/1/2012.

המלצתו של יעקב נגל, כי יש : "יתרון מובהק בהיבטי העלות והמבצעיות לחלופת "כיפת ברזל" על תותח הלייזר ה'סקייגארד" היה שקר גס ש"תפס" והטעה ראש ממשלה ושר ביטחון לקבל החלטה על סמך ידע חסר. מעשיו אלה בשקר יסודם, הם מהווים הפרה חמורה של אמון הציבור ופגיעה אנושה בערכים שצריכים להנחות כל עובד ציבור ולשמש נר לרגליו בקשר למילוי תפקידו.

תת אלוף יעקב נגל שכיהן כראש 'ועדת נגל', אמר בהמלצתו לראש הממשלה ושר הביטחון כי : "יש יתרון מובהק בהיבטי העלות והמבצעיות לחלופת "כיפת ברזל" על פני חלופת תותח הלייזר ה'סקייגארד'" (ציטוט מדו"ח מבקר המדינה המצ"ב בהמשך). אמירה זו היוותה שקר ש"תפס" והטעה ראש ממשלה ושר ביטחון לקבל החלטה גורלית. מעשיו אלה של נגל חמורים, בשקר יסודם, מהווים הפרה גסה של אמון הציבור ופגיעה חמורה בערכים שצריכים להנחות כל עובד ציבור ולשמש נר לרגליו בקשר למילוי תפקידו.

ועדת נגל שהמליצה לראש הממשלה ולשר הביטחון על הצטיידות ב'כיפת ברזל' להגנת שדרות ועוטף עזה, ידעה ולא אמרה שה'כיפה' לא תגן על שדרות. ידעה והסתירה עובדות נוספות כפי שנובע מדו"ח מבקר המדינה המצ"ב. ואני שהטחתי ביקורת נוקבת בהתנהלותו של תת אלוף יעקב נגל, ומערכת הביטחון חטפתי כתב אישום פלילי…

דברי מתבססים על דו"ח מבקר המדינה, שהתפרסם אחרי הטחת הביקורת שלי ביעקב נגל וגם על חוות דעתו הנחרצת של פרופ' יצחק בן ישראל ומומחה לטילים כי דווקא למערכת לייזר יש יתרון מובהק על פני מערכת 'כיפת ברזל' ביירוט רקטות הנורות מטווח קצר – שזה בדיוק ההיפך ממה שהמליצה ועדת נגל.
וועדת נגל הוקמה ע"י מפא"ת (יחידת המחקר והפיתוח של צהל) בינואר 2007 ובראשה עמד תת אלוף יעקב נגל שהיה גם סגן ראש מפא"ת וגם היועץ המדעי של משרד הביטחון. ועדת נגל שתפקדה כוועדת מומחים, אמורה הייתה לתפקד כמו וועדת מכרזים, ולבחון לצד העלויות גם את הטיב והיכולות והמבצעיות של החלופות להגנה מפני רקטות הנורות מטווח קצר.(מעזה לשדרות ועוטף עזה)

המונח הגנה מירי רקטות מטווח קצר יוחס לשדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכות לרצועת עזה ואשר לעברם בוצע ירי מסיבי יומיומי של רקטות מטווח קצר (מעזה) החל משנת 2001, דבר שהכניס את ממשלות ישראל ללחץ גדול ולצורך במציאת מענה לירי הזה שגרם לאבדות בנפש , לסיוטים ולפגיעות חמורות בנפשם ילדים ומבוגרים עקב רעש נפילת הקסאמים והפצמ"רים, עד כדי נטישה של תושבים רבים את שדרות. יודגש כי באותה העת לא ירו על אשדוד אשקלון וב"ש . והחיפוש אחר מענה לירי רקטות היה רק עבור שדרות ויישובי עוטף עזה.

להלן העובדות:

1. יעקב נגל מתוקף תפקידו כיועץ מדעי למשרד הביטחון וכסגן ראש מפא"ת ידע בוודאות גמורה ש'כיפת ברזל' לא תוכל להגן על שדרות ועוטף עזה, כי גם מתכנני ה'כיפה' הודו בזה.

2. יעקוב נגל מתוקף תפקידו כסגן ראש מפא"ת ידע בוודאות גמורה שהממונה עליו וראש יחידת מפא"ת ,תת אלוף דני גולד כבר הנחה חודשיים קודם הקמת הוועדה את רפא"ל להתחיל פיתוח בהיקף מלא של "כיפת ברזל" .לכן לא נותר לועדת נגל שקמה במטרה "לבדוק באופן אובייקטיבי" גם חלופות אחרות, אלא לבדוק למראית עין ובסופו של יום להמליץ כמצופה ממנה על "כיפת ברזל".

3. יעקוב אכן נגל פעל כפי שציפה ממנו ראש יחידתו למרות שידע בוודאות ש'כיפת ברזל' לא תגן על שדרות וגם ידע שמפקדו החליט כבר על דעת עצמו בלי סמכות ובלי רשות ש"כיפת ברזל" להעדיף את "כיפת ברזל". למרות שיעקב נגל ידע כל זאת, הוא הסכים לעמוד בראש מעין וועדת מומחים "אובייקטיבית" שתבדוק ב"אופן אובייקטיבי" חלופות שונות ותחליט להמליץ ב"אופן אובייקטיבי כמובן" על "כיפת ברזל",
לכן הועדה הזו הייתה וועדת בלוף פיקטיבית שהוקמה אך למראית עין אשר הוקמה בחטא פעלה בחטא וגרמה עוול משווע .

4. אכן כמצופה ממנו, המליץ נגל לראש הממשלה ולשר הביטחון כדלהלן : "הוועדה מצאה יתרון מובהק בהיבטי עלות ומבצעיות לחלופת "כיפת ברזל" על פני תותח הלייזר ה"סקייגארד" (ציטוט מדו"ח מבקר המדינה המצ"ב).

5. בהסכימו לעמוד בראש ועדת הבלוף הנ"ל וביודעו מה שכבר ידע, היה נגל, שותף למהלך חמור מאוד שהטעה ראשי מדינה והותיר ביודעין את תושבי שדרות חשופים לסכנת טילים ופצמ"רים ללא מענה למשך שנים רבות…

6.פרופ' אלוף יצחק בן ישראל ומומחה לטילים שהיה מפקד מפא"ת עד שלהי 2002, אמר בראיון ליועז הנדל מ'מקור ראשון' ב- 29/12/2006 (חודשיים לפני המלצת 'ועדת נגל') את הדברים הבאים:
"…הבעיה הראשונה נוגעת לזמן המעוף הקצר :

"הטווח המצומצם בין מקום השיגור (עזה מ.א.) למקום הפגיעה(שדרות ועוטף עזה. מ. א.) מותיר מעט מאד זמן כדי לבצע פעולות יירוט סטנדרטיות הדורשות איתור של מקום יציאת הטיל, איתור הטיל בשעת מעופו, הכוונה ופגיעה. זאת מבלי לקחת בחשבון ירי של שתי רקטות קסאם במקביל על אזורים שונים.
הבעיה השנייה היא מחיר הירי:
"המערכות הסטנדרטיות ליירוט רקטות בעזרת טילים מבזבזות סכומים עצומים בכל יירוט. מחירו של טיל מיירט יכול להגיע ל-100,000 דולר, בעוד שייצור הקסאם עולה בסביבות ה-500 דולר. ההשוואה היא אבסורדית. מחירו של החודש האחרון למשל, לו היה מפעיל בו צה"ל את המערכת עם כל שיגור, היה 6 מיליון דולר, על מנת ליירט 30 אלף דולר. אם רוצים ליירט בשיטה הזו את כל הקסאמים שנורו בשנתיים האחרונות, מדובר בפשיטת רגל לאומית".

"שתי הסוגיות הללו מובילות בהכרח למסקנה כי אין מנוס משימוש בנשק הלייזר" מסביר בן ישראל. "מהירות הקליע בנאוטילוס היא מהירות האור. הקרן מתייצבת על המטרה, מיירטת אותה בשתיים עד שלוש שניות, ומיד מוכנה למטרה נוספת. בעיית הטווח הקצר נעלמת והמערכת מאפשרת הפעלות רצופות בזו אחר זו. גם בסוגיית המחיר למערכת הלייזר יתרון ברור – מחיר היירוט של רקטת הקסאם הוא מחיר האנרגיה שמושקעת ביצירת קרן הלייזר, משהו סביב אלף דולר. …בניסויים שנערכו בניו מקסיקו על ידי צוות הפיתוח הוכיחה המערכת מאה אחוזי הצלחה. משנת 2000 ועד להקפאת הפרויקט בשנת 2004 הביאו איתם המדענים הישראלים עשרות קטיושות תוצרת המזרח התיכון, וכולן ללא יוצא מן הכלל הופלו בזמן מעופן". עד כאן בן ישראל, ואלה היו דבריו כחודשיים בלבד לפני שוועדת נגל אמרה לראש הממשלה ושר הביטחון ש: "הוועדה מצאה יתרון מובהק בהיבטי עלות ומבצעיות לחלופת "כיפת ברזל" על פני תותח הלייזר ה"סקייגארד".

פרופ האלוף יצחק בן ישראל, נכח פיזית בחלק מהניסויים בתותח הלייזר כנציג צהל ומשרד הביטחון ולכן דבריו מבוססים על עדות ראיה.

7.תותח הלייזר היה קיים שנים רבות לפני שקמה וועדת נגל וגם הוכיח עצמו בהצלחה בניסויי יירוט בארה"ב כדברי פרופ בן ישראל.. ואילו "כיפת ברזל" הייתה ב-2007 רק בשלב תחילת הפיתוח ועדיין על הנייר…. ובכל זאת העדיפו רק אותה. אף לא עלתה בליבם המחשבה להביא ולו לשלב ביניים את תותח הלייזר הקיים להגנת שדרות ועוטף עזה.

8. גם כיום, חמש שנים אחרי המלצת ועדת נגל, כיפת ברזל לא מוצבת ולא תוצב להגנת שדרות ועוטף עזה. והשר וילנאי אומר שהממשלה תמגן את כל הישובים הרחוקים עד 15 ק"מ מגבול הרצועה ,מה שאומר שגם למרחק של 15 ק"מ מהגבול, 'כיפת ברזל' לא תיתן מענה…(שדרות נמצאת 2 ק"מ מהגבול) המרחק הזה יילך ויגדל ככל שמהירות הגראדים תגדל. ואז יצטרכו למגן עוד ועוד ישובים …

9. אם יגדל שוב קצב ירי הרקטות מעזה לשדרות לא יהיה מנוס מלהכניס לשם את חיילנו כדי לבער את קיני הטילים כמו ב"מבצע עופרת יצוקה". ואני שואל אם יש סיכוי לא להכניס לשם את חיילינו על כל הכרוך בכך, מדוע לעזאזל לא לבדוק אופציה זמינה שהוכיחה עצמה כפי שאמר פרופ בן ישראל ,שאולי תחסוך לנו חיי חיילים ואזרחים ? למה להעלים תחת הררי שקרים מערכת שיכולה לתת מענה לירי מטווח קצר..

האלוף דוד עברי, שהיה מפקד חה"א ומנכ"ל משרד הביטחון, אמר בזמנו: מערכת ה'נאוטילוס' מהווה נשק אידיאלי כנגד רקטות קצרות טווח. אחד מיתרונותיה העיקריים הוא ביצוע ביירוט במהירות האור. כל תמונת מלחמת לבנון השנייה הייתה נראית שונה לחלוטין אילו היו בידינו כמה מערכות כאלה להגנה על קריית שמונה ונהריה לדוגמא.

מסקנה : המלצתו של יעקב נגל, לראש הממשלה ושר הביטחון בדבר : "יתרון מובהק בהיבטי העלות והמבצעיות לחלופת "כיפת ברזל " הייתה שקר גס ש"תפס" והטעה. מעשיו אלה של נגל בשקר יסודם, מהווים הפרה חמורה של אמון הציבור ופגיעה אנושה בערכים שצריכים להנחות כל עובד ציבור ולשמש נר לרגליו בקשר למילוי תפקידו.

ציטוטים מדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב- 2009 המוכיח כי אמת דיברתי

"משרד הביטחון, באמצעות שר הביטחון, לא הביא לאישור הממשלה את תכנית הפיתוח של "שרביט קסמים", והביא לאישור הממשלה בדיעבד את תכנית "כיפת ברזל"…

"ראש היחידה למחקר ופיתוח (להלן מו"פ) שבמפא"ת,תא"ל דני גולד,פעל שלא בהתאם להוראות משהב"ט כשהחליט על פיתוח "כיפת ברזל" קבע לכך לוחות זמנים והנחה על חפיפה בין שלב קדם פיתוח שבסמכות מפא"ת לבין שלב פיתוח בהיקף מלא שאינו בסמכות מפא"ת…כל זאת בטרם אישרו גורמים מוסמכים את הפרויקט…"

"בנובמבר 2006 הנחה מפא"ת את רפא"ל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של 'כיפת ברזל' כשבידי רפא"ל לא הייתה הזמנה לכך. זאת לפני אישור צה"ל, שר הביטחון והממשלה.

באפריל 2007 הזמין משהב"ט מרפא"ל פיתוח הצטיידות ב"כיפת ברזל" לפני שצה"ל והממשלה אישרו את הפרויקט.

עד לפברואר 2007 (המועד בו המליצה וועדת נגל על הצטיידות ב"כיפת ברזל". מ. א.) בו החליטו ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כי "כיפת ברזל" היא המענה לירי רקטות קצרות טווח (החליטו כך ע"ס המלצת וועדת נגל. מ. א.) לא השלים צהל את עבודת המטה הכוללת בנושא הגנה אקטיבית נגד טילי קרקע קרקע קצרות טווח הדרושה לאישור הפרויקט ולא קבע את עמדתו בנושא. עובדה זו לא צוינה על ידי צהל בפני ראש הממשלה בפברואר 2007 בדיון שבו השתתף סגן הרמטכ"ל…"
"…פעילות מפא"ת שלא בהתאם להוראות משרד הביטחון…הביאה בין היתר להערכת חסר ולאומדן חלקי בסך מאות רבות של מיליוני ₪ של "עלויות 'כיפת ברזל' ".
"…מפא"ת הציג את החלופות שבחן ובהן "כיפת ברזל" ו "סקייגארד", בין היתר בפני מנכ"ל משהב"ט,שרי הביטחון עמיר פרץ ואהוד ברק, וראש הממשלה אהוד אולמרט. מפא"ת ציין בפניהם, כי : קיים יתרון מובהק בהיבטי העלות והמבצעיות לחלופת היירוט הקינטי באמצעות 'כיפת ברזל' על פני חלופת הלייזר באמצעות ,"סקייגארד",כפי שנכתב גם בדו"ח ועדת נגל. הגורמים דנו בנושא ואישרו את מסקנות מפא"ת לפתח את "כיפת ברזל" .

עד כאן דבר מבקר המדינה.

ב-1/1/2009 ( במהלך מבצע "עופרת יצוקה") העליתי לאתר 'סקופ' ב-1/12009 מכתב פתוח בו הטחתי האשמות קשות מאוד ביעקב נגל . האשמות שהתבררו כמוצדקות עם פרסום דו"ח מבקר המדינה חודשים מספר אחרי פרסום מכתבי . התנהלותו הקלוקלת של נגל כראש וועדה, כסגן ראש מפא"ת וכיועץ מדעי של משהב"ט, סימלה בעיני את כל כשלי מערכת הביטחון בפרשה האומללה הזאת.
בשל הביקורת הנוקבת שהטחתי במכתבי הנ"ל על התנהלותו הנלוזה של יעקב נגל, חשבתי שאתבע למשפט דיבה והתכוננתי לכך, אלא שיעקב נגל ומערכת הביטחון ברחו ממשפט דיבה כמו מפני אש ובמקום זאת העדיפו להתלונן נגדי על "העלבת עובד ציבור". שעפ"י החוק זו עבירה פלילית…כמי שנאשם בעבירה זו אין לי אפשרות להתגונן בבית המשפט בטענה של אמת דיברתי , לא אוכל להציג עובדות או מסמכים או להביא עדים או מומחים בכדי להוכיח כי אמת דיברתי…כל הסיכויים שלא יתירו לי להעיד באיזה הקשר "העלבתי" את האדון הנ"ל ובקיצור הולכים להוביל אותי כצאן לטבח… נותר לי רק להוכיח רק שלא העלבתי אותו. אבל איני יודע מה יקרה אם הוא יתעקש שהוא כן נעלב…?

על נגל יעקב ומערכת הביטחון שחטאו לתפקידם בכל הקשור לפרשה תמוהה זו ועל ניסיונם לסתום לי את הפה באמצעות חקירות במשטרה והגשת אישום פלילי אומר רק זאת: לא הפחדתם אותי ולא תפחידו אותי ובטח שלא תסתמו לי את הפה. לכוחנות ולדורסנות יש גבולות,לשקר אין רגליים, והאמת לעולם תנצח.

אלך בראש מורם לייצג את עצמי בבית המשפט בכבוד ובתחושה שעשיתי מה שהייתי צריך לעשות כאזרח חרד.

—————————

עד כאן דבריו של מיכאל. מי שרוצה לתרום להגנתו המשפטית של מיכאל מוזמן לעשות זאת דרכי עד שיאורגן חשבון פייפאל ייעודי לזה. פשוט כתבו בהערות בטופס התרומה שזה בשביל מיכאל ואעביר לו את סכום התרומה המלא במזומן. אם אתם רוצים לתרום לי – גם סבבה, ואם יתרמו רבים לי ורק מעטים לו, בכל זאת אעביר למען הגנתו חלק מהתרומות שאקבל בזמן הקרוב, בוודאי כל עוד הוא אשכרה נאשם ואני עוד לא.

ובכן, חברים, קראתם את זה כאן בפעם הראשונה: המפעל הציוני מת. סליחה, אתקן את עצמי: לאלה מכם שעבורם המפעל הציוני הוא בהכרח מעשה דמוקרטי. מי שההגדרה שלו לציונות לא כוללת ואף שוללת דמוקרטיה יכול להמשיך לקרוא לעצמו ציוני. יתרנו יכולים או לתכנן ירידה למחתרת או הגירה. גם אלה שיירדו למחתרת יכולים להמשיך לקרוא לעצמם ציונים, אבל הציונות בהתגלמות מדינת ישראל חדלה, רשמית, מלהיות דמוקרטיה, אפילו ליהודיה, לכל אדם, בינואר 2012.

הרי לכם נוסחה נפוצה למאמר דעה פוליטי: “אתה (עובד או נבחר ציבור איקס, בכיר ובעל השפעה), בשמשך בתפקיד (זה או אחר), קיבלת החלטה (זו או אחרת). לא רק שההחלטה שלך היתה שגויה, היא התקבלה בצורה שערורייתית ולא תקינה, ואתה פעלת בצורה לא אובייקטיבית בעד אופציה א' ונגד אופציה ב'. במעשה זה גרמת לאבידות בנפש וזה צריך לשבת לך על המצפון".

האם לדעתכם מדובר באמירה פלילית? ב"העלבת עובד ציבור" שעליו יש להרשיע בעבירה פלילית שדינה עד שישה חודשי מאסר? משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, משרד הביטחון ומשטרת ישראל חושבים כך. נחזור שוב: האשמת קובע מדיניות בהתנהלות פסולה שהובילה למחדל ביטחוני או (לתנאים חברתיים מקוממים) היא כעת עבירה פלילית במדינת ישראל.

אתמול, שהיה היום השלישי בו אני עוסק בפרשה, נואשתי מלהשיג את יחידת להב 433 במספרי הטלפון המופיעים באינטרנט כמגיעים אליה. התקשרתי למטה הארצי ושם הצלחתי סופסוף להגיש בקשה לתגובה מהדוברות הארצית. טרם ענו. מי שעוד טרם ענה היא לשכת היועץ המשפטי לממשלה. רק היום שמתי לב (ואתכם הסליחה) שהתובעת המשטרתית בתיק, אחת פקד דניאלה שדה, היא לא רק "תובעת מכוח מינוי מפכ"ל" השגרתי, אלא גם "נציגת היועץ המשפטי לממשלה". אז אחרי שהם שיגעו אותי (אין אימייל, רק בפקס, תשלח שוב עם מספר לתגובה [הופיע בשולי הפקס כמובן], נפלו לנו המחשבים, אמה דוניה), הוברר סופית שלא יהיה היום.

מי שכן ענו, אבל טרם ענו לשאלת ההמשך, הם משרד הביטחון, שאישרו בהתרסה שהם עומדים מאחורי ההחלטה (של משרד המשפטים, לטענתם) להגיש את כתב האישום, בשל היותם של דברי אזולאי כה "נבזיים" ו"שקריים". לשון התגובה: "ההחלטה להעמיד לדין את מיכאל אזולאי נעשתה בהנחיית משרד המשפטים, לאור העובדה שההתבטאות שלו כלפי עובד משרד הביטחון חרגה מגבולות הביקורת הלגיטימית והפכה להשמצה נבזית ושקרית." בבקשה לתשובות המשך שאלתי גם למה, אם מדובר בשקר נבזי, לא הוגשה תביעת דיבה? אני כאמור מחכה לתשובה.

זו, לטעמי, הנקודה בה חדלה ישראל להיות דמוקרטיה. דבר אחד הוא להגיש כתבי אישום נגד כותבים בוטים מאד (כמו אחד מחבריי הטובים), לעתים גסי רוח (אני), שכל השקפת עולמם חתרנית. גם זה כמובן רע מאד לדמוקרטיה, אבל זוהי התנהגות פחות קיצונית. הגשת כתב אישום נגד אדם כה ממוצע וכה נורמטיבי ומתון מכל בחינה (כולל דעותיו הפוליטיות) פירושה שהממסד החליט חד וחלק להפליל כל ביקורת ומחאה. העובדה שהסיפור אינו פותח את מהדורות החדשות מוכיחה שהממסד צודק בהנחתו שהשינוי הסייסמי הזה יעבור לפחות בינתיים ללא התנגדות של ממש. האנשים שמבינים, ושאמונים על הסברת החדשות, הקשרן וחשיבותן, יתעסקו הרבה יותר בשאלה אם איזה מוקיון עם מתקן שפכים כימיקלי בשיערו כן או לא היה צריך להתקבל לתוכנית לדוקטורט למרות שאין לו תואר ראשון או מושג מהחיים שלו. אז כמה בלוגרי שמאל מנובלי פה ינבחו משהו. כבר התחלנו לטפל בהם ועוד נסיים. בינתיים נטיל בכל עיתונאי, בעל דעה או קשקשן מקלדת באשר הם אימה חשכה. שיידעו שעם הממסד לא מתעסקים.

בפוסט קודם הזכרתי (כן, שוב) את שירו של וו. ב. ייטס, “הביאה השנייה", עם השורה בבית הפותח "המרכז כבר לא מחזיק". המרכז בישראל כבר לא מחזיק, והוא יודע עמוק בנפשו שהוא לא מחזיק, ולכן הוא חוטף ולופת בייאוש של שרידה כל שמץ של סמכות שהוא מסוגל – כלפי אלה העשויים פחות מכל להתנגד, כמובן. או כך לפחות נדמה. המרכז, המודע לרפיונו הסופני והחש בתבוסתו הקרבה בעמקי מוחו גם אם עדיין לא בחזית תודעתו, מכה על כל עבריו ללא רחם ומעלה את "כבודו" ו"יוקרתו" לראש סדר העדיפויות. זו הסיבה שהשב"ס הטיפש נכנע לכבוד אנסי בנושא מדי האיסור בביקורים. הממסד אינו מסוגל כרגע להעלות בדעתו להשפיל את אחד מסמליו המובהקים או להכפיף אותו לחוק הכללי. הוא חש חלש מכדי לעשות זאת. ככה נראה הסוף, קינדער'לך

הזכרתי בפוסט הקודם שהייתי עורך האתר סקופ כאשר פורסם באתר המאמר בגינו נתבע מיכאל אזולאי. בפנייתי למשרד הביטחון בשאלת המשך תהיתי מדוע אינני מופיע גם אני בכתב האישום, כמי שאישר לחומר הפוגעני להופיע באתר (הוא נגיש ברשת עד היום. לא התקבלה כל דרישה – לא רשמית מטעם גורמי אכיפה או ביטחון כלשהם, ולא מעורך דין בקטע של אם–לא–תוריד–אתבע–אותך – להוריד אותו מהרשת). במייל אף אמרתי לדוברות משרד הביטחון ודרכה לנגל ולמעורבים בקביעת עמדת המשרד בפרשה, שאם לא ינקטו בצעד שנראה לי הגיוני ויבטלו את האישום נגד אזולאי, הרי שהם מתבקשים להוסיף גם אותי לכתב האישום. בכל פעם שיש שערוריה סביב מישהו שפוטר כי כתב משהו שפורסם באתר, אני תמיד אומר שזה מופרך לפטר רק את הכותב ולא את העורך שאישר להעלות את החומר לאוויר. אם הכתב נתבע, בוודאי שהעורך חייב להיתבע לצידו. כפי שכתבתי לאדוני המלחמה אשר בקריה, אני לא שש למגע עם מערכת המשפט, אבל מצפוני המקצועי לא מותיר ברירה אחרת. ביום ראשון אפנה בדרישה רשמית בנידון גם ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, שהיא כמסתבר העומדת מאחורי כתב האישום.

לאור זאת, אני מזכיר שוב את קיומו של כפתור התרומות. להגן אגן על עצמי, אבל אם הם יבלעו את הפתיון זה יעלה לי בימי עבודה וזה. אם יתקבלו תרומות רבות, אפנה חלק מהן לפיצוי מיכאל אזולאי על ימי עבודה שיאבד גם הוא בפרשה אווילית זו. אפשר גם לתרום ולציין במפורש שאתם רוצים שהתרומה תועבר למיכאל. עם זאת, אני אבין לגמרי אם גם גדולי תומכיי וחובביי יגידו "חמוד, את כאב הראש המסוים הזה אתה בחרת להפיל על עצמך. סתדר לבד". אני באמת לא נהנה ממגע עם מערכת המשפח, אבל ההוא במראה ימרר לי את החיים אם אנהג אחרת.

הייתי נכנס לכל העניין של "וואו, הם נורא מפחדים שמישהו מדבר על העניין של כיפת ברזל. מעניין מה בדיוק הם מסתירים, וכמה קל יהיה לעיתונאי עם קצת גיבוי מערכתי רציני לגלות את האקדח המעשן נגד נגל, בוכריס ושאר התככנים במשרד הביטחון”. אבל זה, כמו הרבה מאד דברים מעניינים אחרים, דיון רלוונטי במערכת פוליטית בת קיימא. בישראל זה כמו לדבר על הטיח המתקלף באיזו פינה. אכן, ראוי היה לכבד את אותה פינה בשכבת צבע טרי, אבל האש שאחזה בקירות וביסודות קצת מייתרת את העניין… אם נשרוד במקרה את האש, נצבע מחדש את כל הבית.

ועד שהלהבות תהיינה בלתי ניתנות להכחשה, תרגישו חופשיים לחשוב שאני היסטרי. אסקפיזם זה צורך בסיסי של האדם. תדליקו לכם קטנה, תשתו בקבוק יין טוב, תתכרבלו עם מישהו אהוב מול חלון לחורף המזרח–תיכוני שבחוץ, ותשמעו קצת מוזיקה ישראלית. יש (היו) גם דברים יפים בבית הבוער.

ראיתם אתמול את "המקור"? חייבים להודות שכשמרימים להנחתה חד משמעית, הם מסוגלים עדיין לעיתונות של ממש. מתברר ששר התיירות, הקראחניסט סטס מיסז'ניקוב, נתן לחֶבְרָה של חָבֵרָה שלו  כמעט מיליון שקל כמימון לפסטיבל סטודנטים באילת – פעם ראשונה בהיסטוריה שהממשלה מממנת פסטיבל סטודנטים כלשהו בארץ.

בעוד שעל מימון פסטיבל סטודנטים כשלעצמו ניתן להתווכח, על היעדר התקינות במימון הזה (בלי מכרז, בלי מימון תואם משום גורם אחר, תוך ציון "תומכים" שלא שמעו על האירוע וכנראה פי שניים מכלל העלות של הפקת הפסטיבל) קצת קשה. מי שזוכר את הפדיחות שעשה כבוד השר בספרד ובברזיל לפני שנה ומשהו, אז הבריז מפגישות חשובות בגלל שדפק את הראש לילה לפני כן, לא היה מופתע כל-כך. אני בוודאי שלא הייתי מופתע, היות שממש לפני שיופוסט במתכונתו הקודמת נסגר, עבדנו על כתבה שעסקה בדיווחים שקיבלנו ממקור מהימן בילויים הליליים של אדון מיסז'ניקוב עם נשים שאינו אשתו, כולל נערות ליווי ועל פי הטענה גם קטינה אחת, וכן על שימוש שלו בתקציב לשהייה במלון מצודת דוד לצורך פגישות עם יזיזות. בסוף הכתבה לא עלתה משום שניסיונות להשיג עדויות מצולמות של ההתגפפויות עם נשות החיק בפאב תל אביבי לא עלו יפה (היו עדויות ראייה למכביר, אבל לא הצליחו לצלם. אני הייתי בדעה שיש לעלות עם מה שהיה לנו, אבל בסופו של דבר זה לא הסתייע. אז זה היה רק התנהלות מפוקפקת ושחיתות קטנה. עכשיו זה כבר מיליון שקל. אכן, יורש ראוי למנהיג איווט.

ומשחיתות לחידלון אישים: לוחמי השייטת עשו את העבודה האמיתית שלהם, ויירטו ספינה שהובילה נשק לרצועת עזה (ולאכזבת צווחני הימין, השמאל משום מה לא מחה ולא גינה. ככה זה כש-א) יש הצדקה צבאית מובהקת לפעולה ו-ב) הפעולה מתבצעת חלק ואיש לא נפגע. אבל לא, ההצלחה הזו לא מוחה את חרפת המרמרה). אמנם איתרע מזלה של מערכת ההסברה שזה קרה דווקא כשהעולם עסוק באיזו בעיה גרעינית זניחה בארץ לא חשובה במזרח אסיה, ובמהפכות הנמשכות בעולם הערבי, אבל בכל זאת ההתנהלות בהצגה של פריקת האונייה היא מחדל מחפיר שבמדינה מתוקנת מישהו היה משלם עליו במשרתו.

כל ההצגה כולה נועדה הרי לתקשורת הזרה, אז זו טורטרה בבידוק הביטחוני במשך למעלה משעה לפני שהורשתה להיכנס ולצלם את מה שהזמינו אותה לצלם. עד אז רוב הצלמים נטשו בכעס, ובמקום סיקור חיובי קיבלנו עוד על ההתנהלות היהירה והאטומה של הישראלים. מה שכן, המקרה הקטן הזה הטיל אור על כמה ששירי ההלל לדובר צה"ל הפורש (לא אמרו שהוא פורש, האידיוט?) אבי בניהו היו מופרכים. מדובר, חברים, באדם עלוב שהשקיע הרבה יותר מאמץ בתככים פנים-צבאיים ובלוחמה פסיכולוגית נגד אזרחי ישראל מאשר בשיפור תדמיתם של צה"ל והמדינה בעולם. כל-כך כושלת התנהלותם של גורמי ההסברה עד שאפילו במדינה מהפחות עוינות לישראל בעולם, כמו גרמניה, הפיגוע באיתמר לא דווח כלל, למרות נעירותיו של שר ההסברה יולי אדלשטיין על "הורדת הכפפות" וההחלטה להפיץ את תמונות הזוועה. העיקר העולם שונא אותנו. אמנם הבעיה העיקרית במצוקת ההסברה אינה בהסברה עצמה אלא במה שהיא מנסה להסביר, אבל מתברר שאפילו כשיש לנו סחורה שמישהו עשוי להסכים לקנות, אין לנו מושג איך למכור אותה. אח, איזו הנהגה כשירה ומיומנת. תענוג.

אה, ובנוגע למיומנות ולכשירות, יש גם את זה. איזה מוכשר שר החוץ שלנו.

אגב – המגיב הבלתי נלאה אריאל העלה את ההקשר של אוקראינה ודיראר אבו סיסי, וצווח שעליי ועל שכמותי להתעורר ולהבין שאנחנו במלחמה. ובכן, אנחנו מבינים זאת. בגלל זה אנחנו מנסים לעשות שלום. אם אבו דיראר קשור להברחה הזו, טוב עשו כמובן שעצרו אותו. אציין רק שהפרסום על חטיפתו, בידיעות, כאן ובסופו של דבר בכלל כלי התקשורת, לא פגע במאום בהצלחה הכבירה, וש(פעם נוספת למתקשים בקליטה): האויב ידע מהרגע הראשון שהאיש נחטף, ולא התקשה להבין מי יכול היה לעמוד מאחורי זה, כך שהטענות על כך שהצא"פ על עצם חטיפתו והחזקתו בידינו היו חיוניות לפעולה הן מגוחכות, בוודאי לאחר שמונה לו סניגור. אין לי בעיה עם צא"פ על הפרטים, אבל לא על עצם החטיפה וההחזקה. מ.ש.ל.

החמאס ממשיך לתקוף את עמו, ואתמול תקף באוניברסיטת אל-אזהר ברצועה. החמאס נוהג כמו החונטה במצרים, ומנסה לפורר את המחאה על ידי פגיעה בנשים. במקביל משתדלת ישראל לשמר את שלטון החמאס על ידי המשך ההתקפות ברצועה, שנותנות כמובן לחמאס הסחת דעת מצוינת. כמו שישראל נמנעה מלהפיל את שלטון החמאס ב"עופרת יצוקה", כי האמת היא שהוא נוח לה, כך גם כעת. אל תתפלאו אם, במקרה שהמחאות ברצועה יתפתחו למרד של ממש (לא סביר, אבל מותר לקוות), ישראל תתערב בצורה אקטיבית לסכל, כהרגלה, את שאיפות החופש של העם הפלסטיני.

במצרים משילה החונטה את המסיכות, ואמש דווח שהצבא עוצר נשים וכופה עליהן בדיקת בתולין. מי שנמצאת לא בתולה ולא נשואה מואשמת בזנות. פעם קראתי פרשן (אולי זה היה פרידמן המגוחך, שכמו שעון מקולקל עדיין יכול להיות צודק פעמיים ביום) שטען שבשיחות עם ערבים נאמר לו שאבן הנגף העיקרית בפני ציפיית המערב שארצות המזה"ת יאמצו דמוקרטיה בסגנון מערבי היא הדרישה לשוויון זכויות לנשים ולהומוסקסואלים. ובכן, גם למהפכה הזו הגיעה השעה. יעיש מראת אל-מסר!

לקראת סיום, שני מקרים של בהמיות משטרתית:

בהפגנת מתנחלים בצומת הטי סמוך לבית אל תקף קלגס מג"ב בשם סגן ניצב אלי צפרי מספר מפגינים: באחת בעט ללא התגרות, את אחיה תקף, משך בפאותיו וחנק עד אובדן הכרה, ושלישי שניסה להתערב לטובת המותקף הופל ארצה וברך של קלגס מסמרה אותו אל הקרקע. זה בזוי כשזה קורה בשייח' ג'ראח או בבילעין, ובזוי גם נגד מתנחלים. עם כל התיעוב שלי לסיקריקין, גם להם יש בדיוק אותן זכויות כמו לי ולכם, ולכן יש לתלוש את דרגותיו של הקלגס צפרי, לפשוט אותו ממדיו ולהחליפן במדי אסיר מן המניין. ואת הצעיר שנחנק יש לפצות.

מנגד, לפני שבוע הותירה היחידה המרכזית של מחוז מרכז חורבן בבית בו חיפשה נשק (שלא נמצא). הרסה קירות, השחיתה רכוש וספרי קוראן, ובכלל התנהגה כמו עדת קוזאקים בזויים. אבל היות שבתי המשפח הם חותמת גומי ביד הקלגסים, איש לא ייענש.

עוד יותר לקראת לסיום, היות שפה זה בלוג סמולני עוכר ישראל, שתי תזכורות למה המתנחלים מתועבים כל-כך:

בירושלים היו חייבים כמה חברים בגבעות-יוגנד להתקוטט עם מלצר ערבי ששירת אותם בחתונה. מזכיר קצת את הבהמות של בית"ר ירושלים שלפני שנה או שנתיים תקפו באלימות שני ערבים שניקו להם את השירותים בטדי. המשטרה נאלצה להתערב בקטטת החתונה, וסביר להניח שהשתמשה בכוח מוגזם, אבל הבהמיות שבלתקוף את מי שמשרת אותך היא שמשכה את תשומת לבי.

ואחרון חביב, בכפר הפלסטיני ביתילו פיזרו מתנחלים כרוזים המאיימים על התושבים כי אם ימשיכו לעסוק בפעולות נגד המתנחלים הם לא יוכלו לישון בשקט בלילות ועציהם יכרתו. (מתוך אתר החובה "מדרון חלקלק")

ובאמת לסיום: לאוניברסיטה העברית כנראה חסר כסף, ולכן היא פצחה במבצע עוקץ: אדם מטעמה נכנס לחנויות של הדפסה על חולצות, ביקש שימצאו לו תמונה של איינשטיין וידפיסו על חולצות לילדים לצורך פרויקט חינוכי, כביכול. האוניברסיטה מיהרה להתנצל, ולהבהיר שאינה תומכת בהכשלה מכוונת, ואפשר אפילו להאמין לה שבמקרה זה חברת החקירות ניסתה בכוח לייצר תוצאות. אבל המקרה מעלה את השאלה אם ראוי שתמונתו של איקון תרבותי (מילא כתביו, אני מדבר על עצם התמונה) תהיה מוגנת בזכויות יוצרים חמישים שנה אחרי מותו. ונגיד שגן ילדים באמת רצה להדפיס חולצות עם תמונתו של הגאון הידוע עם השיער הפרוע. האם באמת ראוי לתבוע את הגן או את המדפיס? האם לא עדיף לעודד את הנצחתו של הגאון, באופן שאולי יעודד את צריכת כתביו? אני לא מדבר על שימוש מסחרי במובהק כמו נגיד "סניו – האיינשטיין של יפן" (לצעירים בינינו, היה פעם קמפיין כזה, כשהייתי גם אני צעיר, מהיר, שעיר ומסעיר). אני מבין שאיינשטיין הוריש בכוונה את זכויות הקניין על עצמו לאוניברסיטה כמקור הכנסה, ובכל זאת יש גבול.

ובנימה יחסית זו, תודה שטסתם רדיקל מקלדת.

נו, הסיפור באיתמר הולך ומסתבך. עכשיו מספרים לנו שעצרו לחקירה את כל התאילנדים שעובדים בהתנחלות הלא חוקית הזו (לא חוקית אפילו על פי מדינת ישראל, אגב. ראו כאן), ונשמעים  חשדות שהרצח בוצע בכלל על ידי פועל תאילנדי בשל סכסוך כספי עם אבי המשפחה. כך על כל פנים דווח הערב בחדשות 10.

אני לא יודע אם זה נכון, או אם יש לסברה הזו חצי רגל לעמוד עליה. אולי זה בכלל מסך עשן שהרימו החוקרים כדי להרדים את הרוצחים האמיתיים, שהם בכל זאת פלסטינים, כדי שלא יברחו לירדן או השד יודע לאן.

אבל תארו לכם שזה נכון? שזה לא פיגוע אלא סתם עובד זר מנוצל, מזה רעב, מטורף מהסמים שהחבר'ה האלה צורכים כדי לעמוד במכסת העבודה שמטילים עליהם המעסיקים, מנותק מביתו ומהסייגים התרבותיים של סביבתו הטבעית? נעזוב כרגע איך ייראו ההשתוללויות של המתנחלים צמאי הנקם – אלה למעשה מהוות עליית מדרגה לעומת התג מחיר הרגיל, היות שלפחות לכאורה הן מכוונות לכתובת ההגיונית. אבל איך ייראו ההצהרות על "הם רוצחים, אנחנו בונים"? מה יעשו ביבי ואלי ישי? יבנו אלף יחידות דיור בקו-פנגן?

אגב ה"אנחנו בונים" הזה – אין כמו הטמטום הזה להוכיח שתכלית קיומה של בנייה בשטחים היא לפגוע בפלסטינים. הלא ממה נפשך? אם הבנייה שם היא צורך לגיטימי של ישראל, צריך היה לבנות בלי קשר לרצח. אבל הגיון מעולם לא היה הצד החזק של קלסת ישראל הנוכחית.

חוסר ההגיון הזה מתבטא בהצבעה שנערכה היום בוועדת החוקה של הכנסת ובה אושר "חוק הנאכבה", שיאפשר למדינה לשלול תקציבים מכל גוף שיציין ביום העצמאות את העובדה שבמקביל לתקומה העברית בישראל, אירע אסון לאנשים אחרים שגרו וגרים כאן. בניגוד למה שרבים אולי חושבים, לא מדובר רק בעמותות ומוסדות למיניהם אלא גם ברשויות מקומיות, וזה כבר מטורף לגמרי. על פניו, אם עיריית סח'נין מספקת תקציב לעמותת צדקה מקומית, וזו מציינת את הנאכבה, יוכל שר הפנים אלי ישי למנוע מסח'נין חלק מתקציבה השוטף. זה, כמובן, יסייע מאד לכל המנסים להדוף טיעונים על כך שישראל הולכת והופכת למדינה אפרטהייד. יש גבול, אומר חבר הקלסת אלכס מילר, יוזם ההצעה, למידה שבה אפשר לנצל את הדמוקרטיה הישראלית. מסתבר, אלכס, שאין גבול. סתכל במראה ותיווכח.

ולסיום, הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום על קבלת שוחד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בנוגע לחלקו באישור המפלצת המכוערת המכונה פרויקט הולילנד. כל מי שראה את הזוועה הזו, ובמיוחד ירושלמים שבקיאים במטריה, יודעים שאין שום סיכוי שהמפגע החזותי הזה אושר בדרכים כשרות, ויש הוכחות לעייפה שאולמרט, בשבתו כראש עיריית ירושלים (בשותפות עם ש"ס, "בברכת הרב, בסיעתא דשמיא"), קידם ודחף וזירז. מעבר לברכה שבאכיפת החוק על רוזנים ושועים, משפט נגד מי שהיה ראש קדימה יעזור לדפוק את הבלוף הזה, מפלגה שהביאה עלינו את עתניאל שנלר, יוליה שמאלוב ברקוביץ' ושאר חברי כנסת נאורים ושוחרי שלום. קדימה לא תביא שלום יותר ממה שתעשה זאת המפלגה של ביבי, ומוטב להימנע ממצב שאנשים יתפתו שוב לבזבז עליה את הקול.

יאללה, לישון. יש לי בבוקר ראיון חשוב. כשאחזור אכין את הפוסט המובטח על ענייני חוץ. מערכת רדיקל מקלדת מודה לכם על הביקור.

טוב, כנראה שאני לא אצליח לעבוד כמו שצריך אם לא אשחרר קצת קיטור, אז בואו נעבור על אירועי השבוע החולף:

בדרום תל אביב היתה הפגנה גזענית נגד הפליטים ומהגרי העבודה שמצאו להם מקלט בשכונות העוני וההזנחה של העיר. את כל המרירות על אותה הזנחה הוציאו על הזרים האלה. רבים וטובים כבר עמדו על כך שלצד גינוי הנימות הגזעניות חייבים לשים לב למצוקה האמיתית שההפגנה מבטאת, והכל נכון, ובכל זאת כשעלה יהודי ישראלי בעל עור שחור לנאום, צעקו לו "כושי תעוף מפה".

אבל לא על זה אני רוצה לדבר, אלא על עוד דבר שרבים וטובים כבר עמדו עליו: התגובה המחפירה של ראש המכשלה, הברון פון ביבהאוזן. "לא לקחת את החוק לידיים", הוא קרא להמון המוסת, המדורבן על ידי מנהיגי הציבור היודו-נאצי (כמו למשל חבר הקלסת מיכאל בן ארי). כלומר, מה שאתם עושים (השתלחות גזענית וכיו"ב) זה מה שהחוק אמור לעשות, אז תנו לו לעשות את זה (ונעזוב כרגע את העובדה שאי-העשייה של השלטונות היא בדיוק מה שהביא להתפרצות).

מה שאיש לא דיבר עליו הוא המקור ממנו שואב הביבינוקיו את מימי המעיין הגזעני הזה, מעבר לעובדה שהוא בא מבית בימין החירותניקי. מדובר כמובן בזוגתו הדוחה, שסוחטת אותו באמצעות מידע המצוי בידיה על מעלליו, וכופה עליו התנהלות על פי הרצוי לימין הקיצוני, אליו משתייכים אביה ואחיה, אותם כפתה על בעלה כחלק מהמעגל הפנימי ביותר שלו.

מדובר (וזאת על פי מקורות בכירים בסביבת רה"מ, לא השמצה ממוחי הקודח) באשה בעלת הפרעות נפשיות מאובחנות ומתועדות, המסרבת לקחת את התרופות שלה והופכת את חיי בעלה וכל העובדים בסביבתו לגיהינום, המהווה את השליט האמיתי בלשכתו באמצעות אנשים חסרי כישורים אותם החדירה לשם מבלי שבעלה הנסחט יוכל להתנגד, המנהלת מסעות נקמה ביריבים אמיתיים ואויבים דמיוניים כאחד, שהשתלחה בתוקפנות מחרידה בעובדים נאמנים שפרשו מלשכתה לאחר שנות שירות נאמן והעזו לבקש מכתב המלצה, או שיותר להם להשתמש בקשרים שרכשו במהלך עבודתם המסורה לצורך עבודתם החדשה, ששיסתה את מס ההכנסה במקורב לשעבר שסר חינו וניסה בתמימותו לרכוש את דרכו חזרה לחסדה של הגברת ושאינה בוחלת גם בשימוש בשב"כ לצורכי הוונדטות הפרטיות שלה.

אז ביבושקה, קח את המכשפה הבזויה שלך, זו שמתהדרת בתקשורת בתואר "פסיכולוגית ילדים" למרות שאין לה הסמכה כזו והיא אינה רשאית לטפל, לך תהיה שר האוצר של איטליה אצל החבר שלך סילביו (זרזיר, עורב וגו')  ותעזוב אותנו באמאש'ך. אם כבר ממשלה יודו-נאצית, שיהיה ליברמן ראש ממשלה וניפטר מהמסיכות.

הלאה: השר לבידחון פנים, יצחק "מסריח כמו ערבוש" אהרונוביץ', החליט בתבונתו האינסופית כי מפכ"ל המשטרה הבא יהיה ניצב יוחנן דנינו, וזאת למרות שמבקר המדינה טרם סיים לבדוק פרשייה של רצח סוכנים משטרתיים שכנראה אירעה באשמתו הישירה. אבל בעוד שאת הסוגיה הזו טרחו בתקשורת להזכיר, על הפרשיות החמורות יותר בהן מעורב הניצב המושחת איש לא דיבר. ובכן: יוחנן דנינו דאג לחלץ את פילגשו העשירה מאישום על התעללות בעובדת זרה (ואף כפה על הסמרטוט של האוליגרנוני לצנזר את הדיווח על כך), וכמובן דנינו הוא זה שסחט באיומים את ה' מלשכת רה"מ וכפה עליה להגיש תלונה מופרכת נגד השר לשעבר חיים רמון – תלונה שהובילה לאחת ההרשעות השערורייתיות בעשור האחרון (ולא שלא הגיע לרמון הזבל, המכניס מספרים של בנות 21 לנייד בזמן דיון על יציאה למלחמה, להידפק – אבל לא ככה עובד החוק).

בקצרה, בעוד שכעת תהיה צמרת המשטרה אולי מעט יותר מתוחכמת (איש לא טען מעולם שדנינו טיפש. הוא מאותם שוטרים שיודעים גם לקרוא וגם לכתוב), היא תהיה עוד יותר מושחתת, עוד יותר זדונית, עוד יותר משתינה על כולנו מהמקפצה.

ולסיום, התקציב הדו-שנתי, מיסודם של הביבינוקיו והטילן הלוגי, לא כולל אפילו קרוב לתוספת הדרושה לכוחות הכיבוי. תגידו, שלי יחימוביץ' ושאר מגלגלי העיניים – בשריפה הבאה יהיה מותר לנו כבר להאשים ישירות את השר הממונה שלא דאג לכך? שאיים במשבר קואליציוני על הגיור הצה"לי ולא על זה? או שגם אז תצטרך שלי איזה אתנן מכבוד השר ותדאג ללקק לו בעכוז שהיא מתנגדת להאשמתו? סתם, מוחות חקרניים מבקשים לדעת.