אולי חלק מכם חדי עין ממני, או פשוט הייתם יותר בכושר בשבוע האחרון, ותפסתם את זה. כרגע חיפשתי ומסתבר שזה דווח, ואפילו בעברית, אבל אני החמצתי את זה עד שפוסט באיזה פורום הפנה את תשומת לבי.
מסתבר שבהופיעה בפני בוחרים בניו המפשייר ביום ראשון האחרון, החלה הוד סנאטוריותה לתקוף את מדיניות החוץ של בוש (עיסוק נאה בפני עצמו), ובין השאר לעגה לאמירה הנודעת לשמצה של הטקסאני הדביל ומוכה האלוהים, לפיה "הבטתי בעיניו של פוטין וראיתי את נשמתו". את האמירה הזו אפשר וצריך לשפד, רק שאיך בחרה לעשות זאת קלינטון, המתהדרת בכך שהסיבה שיש לבחור בה היא שיש לה הכי הרבה ניסיון באיך מנהלים ממשל והיא תהיה מוכנה לג'וב מהיום הראשון? במלים הבאות:
"יכולתי לומר לו שפוטין הוא סוכן קג"ב. אין לו נשמה".
כמה, כמה מפגרת אפשר להיות? נגיד שאת נבחרת למועמדת וגם מנצחת בכלליות, ואז צריכה לשאת ולתת אתו. את באמת חושבת שהאמירה הזו לא תעלה לך במחיר דיפלומטי? שיט, היא תעלה אפילו לאובאמה במחיר דיפלומטי, רק בגלל שאת מהמפלגה שלו. עוד לא נבחרה, כבר עושה נזק, בלאט. זה רק מוכיח שכשהיא מנסה להיות "אנושית" וספונטנית, זה עולה לה במאמץ כזה, שלא נשאר שכל.
עדכון (שבת בבוקר, יום יפה): למי שזה לא ברור לו ו לה, אין לי אפילו קמצוץ של מחלוקת עם הפן העובדתי בדבריה של הילארי. אני חושב שפוטין הוא חלאה בזויה, רוצח עיתונאיות, מעודד לאומנות, גזענות והומופוביה בארצו ומוביל את ארצו לחידוש שאיפותיה האימפריאליות הרות האסון. אבל כמו שאני מנסה ללמד את טובאריש קדם, בן שלוש שנים וחודש וחצי, לא כל דבר שחושבים צריך בהכרח להגיד בכל מצב.
על העימות הרפובליקאי בהמשך הסופ"ש, אולי.
זה לא הכוש, זה המנוש
Posted on: 11 בינואר 2008
נו, רק נתתי לוואלה מחמאה על שתפסו את מעריב הג'ינגואיסטי בקלקלתו (סליחה ערדי), וכבר הם נפלו בפח משל עצמם. אץ רץ שי אילן לנתח את תוצאות הבחירות המקדימות למועמדות הדמוקרטית לנשיאות בנייו המפשייר ומיהר להצביע על האשם בהפסדו המפתיע של אובאמה: נכון, הגזענות.
עדכון: וגם לזה יש תשובה (באותו הבלוג, בלוג הנשים XX בסלייט):
OK, this is absolutely the last time I post on this subject. … BUT the idea that Hillary is a very accomplished person because she was a star at Yale Law School, got involved in a few minor Washington issues, and had a decent career at the Rose Law Firm in Little Rock before becoming a full-time presidential spouse just doesn't hold water. Lots of people are impressive in their 20s; lots of people are top lawyers in small cities; lots of people have loads of unrealized potential; and none of them would be considered a qualified Senate candidate, let alone a presidential candidate. Hillary may be good at a lot of things, she may be terrifically competent, even brilliant–and for all I know a great president. But that doesn't change the fact that her standing as a national political figure is derived solely from her marriage, and from nothing else. No man with that kind of personal biography would be considered electable.
כבר כמה שבועות מסתובב בארץ קונצנזוס מוכר לעייפה, לפיו לא משנה מי יזכה במועמדות למפלגה אחת או רעותה, העיקר לא אובאמה. למה? "כי הוא נגד ישראל". מה פירוש? פירוש שהוא פחות מחויב מיריביו לתמיכה מוחלטת ואוטומטית בכל החלטה מפגרת והתנהגות פושעת של ישראל. שהוא עלול אשכרה להתנות את היחסים המיוחדים בהתנהגות סבירה, ובהמנעות ממשחקים מפגרים על כל קרוואן מזוין. ביקשתם סיבה לרצות בניצחונו? הנה לכם.
ושאפו לוואלה!, שחרגו מהעדר ועקצו את מעריב על השטות הזו.
ואם אנחנו כבר פה, אחד הדברים שיהיה נחמד אם נשיא אמריקאי לא יקבל בשתיקה זה את הטמטום הזה שלנו עם עולי הרגל, שנתקעו שבועיים לפני שלמצרים נמאס מהשטויות שלנו? אני נורא מצטער, אבל לעזוב את עזה פירושו לעזוב את עזה. הרעיון שאנחנו נוכל מצד אחד לבכות על כמה שלא מעריכים את זה שעזבנו את עזה, ומצד שני לא רק נמטיר עליה מאות מונים מכוח האש שהיא מיידה לעברנו, אלא גם נעמוד על הזכות לעשות בידוק לכל מי שנכנס ויוצא – זה הרי מגוחך. אז אם האיום הוא שהנשיא אובאמה לא יתייחס בהבנה להתעקשויות מטופשות מהסוג הזה – ברינג איט און, כבר.
הסיפור של הילארי עוד לא גמור
Posted on: 8 בינואר 2008
גם אם תנוצח היום בניו המפשייר, ועושה רושם שזה מה שהולך לקרות, הסיפור של מלכת הקרח עוד רחוק מגמור. למרות החשיבות התודעתית שבניצחונות באיווה ובניו המפשייר, זה עדיין שווה ליתרון זעיר בלבד במספר הצירים לוועידת המפלגה, בעוד שהילארי, לפחות כרגע, יכולה לסמוך על ניצחונות סוחפים במישיגן, ניו יורק, פלורידה וקליפורניה – כולן מדינות עתירות צירים.
כמובן שניצחון של אובאמה ייצור סחף לניצחון שלו בדרום קרוליינה, וכן הלאה וכן הלאה, והיתרון שלה בסקרים הלאומיים צנח מאד בעקבות איווה, אם כי היתרון שלה במדינות האמורות נותר פחות או יותר בעינו.
אובאמה שם בפריזר בינתיים את הדיבורים על נושאים של ממש, והוא רוכב על כנפי ההתלהבות המשיחית-משהו שמועמדותו מעוררת. ובניגוד למה שלא מעט טובים וחכמים סבורים, לא בכדי. הקטע עם אובאמה הוא שהאיש אינו מחויב לשום אג'נדה מקובעת הקיימת כרגע במפלגה הדמוקרטית. הוא אינו מחויב ל"ועידת הנבחרים השחורים" ולא לאגודה לקידום ה"צבעוניים", ולא לאיגודים, ולא למורים… וגם לא להארד קור של מתנגדי המלחמה. הוא עבד עם כל אחד ואחד מהגורמים הללו, אבל אף אחד מהם הוא לא בסיס הכוח שלו. כשיש מבוי סתום, והדברים שצריכים להיעשות לא נעשים בגלל שאנשים בעלי כוח לשנות כבולים בבריתות ובזהויות, אז אחד כזה מעורר תקווה הגיונית ביותר – אם מאמינים בכוונותיו, ואני בגדול, על פי הרקורד שלו, מאמין.
אצל הרפובליקאים, מק'קיין נמצא בלחץ. אמנם יש מומנטום חזק לטובתו, והוא צפוי לנצח בניו המפשייר, אבל אם לא ינצח אפשר להתחיל לכתוב חבצלת לקמפיין שלו. רומני חייב לסיים שני לא רחוק, אחרת הסחף ממנו יילך ויחמיר.
למי שתוהה – ממש עוד לא גמרנו עם ג'וליאני. הוא מראש ובמוצהר ויתר הן על איווה והן על ניו המפשייר, וסירב לנהל בהן קמפיין של ממש, או נגיד לבקר בהן. מתמטית, כמובן, יש הרבה הגיון בגישתו – גם אם לוקחים 100% הן באיווה והן בניו המפשייר, זה עדיין בובקעס בספירת הצירים הכללית. ולא לוקחים 100% ובדרך כלל גם לא 50%. אז ג'וליאני משקיע את זמנו בפלורידה, שם הוא מרבה כל-כך לבלות עד שהוא נראה כמו תנין, ובמדינות אחרות מרובות צירים, ובמדינות הסופר-דופר-אמא'שלו-וזוג נעליים-טיוזדיי.
האקבי? היה ברור שבמדינה כמו ניו המפשייר השטיק שלו לא משחק, אבל למרות שלא כל מדינה זה איווה, יש לא מעט מדינות שהן עוד יותר. הוא את זינוק הפתיחה שלו כבר נתן ויכול להרשות לעצמו הפסד הערב. כל תוצאה מעל רביעי תיטיב עמו מאד.
מי שיכול לצאת מרוויח מעבר לצפוי מהתוצאות היום בניו המפשייר הוא פרד תומפסון. מקום שלישי לא רחוק, או כמובן שני, ימצבו אותו כאלטרנטיבה לכל מי שלא ייחשב המוביל מחר בבוקר.
אתכם הסליחה על היעדר סיקור שוטף ומעמיק יותר. תקפני וירוס מעצבן.
טוב, עוד לא נתתי את הסקירה הרפובליקאית, אבל חדשות לפני פרשנות: אובאמה בניצחון גבוה יותר מכל הפרש שהיה לו בסקרים, והאקבי ניצח בתשעה אחוזים מרשימים. האם המפלגה הרפובליקאית נחושה בדעתה להיכבל ללא מוצא לפלג הדתי שלה? מעניין ביותר. יאללה בלגאן!
עדכון: תוצאה סופית: אובאמה 38, אוארדס 30, קלינטון 29. קלינטון שלישית וזה כבר כואב. נאום מצוין של אובאמה. נאום מוזר של קלינטון, נשמע כאילו היא חצי מוותרת ומתאחדת מאחורי מי שלא יהיה המועמד הדמוקרטי.
רפובליקאים: האקבי 34, רומני 25.
האם המפלגה הרפובליקאית באמת אובדנית מספיק להעמיד את האקבי?
מה קורה אם קלינטון מסיימת רק שלישית גם ביום שלישי? אז ניצחון בדרום קרוליינה הופך חיוני לחלוטין עבורה. בדרום קרוליינה יש המון שחורים. משהו כמו 40% מהאוכלוסייה, שזה אומר יותר מזה מבין מצביעי הדמוקרטים. אם אובאמה מנצח גם בניו המפשייר, למטיפים שחורים יהיה מאד, מאד, מאד קשה לבקש מצאן מרעיתם להצביע לקלינטון כשה-brother אובאמה מוכיח שהוא מסוגל לקבל קולות של לבנים. כן, אני יודע, אובאמה הוא לא brothert קלאסי, אבל הוא מספיק קרוב לצורך העניין.
ניתוח מעמיק יותר מאוחר יותר היום או מחר, אבל בינתיים, כולכם צאן קדושים יודעים כמובן מי היה הראשון שהפנה תשומת לב בעברית לעבר הכוכב העולה בראק אובאמה, כבר ערב נאום המפתח שלו בוועידה הדמוקרטית של 2004? רק רציתי לוודא. תודה.
הקרב הגדול על התירס (ועידות איווה)
Posted on: 3 בינואר 2008
המקום: איווה, מדינה בצידו המערבי של נהר המיסיסיפי
אוקיי, אז מי נגד מי?
מה קורה בשטח?
אובאמה סגר בחודש-חודש וחצי האחרונים את הפיגור מהילארי ועבר להוביל באיזה אחוז זניח מבחינה סטטיסטית. גם אדוארדס בלם קצת את הנפילה שלו (הוא הוביל באיווה עד הקיץ, בעיקר בזכות השקעה מוקדמת חריגה שם, ואז הידרדר למקום שלישי הרחק מאחור).
סילוועסטער שפיל
Posted on: 31 בדצמבר 2007
טוב, החלטתי שלא יפה לתת לשנת 2011 להולדתו המשוערת של איזה ממזר מנצרת לעבור ללא תגובה, אז הנה לכם כמה פרפראות לסילבסטר:
קלטתם את ברק, איך עשה לציפי שלנו תרגיל? קודם היה את הסיפור עם המצרים, ואז, כדי שנבין שזה באמת הוא, הגיעה הכותרת ש"הסורים רוצים לדבר שלום – מעדיפים לעבוד מול ברק, כי הוא האיש החזק." הממממם, מעניין איך זה קרה.
ואגב הריב המטופש עם המצרים – מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה בעצם אכפת לנו כמה חיילים מצרים פורשת לאורך ציר פילדלפי? אני מבין שבהסכם השלום יש הגבלות על פרישת חיילים בגבול, אבל רבאק. מה, אנחנו מפחדים שאם יהיו להם שם 2,000 חיילים במקום ה-750 שיש היום, אז הם יפלשו ויכבשו את הנגב המערבי? באמת. אם למישהו יש הסבר הגיוני, כולי אוזן, למה אני טרם שמעתי פירוש מניח את הדעת לסוגיה הזו – חוץ מהחשד שאולי אנחנו רוצים שהגבול מצרים-עזה יהיה פרוץ ושורץ מבריחים. אחרת על מה נתלונן?
עכשיו שנגמרה שביתת המורים, באמת שאין להם יותר תירוץ. יתכבדו ויעיפו את מנהיגם המושחת והלא-משיג-הרבה, רן ארז. אם לא, פעם הבאה שהם עולים על בריקדות באמת שלא תהיה אליהם סבלנות.
שמעתם על הכפיה האנטי-דתית ב"אהל שם"? לא נותנים ליהודים להתפלל בארץ ישרואל, יידן. גוועלד. יאללה. יש כמה בתי כנסת במרחק הליכה מאהל שם. המנהל הצהיר שהוא מוכן לתת ארכה בהפסקה למי שהולך להתפלל. די.
כנראה שלוויל סמית' יש הרבה כוח בהוליווד, כי עושה רושם שהנפיחה בקשר אליו והאמירה שלו על היטלר לא תפסה תאוצה – וטוב שכך. איזה קשקוש מטופש.
ולסיום – מלחמה! לא יודע אם שמתם לב, אבל ערוץ 10 מדברר את המלחמה המחודשת בסמי הפיצוציות. מסתבר שגם מה שלא בפקודת הסמים המסוכנים אסור, או משהו. במדינת הגמדים…
שנה טובה.
אחת הקלישאות – קלישאות מרוב שהן נכונות – שהולכות חזק עכשיו במשעולי הקמפיין, אומרת שמי שחי על הבלתי נמנע, ימות על הבלתי נמנע. זה אומר שאם היתרון שלךמבוסס בחלקו הגדול על ההילה של התפישה שהניצחון שלך הוא בלתי נמנע, אז ברגע שיתחיל להסתמן שאולי לא כזה בלתי נמנע – פוף!
זה קרה, לדוגמא, להווארד דין, שמיד אחרי שהפסיד באיווה ובניו המפשייר יצא ממנו כל האוויר, ופתאום קם לתחיה מר ג'ון קרי, שנאלץ כמה חודשים קודם למשכן את ביתו בשביל להמשיך בקמפיין, ומצא את עצמו לוקח את המועמדות וזוכה לנהל קמפיין מחורבן ולהפסיד את הנשיאות במו ידיו.
אוקצור, סקר חדש של הוושינגטון פוסט מציג את חביב המדור בראק אובאמה עם יתרון של ארבעה אחוזים – ממש על גבול טעות הדגימה – בקרב אלה שסביר שאשכרה יילכו לועידות ההצבעה (שיטת הבחירות המקדימות המיוחדת, המסובכת והמאד דמוקרטיה-ישירה שנהוגה במדינת התירס). אובאמה נתפס כעדיף בתחומי הכנות, החדשנות והתעוזה. הילארי כמובן עדין מובילה עליו בתחום הניסיון, אולם הנתונים מורים שהיתרון היחסי שלה בתחום זה על פני מועמדים אחרים מצטמק אף הוא. It's gettin' hot in here…
אם הילארי תפסיד באיווה, יגבר עליה הלחץ לקראת ניו המפשייר. הילארי לא ממש טובה בלאלתר בתנאי לחץ. אם היא תפסיד גם בניו המפשייר, יש מצב שכל המועמדות שלה תקרוס עוד לפני שהיא תספיק להגיע לניו יורק, שנחשבת בטוחה בכיס שלה.
ונחזיר בשלב זה את השידור בחזרה לדני דבורין באולפן שירים ופריימרים.
טוב, מקבץ זריז של אמריקנה, ולינקים לפוסטים קודמים שאתם בחוצפתכם לא הגבתם עליהם מספיק לטעמי:
פוקס מאתרגים את רודי?
כשהתברר לראשונה שברנרד קריק, חברו, שותפו ומפקד המשטרה של רודי ג'וליאני, חשוד בפלילים, אחת מני רבים שהתכוננו נפשית לעבור חקירה בנושא אדון קריק היתה אחת ג'ודית' ריגן, מו"לית בהוצאת הארפר-קולינד, השייכת לרופרט מרדוק, הבעלים של רשתות פוקס השונות (ולאחרונה גם של הוול סטריט ג'ורנל). ריגן פוטרה לאחרונה ממשרתה הנחשבת (בה הצליחה מאד מאד כלכלית) לאחר הפיאסקו של הראיון והספר "אם הייתי עושה את זה", שבו או.ג'יי. סימפסון הנאלח מסביר "איך היה מבצע את הרציחות של אשתו ומאהבה, אילו אכן ביצע אותן". היוזמה עוררה סערת בחילה, וריגן הועפה. כעת היא תובעת. במסגרת תביעתה דנן מספרת ריגן שמעסיקיה בארגון של מרדוק הורו לה להסתיר מידע ואף לשקר במקרה שתיחקר בפרשת קריק, וזאת כדי לא לפגוע בעתידו הפוליטי של…נכון, ילדים! רודולף ג'וליאני.
דווקא מתאימה לו
ואם כבר ברודי חמודי עסקינן, הבטחתי לכם סיפור על אשתו השלישית. את זה שהיא מזמינה במטוסים שני מושבים, אחד לה ואחד לתיק הלואי ויטון שלה, סיפרתי לכם? אז הנה סיפרתי. שרודי כבר הצהיר שאם ייבחר, היא תשתתף בישיבות קבינט, סיפרתי לכם? הנה סיפרתי. ומה שבטוח עוד לא סיפרתי, זה שכשהיתה צעירה יותר וקצת פחות מנותחת, עבדה הגברת ג'וליאני נומרו טריאו עבור חברה שייצרה איזה שהוא סוג של תרופה, לא ברור לי איזו. מה שכן ברור הוא שבמסגרת עבודתה נהגה הגברת להדגים את השפעות המוצר על כלבלבים חיים, שהיו מתים כתוצאה מהמוצר – לפעמים על הבמה ממש, ולפעמים רק מיד אחרי ההצגה. אז יש לנו עכשיו אחת שהרגה את האקס שלה בתור הגברת הראשונה, ואם רודי יהיה נשיא, תהיה לנו רוצחת כלבים. מה הלאה, מייקל ויק?
יד על הלב, לא מפגרים?
השערוריה בכוס שתן החדשה שמנסים לעורר נגד בראק אובאמה (מי אמר "פחד מעולם שחור" ולא קיבל?), היא ההאשמה הנוראית, המזוויעה, הבלתי נתפסת שהוא (ואני לא ממציא את זה) לא הניח את ידו על לוח לבו בעת הקראת "הצהרת האמונים".
אז קודם כל, מסתבר שהתמונה המרשיעה צולמה בעת השמעת ההמנון – טקס שלכבודו לא דורשת המסורת את הנחת היד על הלב. דבר שני – אלוהים אדירים שבשמיים ובארץ, איזה אנשים קרועים וחסרי חיים. מה שעצוב, כמובן, הוא שהחלאות שעומדות מאחורי החרא הזה אינן בריות נעדרות שכל. הן רק מסתמכות על כך שמספיק אחרים יהיו מטומטמי מוחין די הצורך כדי להתרשם מהדברים האלה ולהיכנע לטפטוף התת-מודע לפיו אובאמה הוא לא מספיק נאמן לארה"ב למה הוא מוסלמי, למד במדרסה ו(סאב טקסט אילם) רוצה למכור אותנו לטרוריסטים. אין לי כוח לחלוק חמצן עם כל-כך הרבה מטומטמים. הם נושמים מהפה וצורכים יותר ממה שדרוש להם.
לינקים:
מסתבר שכשאני מעלה שני פוסטים או יותר באותו יום, אחד לפחות נידון להפניית כתפכם הקרירה. אבל למקרה שבכל זאת יש לכם מה להגיד:
זה על הדביליזם הפולני של "הפגיעה במורשת אהוד מנור" בבנימינה.
זה על הברסלבים חולי הרוח, שבמקום לשלם חוב לגיטימי שהם חייבים, מבשלים לנו תקרית בינלאומית.
יוסי גורביץ בפוסט משסף ביותר על עליבותו של גל הירש.
חלאס לעת עתה. המשך, מן הסתם, בוא יבוא.
שלא תגידו שאני לא חושב עליכם (טוב, נו, ועל המוניטין שלי כסקופיונר העברי של האמריקנה). הדיבור החם כרגע בחוגי הברברת הפוליטית בארץ האפשרויות הוא שהילארי קלינטון מנהלת רומן עם העוזרת הבכירה שלה, אחת בשם הומא אבדין. זה התחיל בתור שמועה בווילג' וויס (העיתון ש"העיר" תמיד רצה להיות), אבל כעת טוען העיתונאי רון רוזנבאום שללוס אנג'לס טיימס יש כבר כתבה מוכנה, ערוכה ובדוקה, שממתינה רק להכרעה בקרב בכירי העיתון וההוצאה לאור באשר לסוגיות האתיות של פרסום פצצה כזו במהלך הקמפיין לנשיאות. יש גם אתרים אחרים שמפרסמים את השמועה, וטוענים לאישור ממקורות יודעי דבר.
עכשיו, לי קשה קצת להאמין שהאשה הממושמעת להפחיד הזו תלך ותיתן לאויבים שלה את הנשק האולטימטיבי כשהיא כל-כך קרובה למטרה. אני גם חושב שבהיעדר תמונה, כל סיפור כזה ינונף כלא יותר מעוד שמועות, שהרי המלים "הילארי" ו"לסבית" מוצמדות מאז הופיע קלינטון על הבמה הארצית לפני 16 שנה, ואולי גם הרבה לפני כן בארקנסו. אז עוד מישהו יגיד. הרי אף אחד שציטוט ממנו באמת ישכנע מישהו לא יגיב לרקורד בלי שהעיתון יוכיח לו שיש לו תמונה, ואם יש תמונה זה לא משנה מי יצוטט.
כמובן שהנקודה המהותית היא "אז מה, לעזאזל", אבל יש די והותר אנשים שלצערנו לא חושבים ככה. האמת שהילארי תוכל במקרה כזה להאשים בעיקר את עצמה, שכן היא ביססה חלק גדול מבניית הכוח הפוליטי שלה על תדמית של מי שבכל זאת הקריבה עבור והפגינה מחויבות כלפי התא המשפחתי ו"קדושת הנישואין". שוב – לי אישית זה משנה כקליפת השום, וחייבים לציין שאם זה נכון, אז יש לה טעם טוב בערך פי מיליון מזה של בעלה, ורק מצער שאם כבר מישהו גורם לגברת לגמור כמו שצריך, זה לא ניכר בהתנהגותה הפוליטית. אבל אני לא מייצג, ואם יש תמונה אז אפשר להתחיל לחשוב ברצינות על כבוד הנשיא בראק (או, שהאלה הטובה תשמור, רודי… אם כי מצביעים שיעזבו את הילארי במחאה על התנהגותה האישית יעדיף מן הסתם תחליף ראוי יותר מהבחינה הזו מרודי. אוי, יש לי פתית מידע משעשע \ מחריד על אשתו, אבל זה לפעם אחרת, יחד עם השטות החדשה של שונאי אובאמה. צ'ארו, קטעים איתנו, יש קוסם בסוף).
תגובות אחרונות