היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להוט להיראות כמי שיוצא חוצץ נגד תופעות מסוכנות, המתלוות למחאה הלגיטימית של המתנחלים ותומכיהם נגד תוכנית ההתנתקות. מר מזוז מוציא הצהרות תקיפות בנושא חדשות לבקרים, ומתרה ברבנים, בראשי מתנחלים ובחתולים תועים עם זנבות כתומים לבל יעברו חלילה על החוק במסגרת המחאה.
 
עד כאן, הכל דבש. זה תפקידו של ראש מערכת אכיפת החוק במדינה ואין ספק שהאזהרות במקומן והסכנה קיימת. מצד שני, יש להיזהר שלא להחניק את הזכות הדמוקרטית מאד להביע במחאה באצטלה של שמירה על כבוד החוק, וזה בדיוק הגבול שאותו חצה העילוי מנתיבות הבוקר, כשהכריז שפעולת המחאה השלווה ביותר בה נקט המחנה הכתום עד כה – מבצע "עוצרים וחושבים מחדש", במסגרתו עצרו מתנגדי ההתנתקות את רכביהם בצדי הדרכים למשך רבע שעה – אינו חוקי. אליבא ד'מזוז, היה על המארגנים לקבל אישור מראש למחאה זו, ולא מספיק שהיום והשעה פורסמו מראש.
 
אפשר כמובן לתהות איך בדיוק מתאמים מראש מפגן הזדהות המוני, שכמוהו כתיאום מראש של עמידת דום המונית בעת צפירת יום זיכרון כלשהו. אבל לא זו הנקודה האמיתית, כי לכל אדם מותר מדי פעם להיתפס באמירה מאותגרת הגיונית. הנקודה האמיתית היא שמרוב היצמדות לעקרון של קדושת החוק מאבד מזוז את התמונה הגדולה ושופך דלק על טרוניית הכתומים, לפיה משתיקים אותם בצורה בלתי דמוקרטית בעליל.
 
שהרי אם עצירה בצד הדרך – פעולה שבקושי מאטה את התנועה בדרכים ואינה מסכנת איש – טעונה אישור מראש לכל מזדהה בנפרד, אז חופש הביטוי במדינה מוגבל ומפוקפק ביותר. דומה שמר מזוז שכח שהחוק נועד לשרת את האזרחים ולשמור על זכויותיהם, לא להיפך.
 
לי אישית יש סרט כחול-לבן על הקטנוע, ואני מוכן להתנדב לבצע את ההתנתקות במי ידיי – עד כדי כך אני חושב שזה חיוני לעתיד כולנו. אבל אם מני מזוז חושב שהוא ימנע מהאחים שלי להביע את דעתם המנוגדת בצורה הכי שלווה ולא תוקפנית שאפשר להעלות על הדעת, הוא ימצא אותי נאבק לצידם. מוטב לו שייקח אחורה וינסה להתאפס מחדש על התמונה הגדולה – זו שבה אפילו למתנחלים יש זכויות.

הרב שלמה אבינר המציא משחק חדש – עשרת הדיברות למתלהם. מכיוון שכמו שכתוב כאן בכותרת המשנה של הבלוג, התלהמויות זה תחום שאנחנו בקיאים בו, ומכיוון שהמשחק של שלוימל'ה זה משחק מאד חן בעיניו, כמו שהיה אומר אפרים ז"ל, החלטתי שאנסה גם אני את כוחי בשעשוע המקורי והמשגע. אז ללא הקדמות נוספות, הנה עשרת הדיברות לאדוני הארץ:

1. אנכי ה' אלוהיך.
 
וזכור תמיד שזה שאתה במקרה נולדת לשבט שמאמין בגרסה מסוימת של האל המונותיאיסטי, זה הופך אותך באופן אוטומטי לנעלה על שאר העולם.

2. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי
חוץ כמובן מאלוהי העצים והאבנים, להם חובה עליך לסגוד ואותם עליך להוקיר מעבר לכל דבר אחר, כולל כמובן חיי אדם.

3. שא את שם אלוהיך לשווא

נקוב בשמו של אדושם בבואך להצדיק כל תועבה ובהמיות, כי אדושם הבטיח לך את האדמה הזו. זה גם כתוב בטאבו.

4. כבד את אביך ואת אמך

אבל את אביו ואמו של מוסטפה אפשר להשפיל חופשי במהלך פוגרום בקסבה של חברון או במסגרת גזילת אדמות.  

5. שמור את יום השבת
כי זה יצדיק כל  פשע וגם יגרום לך להרגיש נעלה על אחרים, וזו הרי המטרה של כל דת. (והוסיף עמיתי, רבי יאיר חסון: אלא אם כן צריך לחלל את השבת כדי להגן על איזה מאחז של חצי משפחה ושתי עיזים)

6. תרצח
רק אל תשכח לברך "פורים שמח" לאחר מעשה.
 
7. לא תנאף
כי הרי אוי ואבוי אם תגלה את חדוות המין ותפסיק להיות מתוסכל. איזו תועלת יפיק ממך השטן אז?

8. תגנוב
עצי זית בעיקר, אבל מה שבא, ברוך הבא. כולה ישמעלים, אחרי הכל.

9. תחמוד
את אדמות שכנך, כי הוא הרי אויבך ולא רעך. כי חביב אדם שנברא בצלם, אבל רק אם יש לו ירמולקה. אם אין לו, שלא יעלה על הכביש ליהודים בלבד.
 
10. תענה ברעך עד שקר *

זה מפתח הכל: דליגיטמציה. דמוניזציה. שטוף היטב את מוחך ואת מוחם של אחרים: הלא-מתנחל הוא אדם מושחת, פרוע, אלים, לא מוסרי שמחפש רק לגרום כאב וצער. הוא שונא אותך (וכמובן את עצמו), הוא יקלל אותך, הוא יירק עליך, הוא רוצה לפנות אותך מהבית שלך רק בשביל שיעמוד לו לרגע, והוא גם מסוגל לירות עליך. חשוב לזכור: לא משנה בכלל שעל עשירית ממה שאתה עושה לו הוא כבר מזמן היה יורה בפלסטיני וגם מוודא הריגה. העיקר שתרגיש נורא מסכן ומקופח. כי תזכור –  ציונות זה למתבוללים, שרוצים להיות ככל העמים. אתה, לעומת זאת, שומר בקנאות על זכותך להיות גם יהודון וגם נצר גאה לסיקריקין. אז יאללה בלגאן!
 
 
* הסעיף הזה נכתב כל-כך טוב על ידי אבינר, שבקושי נאלצתי להתאימו לצרכיי. הו האירוניה.

מתנ"ס עזב הבנק שסירב להשקיע בשכונה

נו, המדינה כמרקחה, כולם נזעקים ומשתוללים, ואני אישית מאד משועשע.

למרות הצעקות הניחרות שאיש לא חתום על זה אישית כי הכותב מפחד להזדהות, האמת היא שזה באמת עבודה משותפת של כמה אנשים, והחלונות הגבוהים החליטו עקרונית שמערכת וואלה, ככזו, מתייצבת מאחורי האייטם. אבל אני דווקא גאה להכריז בראש חוצות שאני אחד מהכותבים. איך אמר מורפיוס?

This is Zion, and we are NOT afraid!

אנחנו, עד כמה שהבנתי מהממונים עליי, לא מפחדים מתביעות, לא מפחדים מתלונות ולא מפחדים מחרמות. אנחנו את שלנו אמרנו וששאר העולם יעשה עם זה מה שרק בא לו.

אגב, ממה שאני מצליח להבין, חברי הבית הלאומי ושאר המחורעים דווקא הפנימו את ההבדל בין הלגיטימי לרצחני, ולא פיזרו שמן ועצמים חדים על הכביש. לחסום בגופך כבישים מהירים זה גם לא מעשה נטול סכנה, אבל זה שונה בתכלית מהטמנת מטעני חבלה קרים. אין לי שום בעיה עם זה, ולמרות שלא הייתי נהנה להיתקע בפקק בגלל זה, על זה לא הייתי מגיב בכוח.

האלה הטובה היא אמנם טובה, אבל מאד קפריזית. לפעמים זה דווקא עובד לטובתך, כשהיא זורקת לך משהו סתם כי בא לה, וזה מורח לך חיוך מטופש על הפרצוף למשך כל הערב. לדוגמא זה:

אח, ההנאות הקטנות של החיים…

מתחיל להסתמן שאברהם פורז אינו כשיר לשמש בתפקידים בכירים בשירות הציבור. לא בגלל השחיתויות, הקטנות והגדולות, שיש הטוענים שהוא מעורב בהן. הסיבה העיקרית לכך שמוטב אולי להרחיק את האיש ממוקדי הכוח וההשפעה היא שהוא, כך עושה רושם, פשוט איש טיפש להדהים.
 
לפני שלושה שבועות, כזכור, פרסמה איילה חסון מערוץ 1 קלטת ובה נשמע פורז מציע לשני פעילי שינוי הטבות שונות כדי שיפסיקו לפעול נגדו בתוך התנועה. שינוי סגרה שורות מאחורי פורז, הסתערה בניבים חשופים על אותם שני פעילים שהקליטו את השר וגם ביצעה בקרת נזקים לא רעה בכלל – גורמים בשינוי הציגו מכתב, בו מתלוננים אותם שני פעילים על כך שאינם נשלחים לחו"ל מטעם המפלגה. בכך הצליחה שינוי לעורר ספק סביר, אם אכן מדובר בהצעת שוחד או שמא בשיחה על נסיעות לגיטימיות מטעם המפלגה. הסיפור, לא זו בלבד שלא המריא, אלא אף התמוסס לו כליל.
 
אדם עם טיפה שכל בקודקודו הולך לבית הכנסת (או במקרה של איש שינוי, למקדש האל ממון), נושא תפילת הודיה שקטה על שחמק מפרשה מביכה ובעיקר מקפיד לשים מחסום לפיו ולא להזכיר לאיש את פרטי המקרה, פן יתעורר בעיתונאי כלשהו רצון לאו בר כיבוש לבדוק את הנושא עד תומו.
 
אבל כאמור, אברהם פורז הפגין כאן טיפשות שהדעת פשוט אינה תופשת. במקום לתת לסיפור למות בשקט, התעקש פורז לעשות לו הנשמה מפה לפה ולאיים על איילה חסון בתביעת דיבה.
 
נעזוב את שאלת סיכוייו של פורז לזכות בתביעה כזו.  איילה חסון תגיד גם "אמת דיברתי" וגם "יש עניין לציבור". מה יגיד פורז? שזו לא אמת. הרי מדובר בהקלטות שהוא עצמו אישר את נכונותן בפני חסון בטרם הפרסום. אין עניין לציבור? הרי זה מגוחך. כל מה שקורה במפלגה פוליטית יש בו עניין לציבור.
 
אבל הטיפשות האמיתית היא אחרת. כמו שאמרה איילה חסון, הכרעה כלשהי בתביעת הדיבה שמאיים פורז להגיש תינתן רק בעוד כמה שנים. ובינתיים? בינתיים הסיפור ימשיך לחיות. בינתיים יוכלו הבוחרים לשמוע, ככה מדי פעם, תזכורות לגבי פרצופה האמיתי של המפלגה הזחוחה והצבועה ביותר בנוף הישראלי.
 
אבל מצד שני, מה לנו כי נלין? בין התזכורות המובטחות לנו לגבי טיפשותו של פורז, לבין מפגני הבהמיות החוזרים והנשנים של "הג'נטלמן האירופאי" שעומד בראש המפלגה, יש סיכוי טוב שרוב הבוחרים, שבזבזו את קולותיהם על שינוי, יתעשתו עד הבחירות הבאות ויקצצו את מושב הלצים המפוטמים הזה לגודל סביר יותר. הבעיה, כמובן, היא שהאופציות האחרות אינן יותר טובות, אבל זו בעיה שפתרונה יבוא ממקום אחר.

– פורסם בוואלה! חדשות, 19/6/05, בשעה 12:17

נו, בשעה טובה הצטרפתי גם אני לעמך ישראל וראיתי את נקודת המפנה התרבותית, ההיסטורית, המצמררת, יאדה יאדה יאדה – אני מדבר כמובן על "ארץ המתנחלים" של חיים יבין.
 
הלגלוג שחבוי בין מלות המשפט שלעיל אינו בא להקטין מחשיבות המסמך שיצר מר טלוויזיה. העובדה שהוא-הוא, סמל הממסד, ציוני בלי שום פוסט, הוא שאומר את הדברים, והם משודרים בפריים טיים מוגשים כחומר מיינסטרימי – העובדה הזו חשובה מאין כמוה, וכבר דנו בנקודה הזו עד תום. אבל חשוב מאד להבין שאין במסמך של יבין שום דבר, אבל שום דבר, ששמאלן בקיא ומעורה לא יודע היטב זה כבר. חייבים להודות שלראות את זה בעיניים, באיכות טובה, זו חוויה רגשית, אבל התוכן אינו חדש לאף אחד שטרח כהוא זה לדעת מה בעצם נעשה בשמו ב"מזרח הפרוע".
 
רבים (כולל הגברת שלומית ברגר, התורמת מהגיגיה המטרידים לעמוד הדעות של וואלה!) מחו נגד חוסר האיזון הבוטה, לדבריהם, בסרטו של יבין. הוא משוחד! זעקו. ובכן, כמובן, צאן קדושים פותה שלי. זו הנקודה המזורגגת. כאמור לעיל, חשיבות המסמך אינה בחשיפותיו – סרטים דומים, עם תיעוד דומה של עוולות וציטוטים מקפיאי דם של יודו-פסודו-נאצים כבר נעשו בעבר, ואף שודרו בטלוויזיה. הייחוד הוא שכאן הממסד פוקח את עיניו ומציג את הדברים כהווייתם. וההוויה בחברון כל-כך מעוותת, כל-כך לא צודקת, כל-כך מקוממת עד שכל הצגה אובייקטיבית של העובדות נשמעת ככתב אישום חריף. להבדיל אלף אלפי הבדלות של מידה (אבל לא של הלך רוח בסיסי), גם משפטי נירנברג לא היו "מאוזנים". החידוש כאן הוא בכך שהממסד מציג את הדברים בצורה אובייקטיבית. השאלה היא רק אם חיים יבין יבוא חשבון גם עם עצמו, על שלושה עשורים של טיוח המציאות ומכירת השקרים שבאמצעותם בוצעו הפשעים שעליהם הוא מזדעק כיום.
 
מצד שני, אותו תהליך קרה עם אריאל שרון, אבי ההתנחלויות והסיוט הגדול של השמאל, שיום אחד התעורר והבין שהכיבוש הורג אותנו בפועל, למרות כל ההצדקות התיאורטיות. אז שרון אמר, ושומרי החותם של הלאומנות היהודית אפילו לא מצמצו בטרם הפכו אותו לבוגד ועוכר ישראל, משל היה מזכ"ל שלום עכשיו. אז למה באמת שיתרגשו מסתם ישראלי של אמצע הדרך כמו יבין? מפתה לחשוב שאילו רק היה אותו תהליך עובר על מישהו עוד יותר קיצוני היו עיניהם של משפילי היהדות ומבזי ישראל נפקחות, אבל לא. כהנא בכבודו ובעצמו יכול לחזור מהמתים ולהוקיע את הכיבוש עם אותו קצף על השפתיים, והם פשוט ימשכו בכתף, יגידו שעוד יהודי יקר נפל קרבן לשטיפת המוח, וימשיכו בשלהם.
 
אבל זה בסדר. כי המטרה כאן אינה לשכנע את נועם פדרמן, את אליקים העצני (שעורר געגועים קשים לדרדסים עם חיקוי הגרגמל הנרגן שלו) ואת שאר האנשים שמתעקשים לבלבל בין הרעיון המשיחי של "שיבת ציון" לבין הרעיון החילוני בתכלית שנקרא צ י ו נ ו ת. המטרה היא לשכנע את הרוב השפוי. הרוב שאולי מעדיף להתעלם מהמציאות, אבל כשמכריחים אותו לראות אותה עין בעין, מבין שעם כל הצדק ההיסטורי, עם כל החיבור הלאומי לאברהם אבינו (דבר שכתלמיד היסטוריה אני ממש לא מזלזל בו) – עם כל אלה, זה פשוט לא שווה את המחיר.
 
אם יש מקום לביקורת של ממש על היצירה של חיים יבין, הוא בעובדה שכמו כל מומר שלפתע ראה את האור, נופל יבין בקלות רבה מדי לקיטש שטחי וקלישאות זועקות. זה בא לידי ביטוי בהנגדות בוטות ומגמתיות, בעריכה, ואפילו במוזיקה. צרם במיוחד קטע אחד, שעסק בגזילת אדמות המרעה של הפלסטינים בדרום הר חברון. רואים צלע הר, ועליו משוטטים כמה עזים. הויז'ואל היה כל-כך שליו וכל-כך קלישאתי עד שבתגובה התחלתי לעשות תנועות מלגלגות של נגינה בכינור. פתאום אני קולט שאני לא לבד – הצילום הזה אכן לווה במוזיקת כינור פסטורלית ודביקה. לא פלא שימניים רצו להקיא. נכון שהמדיום הוא המסר ושהתקשורת יוצרת את התודעה, אבל אפשר לעשות את זה עם טיפה עידון. נתח לנו את המוח, חיים, אבל לא עם משור חשמלי, באמאש'ך. 
 
 
 

קדחת הסודוקו, עאלק

בלי קשר – למעט אולי הקשר של תקשורת מניפולטיבית – אני מקווה שכולכם נהנים מ"קדחת הסודוקו". סודוקו כשלעצמו זה דבר מאד נחמד, ולא חדש בכלל (ספרי תשבצים וחידות הכילו אותו כבר כשהייתי ילד), אבל "קדחת הסודוקו" שפשתה בארצנו היא דוגמא מדהימה להייפ שכל-כולו מיוצר בתקשורת, למען התקשורת. האזכור הראשון של סודוקו בארץ היה לפני כמעט שבועיים – כן כן – באתר וואלה!, במדור של החתום מעלה שנקרא "צא בחוץ". במהלך השבוע האחרון החליטה התקשורת בשבילנו שכולנו חולי סודוקו, ושיש "תופעה", עוד לפני של-90% מאיתנו היה בכלל מושג מה זה. למה שתקשורת תעשה דבר כזה? אולי בגלל שסודוקו זה משהו שעוזר למכור עיתונים. קצת כמו קמפיין מופרך "נגד השחיתות". הרבה כמו, למעשה.

כותרת בוואלה הבוקר:

"כדורגלן העבר שוקו נומדר חשוד בסחיטה באיומים"

ברגע הראשון אומר האדם לעצמו שיכול בהחלט להיות. אחרי הכל, נומדר לא יהיה כדורגלן העבר הראשון הפונה לדרך הפשע לאחר תום ימי כדרורו. אבל כניסה לידיעה הקצרצרה עצמה מבהירה שהקלגסת המגונה החליטה שוב לעשות לעצמה כותרות על חשבון שמו של אדם:

"כדורגלן העבר, יעקב "שוקו" נומדר, נעצר בחשד שסחט באיומים בעל מוסך בת"א. נומדר חשוד, כי איים על בעל המוסך שיפגע בו אם לא יסיים את התיקון במכונית של חברו בתוך פרק זמן מסוים".

סליחה, אבל זו לא סחיטה. זה איום באלימות, שזו גם עבירה, אבל "סחיטה באיומים" זה ניסיון להוציא מאדם כסף או שווה כסף באיומים. על פי מה שכתוב כאן, נומדר לא ניסה לגרום למוסכניק לתקן את מכונית זוגתו בחינם. הוא רק איים עליו שירביץ לו אם לו יזיז את ישבנו ויעשה את העבודה שלו, שעליה הובטח לו (מן הסתם) תשלום.

שוב – איומים באלימות הם עבירה על פי החוק (למרות שאם כל מי שאומר "אני אפוצץ אותך" היה נעצר, אפשר היה לשחק באולינג ברחוב אבן גבירול בשעת השיא). אבל המנהג המגונה הזה של המשטרה, לפרסם שאדם חשוד בעבירות חמורות בהרבה מאלה שיש ראיות כלשהן שביצע בפועל – הדבר הזה חייב להיפסק.

מתברר שלא רק לשוקו יש דמיון פורה.

מכירים את הילדים הקטנים והאומללים האלה, שתמיד מעצבנים את הילדים היותר גדולים מהם עד שאלה מביאים להם קצת מכות, כי רק כך הם מקבלים מספיק צומי?

כזה הוא חסן שלנו. חסי הוא מין בחור(?) כזה, שאם הוא לא משמש מושא לשחרור האגרסיות של מישהו, הוא פשוט לא מרגיש חשוב מספיק. כמו כל עבד חמוד מהדאנג'ן, גם חסי מתגאה בצלקות שהותיר בו השוט של המלכה שהצליח לשכנע להשתין עליו. אם אין לחסי מי ירביץ לו, חייו אינם חיים ואין ביאתו ערבה לאיברו. זו הסיבה שחס'קה יורה לנו על החיילים בהר דוב. לא בגלל שבאמת אכפת לו מהר דוב, לא בגלל שאכפת לו ממשהו. הדבר היחיד שבעצם אכפת לו ממנו זה אנחנו. כמה עצוב זה? האויב הכי גדול שלך, שאתה מקלל כל היום ומבלה את החיים שלך בלחשוב איך לדפוק אותו – הוא הוא ולא אחר זה שבלעדיו, אפעס, אין טעם לחייך.

אבל מכיון שבשונה מחסן הקטן החרמן הקטן, אנחנו דווקא אין לנו שום דבר מיוחד איתו או עם החיזבאללה שלו – שיפסיק מצידנו להתקיים מחר ולעולם לא ניזכר בו שוב – בואו לא ניתן לו את התענוג. בואו לא ניכנס באמ-אמא שלו. זה העונש הכי גרוע בשבילו.

באמצע המאה ה-15, כשסבלם של האיכרים באירופה הלך וגבר עד שהגודשה הסאה והם פרצו במרד נואש ורצחני במיוחד, היה בשורות האצולה, או הכנסייה, אדם שנראה, נשמע וחשב בדיוק, אבל בדיוק כמו אברהם פורז. כמוהו, הלהיט גם המפוטם האירופי הקדמון את הרוחות בהכחשתו המרושעת את סבל הזולת.

כשקמו האיכרים והפרולטרים של צרפת, בשנת 1789, והחלו לשחוט אצילים במאות ובאלפים, הם ראו לנגד עיניהם, מדי שולפם את הסכין, פרצוף עגל זחוח שנראה, נשמע וחשב בדיוק כמו אברהם פורז.

כשקמו המיליונים המדוכאים בסין, וצעדו 10 אלפים קילומטרים בעקבות  מקסם שווא, הם עשו זאת בתגובה לאדישות ערלת הלב של אנשים, שלמרות עיניהם המלכוסנות נראו, נשמעו וחשבו בדיוק כמו אברהם פורז.

כשעמיר פרץ (איש תככן ודי טיפש סך הכל, שלמרות זאת צודק בכמה דברים) מזהיר שבקרוב יבוא יום שבו העשירים ייאלצו להסתתר מאחורי גדרות ושערים, וכי בנותיהם לא תוכלנה ללכת ברחוב בבטחה, הוא מתכוון בדיוק לפרות הבשן מסוגו של כבוד שר הפנים, אברהם פורז.

האמירה של פורז, לפיה אין רעבים בישראל, ואמירתו לאדם עני שהתעמת איתו בטלוויזיה כי "אתה לא נראה רעב", אינה הדוגמא הראשונה לבהמיות שכזו מצידו. לא מכבר, בעת ישיבה של ועדת תכנון בשכונת התקווה, אמר פורז לתושבים שמחו על תכניות להרוס ריאות ירוקות בקרבת השכונה לטובת פרויקטי נדל"ן כי "מי שרוצה שטחים פתוחים וירוק בעיניים שייסע לחו"ל".

בתחילת שנות ה-90 היה סרט משעשע למדי, על בעל בית קמצן, ששופט דן אותו לגור במשך חודש באחת הדירות שלו. קשה שלא להצטער שלא ניתן לגזור על פורז עונש דומה – נגיד חודש של גידול משפחה בת 5 נפשות על הכנסה של 3,500 שקלים. אחרי זה נראה אותו פותח את הפה.