עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

טוב, נכתוב את זה על נוטפד בהנחה שמתישהו במהלך היום הממשק ייתן לי להעלות את זה.

* אולי אני רשע, אבל משעשע לראות את מצג השווא של שרי אריסון מתפורר. היא לא בנאדם רע, אבל הזחיחות הצדקנית שלה בצירוף זה שהיא לא מוכשרת במיוחד בשום דבר אבל מחזיקה בכוח מדהים בגלל לידה ממוזלת הופכים אותה לעוד אוליגרך מזיק.

* קלטתם את הפרט הקטן הזה (שהודגש בחדשות, לשבחו של ערוץ 10)? על פי תוכנית החירום של שני התאצ'ריסטים ביבילוגיץ, מי שמרוויח עד 10,000 ש"ח בחודש ישלם 110 ש"ח פחות מס הכנסה, ככה בשביל להמריץ את הצריכה והכלכלה. לא מדהים, אבל יותר טוב ממקל בעין, נכון? אז זהו. מי שמרוויח עד 15,000 יקבל דווקא הנחה של 400 ש"ח בחשבון המס החודשי, ומי שמרוויח עד 20 אלף יחסוך 800 שקל. 10,000 לעומת 110 זה כמו 20,000 לעומת… כמה, ילדים? מי לא עבר פסיכומטרי, ילדים? נכון, ילדים! הגוזבדאי והטיל המדעי הלוגי לקיבינימט ובחזרה לערוות אמו לא עברו פסיכומטרי!

והם לא מתביישים, והם מניחים בצדק שההמון, שנופל כמו שעון למלכודת של השחתת מרצו על "מחאה" עקרה בעניין גלעד שליט, יהיה מטושטש מדי מהמיית הלב הלא ממוקדת מכדי להתנגד לאינוסו נטול הווזלין. עד כאן התקווה שהמוח הכלכלי הסביר ביותר בצמרת הישראלית יוכל להסתגל למציאות שאחרי המפולת.

* תקווה שהממשלה המטונפת הזו תציע סבירות כלשהי בתחום המדיני לא היתה מלכתחילה. עם זאת, הבוטות שבה משמיד הז'יד מוכה רגשות הנחיתות את מעמדה הבינלאומי של ישראל מעורר חלחלה. מצד שני, זה מעורר תקווה שהמשבר – תכלית קיומה היחיד של של "מועצת השלושים" – יגיע בשל כך עוד יותר מהר ממה שצפינו. מר אובאמה היקר, אתה בהחלט רשאי להתנות כל גרוש מסיוע החוץ – הצבאי והאזרחי כאחד – בהתכחשות מיידית ומוחלטת של ממשלת ישראל לדבריו של הז'יד המוכה לעיתון קומסומולייץ, לפיהם "אין טעם בכינון שתי מדינות לשני עמים כל עוד לא תינתן תשובה מה ייעשה בערביי ישראל". אין מה לדבר, בעיות דורשות פיתרון. הבעיה היא שאנחנו יודעים מה צורה לובשים פתרונות ל"בעיות" שכאלה.

אם תסרב ישראל הרשמית להכחיש שזוהי עמדתה – ודבריו של שר החוץ בראיון רשמי מהווים את עמדתה המוצהרת של הממשלה בנושאי חוץ – הרי שהיא מכריזה על מלחמת אזרחים נגד המיעוט הערבי שלה. (ואל תגידו שזה לא, וזה. אנחנו במלחמה עם הפלסטינים? יופי. אם אי אפשר לסיים את המלחמה בא' כי ב' הוא אויב יותר גרוע, הרי אתה במלחמה עם ב', בין אם יש או אין לך הביצים להכריז על כך כפשוטו).

וזה בכלל לא משנה לצורך העניין שחברי הכנסת הערבים באמת חוטאים לעתים קרובות מאד בהתבטאויות על גבול הבגידה או לפחות חוסר הנאמנות הבוטה. אם ליברמן היה רק נגד ההנהגה הערבית – אין שום בעיה. רצוי מאד שתקום במגזר הערבי אלטרנטיבה לגישה הקיצונית מדי של בל"ד (שלא רוצה פה דו קיום), לפרובוקציות בגרוש ולפיצול האישיות של אחמד טיבי, ולדוגמות המיושנות של חד"ש. על התנועה האיסלאמית אני לא טורח לדבר. הבעיה של ליברמן היא לא עם חברי הכנסת הערבים. היא עם הערבים. בגלל זה כשבני סכנין זכתה בגביע המדינה, הוא לא אמר "אני מקווה שזה יחזק את הזיקה של המגזר הערבי למדינה" או משהו בסגנון, אלא "שיילכו לייצג את פלסטין". הוא לא מסוגל לקבל אותם כחלק מהמדינה הזו. מדובר לא בגישה לוגית כפי שהוא אוהב להציג, אלא במחלת נפש בסגנון אחינו בני עדת הקסנופוביה, נחלתם של מי שמהווים נצר למפיצי הסרטן של י"ח דבר, שלהצדקתה תופרים בכוח הצדקה לוגית.

אני בתור אזרח אמריקאי לא מוכן שיינתן סנט שחוק אחד למדינה ששלטונה – לא איזה שר זוטר, או סתם חבר כנסת, אלא שר החוץ –  מכריז מלחמה על קבוצה לאומית המהווה 20% מהגוף הפוליטי. לכן אני קורא לנשיא אובאמה להקפיא כל סיוע למדינת ישראל – בכסף, בשווה כסף ובתמיכה דיפלומטית (תגיד לידידה שלך סוזן רייס לאבד לכמה שבועות את העט של הווטו. כשהישראלולים יקומו בבוקר פעם בשבוע ויגלו החלטה מעליבה במיוחד בעצרת הכללית או אפילו במועצת הביטחון, שארה"ב לא טרחה כהרגלה לחסום אלא רק נמנעה או הצביעה אפילו נגד אבל נמנעה מהווטו – אפילו הם יבינו שהאיש הוא מחלה בגוף הפוליטי). אה, ובארי – אתה מוזמן – לא, נקרא בזאת –  גם להכריז עליו אישיות לא רצויה בוושינגטון. הברון פון ביביהאוזן יכול לבוא, אבל את מכה הילדים, כמו את ד"ר עוזי ארד, שישאיר בבית.

* זהבה גלאון אשה פשוט טיפשה. לא שזה חדש, ובכל זאת. שואלים אותך, בתור פוליטיקאית, שמתיימרת להתמודד על ראשות המפלגה שלך ולהחזיר אותה לרלוונטיות, אם את שמחה ביום העצמאות. מה יש לך להגיד? "זו שאלה לא לגיטימית". זה מה שנקרא, חקויאק. זה כשאתה גם צודק וגם לא צודק. נכון שלא לגיטימי להניח שלא, אבל למה את משחקת לידיים שלהם? בהנחה שמישהו יטרח לשאול אותך שוב, גולדילוקס, דעי מה שתעני: "קודם כל, בוודאי שאני שמחה. זה אחד הימים הכי שמחים בשנה עבורי. דבר שני, זו שאלה בזויה ואתה מזהם את היושרה העיתונאית שלך בכך שאתה שואל אותה, וזאת משום שאת השאלה הזו לא היית מפנה לכל אלה המתגנדרים בפטריוטיות שלהם כבמפלטם האחרון. אבל משום כבודם של קוראיך עניתי קודם לגופו של עניין ולמען הסר ספק ובלבול, ועכשיו שיהיה לך יום טוב". רואה את החלק הראשון שמה? קטן אבל חשוב. קחי, על חשבון הבית.

* אה כן: היה ברור שמוכה היהוהיזם התורן – ובמקרה זה הדמות הרלוונטית, סגן השר במעמד השר במשרד הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן – יזדעק שלא נקרא לשפעת החזירים שפעת החזירים, אלא שפעת…משהו אחר, מקסיקו נגיד. היה גם ברור שמקסיקו לא תאהב את זה. טוב, ליברמן לא יכול הכל לבד.

* מה עוד היה? המממם, חייל שעשה לו יום של רסיס בדולח בחברון, הכה ערבי כמעט עד מוות ואז זרק אותו מהג'יפ הנוסע במהירות אל מותו – וכל זה באופן מתוכנן ראש, אם לא לפרטי הרצח הרי שבהחלט בכוונה לעשות רצח – יישב רק שמונה שנים וחצי בכלא. אם הוא היה פלסטיני הוא היה מהווה מכשול לעסקת שליט מרוב הדמים שמלאו ידיו. אםא היה סתם עבריין היה מקבל עשרים וחמש שנה למען יראו וייראו ותשכך מגיפת האלימות. אנחנו? מדינה מוסרית. נעים מאד.

* אה, והקריירה של מפקד השדה הנועז והמשובח משה "צ'יקו" תמיר חזרה למסלולה. שחררו אותו עם מכה על היד והחליקו לו את הניסיון לתפור עדות שקר ולשבש את חקירת החלטתו לתת לבן שלו בן ה-14 לעשות סיבוב על רכב צבאי. רשמו לו משו מנהלי שיספק, בכל פעם שהוא יקודם, תירוץ למפקד הבכיר יותר בראיון המינוי לשבת לו קצת על הווריד, אבל ממש לא יותר מזה. תדע כל אם עברייה.

אה, ואיך שכחתי? משהו משמח לסוף היום המסריח הזה. אולי זה הסוף של הנוכל?

לחיי ה-61 שבדרך.

את החלאה שהחליט לגאול את כבוד אומתו הדוויה באמצעות רצח פחדני של ילדים – אותו יש לסרס. לאחר מכן להכות עד להשגת עיסה בטעם נכות קבועה, ואז לשחרר כאזהרה לאחרים. את מי ששלח אותו, אם יש דביל כזה ואין עסקינן במפגע בודד, יש לעשות לו את אותו הדבר רק טיפה יותר חזק. עד כאן הפושעים מהצד הזה.

אבל מה דינם של הורים, תושבים, פרנסי ישוב, שמחליטים בכוונה תחילה להתיישב בלב אוכלוסיה עוינת אבל בפרינציפ מסרבים לבנות להתנחבלות המסריחה והקנטרנית שלהם גדר? אנשים "דתיים" עאלק, שמה שהיה טוב לבוני בית שני ושבי ציון לא בכבוד שלהם? האם אין דמו של הילד גם קצת עליהם? בכל מקרה, הרמתי טלפון למחלקת חברים דמיוניים של כרותי שופכה, ויהוה אמר לי להגיד לכם לבנות כבר גדר לפשע המלחמה שלכם. כוסאמכום ערס אתם והפוזות שלכם כבר.

ומפשע לפשע. 31 שרים יש למכשלה המטונפת שיצר הברון בנימין פון מינכהאוזן, כדי לרצות את הפילגש (זו שממינסק) ואת הזונה מהצד (זו הברונטית) – אבל מקום לשר בריאות לא נמצא בה. כנראה שכל מלחכי הפנכה, אוכלי החינם וגונבי הדעת יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, על למה מאד לא כדאי להיות שר הבריאות בזמן הקרוב – משהו שכנראה יהיו קשור קשר הדוק ללמה הולך להיות עוד פחות כדאי מכרגיל להיות חולה במדינת ישרא-הל המטונפת בזמן הקרוב. רק בריאות שיהיה.

ואם כבר הזכרנו את הפילגש המינסקאית של הברון – איך הביא אותה? איך הראה לאמריקאים ולכולם מה זה? איך שיקם את כבודנו הלאומי, תענוג.

טוב, אני פה באמצע עבודה לאחר מעבר דירה כפוי, מיותר, מעצבן וגוזל ימי עבודה, אז נסיים רק בשאלה – מה זה היה המשחק ששוחק שם בכרתים השבוע והועבר בשידור ישיר אצלנו? משחק כדור כזה, כנראה לפי המתכונת הכללית של משחקי שער למיניהם, אבל לא הצלחתי לזהות איזה בדיוק. נראה די משעמם, האמת. לא חושב שיתפוס, המשחק הזה. יאללה, חמסה-מן, פטור אותנו, באמאש'ך.

אתם ראיתם את הדבר הזה? לא כאילו החמש דקות תקציר של הפורטלים ומהדורות החדשות המאוחרות. נתחים נכבדים? אני דפוק, אני יודע, אבל ראיתי 45 דקות בהתחלה ואת העשרים דקות ככה האחרונות לפחות, ותשמעו, היו שם פנינים של קאלט שלא ייאמנו.

באחד השלבים התחיל כבוד אנסי, משה קצב, לפרט את כל החשדות נגד אחת המתלוננות, שהתקשורת לא טרחה לבדוק כביכול, ומנה שם את החשדות הבאים (ואני לא ממציא פה כלום): "העלבת הרב הראשי", "השחתת ספרי קודש" ו"זיוף ימי מחלה". היה מעניין איך שהוא ניסח את זה – "נסגרו נגדה תיקים על…". משמע – מישהו הלך והגיש "תלונות", התלונות נסגרו מחוסר קשר למציאות, אבל אפשר להגיד שנסגרו תיקים.

בחלק אחר הוא דיבר על "הבחורה מהתחבורה" (שוב, ציטוט נאמן למקור), והתחיל ברמיזות מסמרות שיער לגביה, ואז אמר "אבל על זה אני אדבר בפעם אחרת". זה קרה, יש לציין, צפונה מנקודת השעתיים לנאום. העז ואני לא האמנו למשמע אוזנינו הדוויות.

באחד השלבים העליתי את ההשערה שהוא מנסה לגרום, בעצם, לפסילת המשפט, בכך שהוא פורס את כל מסכת הראיות בתקשורת ומשסע לגזרים את הסוביודיצה. אולי הוא מעדיף הרשעה – ולא משנה כמה שוצפת – בשיבוש המשפט על פני הרשעה במעשים עצמם. אבל אני לא בטוח שזה יכול לעבוד דבר כזה.

היו לי עוד השגות על מופע הביזאר, אבל יש איזה פושטק שיש ללכת לקחתו מהגן שבו הוא נמצא. אז אחורי זה.

* אום קדם דורשת להכיר בזכות היוצרים שלה על "שירת הבירבור", שזו אכן יציאת מופת של האיקו פוליטי שכזה.

מעניין היה לראות היום את השער של אידיוט אחרונות. על השער נכתב בענק: "זינוק בוול סטריט". מתחת לזה נכתב "נאום אופטימי של נגיד הבנק האמריקאי הקפיץ את הבורסה ליום הטוב ביותר זה שלושה חודשים".

עהההה-כשיו, כל מי שטיפה קורא חדשות, או אפילו רק עוקב בטלוויזיה "מה עשה הכסף שלנו היום" כמו שאומר המעצבן הלאומי, יודע שלמר בן ברננקי, ירום קלונו, לא נשארה אפילו טיפה של אמינות, ולאף אחד לא מזיז שריר בתחת מה הוא אומר או לא אומר, ובוודאי שאיש לא ירוץ לקנות מניות רק בגלל שהאפס הזה, שידיו מגואלות בטינופת הקריסה הזו לא פחות מרבים אחרים, אומר שיהיה סבבה. אם ברננקי היה יכול בנאום אופטימי להעלות את מדד המניות או אפילו להאט את צניחתן, הוא היה עושה זאת לפני שהם צללו מתחת לנתוני אמצע העשור הקודם.

בידיעה עצמה, אליה מפנה הכותרת הפסקנית הזו, כבר מוסברת הסיבה האמיתית לחג החריג שנפל על בית השוורים והדובים שבקצה מנהטן – דו"ח חיובי להפתיע של חברת סיטיבנק, שמדבר על רווחים בחודשיים הראשונים של השנה, ומאפשר טיפה של אופטימיות שהבנק יצליח להינצל מקריסה או הלאמה. לא ברננקי ולא זמבביר, אלא נתונים פיננסיים ממשיים.  אבל מספר האנשים שקורא את השורות האלה בטל בשישים לעומת מספר הרואים את הכתוב בשער.

כאן מתחיל הוא האדם לחשוד, שמא בייחוס הנסים והנפלאות לכושר הניבוי של ברננקי אין כוונת העושים במלאכת המוזס להלל את ברננקי עצמו, אלא לרמז על מקבילו המקומי, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שכידוע נתן אף הוא אתמול נאום, אבל דווקא נאום קצת פסימי, שלא לומר ריאלי, שדיבר על צמיחה שלילית. נוכח צירוף מקרים זה, תוהה הוא האדם שמא אמירת האמת המטרידה של פישר (לא של ברננקי, וסליחה עם הקוראים על הבלבול) היתה לצנינים בעיני האוליגרנוני ואינטרסיו העסקיים הענפים.

ואם היה לו לאדם ספק כלשהו באשר להיקש הלוגי הזה, הרי הוא נגוז למראה "ביקורת הטלוויזיה" של מרירת הבית בידיעות, גפי אמיר, שבמקום לכתוב על טלוויזיה משתלחת בנגיד ובבנק ישראל בכלל על התוכנית שהציגו אתמול במסגרת אותו נאום לא מטייח של פישר.

כמובן שיכול הוא האדם להבין את כל זה וגם להאמין שדווקא האוליגרנוני ומלקטי שיירי שולחנו הם הפועלים מתוך דאגה לאינטרס הציבורי, ושבאמת איום ונורא שנגיד בנק ישראל לא משווה למצב פנים שמחות יותר מכפי שהבנתו המקצועית מאפשרת לו ביושר לעשות. יכול הוא אותו אדם גם להאמין בירח עשוי גבינה, ובמיוחד מוזמן הוא אותו אדם להאמין שיש ביכולתי למכור לו את גשר הירקון, וכי זו עסקה שכדאי לו לבצע. לפרטים אפשר לשלוח אימייל.

נוווווווו (כמו שנהג שלוימ'לה ניצן להגיד), מה אתם אומרים? זוכרים איך כל מיני אנשים  אמרו לי שאני לא מבין בשפה משפטית, ושאם מנחם אמר אז מנחם צודק? נו, עדיין צודק? גם אז צודק וגם היום צודק? צודק מעצם זה שאמר? או שהוא מתי שהוא גם טעה?

אני, כמובן, חושב שהוא **שוב** צודק. כמו שצדק בטיוטא, ובניגוד לטעותו המזעזעת בעיסקת הטיעון, שלמרבה המזל נדחתה על ידי הסניגורים היהירים. (אגב, ראיתם את אביגדור בטלוויזיה? נראה… לא בריא, האיש. חבל. עשה גם הרבה טוב בעולם לפני שחליט בשביל יצר הפרסום להגן על חלאה בזויה [נוסף: לא שזו פעם ראשונה, כמובן…].)

עכשיו, כמובן, יוכלו אותם סניגורים לחגוג בבתי המשפט עם כל ה"קשיים הראייתיים" ועם ההתעקשות של מה שמו, ניצן רז? נושא המים של מזוז? שחזר טען בעליון שאי אפשר להאשים כאן באונס. שיגעון.

המערכת כל-כך דפוקה פה, שעכשיו צריך לקוות שהשופטים יתעלמו מהטיעונים המאד לגיטימיים של ההגנה ויזיינו את החלאה הקטנה שהרבובדיה והגמדים שלו הכתירו לנו (אגב, מרן, אתה גאה בעצמך? יופי של נשיא ספרדי שומר מצוות ראשון בחרת לנו… כבוד למגזר!) 

———————-

ליברמן הפריח עז לפיה הוא מעדיף את הביטחון על החוץ. האמת שזה הגיוני. ביטחון זה תיק שמאפשר לו להרוג ערבים, רק שהוא יודע שעם ממשל אובאמה, לא יהיו יותר מדי הזדמנויות לעשות את זה בצורה ככה גדולה ומרשימה, ובטח לא להפיל את החמאס (את ההזדמנות הזו הגמד האוטיסט, המתנקש המקצועי מוכה העיקרון הפיטרי, כבר דפק. למה דפק? כי הוא ידע שאם אשכרה יהיו לנו הרוגים במבצע צבאי, אז אפילו ארבעת המנדטים שהטבח הביא לו יילכו פייפן. אז הוא הסתפק בטבח חסר תוחלת. ונחזור מהגמד המוכה לגזען השמן והפחדן)

אוקצור, ליברמן, שאמר שהוא מעדיף את הביטחון, מעדיף כמובן את החוץ. למה מעדיף? דווקא. יפה מאד אמר מי שאמר לאחרונה (אני חושב שזה היה חתן פרס ישראל, נחום ברנע, שגם התעורר לאחרונה לחוסר התוחלת של מבצע צואה יצוקה…. רק חודשיים אחרי עבדכם, לא רע נחום), שליברמן הוא "דווקן". אפשר היה להיווכח בזה מפיו שלו – בכתבת השער הגדולה של 7 ימים עליו לפני שבוע וחצי, הוא סיפר בגאווה גדולה כיצד בני משפחתו היו מתעקשים לדבר יידיש באוטובוס במינסק, דווקא בגלל שזה היה מעצבן את הגויים. כשאתה מיעוט נרדף ומופלה, הדווקאות הזו מובנת. אלא שלליברמן התחושה הזו מעולם לא עברה. הוא עלה לארץ, אבל נשאר במינסק, נשאר ז'יד נרדף ומעולם לא הפך לישראלי בטוח בעצמו, ונשאר דווקן בכל אורחותיו. אז דווקא בגלל שזה יחריד את כולם, ויגרום נזק בל ישוער, הוא מתעקש: שר החוץ. טוב, מה, שיודה שהתעקשותו להיות גזען מלוכלך פוסלת אותו לכהונה? קשה לצפות.

מה שכן משעשע איך פתאום מתחילים "בכירי הליכוד" לקלוט את זה. נשאלת כמובן השאלה מי זה בדיוק הבכירים האלה, שאמרו לחדשות 10 ש"עוד תהיה ועדת וינוגרד 2 על המינוי הזה של ליברמן לשר חוץ", והאם שמם מתחיל בסיל ונגמר בלום. אבל בהחלט יכול להיות שיש שם איזה שפוי או שניים בלי קשר לחמור הטרויאני, בועל הג'ודיפלצת וחביב האוליגרנוני.

מה עוד? אה, כן. גלעד שליט. תגידו, אין אף אחד שם, כולל האבא והסבא שלו, שישימו את הזין על השולחן ויגידו בפה מלא, לא סתם "לשחרר אותו" אימפוטנטי, אלא "כן, לשחרר את המחבלים"?

אני יודע, אני יודע, אסור להיכנע לטרור. בואו נבחן את הטיעון הזה. אני פונה למתנגדי העיסקה:

האם אתם טוענים, בעצם, שחמאס יכול לחטוף חיילים כאוות נפשו, ולא עושה את זה רק כי אנחנו מוכיחים שזה לא משתלם? שהם רואים איך חטוף אחד מכניס את כל המדינה לאטרף, ובוחרים לא להכפיל את האפקט? כי אם כן אז בואו נסגור את הבאסטה ונחזור לגטו ולמלאח, כי כל דבר טוב נגמר – גם טמטום מוחץ של האויב.

האם אתם טוענים, בעצם, שהטינופות הנדרשות על ידי החמאס בתמורה לשחרור שליט הם איזה גאוני טרור חסרי תחליף, שעקב היעדרותם מהשטח אין החמאס מצליח לשחזר את פיגועי מסעדת מקסים, מלון פארק ואחרים? כי אם כן, צר לי, אבל אין לכם מושג ירוק. הפיגועים האלה זה לא דבר קשה לארגון, לא צריך להיות מאסטרמיינד כדי לגייס ילדים מפגרים ולא כדי לייצר חגורות נפץ, ואף אחד מהטינופות שאנחנו מחזיקים הוא לא חסר תחליף.

המחאה הזו של "להחזיר את גלעד" תישאר אימפוטנטית עד שאנשים יגידו בפה מלא: כן, לשחרר. מקסימום נעצור אותם שוב, או שנחסל אותם, או שנעצור ונחסל אחרים. באמת.

ולמה מנהיגינו לא מבינים את זה בעצמם? הם מבינים. רק שכמו במקרה של הסכסוך כולו, פתרון בעיות זה לא באינטרס שלהם. להיפך. כל עוד המצב הנוכחי בעינו, והעם שבוי במציאות מעגלית בלתי נגמרת, הם יכולים להמשיך להעשיר את עצמם ואת מקורביהם ולהמשיך להתבשם מהדימוי של עצמם כמנהיגים. הרי ברגע שייפתר הסכסוך, כמה מאותם "מנהיגים" עדיין יהיו רלוונטיים לאתגרים הבאים? אולי עשרה אחוז. אולי. אז ג'ננה בלתי נגמרת כמו מלודרמת גלעד זה בדיוק מה שנחוץ להם. כמו בבדיחה על עורך הדין הצעיר.

טוב, ברברנו מספיק, אז נסיים בהמלצה: מושון, תיזהר לא להתכופף במקלחת. כי בכלא? אתה כבר לא כבוד הנשיא. אתה מקסימום מ' מבית הנשיא…

נ.ב. סחטיקה לנבחרת הדייויס.

תגידו, זה איזה קטע פולני כזה? היום אני יושב בבנק, מחכה לאשתי שתגמור לשעבד אותנו עוד קצת לאדוני הממון כדי שתהיה לנו הנזילות הדרושה לא להידפק עד העצם החודש עקב חידלון הפירעון של גורמים שעבדתי בשבילם ושיישארו בשלב זה בעילום שם, ואני רואה כותרת רצה בתחתית הטלוויזיה שעל הקיר: "הסתיימה פגישת ש"ס והליכוד. ש"ס: לא דנו בטיוטת הסכם". כמה שעות מאוחר יותר: "הסתיימה פגישת הליכוד-ישראל ביתנו. ליברמן: לא דנו בחלוקת התיקים".

קודם כל, אולי די לזיין לנו בשכל? ברור שעל זה דיברתם. דבר שני, למה בעצם להכחיש זאת? קודם אתם מתבכיינים שהשעה הרת גורל, וכמה שצריך מיד ממשלה שתתמודד עם האתגרים, אבל פתאום לסגור מעשית את הקצוות כדי שאשכרה תקום ממשלה שתתחיל להתמודד עם האתגרים זה לא יאה? לא מכובד? צריך להעמיד פנים שלא בזה עסקתם?

יאללה חלאס, אתם ונימוסי האיגנץ ורשבסקי שלכם. תסיימו כבר את המו"מ הקואליציוני ותתחילו להרוויח את הלחם שלכם. אם לא נאה לכם ההתעסקות בנושאים גשמיים מביכים כמו מי ינהל איזה משרד ממשלתי, אולי אתם לא האנשים המתאימים למלא את התפקידים האלה, כי העבודה עצמה גשמית עוד יותר.

לא מספיק כל הסיבות האחרות שיש לשנוא אתכם, אז גם זה? יאללה, לעבודה*.

* ספיקינג אוף עבודה, למה שברק לא יעבור לליכוד וזהו? מה בעצם מחזיק אותו שמאלה מהמרכז? לא עמדות מדיניות וגם לא כלכליות. נוסטלגיה? באמת. עם נוסטלגיה לא גורמים לשעון לתקתק, יא ברונטית.

אחד הקטעים בזה שיש לך ילדים הוא, שזה משחרר אותך מכל מיני דברים קטנים, כמו אגו, כבוד מקצועי ושאר מותרות. כשצריך לפרנס אותם ולדאוג שלא יבואו לזרוק אותם ואותך מהבית, עושים מה שצריך. לכן אני מודיע בזאת שאני מחפש עבודה באופן נואש למדי, לא ממש משנה במה – אני אשטוף צלחות ואעבוד בבניין אם לא יהיה משו אחר. אז אם אתם יודעים על משהו, אנא הודיעוני דחוף. תודה.

אחחחח, מדינת נירנברג מציבה היום שיא חדש. קלגסת ישראל המטונפת קבעה (חדשות ערוץ 10, לינק כשיעלה השידור באתר) שהמגזר הערבי פטור מהחובה לצרף מאבטח חמוש לטיולי בתי ספר ותנועות נוער. הסיבה: ילדים ערבים לא חשופים לסכנת פיגועים.

קשה לגייס את שלוות הנפש הדרושה כדי להשיב לתועבה הזו כאילו היתה טיעון רציני, אבל בכל זאת: כל ילד שטוף מוח שיוצא מעזה או מחברון יודע שקבוצת הילדים הזו היא של בית ספר ערבי? והפושע הפלילי גם מבדיל בין דם לדם?

ואחרי זה באים בטענות: "למה אתם לא רוצים להיות חלק מהמדינה"?

איכה היתה לזונה פסודו-נאצית מדינת השטעטל המסריח.

ראשי ערים נחלקים לשני סוגים עיקריים: האפקטיבי והלא אפקטיבי. רוני מילוא, לדוגמא, היה ראש עיר לא אפקטיבי. רון חולדאי הוא ראש עיר מאד אפקטיבי ויש לו סדר יום. כמה חבל שחלק לא קטן מסדר היום הזה מושחת כמו גוויה שזרקו להרקיב ברחוב הראשי ולאף אחד לא אכפת.

ראש העיר תל אביב העביר לעצמו תקציב שכולל – שימו לב – 170 אלף שקלים לבלוג אישי לראש העיר. זה לא חד פעמי. זה לשנה. 170 אלף. בסכום הזה אפשר להקים פורטל עירוני שלם. עכשיו, אם היה מדובר בבלוג של נוחי דנקנר או סמי עופר – אהלן וסהלן. שיזרימו כסף לתעשייה שאני עובד בה (תוכן ברשת. אגב, אני מחפש, אם אתם יודעים על משהו).

אבל מכספי ציבור? זה פחות מופרך משלושת מיליוני השקלים שקיבל הגיגן ידיעות אחרונות והמסתתר מאחורי חצאית אביו, גלעד שרון, על חיפושים בגוגל – אבל רק בשפת רואי חשבון פחות מופרך. וגם זה היה מכסף פרטי.

אני כבר לא תל אביבי, וזה לא בא מהארנונה שלי. אם חיים געש, ראש המועצה פה, היה עושה דבר כזה? מיד מפסיק לשלם ארנונה. אתם, יקיריי, תעשו מה בא לכם. רק דבר אחד תזכרו – פאר ויסנר חתום גם הוא על השערוריה הזו. מעניין מה האתנן שהוא קיבל בתמורה.

http://open.salon.com/content.php?cid=105881

צריך להירשם כדי להגיב. אתם מוזמנים להחזיק את שניהם פתוחים ולהגיב פה. אענה.

עדכון: אם תוצאות האמת תעמודנה בעינן, אאלץ למשוך את טענותיי כלפי התשקורת העוינת (שהיא תשקורת והיא עוינת, אני מדבר על למשוך את טענותיי הספציפיות לגבי התעלמות מכוונת מגל, שבסופו של דבר עושה רושם שהיה בעיקר בראש שלנו ובאינטרנט בלי להיתרגם לקלפי). זה לא ייאמן מה שהאדלר את ארד האלה מסוגלים לעשות, ואני חייב להודות שלא הערכתי נכונה את היקף קריסת שאריות השמאל. מאד ממלא תקווה, אין מה לדבר.

אגב, אני מקווה שכל מי שנחלץ להעניק לציפי לבני ניצחון ניחומים יהיה נורא גאה בעצמו כשתושבע ממשלת נתניהו-ליברמן עם או בלי לבני, בכנסת עם מעט מאד מחוקקים מתקדמים במידה כלשהי, יהיה נורא גאה בעצמו (או עצמה, כאשר יקרה המקרה).