עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

האיש בן 65. לא מזמן השתפכתי כאן קצת על כמה שאני מחזיק ממנו , אז אחסוך לכם. אבל למרות שהוא עצמו לא הודיע על כל כוונה לחגוג את יומולדתו בצורה כלשהי שאינה פרטית בתכלית, אפילו הוא מבין שהוא לא יכול למנוע מאנשים לאהוב את היצירה שלו, ודרכה גם אותו.

אז ללא הימרחות נוספת, להלן המאמץ הקטן שלי לכבוד המאורע המשמח, תרגום לשירו When The Ship Comes In,

מאלבומו השלישי, The Times They Are A-Changin'

עוד יבוא היום
בו צפריר יידום
ורוחות ממשב תחדלנה
כמו הרוח בדממה
טרם פרוץ הסערה
בשעה שתבוא הספינה

הו הים ייחצה
בספינה הוא יכה
החולות שבחוף אז יזועו
אז תישמע גאות
והרוח בהלמות
וקרני השחר יפציעו

יצחקו הדגים
אשר דרך מפנים
ושחפים הם חיוך אז ילבשו
וסלעי היבשה
יזדקפו בגאווה
בשעה שתבוא הספינה

כל הממלל
את הספינה לבלבל
יישאר פשר דיבורו כמוס
שכן כבלי הים
ייקרעו עוד בשנתם
וייקברו באוקיאנוס

הו הזמר יעלה
המפרש יתגלה
כשהספינה אל החוף תיסחף לה
ופני שמש יכבדון
כל אדם על הסיפון
בשעה שתבוא הספינה

החולות יפרושו אז
מרבדים של פז
לבהונות יגעות למדרך
וחכמי הספינה
שוב יזכירו מפינה
שהעולם כולו נוכח

האויבים יקפצו
משינה עוד לא יקצו
ייחרדו ויחשבו שזה חלום רע
אז עצמם יצבטו
זה על אמת, הם יידעו
בשעה שתבוא הספינה

ידיהם יורמו
"נכנעים" הם אז יאמרו
אך נשיבה מן התורן: בא יומכם!
וכחיל פרעה
בים הם ייקברו
וכגולית ייכבשו

לא תרגום השירה הכי טוב שלי, אבל נסבל, אני חושב, במיוחד בהתחשב שזה לא לביצוע – אני די נגד תרגום שירים, במיוחד של דילן (ולא, אביב גפן לא עשה את זה טוב). מי שכן עשה את זה טוב – מדהים – הוא אליל מקומי, המועמד האישי שלי לנשיאות המדינה, הלא הוא אהוד בנאי, עם "הכוכב של מחוז גוש דן". זה לא של דילן, אבל זה בנזונה של שיר, של תרגום ושל ביצוע.

אז מה היה לנו עוד בענייני דילן?

המוזיקאו והבלוגר דויד פרץ תירגם את "האיש במעיל השחור", ומגיבתו מאיה הוסיפה עוד ארבעה תרגומים כאן.

חוצמזה, יש "פורום בוב דילן" בתפוז, והוא פורום חביב למדי, עם מנהל  (לא מנהלת, רחביה, מנהל, ועם צ'וקוהוליק הסליחה) מיומן שלא כופה את עצמו, שכפי שיודע כל פורומיסט – זה המון.

ובפורום הזה הביאה "הדרדסית הננסית" לינק לבלוג די מגניב בשם "עונג שבת", ושם יש להוריד זיפ של תוכנית הרדיו הראשונה של בוב דילן ( זוכרים שסיפרתי לכם? סעיף חמישי). יורד לאט, השמגג, אבל אני מקווה שכמה לאט ככה שווה. אדווח לכם. אז, אה… Don't follow leaders, watch your parking meter

כן, אני מודע לבעייתיות, אבל בשלב כלשהו צריך להגיד לכל נותן שירות שיש גבול לבית זונות.

זה לא פרשת השבוע, אבל זה עלה בדעתי ככה. 

{א} ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים: {ב} ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם: {ג} ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר: {ד} ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ: {ה} וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם: {ו} ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות: {ז} הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו: {ח} ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר: {ט} על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ:

(בראשית, יא, א-ט) 

 
רוב המדרשים שניסו לבאר את הפסקה הזו, ציירו תמונה של בלילת שפות אמיתית. בסיפור אחד של חז"ל מתואר מצב שבו אחד מבוני המגדל מבקש דבר אחד, ונותנים לו דבר אחר לגמרי, אומר דבר תמים וחוטף סטירה. זה גם הדימוי האוטומטי העולה בדעתו של אדם – אחד דיבר ספרדית, שני דיבר סינית, שלישי דיבר סוואהילי ורביעי דיבר נבאחו וכך, ילדים, יש היום כל-כך הרבה שפות בעולם (כ-6,000, אגב, ורבות מהן נכחדות בקצב מזוויע, אבל נמשיך בענייננו).
 
אז הדימוי הפשוט הזה של אדם המבקש פטיש ומקבל מסמר וכו', הוא מה שעולה ראשון בדעתו של אדם, אבל אולי סיפור מגדל בבל הוא קצת יותר מתוחכם, ומבוסס על היכרות אינטימית עם דינמיקה של שינוי טכנולוגי ורעיוני מואץ, כמו זה שלדוגמא מאפיין את העשורים האחרונים.
 
דווקא בדורות האחרונים, נדמה שהתקשורת בין חלקי העולם טובה יותר מאי-פעם. יותר אנשים בעולם מסוגלים לתקשר – אם באמצעות האנגלית, שהפכה לשפה בינלאומית במידה ששום לשון בהיסטוריה המתועדת לא היתה, ואם באמצעות תחומי עניין חוצי-גבולות, כמו מוסיקה, ספורט ואמנויות אחרות.
 
ובכל זאת, דומה שיותר מאי-פעם, נפערת תהום מילולית בין אנשים וקבוצות. מדובר באנשים המשתמשים באותן מלים, אך מייחסים להן מובנים אחרים לגמרי. האם "פטריוטיזם" הוא להילחם עבור מדינתך, או דווקא לסרב לעשות זאת? האם "צמיחה כלכלית" פירושה תל"ג מוגבר, או שזהו מדד לא-רלוונטי ואף מנציח-כשלים? האם המעשה ההומניסטי הוא להילחם עבור זכותה של אשה על גופה, או על זכותם של יצורים שנבראו בצלם לחיות? האם בכלל ניתן לדעת את האמת? האם אפשר בכלל לומר שדבר אחד טוב ממשנהו?
 
כל הבלבול הפוסט-מודרניסטי הזה מרפה ידיים, מנקז את הדחף להתאמץ כדי להטביע חותם בעולם, ואולי בגלל זה נאמר "ויחדלו לבנות העיר", כי קשה להילחם עבור מטרה נאצלת כשאתה כל-כך מיומן בפירוק רעיונות לגורמים, שאתה כבר יכול לדמיין את ההתפכחות הצינית מחזון המגדל עוד בטרם הנחת אפילו לבנה אחת. חבל שאז לא היה להם את Fleetwood Mac, שישירו להם: "Don't stop thinking about tomorrow"., רק שגם זה לא היה פותר שום דבר, שכן על איזה מחר אנחנו מדברים?

יצחק בן חורין מדווח ב-YNET שגם לממשל האמריקאי לא ברור אם החוק החדש הנדון אכן אומר את מה שהגולים האיראנים טוענים שהוא אומר. הם בודקים.

ומתוך וואלה!:
"בקול ישראל דווח, כי יוזם החוק, חבר הפרלמנט האיראני עימאד אלפרוג', אמר כי הוא אינו עוסק כלל במיעוטים דתיים, ונועד לעודד נשים להתלבש בצניעות ובלבוש מוסלמי מסורתי.

גם חבר הפרלמנט היהודי, מוריס מועתמד, אמר כי הפרלמנט לא דן ברעיון לחייב מיעוטים לא מוסלמים ללבוש לבוש מיוחד."

ואגב, לקוראים שתהו – מסתבר שיש באיראן 25 אלף יהודים. לא מעט.

התפתחויות בפרשת הברווז(?) העיתונאי של הערב. מזרחן ישראלי יליד טהרן בשם מאיר ג'בדנפאר טוען ש"זה לחלוטין לא נכון, עובדתית. בשום מקום בחוק הנדון לא נקבע שעל יהודים ונוצרים ללבוש צבעים אחרים", החוקר, מומחה לאיראן מחברת האנליסטים הפוליטית meepas.com, מציין כי בדק עם מקורות בתוך איראן ומחוצה לה. ג'בדנפאר טוען שהעם באיראן לא היה מקבל חוק כזה, ושהממשלה לא מספיק מטומטמת להעביר חוק כזה.

גם אני ממש מסופק, למעשה. המשטר האיראני מתאפיין בהיותו מחליא, לא מטומטם.

עכשיו, יש לנו שלוש אפשרויות:

1. זה בכל זאת נכון, לפחות במידה כלשהי.

2. זה לא נכון, והומצא על ידי גולים איראניים (ו\או ממשלים מסוימים במערב), בניסיון נואל להכפיש את איראן ולהכשיר את דעת הקהל להתנהגות תוקפנית נגדה.

3. זה לא נכון, וזה הופץ דווקא על ידי איראן עצמה, במטרה להציג באור נלעג כל טענה עומדת ועתידית נגדם בנושאים כמו זכויות אדם.

אתם מוזמנים להתייחס לזה כמו סקר, ולהביע את דעתכם באשר לאפשרות הסבירה ביותר.

ותודה רבה לקוראת החתולית על ההפניה.

23:51: עדכון

18:00: האתר קנדה.קום מדווח שהמועצה המחוקקת האיראנית, ה"מאג'ליס", העבירה חוק שיחייב את כל אזרחי המדינה ללבוש בגדים איסלאמיים אחידים. אלה מאזרחי איראן שאינם מוסלמים יחוייבו לענוד טלאי או סרט צבעוני שיזהה את השתייכותם העדתית. היהודים יחויבו בסרט צהוב (למה תמיד צהוב, למה???), הנוצרים בטלאי אדום והזורואסטריאנים בסרט כחול.

החוק ייכנס לתוקף רק לאחר אישור של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, אבל לא נראה שיש סיבה שהוא לא יאשר. במרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס כבר מזדעקים ובצדק.

ותזכרו איפה קראתם את זה בפעם הראשונה בעברית – ותודה רבה לדור קונפורטי על ההפניה. דור, אגב, מבקש להוסיף שהמקור לא נראה לו מי יודע-מה אמין, וגם לי הוא נראה יותר כשופר של עמדה מסוימת, אבל זה גם לא אומר שהסיפור לא נכון…

עוד הערה: אני חייב לציין שאני לא הייתי הולך עם זה בראשי, לפחות לא כל עוד אין לזה אישור ממקור קצת יותר מבוסס ואמין. הייתי מעלה את הידיעה, ואפילו למשניות, אבל לא לראשי. כל האתרים (נענע, וואלה, YNET), מתבססים על אותו "נשיונל פוסט", ואם מדובר בסתם גוזמא מהסוג שארגוני גולים והשופרות שלהם לא זרים לה, אז זו פדיחה די רצינית. להריץ אפשר (באתר חדשות הייתי מריץ את זה תחת הכותרת "דיווח:…"), אבל בשביל להעלות משהו לראשי צריכים להיות בטוחים. לפחות לדעתי.

מקורות שונים מדווחים ברחבי הרשת שנגד קארל רוב, יועצו הפוליטי הבכיר של הנשיא בוש, יוגש כתב אישום בנוגע לחשיפת זהותה של סוכנת ה-CIA ואלרי פליים.דובר מטעם רוב הכחיש את הידיעה בתוקף רב, וטען שכל פרטיה (כמו העובדה שצוות של התובע המיוחד פטריק פיצג'ראלד בילתה חצי מיום שישי במשרדי פרקליטו של רוב) שגויים בתכלית.

מצד שני, רוב הוא האיש שפרקליטו טען, אחרי הפעם החמישית (!) שמרשו זומן להעיד בפני חבר המושבעים המורחב החוקר את הפרשה, שמרשו אינו מהווה עוד מטרה לחקירה – מה שהתברר כלא ממש מדויק. בכלל אבל.

בכל מקרה, לא נצטרך להמתין זמן רב. אם הידיעה נכונה, היא תתפרסם היום, או גג פרוע וחריג מחר, באופן רשמי.

לכל חבר'ה יש את השטויות הפנימיות שלהם. לי ולידידי ערן ורד ולעוד שניים בערך ממכרינו יש קטע מפגר, שנולד עוד בימי עלה ירוק הנידפת, שאנחנו קוראים אחד לשני "עז", ואומרים דברים כמו "איזה עז אתה" במצבים שאנשים מהישוב אומרים "נעל" או "אמה", נגיד.

אוקצור, אני במסנג'ר עם אחד מאותם שניים אחרים ממכרינו, הראסטה צ'יף אור קלפר יבדל"א, ומספר לו את הסיפור הבא:

"היינו השבוע בכפר פלסטיני לצלם איזו כתבה, אז עובר ברחוב עדר עיזים, אני עושה לערן 'תגיד שלום לבני דודים שלך, לא יפה' "

אור מתעצבן ואומר לי:

ערן הזה חצוף
Wicked-Wacko says:
מנסה לקחת ממני את עניין העיזים
Wicked-Wacko says:
אין מה לעשות אני אשאר מלך ומייסד יו"ר עמותת המיעו של העיזים

והוא מוסיף ודורש, בהמיית רוחו:

אני חי את העיזות כל יום
Wicked-Wacko says:
כבר בערך
Wicked-Wacko says:
8 שנים
Wicked-Wacko says:
לפחות

ואז הוא מסיים במשפט המחץ הבא, שבו נאמר כדלהלן:

"אנשים גונבים פוסטרים של עיזים מיֶלוֹ בשביל להקריב לי למזבח"

אני חושב שבהחלט מ.ש.ל (מה שצריך להצחיק, מאד. אותי לפחות).

אגב, בטח לא יפתיע אתכם לשמוע שאור מחזיק בשרת פורומים בשם saroot.com, נכון?

האמת שראיתי את תוכנית יום העצמאות של "קיצ'ס" והחבר'ה עוד בשידור המקורי, במוצאי החג, אבל אז איכשהו החמצתי את רוב הקטע עם "הזמר אבי טנגה" (אני חושב שבדיוק חתכתי אבטיח או משו כזה). בקיצור, אתמול ראיתי את זה בשידור חוזר, ואני רוצה להבין רק דבר אחד – מה זה צריך היה להיות, לעזאזל? מילא, במסגרת קטע שלם על בנאדם, להכניס בקטנה איזו יציאה לגבי זה שהוא הומו – נגיד. נמוך, אבל לא חריג בנוף. אבל קטע שלם על זה שבנאדם הוא כן או לא הומו?? עם דגל גאווה שכביכול יצורף לדיסק שלו, שכולל את השיר "היה לי חבר, היה לי אוחץ'", וכו' וכו' וכו' במשך דקות תמימות? מה זה לעזאזל הדבר הזה?

עשיתי גוגל "שלומי סרנגה הומו" והתחוור לי שיש איזו מחלוקת בקרב הציבור (אותו ציבור שאכפת לו כך או אחרת), אם הבנאדם הומו, אבל אז מה???????????????????? אם הוא מחוץ לארון, אין פה אישו לצחוק עליו יותר מבאופן חולף כאמור לעיל. ואם לא, אז בוודאי שאין ליציאה הזו שום מקום.

יש כאן משהו שאני מחמיץ? האם הוא מצד אחד הומו בעליל ומצד שני ידוע ביציאות הומופוביות מגעילות? כי זו ההצדקה היחידה שאני יכול לחשוב עליה לדבר הזה. אני בטוח שיש פה משהו שאני לא יודע או לא קולט, ואשמח אם מישהו מקוראיי הנאמנים יאיר את עיניי.

תודה, אוחצ'ות שלי….

עדכון: רגע, רגע, אולי נפל האסימון: זה בגלל הפרסומת של הורדת השיער?

מעבר לעצב על מותו של אמן דגול, אדם מקסים וחלק מתבנית נוף ילדותנו באלף ואחת צורות, מותו של יוסי בנאי מבאס מסיבה חשובה אחרת: עכשיו הוא לא יוכל להיות נשיא המדינה. זה, למי שלא עוקב אחרי מדור מצוין וחינוכי זה, התפקיד שהועדתי לו, כדי להציל את המוסד הזה מכל מיני פוליטיקאים סוג ז' כמו משה קצב ו – תשמרנו האלה הטובה – בנימין בן אליעזר, המכונה פואד, המכונה המטרד מבגדד, שלוטש את עיניו כבדות העפעפיים לתפקיד, והמדינה למרבה הזוועה טרם הטביעתהו בגלי צחוק על עצם הרעיון.

אז התוכנית שלי היתה לנסוך בתפקיד הייצוגי הזה קצת ערך מוסף, קצת אחדות אמיתית, קצת חן וקסם, שאנשים באמת יחייכו כשיחשבו על הנשיא שלהם (כמו ששרו הגששים ב"קנטטה לשווארמה" – "…ולכבוד נשיאהההההההנו, ירום הודו", בניגוד ל"וראש ממשלתהההההנו, אין דבר שתחיה").

יש למישהו ספק שיוסי בנאי היה מתאים לתיאור הזה יותר מכל אדם שחי עד אתמול בארץ? שהוא היה מייצג אותנו בכבוד רב יותר מכל פוליטרוק מעצבן? שהוא היה מקרב לבבות? מעלה את קרנו של הממסד בעצם הסכמתו להיות הממסד?

אבל הגורל האכזר לא רצה, ולכן לא תהיה לנו ברירה אלא לדלג שלב אחד במורד אילן היוחסין, ומקום אחד הצידה, ולהעתיר על התפקיד האפור והמדולדל הזה את הכישרון, הצניעות, החן ושאר הרוח של מי שהפך מאז היום לבנאי הבכיר – אהוד בנאי.

לא שאלתי אותו אם הוא רוצה, כי די ברור לי מה תהיה התשובה. אבל יש דברים יותר חשובים מהרצון הפרטי שלו, ואין למעשה שום סיבה שנשיא המדינה לא יוכל להקליט מוזיקה במהלך כהונתו, וגם הופעות זה משהו שמן הסתם אפשר יהיה לארגן. תארו לעצמכם את מידת הכבוד שתזכה לה מדינת ישראל אם יהיה לה נשיא שכותב את השירים והמוזיקה החשובים ביותר של עמו בדור האחרון, וגם מבצע אותם על הבמה כמו רוקר אמיתי.

ואם זה מה שישכנע, אפשר מצדי להעביר את משכן הנשיא לרחוב האגס 1.