עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

טוף, הרבה זמן לא הייתי כאן, עקב פרויקט משפחתי רחב היקף ששלשום (שבת) נחגג סיומו. אז רק כמה הערות על הסיפורים הגדולים.
 

אולמרט

– די, רבאק. אתה מנסה למכור לנו שיש לך אג'נדה רחבת היקף ל"הפיכת ישראל למקום טוב יותר" בלי קשר ל"התכנסות? אתה באמת לא קולט שאתה לא *כזה* חכם? מה, אנחנו באמת עם כזה מחורבן שרק אנשים שחיים בסרט הזה (נתניהו, ברק… השריטה של שרון מעט שונה) יכולים להגיע לתפקידי הנהגה בכירים?
 
בכל מקרה, די. בלי התכנסות אין ולא היתה מעולם רבע סיבה לבחור בתחת העייף והלא-מעורר-חיבה-בעליל שלך. אז או שתחליט שאף על פי כן ולמרות הכל אתה עושה התכנסות (אמממם, לא כדאי), או שתודה שאכן עושה רושם שאיבדת את המנדט למרות שלא נערכו בחירות מאז ש"זכית", ותדרוש מהעם את חידושו. אחרת התוצאה תהיה זהה, רק ייקח טיפה יותר זמן ויהיה ממש, ממש לא נעים. אם לא בשבילנו, תחסוך את זה מעליזה שלך. תחסוך משניכם את המצב שאחד מילדיכם מביע הסכמה לרוח הכללית של הנאמר לעיל, אם לא גרוע מזה. תחסוך מאיתנו את ההבנה של רבים וטובים לתחושה של שוליים מסוכנים שאתה באמת לא לגיטימי.
 
האמת? הרבה יותר מתאים לך עסקים בכל מקרה. לך תעבוד על אנשים שם ותסתובב עם חיוך של "דפקתי אתכם". שם זה נחשב למעלה. 
 

באותו עניין

– עם בעל מינימום של כבוד עצמי היה גומל לשרים, שהצביעו כמעט באותה נשימה על קיצוץ בקצבאות הנזקקים ועל העלאת שכרם-הם, במטח יריקות שלא היה נפסק עד התנצלות פומבית או בריחה מהארץ של הזבלים האחראים. זו אמנם לא הפעם הראשונה, אבל נדמה שזה מעולם לא היה בוטה וצורם יותר. מצד שני, בעם בעל מינימום של כבוד עצמי היו נבחרים אחרים. הנבחרים אינם "כנופיה מרושעת" שהשתלטה על "עיירה טובה סך הכל", כמו בקלישאת המערבון. זה העם ואלה האנשים שהוא דוחף למעלה. חרא על הפרצוף של כולנו. 
 

שלי יחימוביץ'

– את, במחילה מכבודך, מעוותת במידה חסרת תקווה. זה לפחות מה שעולה מהאמירות שלך, שצוטטו באידיוט אחרונות, לפיהן "את מקווה שהמתלוננות נגד קצב תוכחנה כדוברות אמת". האמנם, שלי'נקה? האמנם מוטב שיתברר שנשיא מדינת ישראל אנס בפועל לפחות אישה אחת (שכן זה מה שאת טוענת שקרה עם לפחות אחת המתלוננות), מה שאומר שלפחות אישה אחת אכן עברה אונס, מאשר שיתברר שכמה בנות אדם – אפילו מדובר בנשים, ירום הודן – היו מעורבות במעשה חמור של תפירת תיק, אך כזה שמקרין פחות לאין שיעור על כלל העם?
 
אפשר כמובן לצאת מיד מהנחה ששלי לא אמרה שום דבר כזה, ושדבריה הוצאו מהקשרם – ויכול להיות. תמיד יכול להיות, ושבעתיים כשמדובר בסמרטוטון. אבל האמת היא שזה לא לגמרי מפתיע אותי, ולצורך ההסבר נעשה פה פלאשבקון קטון.
 
זוכרים שלאברי גלעד היתה פעם תוכנית בשם "יהיה טוב"? אז פעם אחת הוא עשה שם מבצע "אב השנה", ונבחר אבא אחד מהצפון המגדל לבדו את חמשת ילדיו. היה מרגש (אני משקר. היה משעמם, למרות שגבר שמגדל לבד חמישה ילדים הוא כלי-כלי במידה שלא ממש הבנתי אז) אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שזמן מה לאחר מכן מזמנת שלי יחימוביץ' – אז עדיין עיתונאית יוצאת חוצץ כמובן – את אברי לתוכנית הראיונות\תחקירים\השתלחויות קצרת הימים שהיתה לה.
 
מתברר שלחמשת הילדים של "אב השנה" יש גם אמא, ושיש שם סכסוך זוגי מאד לא נעים, שכולל גם האשמות על תקיפה מצד האישה. בעיני יחימוביץ', אלה ראיות חותכות שבגינן יש להביא את מר גלעד למשפט פומבי ולהתפרץ לדלת פתוחה על האמ-אמא שלו עם כל סוללת התותחים האפשרית. לא עזר שגלעד הסביר שאכן, הם ידעו שיש אמא, אבל הם ידעו גם שיש לה עבר פסיכיאטרי מתועד ושכל חמשת הילדים מצדדים באב – הן כלפי צוות תוכניתו והן בפורומים מחייבים יותר. כל זה לא שינה את דעתה של יחימוביץ' כהוא זה. גלעד והצוות שלו ביזו את מקצוע העיתונות בכך ש"לא עשו תחקיר מספיק טוב שיעלה את טענות האם" (אה, טענות שנחקרו ונמצאו להן אפס ראיות, לא שזה אומר משהו עם הקלגסת שלנו) וגלעד עצמו אשם בחטא כלפי הנשים בכלל, בכך שנתן לאדם שאפילו צל מופרך של תקיפת נשים מרחף מעליו את הפרס (בתוכנית fluff עלובה, שלא מתיימרת לרגע להגיש חומר "עיתונאי").
 
אבל יותר מהמלים וההתעקשות, אני זוכר את שפת הגוף של יחימוביץ'. זה יעשה אותי שוביניסט אם אומר שהיא רכנה לעבר אברי בהבעה ובדריכות כלל-גופנית של בולדוג שכבר נכנס לשלב של הזלת הריר ואיבד את היכולת להוריד חזרה טורים? אופס.
 
אוקצור שלי שלנו, שעוד קודם חרגה מסמכותה באופן מחפיר כשמינתה עצמה לוועדת בדיקה ופסקה שהמתלוננת הראשית נגד קצב צודקת, הגיעה לשיאים של קריקטורה על הפעיל האמיץ. לא מדובר כאן בדון קישוט* המזיק רק לעצמו בהסתערו על טחנות רוח. מדובר במין דונקי שמצליח לגרום נזק רציני ביותר – אבל לא לטחנת רוח כלשהי אלא לכל מה שהוא כביכול נלחם עבורו. דהירת החוצץ של שלי שוחטת את דולצינאה וממיתה צבא של מאה אבירים אמיתיים, שנאבקים ברצינות ומתוך גישה שפויה על הערכים והמטרות ששלי רק דופקת. 
 

* לא סנשו פנשה, רחביה…ותודה לשקטי

קצב

שלי יחימוביץ' אולי יצורה, אבל האיש הזה נהיה עלוב יותר עם כל חצי שנייה שהוא נאחז בקרנות המזבח.
 
אני אישית בספק רב אם הוא אי-פעם כפה את עצמו פיזית במידה כלשהי. יכוליות, אבל ממה שקראתי בתוך ובין השורות, לא נראה לי.
 
אבל אין לי יותר משבריר זעום של ספק שהוא אשם בהחלט בתבנית ארוכת-שנים של ניצול מיני של כפופות לו ובשימוש פסול בהחלט ביחסי מרות. האיש הוא ביזיון, הוא בדיוק המאכער הבינוני שהוא תמיד היה כפוליטיקאי, והוא תורם יותר מאלף מיידעלאך וגרביים של עייזר לביזוי המוסד.
 
התרגיל המסריח של הנבצרות הזמנית הוא מהלומת גרזן היישר בשורש מוסד הנשיאות – המכובדות. אדם אינו חייב להיות נשיא, ואין למדינה צורך מוחלט באדם כנשיא. נשיא הוא כמו "נשיא כבוד" של ארגון, או "ד"ר לשם כבוד".
 
קצב מעולם לא הביא כבוד, למעט לחובשי כיפה פשוט משום שהיה הראשון מביניהם שעלה למשרה הזו. אבל מרגע שמתבררת תבנית היחסים שלו עם הכפופות לו, לא רק בהיותו נשיא, הוא כבר לא מביא אפילו להם כבוד. אז די. 
 

רמון

לרמון בכלל תופרים תיק. גם הוא מבזה את עצמו בכך שהוא דוחף לשון לפה של בחורה שזה עתה הכיר, בנסיבות הנדונות. לא בגלל שזה נורא פסול מוסרית, אלא בגלל שזה זול ובעיקר מטופש – עובדה. רמון, פוליטיקאי של סכינים באפלה, לא ידע מול מה חייב להתמודד שר משפטים שמצהיר על יעדים מסוימים? לא הריח עוקץ? אם ככה, אז רק על הטיפשות מגיעה לו הסטירה מהקארמה. שיתנצל בפני עצמו על זה, ואולי הרוחות יסלחו לו ויראו לו דרך החוצה.
 
טוב מאד שדווקא סימה קדמון היא שעושה את השירות הציבורי החשוב ומונה – באיחור, אבל בפירוט נאה – במוסף לשבת האחרון את כל הסיבות שבגללן גרסת המתלוננת נגד רמון נשמעת לא אמינה במידה די קיצונית, ויוכי ברנדס בהארץ מונה גם את הסיבות בגללן אפילו אם הבחורה אכן נפגעה עד עמקי נשמתה, בסופו של דבר זה באמת לא סוף העולם. אי הבנות כאלה קורות במועדונים, בברים, ברחובות ובחדרי מדרגות כל הזמן. זה מאד לא נעים, ולעתים אחד הצדדים אשם באטימות בעליל לשדרים הלא-מילוליים של צד ב', אבל זה ממש לא עניין פלילי. זה לא, בין השאר בגלל שניסיון לאכוף אותו ככזה – אפילו למראית עין – היה יוצר עומס בלתי נסבל על המערכת. העובדה שהמשטרה והפרקליטות פעלו בכזה מרץ בנידון מוכיחה כאלף עדים מה פה העניין. ודורית בייניש היא נשיאת בית המשפט העליון. החלפנו קברניט גאון שלא תמיד הסכמנו איתו, בימאי מנוסה אבל בינוני בתכלית ונגוע באינטרסים מובנים ומזיקים. יופי לנו. 
 

חלוץ

אני לא משוכנע לגמרי שחלוץ חייב ללכת, למרות שברור לגמרי שמוטב היה לולא התמנה (כפי שהרגיש עמוק בבטן כל מי שזכר את "מכה קלה בכנף"). אני לא בקיא מספיק במערכת הצה"לית (היות שהתגרשתי ממנה לפני שנים רבות), ולכן אינני יודע מה עומק הזעזוע שהארגון חייב לעבור. יש גם שבריר של אמת במה שמנסים פארשנים כמו ארי שביט וסבר פלוצקר, על כך ש"אולי למלחמה האחרונה חלוץ באמת היה גרוע, אבל רק הוא יכול להכין ולהוביל מערכה נגד איראן". יש נחיצות בגישת ההייטק שמביא איתו חלוץ לצבא. אבל הוא רחוק מלהיות היחיד שיכול. אם הוא כן, אפשר להתחיל לארוז, כי זה אומר שגם אם חלוץ הוא אלכסנדר מוקדון של חדר הפיקוד הממוחשב, אין לו את קצינים ברמה הדרושה לעשות שום דבר מועיל. 
 

הקלגסת

מה אפשר כבר להגיד? יש מישהו שבאמת עדיין לא רואה את הצורך בשידוד מערכות מהמסד עד הטפחות? בהכרזה על המשטרה כארגון כושל ומינוי כונס נכסים? ועדה קרואה? בפיטור מחצית מהקצינים ולפחות שליש מהשפ"שים? מה אני צריך לציין רק מהזמן האחרון – את פרשת ה"תשלחו פקס" על האתרעה על הנהג המשתולל (דבר שקרה שוב, בבדיקה עיתונאית, כמה ימים למחרת)? את סיפור שחרור המידע האישי על אזרח לאדם שהתקשר בטלפון? את סיפור הבלש שנזרק ממועדון אורגיות (דבר שיש לו שתי סיבות – ריח גוף רע ואי הבנת המלה לא) וארגן פשיטה על המקום? את סיפור הערבושים? את האלימות במגרשים? את… מה, מה, מה עוד צריך? תגדירו לי רף ואני אוכיח לכם שהוא כבר נחצה. 
 

רוחמה שלנו בפיתה

משהו שלא ראיתי בעיניים אבל אחי שראל טרח להתקשר אליי בחדווה ולגולל באוזניי. מסתבר שרוחמה אברהם ניהלה ישיבה של ועדת הכנסת, וראו אותה בטלוויזיה מכריזה ש"סדר היום יהיה כָדָלָקָמָן (Kadalakaman, למקרה שהניקוד לא עובד). לא קלאסי? לא פשוט היא? פשוט היא. זוהי רוחמה שלנו, מחוקקת, סגנית שר ומוציאה-ומביאה במדינת ישראל. ויוה האליטות החדשות. 
 

האפיפיור

חתיכת אידיוט. עוד כשהוא היה סתם חייל במאפיה בשם Joey Ratz (טוב, המצאתי את זה, אבל זה מצחיק…) היתה לו נטייה לשטויות כאלה. בואו נראה אם גם בגרסה הבאה הוא לא מצליח להבין מיד למה זה מעליב:
 
"אם יש דבר אחד חדש שישו הביא זה רק רשע וגועל נפש".
 
אם, לדוגמא, ראש ממשלת ישראל היה אומר את זה, או נגיד הרב הראשי לישראל, הוותיקן היה מחכה בערך שתי שניות – בשביל הגראביטאס ותו לא – לפני שהיה עושה מזה תקרית דיפלומטית חמורה.
 
לך מטומטם, לך – אבל תודה שסייעת להוכיח (שוב) שדת זה דבר מזיק. הוא מוכיח למוסלמים שהבעיה של הרבה מאד מערביים (קרי: נוצרים, לפחות מבחינתם של המוסלמים) עם העולם המוסלמי אינה הקיצוניות של חלק מהאנשים, אלא עצם הווייתם. "להאמין באיסלאם", אומר הפייזן שלי ג'ואי עכברוש, "זה בעצם להאמין ברשע". אה, אומר המוסלמי המתון. אם ככה אתה מרגיש לגביי, אז תזכיר לי למה שלא אהיה אויב שלך? למה שלא אאמין שאתה רוצה לעקור את תרבותי מהשורש ולכפות עליי את שלך?
 
מצד שני, טוב שמדי פעם מזכירים לנו אנשי הדת כמה דת זה דבר מזיק ומסוכן – בפוטנציה ולעתים קרובות מדי גם במעשה.
 
מצד שלישי, זה המקום להזכיר – בתגובה לדבריו של איש דת סומאלי, לפיה כל המעליב את מוחמד צריך להירצח על ידי המוסלמי הקרוב ביותר – שמוחמד היה חתיכת חרא רצחני. ובאותה הזדמנות, חרא גם על ישו, משה, בודהא ושיווא. ואם שכחתי מישהו, חרא עליו גם כן.
 
אמממם, זה כל מה שאני מצליח להיזכר, למרות שחביב המדור דור ק. דווקא שלח כמה לינקים מעניינים, אבל אתם יודעים, הסמים….
 

אז נעבור לספורט

(ומי שלא בקטע מוזמן לעבור ישר לכתוב תגובה על הנ"ל): 
 

פוטבול

אחרי שני מחזורים, מסתמן ש:
 
בולטימור הם הדבר האמיתי השנה, כפי שצפו רבים.
 
שיקאגו הם בכלל מפלצת, אבל נותר עדיין לראות איך תתפקד ההתקפה מול יריבה ראויה.
 
טאמפה ביי וקרוליינה לא נראות כמו מועמדות לפלייאוף בשלב זה, בניגוד לציפיית רבים. עם זאת, קרוליינה כבר פתחה חלש בעבר וגמרה בפלייאוף, אז נראה אם וכאשר סטיב סמית' יחזור.
 
הג'טס שלי נראים פחות גרוע מכפי שרבים ציפו. כשקו ההתקפה יתייצב, תהיה לנו קבוצה. ג'ריקו קוטצ'רי מותק ולאברייניוס… טפו טפו מלח מים.
 
את אוקלנד צריך להוריד לליגה באולמות או לפחות לליגה הקנדית. בושה וחרפה מה שהולך שם. ביל סימונס קלע בול בעניין המאמן החדש-ישן שלהם, ארט של (Shell). במשך שנים הוצג מר של כנער הפוסטר לבעיית האפליה הסמויה נגד מאמנים שחורים. השנה הוא סופסוף קיבל שוב משרת מאמן ראשי בליגה, ודווקא באוקלנד שפיטרה אותו בתחילת שנות ה-90'. בא סימונס, בעל הטור הטוב ביותר בעולם הספורט כיום (גם אם הוא זקוק דחוף לחופשה), ואומר: לא גזע ולא נעליים. של פוטר כי היה מאמן גרוע ברמות שלא תיאמנה, שביזבז שנים של קבוצה מלאה בכישרון באוקלנד, שלא מוציא מלה מהפה כל המשחק ולא עושה כלום מלבד לבהות באותה הבעה בדיוק כשהקבוצה שלו נכתשת. מסתבר שהוא צודק.
 
עם זאת, סימונס ליכלך אותה כשלא נתן לפרשן אחר בשם מתיו ברי כבוד. בטור שלו לקראת מחזור הפתיחה לעג סימונס לאותו פרשן, שהמליץ על צ'אד פנינגטון, קווטרבק הג'טס, כמי שיהיה שחקן הפנטסי המפתיע של המחזור. סימונס הציע לבדוק מה הבנאדם מעשן – ואפשר היה להבין את תגובתו, שכן גם בשיאו פנינגטון מעולם לא היה מכונת יארדים אדירה, אלא גדולתו בדיוקו ובקבלת ההחלטות שלו.

אלא שכלב לא נורא זקן לומד כנראה טריקים חדשים, ופנינגטון הוביל את הליגה אחרי אותו מחזור ביארדים במסירה. סימונס אמנם הודה ש"פני והג'טס דחפו לי לפרצוף", ואמר שאולי בכל זאת צריך לצפות קבוע בתוכנית הטלוויזיה בה מופיע הפרשן ההוא (תוכנית שלסימונס עצמו יש יד בעשייתה). עם זאת, סימונס לא הוריד את הכובע בפני הפרשן עצמו, וזה לכלוך. בנאדם שיחק אותה בגדול כמו פרשן אמיתי, אחרי שלעגת לו. תן לו props. 

אה, ואיך שכחתי – מיאמי מתבררים בינתיים כבלוף הגדול של קדם העונה. קבוצה שרבים ציפו ממנה לנשל את הפאטס מראשות ה-AFC מזרח, וכמו שהם נראים כרגע מקום שלישי לא יפתיע (במיוחד אחרי ההפסד אמש לבילס).

בפנטסי

העונה של עבדכם החלה לא רע, וזה כל מה שהוא מוכן לומר כרגע, מחשש עינא בישא. 
 

בכדורגל

"האלופה הגאה" אינטר כבר מגמגמת, ואני אופתע מאד אם מילאן לא תגנוב להם את האליפות למרות שהתחילה עם מינוס בגלל פרשת השופטים. אם זה יקרה, אני חושב שאינטר צריכה פשוט להתפרק מרוב בושה. מצד שני, על מי נרד אז?
 
בארץ יש משחק דומה, רק הרבה יותר איטי. אני שמח שעמרי אפק פורח שוב, ושיילך לואיס פרננדז לחפש ת'חברים שלו בדובאי. מה שכן, המהירות שמסוגלים בארץ הזאת לשים מאמנים על סף פיטורין היא מופרכת מיסודה. ארדילס, שומי – עוד לפני שהחלה בכלל הליגה. מה עלזאזל עובר לאנשים האלה בראש? אם הנהלת הפועל היתה מפטרת את שום זה היה מחזיר לי את כל האנטי שהיה לי לקבוצה הזו כשניהלו אותה מההסתדרות. 
 

בענפי ספורט אחרים

ביי, אנדרה (אגאסי), ותודה על הזיכרונות. ד"ש לשטפי.
 
זהו להפעם. אני מקווה לחזור לשגרת כתיבה קבועה מעכשיו. נראה.
 

"יש לכם פצצות חכמות, הפצצת קאנה היתה מטומטמת" * אמר המראיין לאחד הדוברים הישראלים (דווקא בחור רהוט עם מבטא אמריקאי חלק) באחד הערוצים הזרים. ובכן, העובדה היא למעשה שאין לנו הרבה פצצות חכמות, כי האמריקאים ממעטים לתת לנו כאלה, כי זה נשק שבשביל למכור אותו למדינה זרה צריך כל מיני אישורים ודיונים בנושא. אבל לא זו הנקודה. הפצצה יכולה להיות חכמה ככל שתהיה, אם המודיעין מחורבן התוצאה תמיד תהיה אסון.

אז במירוץ "האם נשיג הכרעה מוחשית כלשהי לפני שנעשה פשלה ונטבח בכמות גדולה של אזרחים", הפסדנו. אפשר להתפלל שה"תהיה" שהעלה ראש מטה חיל האוויר בתדרוכו – לפיה קיים פער של שבע שעות בין מתי שאנחנו מודים שתקפנו את הבניין הספציפי הזה, לבין מתי שהחלו לדווח בתקשורת על נפגעים בו – אכן מסתירה מאחוריה איזה מידע שמזכה אותנו מזוועה הזו. אבל כרגע קשה להאמין שכך. כבר מתברר שלפחות חלק מעדי הראייה מדברים על השעות 1-2 כזמן שבו קרס הבניין, וזה כבר פער הרבה פחות משמעותי. דבר שני, וזה מחריד להגיד את זה, האמינות של הצד שלנו לא משהו. לפחות פעמיים עד כה הועברו לתקשורת שלנו דיווחים מהצבא שלנו שהתבררו כפחות מדויקים מדיווחו של האויב על אותם אירועים. אם וכאשר מישהו יכתוב את "נפילה ודעיכתה של מדינת ישראל", העניין הזה יוקף בעיפרון אדום כסממן מובהק.

אני רוצה לראות את החומר המצולם, ואני רוצה לראות אותו תוך זמן קצר – עד יום שלישי לכל המאוחר, רצוי מאד מחר. אם הוא מוכיח שיש פה משהו חשוד, עוד לא מאוחר לנצל זאת. אם לא, צריך לדעת שפישלנו חד וחלק.

אני גם רוצה, בטווח קצת (קצת) יותר רחוק, לדעת מי אחראי לקביעה שאין אזרחים בבניין. מדובר בכשל מודיעיני חמור שיש לתת עליו את הדין.

עכשיו אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים את הרגע שבו תיכפה עלינו הפסקת אש, ואפשר לקבוע די בוודאות שאם לא נבקיע איזה טאצ'דאון מדהים מקצה המגרש ברגע האחרון, לא נשיג הכרעה צבאית.

ולאלה שמדקלמים ש"אין פיתרון צבאי" – אלה שטויות. האיום הוא צבאי ולאיום צבאי יש פיתרון צבאי. השאלה אם מוכנים לשלם עבורו את המחיר.

קחו את מלחמה לבנון הראשונה. עם כל הכבוד לעובדה שכן נשארנו שם וכן היה אסון, אילו היה צה"ל יוצא מלבנון תוך חודש מעזיבת ערפאת את ביירות, היינו זוכרים את המלחמה הזו אחרת לגמרי. עדיין היינו מתביישים בסברה ושתילה, אבל 18 שנה של הקזת דם מטופשת וכיבוש חסר כל הצדקה היו נחסכים מאיתנו. ואפשר היה. עובדה. מה שלא היה זה כוח רצון.

אז בהחלט אפשר להשיג הישג צבאי ממשי ובר קיימא במלחמה מסוג זה. אבל צריך לפעול ברמה גבוהה מאד בכל היבטי הלחימה וההסברה, ועושה רושם שיכולתו של צה"ל לעמוד ברמה זו הולכת ונשחקת.

נחמו נחמו עמי – פרשת צרת רבים

ולסיום, משהו מנחם דווקא. מרבים לדבר על כך שאם המצב קופא כמו שהוא עכשיו, נסראללה ניצח. ובכן, לא בדיוק, וזה שאנחנו מתפקדים חרא לא צריך לגרום לנו להאליל את ביצועי האויב. חיזבאללה הוכה הרבה יותר מכפי שהוא ציפה לשלם בשביל שני חטופים, וגם אם עכשיו אין לבנוני אחד שיגיד משהו רע על חיזבאללה – כי כל האיבה שמורה לישראל – הרי שאחרי שישכך טיפה הדם בעיניים העובדה תישאר בעינה, שנסראללה בהימור פזיז עלה ללבנון הרבה, הרבה יותר מכפי שמעניין אותה לשלם בשביל 20 אסירים, או בשביל לעזור לפלסטינים, ובטח בשביל לקדם את האינטרס של איראן.

יתרה מזאת, התברר שהבלתי נתפש יכול לקרות – עשרות ויותר ממאה רקטות יכולות ליפול על ישראל בכל יום, שבוע אחרי שבוע, וזה כל-כך רחוק מלשבור אותה שזה עצוב (אם אתה נסראללה, כמובן). הוכח גם שלמרות שלוחמי חיזבאללה מפתיעים בנחישותם ובטיב אימוניהם, הם עדיין לא קרובים לרמה של חיילי חי"ר ישראלים. במצב מיטבי, עם יתרון ההפתעה והכל, הם הורגים תשעה לעומת 25 הרוגים שלהם. בפעולה יומיים לאחר מכן, שבה אין להם את יתרון ההפתעה, מדובר (לפי הדיווחים) על 25 הרוגי חיזבאללה מול 16 פצועים שלנו.

אז כשהתסריט הכי טוב שייתכן מבחינתך אכן קורה, ואתה עדיין צריך את הקהילה הבינלאומית שתפסיק את כתישתך האיטית והבלתי ניתנת לעצירה, גם מצבך לא מזהיר כל-כך. מוש מזבוט, יא חסן?

* ותודה לקורא הבית דור קונפורטי על התיקון

"אין כוונה להחיל ממשל צבאי בדרום לבנון. במידה ויעלה הצורך, ערוך צה"ל למתן מענה הומניטרי נקודתי וזמני לאוכלוסיה באזור". כך נמסר לעבדכם מדובר צה"ל, בתגובה לתהייה על אמירתו של האלוף אדם (ראו פוסט קודם). גורמים צבאיים אחרים הדגישו, שרק צוות אחד בלבד של היחידה לצרכים אלו גויס.

זו פעם ראשונה בדי הרבה זמן שאני אשכרה מרגיש יותר טוב בעקבות תגובה של דו"צ למשהו שלא מצא חן בעיניי.

האמת, שבהחלט הגיוני שצה"ל ייערך לצורך לתת מענה הומינטרי באזורים שבהם הוא מחולל שמות, ובהחלט הגיוני לגייס למטרה זו אנשים שיש להם ניסיון בטיפול באזרחים היסטריים שעומדים על כך שאם לא תיענה בקשתם, יקרה אסון נורא תיכף ומיד (בין אם זה אכן כך או לא ממש). עכשיו נותר רק לקוות שפשוטו של דבר הוא גם משמעו, ולתהות: האם השימוש של האלוף אדם במלים "ממשל צבאי" היה מכוון?

התכוונתי לכתוב פוסט רגוע יחסית על מאמרי המלחמה של הסופ"ש, אבל היציאה הזו של האלוף אודי אדם העביר הכל לעדיפות נמוכה, חוץ מתגובת הבטן: לא לא לא לא לא לא לא לאאאאאאאאאאאאא. פשוט לא.  

ממשל צבאי? אתה באמת דביל, אה? בוא תסביר לי, במטותא ממך, איך זה מתיישב עם הצהרותינו שאין לנו כוונה לכבוש את לבנון? עם האמירה שלך עצמך ש"אין לנו כוונה לשרת את רצונות החיזבאללה ולהגיע לעומקים כאלה ואחרים"? לא צריך עומק – מה שאתה מעלה פה בדעתך ישרת אותם יותר מאשר אם תגיע לפאקינג ג'וניה או טריפולי. שים לב, האלוף אדם היקר, למשוואה מאד פשוטה שטוב תעשה אם תשנן לך: ממשל צבאי=כיבוש. נכון פשוט? יופי.

חוצמזה, אני לא מומחה להיסטוריה צבאית, אבל אני לא מצליח להיזכר בהרבה מקרים שמדינות הקימו "ממשל צבאי" על שטח לתקופה שנמנתה בפחות משנים. אני לא מצליח להיזכר באחד, למעשה, אבל כאמור, זה לא נושא ששיננתי. רוגל, אתה בקטע אם זכרונני איננו מטעני. אולי אתה יודע?

בקיצור, עושה רושם שמנהיגינו, במקום ללמוד מדינמיקות העבר, פשוט נשבים שוב בקסמן המפוקפק. אם חלוץ לא מכחיש תיקתק את הרעיון המדובל הזה – וגם מוציא הוראה לבן של קותי ז"ל לדבר בערך במינון של אבא שלו מאז 1982 – אני עוד אשקול להצטרף לעוכרי ישראל האלה שמפגינים נגד המלחמה.

להיכנס בחיזבאללה ולנטרל את האיום שלו – בהחלט. אני חושב שהכרחי להיכנס עם כוחות קומנדו למשימות ספציפיות, וגם עם כוחות עד רמה של גדוד לטהר קיני שיגור אני יכול לחיות. אבל להצדיק את קיומו של חיזבאללה, להוציא אותו צודק לחלוטין בעיני הלבנונים ולאבד את עצמנו לדעת בשהייה כברווזים במטווח – אמממם, תודה. ניסיתי פעם. חושבני שאוותר.

כפי שוודאי שמתם לב במהלך המונדיאל, עבדכם חולה כדורגל די רציני. אבל תאמינו לי שזה כלווום (בהטעמה עידן אלתרמנית) לעומת איך שהייתי כילד. אין צורך כלל לומר שהפסקול של השבתות שלי – בצופים, בטיולים, בשבתות גשומות בבית – היה "שירים ושערים" המיתולוגית.

"המשחק כאן בפתח תקווה מתנהל בעצלתיים מאז כיבוש שער השוויון, מאיר…"

"תרשה לי לעצור אותך, מוטי חביב, יש לנו איתות מקמי ברץ בבלומפילד. אליך, קמי!"

– "כן, מאיר, כאן בבלומפילד 1:0 למכבי תל אביב, משער של בני טבק בדקה ה-18"

"ספר לנו על מהלך השער, קמי…"

וכן הלאה.

היום אני אצל ערן רואה את המלחמה בערוץ 2, ומקבל וואחד פפלאשבק לעניין הזה. "כן, אנחנו נסתפק לפי שעה בדברים האלה מחיפה, ארז רותם, ונעבור לשמוע על מטח הטילים האחרון בקרית שמונה. אליך, אילן לייזרוביץ'…"

אני חושב שאני מעדיף את המשחקים ההם על המשחקים האלה. לא יודע למה. ואיפה היום משה זיתון, יעקב בוזגלו, ישראל* בן ממס ויעקב בנודיס שיצילו את המצב ויביאו גביע? אחחח….

* (לא משה, ישראל! תתבייש, יא מסטול…)

טוף, נכון שפה זה לא הנסיכה הקסומה, ויש טעם מסוים בדבריו של יורם אטינגר, ב-YNET אמש, שאי אפשר להשיג הכרעה של ממש בלי נוכחות קרקעית.

ועם זאת, למרות שלא צריך להתייחס לחסן נסראללה כמין ג'ורג' וושינגטון מודרני (ש"לא יכול היה לומר דבר שקר"), אני מאד, אבל מאד מאמין לו שהוא משתוקק לעימות קרקעי. בעימות קרקעי נעלם כמעט כל היתרון של צה"ל. נכון, הציוד שלו יותר טוב, אבל היתרון בהתנגשות כזו תמיד יהיה בצד הצד המתגונן, הגרילה, הנעלם בנוף וממלכד מראש וטומן מארבים ונלחם מתוך הבתים.

ב-AP דווח אתמול בהתחלה שנכנסנו עם כוחות קרקע ללבנון, אבל מאז הם שינוי את זה לידיעה שלכולם יש על העימות ממש קרוב לגבול המערבי. נקווה שזה רק זה ושלאף דגנרל לא עומד הזין "להראות לנסראללה מאיפה משתין הדג". כשזה מגיע לדג לבנוני, יש לי הרגשה שהוא יודע לא רע. ובינתיים היום מתברר שאנחנו "דוחפים" לתוך דרום לבנון. די לדחוף, קיבינימט!

מרחב הפעולה שלנו הולך ומצטמצם. הנזק לאזרחים הולך וגדל והזבל עם הרוגלע על הראש ממשיך לגחך. קומנדו זה מה שדרוש עכשיו, לא כניסה מסיבית של כוחות סדירים שרק "תוכיח" ללבנונים שנסראללה צודק ושאנחנו באמת רוצים לכבוש אותם שוב. ולמקרה שלמישהו יש תהיות בנדון – אנחנו ממש לא רוצים.

אז בהנחה שבהפצצה אתמול לא נהרגו נסראללה ושאר כוסוני מפלגת האל, היה מאד רצוי שמישהו שם בבור יבוא עם איזה רעיון יצירתי במיוחד איך אנחנו משיגים משהו מהיעדים שלנו, לפני שכל התמיכה הבינלאומית נעלמת, לפני שאנחנו מסתבכים בבוץ הלבנוני שוב ולפני שהלבנונים משתכנעים סופית שבכל זאת כדאי להם ללכד שורות מאחורי החיזבאללה, ולא נגדו.

ערוץ שבע באנגלית מדווח, מפי מקורות ערביים בשטחים המקורבים לחיזבאללה, שמנהיג הארגון הודיע שייתן לתושבי תל אביב שעה לפנות את העיר, בטרם יפתח במטח טילים עליה. המזוקן העגלגל והמאוס מתרברב שיש לו כ-500 טילים בטווח המתאים, ושהוא חילק את תל אביב לריבועים כדי שכל חלק של העיר יסבול מהנקמה שלו.

ובהקשר זה, גם הג'יהאד האיסלאמי מאיים בהפתעות משלו, וטוען שהצליח לשגר קטיושה על שדרות. בינתיים מסתבר שהטענה הזו אומתה, בערך. קבלו נכשל בגיאוגרפיה, יא ג'מעה (וקחו עוד איזה טיל או שניים לפנים, אם אנחנו כבר כאן). 

בדיוק כתבתי פוסט אחר לפני שהגיע אליי הדיווח הזה (ותודה לקשבנו באנטר-טנט, הקורא המוצלח דור לבית קונפורטי). אעלה גם אותו עוד מעט, אבל תחילה, החדשות – ואלה היו החדשות. ורק הערה לסיום – אנחנו ניכנס למקלט, אבל אנחנו הרי גם נצא מהמקלט. ואם לבנון חושבת שהיא סבלה עד עכשיו, היא עוד לא ראתה כלום. אז באמת שחבל.

עדכון: אתכם הסליחה על הדפקה בהעלאת תגובות. אני מקווה שהאנשים הטובים מקונספציה יתקנו במהרה.

אני מת על איך שניסוח יכול להחמיץ את הנקודה של העניין שבו הוא עוסק בצורה כה מוחלטת. הנה לדוגמא כותרת של וואלה! (זה לא אישי, אחים שלי):

ייתכן כי רייס תגיע לאזור כבר בסוף השבוע

כבר??? זה יהיה קרוב לשבועיים אחרי תחילת הלחימה (בצפון,כלומר), וייקח לה לפחות יומיים שלושה במקרה הכי טוב להשיג את הפסקתה. זה נקרא כבר? 🙂

הנקודה, כמובן, היא שהבית הלבן נהנה מכל רגע שאנחנו טוחנים לחיבלבולה את הצורה, מקווה שנגביר את הקצב ושנשיג איזו שהיא הכרעה איכותית במערכה. הוא גורר את רגליו ושולח את רייס ברגע האחרון שהעולם עוד יסכים לבלוע.

ובצדק הוא נוהג כך. בצדק העולם גם הוא תומך בגדול במבצע. שוב אנחנו עושים לעולם את העבודה המלוכלכת. לא באותה דרגת חשיבות כמו ב-81', אבל גם.

אם נכון הדיווח של וואלה! על ניסוי כושל של חיזבאללה לירות טיל למרחק 100 ק"מ, אלה חדשות טובות מאד. לא כל-כך בגלל שנכשל השיגור – היום נכשל, מחר יכול חלילה להצליח. אבל אם נכון הדיווח שהשרידים של הדבר הזה הם מה שנחשב בטעות למטוס ישראלי שהופל מעל ביירות, זה אומר שהם יורים מביירות. אם אבדה להם היכולת לשגר לפחות דברים גדולים ממרחק קרוב יותר, זו בהחלט הצלחה.

קיוויתי להרחיב בנושא השידורים, אבל אני מודה שאני לא רואה רצוף, וחוצמזה, רמות הסוריאליזם המטורף של אתמול לא חזרו, ובכך מנעו ממני מטרה קלה. אתמול זה היה הזוי לחלוטין. מישהו משדר מאיזו עמדה של תותחנים וככה בדחילו מברר אם "יהיה פה ירי אמיתי" והסגן שמה מתאפק לא לצחוק ואומר שכן, אז הכתב מבקש "תזהיר אותנו שנסגור את האוזניים", ואז זה מתעכב, אז הכתב מנסה להחזיר את השידור לאולפן, אז יעקב אילון אומר לו "לא, לא…אנחנו נישאר אתך, הרי לא בכל יום מזדמן לנו לשדר ירי חי של תותח….ו…כן, הנה זה קרה…." אין, אין מלים. זה לא נגמר כאן, אבל אני לא זוכר מלה במלה משם.

מנצחים:

• איראן, שמראה לעולם שבניד אצבע היא מבעירה את כל הצד המערבי של המרחב, בלי שהיא עצמה תסבול כהוא זה.
• ערב הסעודית, שהפתיעה בגינוי של הפרובוקציה של חיזבאללה, והמשיכה לצבור ניקוד חיובי בדעת הקהל הדיפלומטית בעולם (בהמשך ליוזמה הסעודית של 2002), ובמסגרת היציאה מהבור התדמיתי של 9/11.
• חמאס, שחלק גדול מהלחץ עליו ירד, וכך יש לו יותר סיכוי לשרוד עד סוף המלחמה הזו עם החטופים  אצלו.
• סוריה, שמעורבת גם היא עד צוואר, מוכיחה את יכולתה לעשות צרות גדולות לכולם, ולא משלמת עדיין כל מחיר.
• ישראל, שמוכיחה שעדיין לא הגיע הזמן בו אפשר לדרוך עליה בלי לשלם מחיר כבד.
• רוסיה וסין, שכל תבערה שבה איש אינו מאשים אותן מחזקת את יכולתן להתערב ולתמרן כדי לחזק את מעמדן כמעצמות על המתחרות על השפעה מול ארה"ב.

מפסידים:

• חיזבאללה, שהימר ממש לא נכון ונחשף כמי שהאינטרסים של כלל לבנון על הזין שלו. אמנם שגיאה בשלב ההיפרדות של העימות הזה תאפשר לחיזבאללה להשתלט על כל לבנון, אבל בהנחה שזה לא יקרה, מאזן הכוח של חיזבאללה מול לבנון (ומולנו) יורע בתום העימות במידה ניכרת.
• ישראל, שצבאה נחשף כפשלונר, שעדיין לא קרובה להשיג את מטרותיה למרות כל האלימות שהיא מפעילה, בשעה שלחץ בינלאומי להפסיק את האש רק ילך ויגבר. אילוץ להפסיק ברגע הלא מתאים ישאיר את ישראל במצב גרוע יותר מזה של תחילת המלחמה.
• חמאס, שמאבד את הזרקור התקשורתי החיוני כל-כך להפקת תועלת כלשהי מההימור של החטיפה. (היעדר תשומת הלב התקשורתית לרצועה גם מאפשר לצה"ל לפעול שם בצורה חופשית יותר)
• סוריה, שמזכירה לקהילה הבינלאומית למה היא יעד מועדף לשינוי משטר.
• לבנון, שנחשפת כריבונות צעצוע, שאינה מסוגלת לאכוף את ריבונותה על פלח מאוכלוסייתה ומשטחה – גם במחיר חייה, פשוט כמשמעו.
• ארצות הברית, שנחשפת כמי שהשפעתה על המתרחש באזור מועטה מאד ביחס להשקעה.
• וכמובן, כ-20 ישראלים וכ-100 לבנונים (and counting), וכמה מאות בני משפחה וידידיהם הקרובים, שהפסידו בלי קשר לתוצאת המשחק.

עזרו, ילדים, לטיל הנחמד למצוא את חסן

מדור מצוין וחינוכי זה זה אינו תומך בדרך כלל בהימורים על חיי אדם, אבל יש אנשים שהוא מוכן לעשות בשבילם יוצא מן הכלל, ואי לכך:

כמה זמן ימשיך חסן נסראללה לחיות?

א. יומיים

ב. שבועיים

ג. ישרוד את המשבר אך ייחלש ואולי יגורש

ד. ישרוד את המשבר ואף יתחזק כתוצאה ממנו

בין העונים נכונה יוגרל טורבן שחור ומפויח בעל ערך סנטימנטלי.