- In: מעורב
- 22 Comments
הערה: משבת אני מנסה להעלות את הפוסט הזה והממשק רק אתמול בלילה נתן לי להעלות טיוטא לממשק, אבל הייתי הרוס מעייפות ולא רציתי לכתוב על הרצח במצב זה, אז הנה פוסט מעוכב קשות)
אתם יודעים מה הכי מרגיז אותי? שבירושלים יש סיכוי טוב שהיו קופצים על החלאה בעת שניסה לברוח מהטבח שביצע. כאילו אם זה היה פיגוע לאומני. לא שבשביל זה הייתי מחליף את עיר החופש והחוף בעיר שחוברה חרבנה עליה והדביקה אותה במחלת נפש קשה, אבל אולי אפשר ללמוד קצת באופן נקודתי מאד מהגישה הזו. אויבי האנושות המטונפים שמנסים להלך עלינו אימה עושים זאת בדיוק מפני שהם חושבים שאנחנו עלובי נפש שלא מסוגלים להגן על עצמם. אילו היה הרוצח נתפס, מוכה עד זוב מוח קל בידי תופסיו בטרם יגיעו חבריו מהקלגסת להצילו ומסגיר בעקבות ההלם הלא צפוי את שותפיו לקנוניה, זה היה שולח מסר חזק וטוב.
אני כשלעצמי מסכים עם מרן נמרוד אבישר – נמאס מהפעייה הזו ש"אסור להאשים ציבור שלם". זין. אם ציבור שלם מסית לאלימות נגד אנשים בשל מי שהם, חופשי אני אאשים את כל אותו ציבור כשזה קורה. גם אם הרוצח לא יצא מבית הכנסת של היזדים, ברכת הדרך יצאה משם. נמאס מהפטור שמקבלות דתות ותיקות מעמידה בתנאי סף של אידיאולוגיה המורשית בין בני תרבות. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה נאצי, פויה. אם אתה שונא הומואים באשר הם כי אתה יהוהיסט פונדמנטליסט – זה לגיטימי. אז זהו, שלא. חלאה היא חלאה, תועבה היא תועבה, וככזו יש להתייחס אליה, יהא מקורה עתיק ונפוץ ככל שיהיה.
שתי הערות סיום לעניין הרצח ושנאת הומואים:
1)יש להבחין בין שנאת הומואים המצטדקת בכל מיני הסברים רציונליים ומתעקשת על עצמה ונגררת במין מעגל מרושע לכדי שנאה, לבין אי נוחות אישית עם מפגני מיניות הומוסקסואלים. לא שהסוג השני מבורך כי הוא הרבה מאד פעמים מהווה בסיס לסוג הראשון הממאיר, אבל הסוג השני יכול להתקיים לבדו אצל אדם נאור שיתנגד לאלימות נגד הומואים באופן אינטואיטיבי. יש לא מעט הומואים שלראות גבר ואשר מתמזמזים עושה איכסה אישי כמו שלהרבה גברים סטרייטים עושה לראות הומואים מתמזמזים. אין מה לעשות, ההעדפות המיניות שלנו לא כפופות למה ש"נכון", אחרת לא היו נשארים הומואים בהרבה מקומות במילניום וחצי האחרונים עד לאחרונה. לא כל מי שהתגובה שלו למראה הקטעים הלוהטים יותר מ"הכי גאים שיש" זה "תעביר ערוץ, בחיאת" הוא הומופוב מסריח, וצריך להימנע מדחיפת כל מי שבכנות מתוודה על העניין הזה למחנה הפובים המסריחים. זו אבחנה עדינה, אבל בד"כ אפשר לדעת כך: אם אדם אומר "לא אוהב לראות אבל אלחם על זכותם" – זה בנאדם. אם אדם מתחיל להתפתל ולנסות בכוח להצדיק את תגובתו האסתטית\אישית באצטלה של עיקרון מדעי, מוסרי, חברתי… אז יש לנו בעיה.
2) ואם יתברר בסוף שזה "מאהב הומו נסער" – אז אני אלקק את הביצה מהפנים, אבל מאד לא נראה לי שאצטרך. מאהב הומו נסער שבמקרה הוא גם כזה מתנקש מיומן שהוא נכנס, מרוקן שתי מחסניות בקור רוח ויוצא בלי שאיש יראה לאן? מצד שני, אם זו האמת, אז עולה הסבירות שיפתרו את זה.
ומחלאות ברשות התורה ליצורים יותר בני שיפור ברשות השריטה שלהם. משעשעת הדינמיקה של הצהרות לוחמניות שבאות לחפות על תוכן פושר. אני כבר לא יודע איך להתייחס לנטייה הזו של פת"ח לצאת פומפוזים ומטופשים בהצהרות רשמיות. מילא ההחלטה "לא להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית". כבר הבעתי את דעתי על הסוגיה, וציינתי שמדינות מגדירות את מהותן בעצמן ואינן דורשות מאחרים הכרה במהותן אלא רק בקיומן וריבונותן. כמו שסוריה מכונה "הרפובליקה הערבית של סוריה", כך ישראל יכולה לכנות את עצמה "הרפובליקה היהודית". אני אישית לא יהא חלקי עם התומכים בהחלטה כזו, משום שמדובר בשינוי הצהרתי של הסטטוס קוו לרעת אלה שכבר נדפקים ממילא, ומתן גושפנקא הצהרתית לעירוב היהוהיזם הממאיר בענייני המדינה. אני מאמין שמדינה שייכת לאזרחיה. אם רובם המכריע של אלה הם יהודים, הרי שהמדינה יהודית – יהודית במידה שאזרחיה ירצו. נקודה.
אז מילא זה, אבל ההחלטה המפגרת מעבר לכל שוועה בעניין מות ערפאת היא שהותירה אותי (כמעט, כמסתבר) ללא מלים. גם מקבלים החלטה רשמית שאנחנו רצחנו את השרץ, וגם מקימים ועדת חקירה. בשביל מה צריך חקירה? החלטתם כבר, לא? אידיוטים. ממנים לי זקן נרגן וסרבן שלום בן 71 כיורש של אבו מאזן וחושבים שהדור הצעיר יקבל את זה בשקט לאורך זמן. ואנחנו? אנחנו המטומטמים שעדיין תקועים עם הראש שלנו בתחת שלהם ולהיפך. היה קורה בלבנון היינו יכולים לגחך בשקט.
אבל ממש לא הכל שחור. כל זה, קינדר, מסווה לדבר האמיתי. לפי מה שהבנתי, ואני לא קורא ערבית ברמה הזו, אבל לפי מה שדווח המצע החדש והמעודכן לראשונה זה 20 שנה של הפת"ח מדבר במונחי הווה רק על מאבק בדרכי שלום. מה שפורסם בכמה כותרות זועקות זה לא "ממשיכים את המאבק המזוין" אלא "לא מתנצלים עליו ולא אומרים שכמה שלא ידחו אותנו בקש לעולם לא נחזור אליו". אבל במשפטים המנוסחים בלשון הווה יש רק "מאבק בדרכי שלום". זו בהחלט התקדמות. ולא זו בלבד, אלא ההצלחה הפוליטית המרשימה של אבו מאזן גם היא מבשרת טובות.
אה, והעניין עם ערפאת? גם לזה יש הסבר. לפני כמה שבועות, תזכרו, יצא האופוזיציונר הנרגן של פת"ח, פארוק קדומי, בהצהרה מרעישה: אבו מאזן ומוחמד דחלאן עומדים מאחורי מותו של יאסר ערפאת. (בני דודינו, שהאלים יעזרו להם, לא יושב להם טוב שזקן בן 75, ששרד מספר התנקשויות ולפחות התרסקות מטוס אחת שאני יודע עליה, אה, וגם היה חולה פרקינסון כמה שנים טובות לפני זה, מת כי הוא מת. כי אללה קצב זמנו. לא! יש פה קונספירציה!) אוקצור, האשמה חמורה מאין כמותה ועוד אמצעי לקדומי להגיד ששלטון הרשות הפלסטינית לא לגיטימי וכו'.
מה עשה אבו מאזן נוכח האיום הזה ערב הוועידה הכה חשובה? שני דברים. אחד, עיקר את המחנה האופוזיציוני בפת"ח בזה שהגיע להסכם עם עוד אופוזיציונר ותיק, אחד עם שם של נקי כפיים ועם שליטה בת עשרות שנים במנגנונים הכספיים של פת"ח, בשם אבו מאהר גניים. גניים מונה לסגנו של אבו מאזן ויורשו במקרה ש-. רק שמקרה שיקרה יכול כמעט באותה מידה לקרות לגניים, שצעיר ממחמוד עבאס מיודענו בשלוש שנים בלבד.
אז מצד אחד באמת יש כאן פוטנציאל לפצצת זמן מתקתקת של זקנים מול צעירים. אבל מצד שני יש כאן איגוף מרשים של אבו מאזן, שבאבחה אחת עיקר את האופוזיציה שלו וגם מילא את המהלך הפוליטי במשמעות: קודם כל, הוא בכלל הצליח לכנס ועידת פת"ח. אפילו ערפאת לא הצליח לעשות את זה בתוך המולדת. דבר שני, הוא הצליח להעביר מצע פשרני ביותר, שכמובן שהיה צורך בכל מיני רעש וצלצולים כדי להסוות עד כמה. כמו לא נכיר בישראל כיהודית, וכמו סיפור ערפאת. הרי למה בא הסיפור המפגר על ערפאת, מעבר לצורך להשמיע את תיאוריות הקונספירציה של הרחוב כדי שהרחוב לא ירגיש שמעלמים ממנו? כדי להשתיק את פארוק קדומי! אם ישראל הרגה, אבו מאזן ודחלאן לא הרגו – וזה בכלל בלי לתת להאשמה של קדומי עצמו את הכבוד שבמענה ישיר. ומי האיש שהגיש ברוב פאתוס את ההצעה? לא אבו מאזן, לא דחלאן – קרובו הבכיר היחיד שנותר של ערפאת, אחיינו נאסר אל-קידווה (סליחה, לא אבו. אל). אז מאשימים אותנו ודורשים ועדת חקירה בינלאומית וגם שיקימו אחת משלהם. א-נו באמת, שייהנו. אבל זה משתיק את קדומי ומצטרף לתמונה הכללית של הצלחת אבו מאזן להעביר מה שהוא רצה להעביר. תנסו להיזכר איך קונים בבזאר ערבי עסלי – רגע לפני שמסכמים עסקה הכי מזעיפים פנים. לא להתבלבל. הקיצור, אבו מאזן הפגין שליטה מרשימה בוועידה, הכניס את האופוזיציונר הכי משמעותי לתוך האוהל שלו והכשיר את הקרקע לצעדים של ממש מול נתניהו.
אז כשיספרו לכם שאין פרטנר? כמו שאמר רבי נחמיה – שלא יעבדו וגו'.
אה, כן, במסגרת פינתנו מלה טובה. הרמתי טלפון לח"כ איתן כבל, לשבת לו על הווריד שיסכל כל מהלך להעלאת חוק הביומטרי במחטף ביום שני (יחד עם חוק הקרקעות חוחוק מופז, על הדרך ככה). נעזוב זה שתחזיתו של כבל שלא ינסו להעלות התגשמה – הוא עבר בהצלחה מרובה את מבחן ה"נפל עליי טלפון מבוחר אלמוני". סאחה.
חוק הקרקעות – 400 אלף דונם זה עדיין המון, אבל זה יותר טוב מ-800, והבנתי שרוב ה-400 זה קרקע שכבר מוגדרת כ"פרטית" (מוחכרת ל-99 יאדה יאדה, אבל של אנשים בטאבו). למקרה של משאבים יקרים יש מספיק חוקים שמאפשרים למדינה לחלט במחיר הוגן של הקרקע בלי קשר למחצב שנמצא (יעני די לרכישת נכס מקביל), וזה לא כזה מחטף. על כל יישום של החוק על שטחים פתוחים ניתן עדיין יהיה לערער בערכאות השונות ולעכב. חבל שניתן כזה כוח דווקא בידי הברון פון ביבהאוזן, אבל תסתכלו על הצד הטוב – המנהל המסואב רוסק, ונתניהו לא יהיה עוד הרבה זמן ראש ממשלה. הביומטרי יותר דחוף כרגע.
קיבלתי את המייל הזה מאיפה שהוא לפני כמה זמן ולא ידעתי אם הוא אמין. עכשיו קיבלתי אותו מחבר שנאמן עליי והוא אומר שבדק ואישר את העובדה שמדובר פה בארגון אמיתי, בשם חברים לרפואה, שיש לו כמה קופסאות של תרופה יקרה מאד לסרטן, ומעוניין לתרום לנזקקים שאין ידם משגת.
לתרופה קוראים גליבק, ועל פי מייל שתאריכו 16.7.09 (והמייל מדגיש ומבקש לא להוריד את התאריך, אז זה תאריך הדברים), יש בידם שש (6) חבילות של טבליות גליבק במינון 100 מ"ג (מחיר בבית מרקחת פר חבילה, על פי האימייל: מעל 9,000 ש"ח).
ברשותם גם ארבע (4) חבילות של טבליות 400 מ"ג, שעלותן ללא סיוע קופת החולים (והתרופה מסתבר אינה כלולה בסל) היא כמעט 18 אלף שקל.
התרופות מוצעות לכל נזקק ללא תמורה כאשר התנאי היחיד הוא מרשם בתוקף.
טלפון: 03-5792220
ומצרכים קיומיים לא עלינו לדברים שאפשר לחיות בלעדיהם, אבל למה לכם?
1) התחלתי להוציא את הטורים שלי על תולדות עם ישראל בימי בית שני באנגלית, בקינדל של אמאזון. למה זה רלוונטי לכם? כי זה זמין גם באיי-פוד ובאיי-פון, שבדיוק עשה כמעשה עזרא ונחמיה ועלה לארץ ברוב רושם ועם תוכניות השתלטות מפורטות. בכל מקרה, אתם הרי יכולים לקרוא את זה בחינם בנענע, אבל למקרה שיש לכם קינדל\איי-טויס, ובא לכם לתרום לקרן לרווחת עבדכם, אתם מוזמנים לקנות.

כריכה: Adam Masterman, ערן ורד
ועוד פלאג אחד למשפחת אום קדם ואבוהו: אום קדם שתחיה חברה לרעותה, הגרפיקאית ענבל (שם אחד, כמו מדונה), ליצור לוחות שנה בעיצוב אישי. אתם תורמים את האימג'ים, הן מפיקות. יוצא אחלה (חמי קיבל ליומולדת שישים, עם כל הנכדים וזה. באמת חמוד). אם אתם בעניין, אם יש לכם חמות שצריך להביא לה מתנה בראש השנה, אם יש לכם עסק קטן ואתם רוצים פתרון לשי צנוע לעובדים לחג – צרו קשר באתר זה.
שבת שלום.
עוצרים את שטרית, עוצרים גם את ביבי
Posted 31 ביולי 2009
on:המאבק נגד תועבת הביומטרי לא תם, ויש לשים לב במיוחד השבוע, כי ייתכן שהנבלות ידחפו לנו הצבעה על זה בפגרה יחד עם ההצבעה של ביבי על תועבת המחמד הפרטית שלו – מכירת החיסול של אדמות המדינה במסווה "רפורמה במנהל מקרקעי ישראל".
המנהל מסואב, אבל אפשר רפורמה בלי למכור את רוב אדמות המדינה – ותזכרו ש"אדמות המדינה" (אם מכלילים בזה את שטחי קק"ל) זה 98% מכלל אדמות המדינה. בלי קק"ל זה בערך 85%. אפשר גם להפשיר חלק מאדמות המדינה למכירה פרטית. חלק. קטן יחסית. ככה שרוב מוחלט של אדמות המדינה יישאר לא רכוש של העשירים, אלא "רכוש" של כולנו. רכוש שהוא לא רכוש של אף אחד. לא לצמיתות, בכל אופן. דבר יפה יש בתורה, משהו שגם חילונים יכולים להתחבר אליו. למה לא לשמור על זה?
(גרררררר. האמבד לא עובד. קבלו לינק. אגב, אני עובר בשבועות הקרובים לבלוגייה חדשה. פרטים בקרוב).
והארץ לא תימכר לצמיתֻת (דווקא יש קֻבוּץ במקלדת! ותודה לפלמינגו).
להתקשר לח"כים ולהבהיר להם שאנחנו נזכור טוב-טוב מי הצביע בעד החרפה הגסה הזו. רוצים רגש לאומי? רוצים לדבר על בגידה? למכור בצורה הזו את האדמות של כולנו זו בגידה. לא בגידה במושג ערטילאי של "לאום", אלא בגידה מוחשית באנשים המרכיבים את הלאום. אחד-אחד וכולם כאחד. זה נכסי הכלל. הקדש. של כוווווולם. (אתה, שמה, באקירוב, עם הדיבורים על הסכמים קואליציוניים. אם אתה חולם על עוד קדנציה, דיר בלאק).
יאללה מצור.
בממלכת רולניק, שם הפחד שולט
Posted 31 ביולי 2009
on:- In: מעורב
- 8 Comments
תסלחו לי שאני פותח בדישה בענייניי שלי, אבל הרגו אותי דה-מארקר. כמו שאמר המאסטרו בפרסומת ההיא, הר-גו או-תי. הלך הכתב בר בן ארי (שם עברי מקסים, אגב. באמת) וליקט את מיטב האקשן הפוליטי\אקטיביסטי מהרשת לכדי כתבת רשת נאה ביותר, עם אזכורים של רוב מי שמגיע לו, כולל העז (בסיוע רם-און אגמון ועבדכם), אדבוקט הצדק ואחרים וטובים, וכולל גם שלוש פסקאות שלמות על פרשת שטרית\גל מור ותרומתי הצנועה לה. להגיד שאני לא מבסוט? אני לא אוהב לשקר לקוראים שלי, אז לא נגיד. אממה? לכל אחד ואחד מסעיפי האייטם האחרים יש לינק שמוביל לפוסט, לווידאו או לטוויט מושא הסעיף. רק לאחד אין. נחשו איזה? נכון, דווקא זה שמוקדשים לו שלוש פסקאות שלמות.
אין לי בעיה שתגידו שהביקורת שלי ארסית. זכותכם האלמנטרית. אבל מה זה ההשתפנות הזו? מילא אנשים קטנים שאין להם לשלם עוכר דין, אבל לכם הרי יש בריטיינר. רותי שטרית באמת מבעיתה כל-כך? אם כן, הרי זה משהו שיש לחקור כשלעצמו (וכאן אני חוזר על ההזמנה לאלפי הבני אדם שקראו את הפוסטים האחרונים – כל מה שידוע לכם על התנהלות מפוקפקת של מאיר שטרית בכל תפקיד ציבורי ארצי, וכן של בריונות דומה מצד רותי שטרית בשירות הקריירה הציבורית של בעלה, זה המקום. מלחמה לנו בו, עד אשר ישוב מדרכו הרעה).
אגב, יש שם גם מופע של רשלנות קטנה, מזן ה"אין לי זין לעשות בדיקה של שתי דקות", אבל זה באמת בקטנה. ההשתפנות היא שמצערת, אבל זו הרי דמותה של אימפריית שוקן מאז ניצח גיא רולניק (לבלר של פלוטוקרטים) את חנוך מרמרי (עיתונאי) בקרב האיתנים על דמותו של העיתון החילוני הלא-צהוב היחיד בעברית. (הוא עדיין לא צהוב, למרות שיש שיצביעו על אלמנטים במוסף כדי לטעון אחרת, אבל נעזוב זה, הוא פחות עיתון היא הנקודה). זה מה שעמוס שוקן בחר וזה מה שיש לו. סבא גרשום לא כאן כדי להגיד מה הוא חושב על זה.
מעניין לעניין באותו עניין, הרמתי טלפון לח"כ דב חנין. דב, כפי שכתבתי לו באימייל שנבע מהשיחה, הוא אחד הח"כים היחידים שהמלים "אדון נכבד" בפתיח של מכתב רשמי אליהם אינן לעות בפי בהקלידי. או בעברית פשוטה, אני מחזיק ממנו. אוקצור, הרמתי לו טלפון ושאלתי אותו מה בנוגע להצעת חוק שתעניש מגישי תביעות דיבה בריוניות? אתם יודעים, כמו תביעת הבריונות המגונה שהגישה אופירע אסייג נגד האיש היקר מאד שלמה מן, וכמו זו באמצעותה השתיקה רותי שטרית את גל מור ואפי פוקס היקרים גם הם. אמר לי דב שגם הוא חשב על משהו כזה לתפריט של הקדנציה הנוכחית, והזמינני לשלוח לו הצעה. מכיוון שאני לא רואה מצב שיהיה אפשר להגניב דבר כזה בלי שלוחמי הקודש של האל ממון ישימו לב וייערכו לחסום (אם כי אולי אני ממעיט מכישוריו של דב פה, אבל לא משנה) – מכיוון שאני לא רואה איזה נזק גדול, אני אחלוק את הרעיון שלי גם אתכם, ואתם מוזמנים אם תרצו ליצור קשר משלכם עם דב ולהגיד לו שגם אתם בעד.
זה לא מנוסח בדיוק כמו שצריך, ואני לא משפטן, וכיוצא בזה דיסקליימרים, אבל זה הרעיון הכללי:
היה והוגשה תביעת דיבה על ידי נבחר ציבור, עובד ציבור או גורם מסחרי, ומצא השופט היושב בדין כי התביעה נעדרת כל בסיס, כי הפרסום נשוא תביעת הדיבה יש בו עניין לציבור ואינו מהווה דיבה ו\או לשון הרע, בין אם בזכות “אמת דיברתי” ובין אם משום שלא היה יסוד סביר כלשהו לחשוד בזדון ומשום שהפרסום הסתפק בהעלאת שאלות לגיטימיות (או דעה אישית לגיטימית) ולא קבע נחרצות כי התובע אשם בדבר-מה, וכי תביעת הדיבה הוגשה אך ורק בכדי לאיים על המפרסם באמצעות כוחו הכספי העדיף של התובע ובכך להטיל עליו אימה מפני נזק כלכלי ולמנוע את הפרסום הלגיטימי, יפסוק השופט לנתבע הוצאות משפט, פיצויים ודמי עוגמת נפש בסכום כולל שלא ייפול מ-30% מן הסך שננקב בתביעת הדיבה אשר נמצאה חסרת בסיס.
עוד סעיף באותו תיקון, שהאמת ששכחתי בסטלנותי (או תשישותי ממאבק הקיום, תבחרו אתם) להוסיף למה ששלחתי לדב, והוא ענישה לעוכרי דין שיגישו יותר מדי כאלה. נגיד שלוש בפרק זמן של שבע שנים? אני לא מדבר רק על נבלים בחסות הלשכה שאשכרה מתפרנסים מדברים כאלה (כמו דני דה-ויטו בסרט ההוא), אלא על כל עורך דין שהיום פשוט אין לו שום סיבה לנסות לשכנע לקוח שמוכן לזרוק כמה אלפי שקל על אגרות ואולי אולי פסיקת הוצאות מצחיקה, שיירד מזה.
ושיהיה ברור – אני לא חושב שכל תביעת דיבה צריכה להסתיים או בניצחון התובע או בענישתו הקשה כמוצע לעיל. יש מקרים שאפשר להבין למה תובע הרגיש לגיטימית שנעשה לו עוול, ולמה אפילו עוכר דין חשב שיש פה קייס, אבל השופט החליט ש"אני מבין למה חשבת שזה לא פייר, אבל זכותו". אבל חופשי יש תביעות בריוניות. כיום, הסיכון עבור גורם עשיר בלהגיש תביעת דיבה כדי להשתיק מישהו או לזיין אותו כלכלית משתווה לסיכון עבור אדם מהרחוב בלזרוק מטבע של עשרה שקלים על נקמה במישהו שהרגיז אותו. לעומת זאת, מן המפורסמות היא שמה שבתי משפט פוסקים כ"הוצאות משפט" לעתים נדירות עובר את מחצית ההוצאות האמיתיות. הנתבע מפסיד גם אם ניצח – ומפסיד יותר מעשרה שקלים.
(אה כן, שכחתי לציין – כמו שחוק המאגר הביומטרי צריך להיקרא "חוק שטרית (מאיר)" כך אולי יהיה יאה לקרוא לחוק המוצע שלי "חוק שטרית (רותי)", ואולי "חוק שטרית-אסייג", על שם שתי הדוגמאות הכי מרגיזות שאני זוכר. אוי, סליחה, מיקי יקר שלנו. חוק עופר-שטרית-אסייג. איך החברה, סמי?
ועכשיו באמת לעניין אחר – ודווקא כזה שבו מאיר שטרית (הידוע בכינויו "חבר הכנסת תותי פרוטי") נלחם לצד כוחות האור (מסיבות פוליטיות טהורות בלבד, מן הסתם, אבל באמת לא משנה. נלחמנו לצד סטלין, נילחם גם לצדו). כמו ששטרית מנסה למכור את הזהות הביומטרית (ותיעוד הרגלי ההסתובבות והקנייה שלנו) לגורמים מסחריים, כך מנסה הברון פון ביבהאוזן למכור את האדמה שלנו.
בהחלט יש מקום לרפורמה, ואולי גם לבטל את המנהל בצורתו הנוכחית, אבל כל האדמה? בבת אחת? די, נו. די לחשוב שכל פעם שהמנגנון לא עובד כמו שצריך זה תירוץ להתעלם מהסיבה שהמנגנון הוקם מלכתחילה ולמכור הכל לחברים. די. רוצה רפורמה אדמיניסטרטיבית והקמת מנגנון חלופי שינהל את הקרקעות, והפשרה מאד, מאד, מאד מדורגת של נגיד 15-20%? נדבר. כמה מתוך ה-98% המטורף הזה חושב שניתן לו למכור לחבריו להומידור? למעלה מחמישים אחוז? שמונים אחוז מכלל אדמות המדינה, כמו שקראתי? לא, לא, ברון יקר. זה מותח את גבולות הסספנשן אוף דיסביליף. היתה לך בדיחה אחרת משעשעת, מופז משהו? תחזור להתעסק בזה. תמיד קטעים עם "שאול, תגיד אחריי!"
אה, ולסיום היה קטע מגניביישן ביותר בחדשות על זה שעזה נכנסה לספר השיאים של גינס מה שנקרא בטוב – במספר העפיפונים שהועפו בנקודה אחת בו בזמן. נראה כמו אחלה יום על החוף (המקסים, אומרים, כשהוא נשמר נקי) של עזה. סחתיין, שכנים שלנו.
ובנימה היפי-דיפי נאיבית וחולמנית זו, שאו ברכה.
(לינקים וזה גמור ברובו. אם אחשוב על עוד, אעדכן )
כי לי אין הסכם עם משפחת שטרית
Posted 28 ביולי 2009
on:בוקר רע. אמש הכניעה הבריונות את חופש הביטוי ברשת. מילא שבני הזוג מאיר ורותי שטרית הצליחו באיומיהם חסרי השחר על תביעת דיבה לגרום לגל מור להוריד את הפוסט של אפי פוקס, כעת הם גם גרמו לו, לצד הורדת הפוסט, להעלות את תגובתם בצירוף כל מיני מלות שפל רוח שלו עצמו. גם מצנזרים וגם דורשים זכות תגובה על מה שצונזר. ענק.
אז אני לא במשחק הזה. הנה מניפסט 10 הנקודות של מאיר שטרית בתגובה לפוסט המופתי ההוא – עם הערות שלי על הנקודות שלו במשולב.
1) "מאיר שטרית אינו מכיר כלל את חברת OTI ולא את תחום עיסוקה או את מנהליה."
ובכל זאת כבר פעם שנייה דוחף התקשרות חוזית איתם במיליוני שקלים, גם נוכח השגות חמורות על כשרות העסקה וכשירות החברה לעמוד בחלקה בהסכם – למרות כל אלה, מעולם לא התעוררה סקרנותו בנדון…מוזר כשלעצמו. האם הגברת מוחה מדי?
2) מאיר שטרית לא כיהן כשר התחבורה בעת אישור המכרז לחברת OTI כפי שנאמר בכתבה.
הוא כבר לא כיהן כשהעסקה נחתמה בפועל, עם דיו על נייר. זה קרה איזה חודש אחרי שהוא החליף תפקידים בעקבות הבחירות. הוא כן כיהן כשר התחבורה במשך שנתיים ברציפות לפני כן – כלומר במשך כל תקופת העבודה על המכרז ההוא. מי שרוצה להאמין שבגלל שזו לא החתימה שלו על ההסכם הוא לא היה מעורב ולא הכיר אף אחד… שיאמין.
3) מאיר שטרית לא נפגש עמם בשום הזדמנות לפני הדיון בוועדה.
זכותו לומר, ונכון לכרגע אין לנו הוכחה חותכת שאין הדבר כך. רשמנו לפנינו, תוך ציון העובדה שאין צורך בפגישה פנים אל פנים כדי להגיע לסיכומים והבנות.
4) ההיכרות הראשונית איתם הייתה בהופעתם בדיון הועדה על פי בקשתם – ניתנה להם זכות דיבור כמו לכל מי שחפץ להופיע בנושא.
האמנם? כמו לצלם שגורש מישיבת הוועדה? ומה היתה מטרתם הופעתם? הרי ההופעה נערכה לאחר ההצבעה. לא היה לה ערך דמוקרטי. אז למה זה היה טוב? ההסבר מחשיד עוד יותר מן האירוע, לטעמי.
5) על חברותם בקדימה נודע למאיר שטרית בפעם הראשונה מהכתבה הפוגעת שלכם.
"על חברותם בקדימה"? של מי? מה, כל התאגיד הזה חבר בקדימה? מאיר שטרית לא הכיר לפני כן את סיון יחיאלי? לא ידע במה הוא עוסק? וואלה, כישרון מופלא לבורות סלקטיבית יש לו, למאיר.
6) הרמז על הליך ציבורי לא תקין הינו אמירה חמורה ביותר אשר מחייבת בדיקה יסודית וחרדת קודש בטרם פרסומה.
לא, היא לא. מוטב שעיתונאי יפרסם תהייה – המנוסחת כתהייה ולא כקביעה, כמו במקרה דנן – על אי כשרות שאינה נכונה ושאפשר להזים אותה, מאשר שיפחד להעלותה על דל שפתיו ("חרדת קודש") ובכך יאפשר את השחיתות. בסעיף הזה באה לידי ביטוי השגיאה התפישתית התהומית של בני הזוג שטרית בנוגע לחופש הביטוי. מותר לשאול, ומותר לטעות, ונבחר ציבור צריך פשוט לחיות עם זה. מאיר שטרית, עם כל הכבוד, רחוק מאד מלהיות הפוליטיקאי הראשון שזירז עסקה בכספי ציבור וזכה שיתהו למה בדיוק עשה זאת. ככה זה עובד ומי שלא יכול עם החום שיזדיין מהמטבח.
7) הרמיזה שזהו "חומר נפץ" מטרתו לנטוע בלב הקורא תחושה של שותפות בחשיפת "מעשה נבלה" ועצם השימוש בביטוי זה הינו קשה ביותר ובעל השלכות מרחיקות לכת.
החיים נורא קשים. בעיתונות הממוסדת עושים את זה כל הזמן. נראה אותך מתבריין על נוני מוזס. העובדה היא שהעובדות, כפי שהובאו בפוסט, לא הובאו בשום מקום לפני כן, ועובדה שמישהו מאד נדלק מכל הסיפור של פרסום באיזה בלוג עם כמה אלפי צפיות ביום, מיהר לאיים וגם "להסביר".
8. דרכו של מאיר שטרית בהליכי חקיקה ובהתנהלותו בכלל הינה באופן נמרץ – כך היה וכך יהיה. כך נהג השבוע בעת חסימת חוק הקרקעות של הממשלה, וכך נהג אף בדיון בוועדה בנושא החוק הביומטרי. כל ייחוס של כוונות פסולות מאחורי פעילות חרוצה של נבחר ציבור הינה בבחינת צביעות – הרי כשחברי כנסת יהיו עצלים גם אז יבואו אליהם בטענות, ובצדק.
אז תקרא לנו צבועים. אין לנו שום בעיה עם זה ולא נתבע אותך על הוצאת דיבה. להעביר סעיפים שלמים של חוק בתור מצביע יחיד בוועדה, להתעקש על עבודה מול חברה שנפסלת חזור ופסול מהשתתפות במכרזים בארה"ב, לסרב לבדוק חלופות ולשקר במצח נחושה לגבי הסכנות – זה לא "נמרץ". זה "אחוז דיבוק", וזכותנו בתור המעסיקים שלך (למקרה ששכחת, זו מהות היחסים בינינו. אנחנו משלמים לך, אתה עובד אצלנו) – זכותנו לשאול מה בדיוק מקור הדיבוק הזה.
9) הטיפול בנושא החוק הביומטרי היה ענייני לחלוטין, ואף כי ניתן להתנגד לחוק על רקע השקפת עולם שונה אין להיגרר להכפשות ולתאוריות קונספירציה מופרכות – שכל תועלתן היא לגופים אינטרסנטיים כאלה ואחרים לקידום ענייניהם.
כן המפקדת אקה. או במלים אחרות, אז אמרת. אנחנו **לא** חושבים שהטיפול היה ענייני, ואנחנו ניגרר לאן שנרצה.
10) פרשיה זו נסתיימה מבחינתנו כל עוד לא יעסקו בה שוב, בהקשר למי מבני שיטרית. כל רמיזה דקה נוספת או אחרת בענין תוך שרבוב שמו של מאיר שטרית תשחרר את משפחת שיטרית מכל התחייבויות הנוגעות להסכם במסגרת ההסכם שנחתם לסיום הפרשה.
פרשיה זו רחוקה מלהסתיים. אני לא חתמתי עם איש על שום "התחייבויות הנוגעות להסכם במסגרת ההסכם לסיום הפרשה" והתנהגותי אינה עילה להציק לאחרים שכן נרתעים מכם. התנהגותו זו של מאיר שטרית אינה מפיגה את החשד שעוררו מעשיו – היא מחזקת אותו לטעמי האישי. אני בז לניסיון שנעשה כאן להשתיק פיות ואני מתכוון להתנגד לו במלוא יכולתי הצנועה.
אה, ולפני סיום – ציפור קטנה לחשה לי שבנוסף לתמריצים עסקיים היפותטיים, יש גם רוח גבית מאד חזקה מצד השטאזי והמוסד להעברת חוק המאגר הביומטרי. חקור אותי, יובל – הבלוג הזה חותר לשינוי אופיה של מדינת ישראל, אבל לא בצורה הזו…
הבוקר לבשה רותי שטרית, רעיית ח"כ מאיר שטרית המביא עלינו את רעת המאגר הביומטרי, את החליפה של האיומים, התבריינה על מכובדנו גל מור, וגרמה לו להחליט שאין לו כוח להתעסק עם העוכרי דין שלה ולהוריד את הפוסט המופתי של אפי פוקס, שהתפרסם אצלו בבלוג "חורים ברשת".
אחד היתרונות הבודדים בלהיות עני מכונה במשפטנית "חסינות תביעה". אז אם מישהו רוצה לתבוע אותי, בשביל משהו שאין בו שמץ הוצאת דיבה אלא רק ציון עובדות שפורסמו באופן פומבי והעלאת שאלות מתבקשות מהן – קודם כל נעלבתי שלא קיבלתי איום מרותי, כי הרי כבר שכתבתי את הפוסט של אפי בצורה (אם יותר לי) עוד יותר חדה ככה. דבר שני, הנה המקור. דבר שלישי, אם נחזור לאיומים בתביעה – מי שרוצה שיעמוד בתור. מהתיש הזה לא ייצא כרגע הרבה חלב, וגם על מה שייצא יש קופצים.
הפוסט של אפי:
——————————————-
במהלך תהליך החקיקה תהו עיתונאים ואזרחים באשר לאופן הנמרץ בו דחף חבר הכנסת מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, את ההצעה. רבים ואני בתוכם סברנו כי העמדה בה מצדד שטרית לגיטימית גם אם אין מסכימים לה. אך ח"כ שטרית לא בחן חלופות למאגר, הוא אישר לבדו סעיפים בהצעת החוק מאחר וחברי הכנסת האחרים נעדרו. דיון בכנסת בעניין דליפת מידע האזרחים לרשת נמשך חצי שעה בלבד.
בסיום המושב אתמול (ה') בו אושרה ההצעה בוועדה המיוחדת שמינתה הכנסת ביקש שטרית להציג לוועדה בהליך חריג את מנכ"ל חברת OTI, שקיבל את רשות הדיבור, מרוצה לגמרי. משתתפי הוועדה הביעו פליאה על פשר המעמד שהתקיים לאחר שהחוק כבר אושר.
OTI היא חברת אבטחת מידע שמרוויחה מפתרונות ביומטריים. עד כאן הכל נראה כשר גם אם עקום, אך מה תאמרו על כך שעוד בשנת 2006 נשמעה ביקורת על כך ש-OTI זכתה במכרז אספקת הכרטיסים החכמים של התחבורה הציבורית בלי מכרז ובאופן לא תקין. מי היה שר התחבורה אז? ניחשתם נכון, מאיר שטרית.
קצת רקע: בשנת 2002. הודיע שר התחבורה דאז, אפרים סנה, כי יפרסם מכרז לרב–קו (הכרטיס החכם, מסמך doc). ההליך נגרר שנים ואז הואץ לקצב שיא.
"גורמים בשוק, המצויים בתחום ושליוו את המכרז בצורה זו או אחרת, העלו מספר שאלות. ראשית, האם היה כאן בכלל מכרז? מאחר ומדובר בטכנולוגיה מסויימת – קליפסו – החליטו במשרד לערוך מכרז סגור. הפנייה, כך טוענים אותם גורמים, היתה אמורה להיות לכל אותם חברות שמופיעות באתר הרשמי של חברת קליפסו העולמית, ואשר יש להן נציגות בישראל. למיטב ידיעתם של אותם גורמים, OTI לא מופיעה באתר של קליפסו". כתבה בדיילי מיילי.
זאת ועוד. מדובר בחברה (OTI) שנכשלה שלוש פעמים במכרז זהה לכך בארה"ב. ח"כ שטרית הציג את היכרותו עם החברה כשטחית על אף שהתנהל מולה באופן הדוק בעבר.
אם לא די בכך, מסתבר שבכיר ב–OTI הוא חבר תנועת "קדימה" וראש מועצת כפר ורדים. האם לא ראוי שמאיר שטרית יחשוף מבעוד מועד את הקשר הזה, גם אם הוא מקרי ותמים, כדי לאפשר קיום של דיון ציבורי נאות בשאלה אם הוא ראוי לערוך הליך חקיקה כזה?
——————————————-
הורדתי את הפתיח והסגיר שכתב גל, והשארתי את דבריו של אפי לבדם.
טוב שיש בלוגרים רציניים בארצנו, שאני הקטן באלפי ישרא-הל יכול לנסות לתרום את תרומתי הצנועה בלהדהד את הדברים החשובים שהם מביאים, כי בנפשנו הדבר.
לפניכם שורה של פרטים שאמורים להמריץ אתכם לשים מצור – ולו וירטואלי – לפתחם של חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, להשבית אותם מכל עבודה שהיא עד שיקראו לדיון חירום בועדתם ויבטלו את התועבה המטופשת של חוק המאגר הביומטרי. החוק עולה לדיון סופי בכנסת ביום שני, וללא התערבות דרמטית או שינוי של הרגע האחרון ביחסי הכוחות בנושא, החוק יעבור ויהיה בכייה לדורות, ורק עבריינים והמקושרים להם ירוויחו מזה.
- את החוק הכינה ועדת המדע והטכנולוגיה, שבראשה עומד ח"כ מאיר שטרית (קדימה)
- שטרית סירב לאפשר לוועדה לבחון חלופות למאגר ביומטרי
- שטרית מתעקש לאשר לבדו סעיפים בחוק
- דיון בכנסת בעניין סכנת דליפת המאגר לגורמים לא מאושרים ארך חצי שעה בלבד
- שטרית זרק צלם מישיבת הוועדה. מה היה לו להסתיר?
- שטרית מתעקש שאת המאגר הביומטרי, שיעלה מאות מיליונים, תקים חברה שאינה מוסמכת על ידי יצרנית הטכנולוגיה בה היא משתמשת
- שטרית מתעקש לעבוד עם החברה הזו למרות שכבר הועלו ספקות לגבי התנהלותה ולגבי כשרות הבחירה בה לפרוייקט ממשלתי בעבר.
- שטרית מתעקש לעבוד עם חברה שנזרקה משלושה מכרזים שונים למאגרים ביומטריים בארה"ב.
- גם אז היה שטרית הגורם המאשר.
- בהליך הנוכחי ניסה שטרית לטשטש את היכרותו עם החברה, למרות העבודה ההדוקה שביצע מולה ב-2006
- את הפרויקט ההוא, אגב, החברה עדיין לא השלימה.
- האם החברה כבר קיבלה כסף וכמה? תשובות אצל שטרית.
- אה, שטרית התעקש במהלך תמוה להציג את יו"ר החברה בפני הוועדה שלו, שידבר. החוק כבר אושר, אז מה הצורך? מה מהות הקשר בין שטרית לחברת OTI?
דאבל אה, ולמקרה ששכחנו, מדובר בתוכנית להקים מאגר שיכלול את כל הנתונים הביומטריים של כל אחד ואחד מכם, לא משנה במה אתם עוסקים, בתוך מאגר אחד, שישותפו בו גם גורמים מסחריים. לאף מדינה מערבית אין מאגר ביומטרי של כל התושבים, אלא רק של העוסקים במקצועות רגישים מסיבה זו או אחרת (עובדי מדינה ושירות הביטחון וכו')
עכשיו, כמוב שהמדינה הטובה, החכמה ובעיקר היעילה תשמור כמיטב יכולתה על המאגר מפני השתלטות של גורמים אחרים (אחרים חוץ מהשותפות העסקיות הזכות והטהורות שלה, כמובן). רק חבל שמיטב יכולתה של המדינה בשמירה על הנכסים האלקטרוניים שלה נראה ככה. וכמו מרשם התושבים שאפשר להוריד באימיול. ואם אתם חושבים "אה, זה לא אותו דבר, על ההוא בטוח ישמרו כמו שצריך", יש לי רק בקשה אחת – סתכלו במראה ותגידו את זה לעצמכם. בלי לצחוק. לא חשבתי ככה.
אז שימו מצור טלפוני, מצור אימייל ואם רק אפשר ונגיש לכם גם מצור אישי על חברי הוועדה, ותבהירו להם שזה מעבר לאם הם מסכימים או לא. לזה אנחנו לא מסכימים, ולא יהיה שקט אם לא תבוטל הגזרה. מילא לקבל חוקן בגלל שאנשים טיפשים. אבל לקבל אותו בגלל שמישהו יתעווז עלינו ויעשה לנו קומבינות בפנים ויגזור קופון? הלו, ישראלים אנחנו. ומי? שיט-רית? אבא'לה, הפנים היפות שלך אולי מבלבלות את פקידות האוצר ופקידיו, לא אותנו. את הסוודרים הקטנים תממן ממקום אחר. לא יורדים עליך על זה למה מבינים מאיפה זה בא, אבל עד פה. אפילו זה לא נותן לך זכות. אתה תעשה עכשיו עצירת חירום ותיתן לכל כולל כל השאלות להתברר בקצב נינוח וראוי, או שאתה וכל חבר ועדה – כל חבר כנסת – שלא ייסוג עכשיו ומיד בפני רצון העם ישלם בחייו הפוליטיים. מאיר שטרית האיש הקטן ימשיך לחיות, ולחיות טוב ככל שקוניו בעלי הממון ירצו, אבל את שמו נעשה לכזה מרמס רגליים, שאפילו את ד"ר שורשבסקי הוא לא ינצח בפריימריז.
אלה חברי ועדת הטכנולוגיה והמדע, שעוד צריכים לחזור ולאשר את החוק אחרי "פיילוט". שבו להם על הוורידים, תסתמו להם את הטלפונים. מי שיש לו מספרים ניידים שלהם, שיוסיף כאן בתגובות. יש מספיק מכם שעובדים במערכות ויש לכם גישה לספרי טלפונים של ח"כים.
אם אתם תופסים מישהו מאלה, הסבירו להם בבוטות (או בנימוס, אבל תסבירו) שזה שלשטרית יש קומבינה נחמדה לא אומר שהם צריכים לאכול אותה, ושפוליטיקאי טוב יודע להקשיב לרוח. כל מי שיצביע בעד החוק הזה יהיה מטרה לקמפיין הצקה ארוך טווח שיסתיים רק בעזיבתו את הפוליטיקה, לפחות הארצית. לזה אתם לא צריכים לדאוג. עליי ועל עוד כמה משוגעים. אתם צריכים רק להציק לבאים – ולחברי כנסת אחרים לקראת יום שני – בנוגע להצבעה שלהם על הביומטרי. חברי הוועדה יכולים להכשיל את החוק גם אחרי שיעבור בכנסת. אל תתנו להם להגיד שזה עניין סגור. יש עוד פיילוט ואת הפיילוט אפשר וצריך למסמס. כמו שהם התקפלו מהרעיון האידיוטי לשים אותנו בכלא אם לא ניתן להם טביעות אצבע כמו היינו כולנו פושעים א-פריורית (את שלי כבר יש להם…), ככה אם נרים ראש באמת נגרום להם להתקפל מכל השטות, וגם נחסוך הרבה כסף בדרך. הגידו לא. הצביעו לא.
(ואלף הורדות כובע, שאכטות ולגימות למכובדנו אפי פוקס על כל החפירה הזו. תלמדו שמה במשולש מוזס-קרליבך-שוקן… הכל מהחומרים שלכם. רק לחבר. או שאני מטיל דופי בעמיתים כשרים, ומישהו כבר חיבר ורק לא נתנו לו לפרסם, המממם?)
חברי הוועדה להם יש לסתום את הטלפונים, לגמור להם את הנייר בפקסים ולהשבית להם את האימיילים עד יעבירו הזעם מעלינו. לא אכפת לנו איך:
זאב אלקין (ליכוד)
טלפון: 02-6408147
טלפון נוסף: 02-6408146
פקס: 02-6496438
דואר אלקטרוני: Zelkin@knesset.gov.il
ציפי חוטובלי (ליכוד)
טלפון: 02-6408874
פקס: 02-6753719
דואר אלקטרוני: zhotovely@knesset.gov.il
רוברט טיבייב (קדימה)
טלפון: 02-6408116
טלפון נוסף: 02-6408117
פקס: 02-6753617
דואר אלקטרוני: tiviaev@knesset.gov.il
איתן כבל (עבודה… אתה באמת רוצה עתיד בשמאל? אז לא מספיק "להיות נגד". מבחן מנהיגות, מותק)
טלפון: 02-6408838
פקס: 02-6496118
דואר אלקטרוני: ecabel@knesset.gov.il
אברהם מיכאלי (ש"ס… הרב קבע מה שקבע)
טלפון: 02-6408128
טלפון נוסף: 02-6408129
פקס: 026753961
דואר אלקטרוני: amichaeli@knesset.gov.il
יוליה שמאלוב ברקוביץ' (זה לא גמדת ליברמן, זה קדימה, כלומר רוצה עתיד במיינסטרים)
טלפון: 02-6753333
דואר אלקטרוני: yulias@KNESSET.GOV.IL
ליה שמטוב (כן גמדת ליברמן, עם הזדמנות להתנער מגמדות)
טלפון: 02-6408329
טלפון נוסף: 02-6408330
פקס: 050-8967400
דואר אלקטרוני: lshemtov@knesset.gov.il
יולי תמיר (סליחה, ד"ר נערצת משום מה לפילוסופיה, יקירת השמאל תכולת העין, באמת מכרת את עצמך עד כדי כך לפשיזם? למה את מכל האנשים לא עוצרת את זה בגופך? אה, אולי בגלל שמייסדת "שלום עכשיו" היא בעצם…כזו. סליחה, את מה שאת. אנחנו אלה שצריכים לשנות ציפיות.)
טלפון: 02-6753437
פקס: 02-6753976
דואר אלקטרוני: ytamir@knesset.gov.il
יאללה מצור.
- In: מעורב
- 6 Comments
כבר התייחסו רבים השבוע לזוועה הזו, ויש אפילו קבוצה בפייסבוק, אבל אפילו למהירים ממני לקח לפחות שבוע שהטינופת הזו באוויר. כל-כך קהו החושים כבר. “אז מה אם הקמנו את המפלצת הזו בשביל לגנוב לכם עוד כמה מאות אלפי דונם…בחיאת, אל תהיו כבדים – כולנו רוצים רק ליהנות!” ואחרי מתפלאים למה צעירים פלסטינים כל-כך זועמים. אפילו האוטיסט אהוד ברק יודע למה.
hu ish mefager meod, veanakhnu mekavim sheyatzutz lo eize sheled tov meha'aron lifnei shehu hores ma shenishar mehatayarut hamezuyenet.
אה… תגיד, חסן, מה זה זה? מחפש צרות בכוח? אם אתה בקטע של מאזו יש לי כמה כוסיות להכיר לך, ישמחו להתיר לך את התרבוש…
- In: מעורב
- 12 Comments
טוב, הגיע הזמן שאשוחח על ענייני דיומא גם בעברית… ברשות כבוד הממשק, כמובן.
שמעתם על ההתפתחות בפרשת דרורי, השופט הנורא חכם שבמקרה חושב שלקורבן אתיופי עושים טובה שבכלל מקשיבים לה? אבל האמת שהאשה קצת קשת תפיסה. הרי הסבירו לה שהקריירה של גנב ודורס חשובה מהזכויות הכי בסיסיות שלה. אז מה בדיוק היא חשבה שיקרה כשהיא תתעקש לגרום צרות למישהו עוד יותר חשוב? נכון מאד! יזמברו אותה. מה חשבת, יא ספק יהודייה?
אם היה למישהו ספק שחייבים לאלתר להפריד בין הדת לחוקי המדינה, הרי זו הוכחה. אם האנשים האלה יכולים להלך אימים שאם יעזו להרגיז מקורבים וחשובים הרי שאזרחותם תוטל בספק – חייבים לנתק אותם מכל קשר לקביעת אזרחות. מיד.
ואם בכל זאת יש ספק, הרי מקבץ מהשבועיים האחרונים:
פרשת דרורי – הן פסק הדין המתועב ומהעוגן היטב בתוך פרשנות מסוימת, רווחת וממארת של יהדות, והן הנקמה בקורבן
אריאל אטיאס שקורא "לעצור את התפשטות הערבים בצפון" – אזרחים, כן. ואחרי זה על המתנחבלים אומרים "אבל ריבוי טבעי!" נו, יש ריבוי טבעי חשוב וריבוי טבעי לא רצוי…
הרב הראשי לבהמה הירוקה, עם אמירתו הכנה שלשיטת הדת שלו, נשים לא צריכות לשרת בכלל
פרשת החיילים עם החיילת ברכב
פרשת עירוב בריכות השחייה בבסיסים (כן, פה צה"ל התקפל מהר. עדיין).
פרשת "וביערת הרע מקרבך" למשטרת הגירוש של הפליטים והעובדים הזרים.
הזוג שביום החתונה הודיעו לחתן שהוא מבחינת הרבנות מאומץ, ולכן לא יהודי, ולכן לא יכול להתחתן עם אף אחד במדינת ישראל, למרות שאם יבקש להתחתן עם נוצרייה אני מניח שיתנו לו. הוא, מה לעשות, בחר בבחורה יהודיה, ובגלל מוכי היהוה לא יכול בעיני המדינה שלו להיחשב נשוי לבחירת לבו. לנתק מיד! אז הקקה של המצחיקים יכפה עליהם ויצחיק אותנו, בניגוד למצב העגום הנוכחי, בו הקקה שלהם נמרח על כולנו. דירטי סנצ'ז, מישהו?
לערוץ 10 לא היה זמן כנראה לעשות קצת עבודה עיתונאית כדי למלא מהדורה, או אולי לקחת כתבת מיחזור (מה שבברנז'אית קוראים אייטם ירוק-עד), אז הם החליטו ללכת למצוץ קצת דם. "שלוש שנים אחרי, הבן של עורכת הדין שנרצחה, ענת פלינר, חוגג בר-מצווה. איך הוא מתמודד?"
מה זה העסק המזוין שלכם? מה זה החטטנות הבזויה הזו? האם לכבוד הבר מצווה שלו מה שצריך הילד זה לשמוע איך כל המדינה מחטטת לו שוב בפצעים? מחיים את הטראומה שלו? מסופקני. אבל היי, היה אחלה אייטם. באמת. אנשים התרגשו. מזל טוב, ילד.
קראתם שהשליח המיוחד לענייני גלעד שליט, שעכשיו עשו לו תקן והפכו אותו לתפקיד בשכר – כיאה למשהו קבוע שלא ממש מתעקשים שייפתר – גם השקיע בחברה המפוקפקת יותר ויותר עם האקזיט והסמס על התקפי לב? אחלה שיקול דעת, אין מה לדבר…
ביבי התחיל להבין (מה שיוסי ביילין סירב בתוקף להפנים, ובגלל זה הוא יושב בבית וביבי שוב ראש ממשלה) – ביבי התחיל להבין שאם מגרשים אותך מהעיר, מה שאתה אמור לעשות זה להיראות שאתה בכלל מוביל את התהלוכה. לכן לא רק שהוא אמר לראשונה מיוזמתו "שתי מדינות לשני עמים", הוא התגאה בזה ש"רק הביבוד יכול" להביא "קונצנזוס לאומי" על הנושא החשוב הזה. הבעיה כמובן היא שהוא רתום למרכבה שלא תיסע לשם, אבל הוא יכול להחליף. הכי מצחיק אם הוא יעשה מעשה שרון…
אגב, מחמאות לביבי על הזיגזוג, ההתקפלות, הרס שר האוצר ומשרדו ואללה ובראדי. עלה על העץ הלא נכון? עלה. ירד? ירד. היה צריך לרדת? היה צריך (באמת, נחמיה וסבר היקרים? באמת היה צריך להשית על משפחות של 5-6 ילדים תוספת של 16 אחוז לתקציב האוכל, שכמעט כולו ירקות ופירות, במיוחד בקיץ? אפילו החמישה אחוז ההדרגתיים שלכם? יאללה כוס אמק! רוצים לאכוף חוק על הבאסטיונרים יש דרכים אחרות, את הכיס של העניים, שגם עבדכם נמנה עליהם בחודשים האחרונים, תעזבו באמא שלכם). קולה כבוד, אדון ברון פון ביבהאוזן.
מה עוד היה? אה, כן, הידיעה הראשית ליום התמוהה משהו על הח"כ ובכירי הכדורגל ומניית הגז. מישהו מעורה? אני ראיתי בזה בעיקר ניסיון להסיח את הדעת מדברים אחרים, אז לא התעמקתי.
חדשות חו"ל: ההכרזה של מועצת האייתוללות ההיא הרבה פחות משמעותית מכפי שחלק ניסו לצייר אותה. מדובר במועצה בלי שום כוח חוקתי, אם כי כמה מחבריה מכהנים גם במועצות כאלה, אבל לא מספיק.
הונדורס: מה שבהתחלה נראה כמו הדחה יחסית לגיטימית של נשיא שהגזים עם הצ'אווזיזם, הסתבר במהירות להוכחה שצריך להקשיב לשאלות קטנות ומציקות. כגון: אם זו היתה הדחה כזו לגיטימית והם עצרו אותו בפיג'מה, למה נתנו לו "לצאת לגלות"? זה מה שעושים בפוטש, לא בהדחה. בהדחה עוצרים. אין לא נעים. ואכן, מסתבר שהממשלה החדשה לא לגיטימית, מתוקף ירי משולח רסן באזרחים, אז נשאר הצ'אווזיסט, שגם מנסה לעקוף את חוקת ארצו כדי להשתרר אוטוריטרית.
יש לי הרגשה שהיו דברים אחרים, אבל נסתפק בצרה זו בשעתה לפני שיפוג תוקפו. גזונטהייט.
אה, אפצ'י אחרון: לא רק בשטחים ותחת אש, גם במסדרונות הכנסת, רוצים להשיג חומר, תשלחו את ערן ורד. והפעם בשירות המאבק הצודק נגד הביומטרי. נסו ותיהנו, וספרו לחבריכם. יאללה, סלמאת.
שנתיים למצור המלוכלך
Posted 1 ביולי 2009
on:מכובדי אהוד עוזיאל הציע שאזכיר את יום השנה העצוב והמטופש הזה כאן בבלוג, אז אמרתי לו שאעשה על זה פוסט, והנה באיחור קל אני גם מקיים.
קודם כל, קחו לכם קישור לסרטון הווידאו בנושא, מאת עמותת גישה: "זו לא סדרת ריאליטי, זו המציאות". ולאחר מכן עברו על המצור במספרים.
ולמי שיקפוץ ויגיד שהמצור המגונה הזה חיוני למניעת פיגועים, אענה שאני כשלעצמי ממש לא מפחד מפיגוע הפסטה הגדול, ולכן לא מבין איזה עניין יש למדינת ישראל למנוע הכנסת פסטה לרצועת עזה.
לא, חברים, התשובה פשוטה יותר: מדינת ישראל, שפחדה ללכלך את הידיים ולהקריב כמה לוחמים כדי לעצור את כל הנהגת חמאס ברצועה בבית החולים שיפ"א בעזה (או לחילופין פחדה להרגיז את בעלות בריתה המוזרות, מצרים וסעודיה, שהתנגדו להכרעת חמאס באופן צבאי – תבחרו לאיזו אפשרות משפילה אתם מאמינים), מנסה להכניע את חמאס באמצעות מצור ממושך, שירעיב את האוכלוסיה ויגרום לה, כך על פי התיאוריה, לפנות נגד הנהגתה. בפועל, כמו שאנחנו רואים, עוד יש כמה באגים בתוכנה הזו…
תדע כל אם עברייה שחיי ילדיה מוקרבים על מזבח הבהמיות.
ולעניין אחר, קחו קישור לעוד משהו מוצלח מבית היוצר של העז, ערן ורד
זהו, שלא תגידו לא אוהבים אתכם.
נקמתו של נילס הולגרסון
Posted 30 ביוני 2009
on:שבוע שעבר קיבלתי טלפון.
"שלום, מדברים ממשטרת תל אביב".
– במה אוכל לעזור לכם?
"אנחנו צריכים שתבוא אלינו לשיחה"
– בנוגע למה?
"בנוגע לבלוג שלך"
– אוקיי… תוכלו להגיד לי באיזה פוסט מדובר?
"(צחוק מגושם משהו) הא-הא, הגזמת קצת… תבוא, נדבר".
טוב, קבענו ביום שני, שבסוף לא הסתדר לי. ביליתי את כל היום בניסיון לתפוס את "החוקר רונן" כפי שזיהה את עצמו בטלפון, ולהגיד לו שאני תקוע עם הילדים ולא אוכל להגיע. לא הצלחתי לתפוס אותו ולמחרת (היום) נסעתי לשם. פגשתי את החוקר דני, חברו של רונן דנן, שלאחר שצעק עליי קצת החל לחקור אותי על כתיבתי המסוכנת.
האמת שהקלגס היה בסדר. נראה שהוא מהסוג הראשון או השני מתוך ארבעת סוגי השוטרים*. אז מה רצה ממני? אריה אלדד. לפני איזה שנה, אחרי שאריה ניסה להעמיד פנים שחוקי מדינת ישראל זה מה שמעניין אותו במטרה להסית לרצח ראש הממשלה, איבדתי איזה פיוז או שניים וכתבתי שאם יירצח פה ראש ממשלה, ארצח אני את אלדד. לא באמת התכוונתי לסכן שערה מפלומתו של נילס הולגרסון שלנו, אלא רק להראות לו שאם רוצים לאיים על משהו, מוטב לשים את הזין על השולחן ולא להתחבא מאחורי חוקי המדינה וניסיון שקוף להסתי את נוער הגבעות באופן בר-הכחשה. בעקבות הכתבה היתה כתבה באתר האינטרנט של עיתון מעציב, וגם עימות רדיופוני ביני לבין האפס הבזוי בתוכנית של אראל סג"ל.
זמן קצר לאחר מכן הורדתי את הפוסט ההוא (שהתפרסם בקפה דה מרקר יען כי כאן שוב היו בעיות טכניות…) וגם פרסמתי בסקופ מאמר שמסביר למה פרסמתי איום שאין לי כוונה לקיים ולמה אני לא באמת מתכוון ללכלך את הידיים שלי בגוש מוגלה שנשרה מהווגינה של המפקדת אקה. אבל מסתבר שטחנות הצדק טוחנות מאד לאט, והנה השבוע נדרשה משטרת ישראל – שכבר פתרה את שאר הפשע – לחקור גם את האיום הפלילי הזה, ואני החמצתי עקב כך טיפול שיניים.
נו, אני מקווה שנילס הולגרסון (שמרח את עצמו בחרא של אווזים וקורא לעצמו אריה אלדד) נהנה מנקמתו הקטנה, כי לא נראה לי שאפילו קלגסת ישראל תהיה מטופשת מספיק להשחית עוד משאבים על השטות הזו.
אגב, קראתם שאלדדושקה שלנו מעורב כנראה בשחיתות, ונותן לעמותה שהקים לשלם את משכורות עובדי מפלגתו המאוסה? הוי, האיש הישר ותם הדרך… אגב, העמותה הזו גם מצחיקה. העמותה נועדה להקים ולנהל תנועת נוער בשביל חבר'ה צעירים שרוצים להיות יודונאצים, אבל לא בא להם על הדרישות הארכאיות של הדמון יהוה. ובכן, נילס, אנא הפנם: בלי יהוה אין אפילו בדל של שבב הצדקה להתעקשות הפולקיסטית המסריחה שלך ושל דומיך להשליט עלינו מלחמה ללא קץ. אפילו רוב הנוער מבין את זה. רק אנשים שהורעלו מבית בלאומנות כמו שאבא שלך הרעיל אותך (וזה תוך כדי תרגום והערצה של המבקר החריף ביותר של הלאומנות בפילוסופיה האירופית. הוי האירוניה) מסוגלים כל-כך להתעקש. אולי תחזור בתשובה וזהו? בכל מקרה, כאמור, אתה יכול להיות רגוע – אני לא באמת מתכוון להרע לך. אני אתן לקארמה לעשות את זה לבד.
נ.ב. תודה לעז ערן לבית ורד שבא לחתום לי ערבות ולשחרר אותי ממצודת הקלגסת….
* יש ארבעה סוגים של שוטרים במדינת ישראל: רבע שוטרים ממש טובים, מאלה שאתה פשוט מתמלא יראת כבוד של "הבנאדם הזה ממש טוב במה שהוא עושה"; רבע שהיו יכולים להיות טובים אילו שלטו בני הסוג הראשון בתרבות הארגונית; רבע שלא צריכים להיות שוטרים; ורבע שלפי מידת הצדק הטהור מגיע להם כדור בראש, על הפללה סיטונית של אזרחים בפשעים שלא עשו והרס חייהם, וכן ביצוע פשעים חמורים בעצמם, לעתים קרובות בשירות ארגוני הפשע.
תגובות אחרונות