עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

טוב, מכיוון שמוצה העלבון הצורב של השנה בנוגע למורשת רבין הנשכחת, ויש עוד הרבה זמן עד רצועת הזמן י"ב חשוון – 4 נובמבר הבא, החליטו פרנסי השטעטל שצריך למצוא משהו חדש להזדעזע ממנו, לצקצק עליו בשפתיים ולהיכנס בגללו לסרטים.

אנטר מועצת בנימינה, שהחליטה בחוצפתה כי רבה למכור נכס השייך לה – כלומר לציבור – למרבה במחיר, בכדי למצות את התועלת לציבור. ובכן, על דברים כאלה בדיוק המציאו באנגלית את הפתגם

No good deed goes unpunished.

מיד קמה זעקה גדולה, כי משפחת מנור – זו משפחה שגרה בבנימינה, למקרה שלא ידעתם – הקימה מיד (או שבכלל הקימו "בשמה" ושלא בטובתה, בהחלט יכול להיות) קול זוועות. מסתבר שהמשפחה תכננה, בטרם יועד המבנה הישן למכירה, להקים בו מוזיאון לזכר בן המשפחה אהוד, שהביא הרבה כבוד לעיירת הולדתו על תקן פזמונאי מוצלח במיוחד, ששיריו באמת נגעו בליבם של רבים.

אז כל עוד הבניין סתם עומד שם, אין שום בעיה, שיעשו מוזיאון, למרות שאני לא לגמרי מבין מה צריך יותר משני חדרים גג להנציח את פועלו של מנור, עם כל הכבוד. אבל לדרוש שהמועצה לא תמכור את הבניין – שמן הסתם היה שווה כמה ג'ובות טובות ככה, במיוחד עם איך שהנדל"ן פה באזור – רק בשביל שמוזיאון לזכר אהוד יהיה דווקא שם, כי שם במקרה נכתבו כמה מהשירים, זה חייב להיות שיא כלשהו של גיחוך.

אבל למדינת פה-לן-יה זה התאים בול. כאמור, בדיוק נגמר סופית פסטיבל המורשת הרגיל, אז הנה בא עלבון חדש להתרגש ממנו, לצקצק וגו'. "נוטשים את המורשת!!!" זעקו כותרות הצהובון האחד. "כסף חשוב מערכים!!!" זעקו כותרות הסמרטוטון האחר. אכן, פה-לן-יה, למה אם היה מפסיק ללון ומתעורר, יש להניח שהיה מרגיש דחף לאו בר כיבוש להלביש לכמה נעלבים מקצועיים במקומותינו וואחדה לטמה, שיתאפסו על עצמם.

פרקליט בכיר שיקר? לאאאאאא!!!!

נו-נו, ביום בו הוכרז מינויו לפרקליט המדינה, נחשף כי עו"ד משה לדור שיקר (סליחה, לא אמר אמת) בתצהיר שהגיש בבית משפט – משהו שאם אני ואתם עושים, נחשב כעדות שקר לכל דבר, אבל לבכירים יש חוקים אחרים. בכל מקרה, הזעזוע מכל העניין הרי מגוחך. תובעי המדינה משקרים כל, אבל כל הזמן. רק שקרבנות השקר שלהם, אויבי המדינה התורנית הנתבעים על ידם, אין להם שומע מאת המלך, ולרוב השקר בכלל לא מתגלה, וכשהוא מתגלה אז בתי המשפט – המאויישים, יש לזכור תמיד, ברובם המכריע על ידי תובעים לשעבר – מתעלמים כליל בטענה שזה לא ממש שקר, זו… תחרותיות יתר. התלהבות כזו, כמו של ספורטאי שמבצע תיקול חריף מדי. אלא שרק לעתים נדירות זוכים ספורטאי המשפט אפילו לנזיפה מילולית מהשופטים, כרטיסים צהובים נדירים כמו ערבים במדי בית"ר ירושלים, וכרטיסים אדומים על הפשעים האלה – שלרוב מצליחים ושולחים אנשים לכלא על פארש – לא קיימים כלל.

לדור ממש לא לבד. באחד המשפטים החשובים ביותר בתולדות המדינה, משפט שהיה חשוב למרות שהשגת הרשעה בו לא עמדה בספק של ממש, לא היססה פרקליטת המדינה דאז לשקר קבל שופט ועולם כולו. מדובר במשפט חגי עמיר (יגאל סירב להתגונן ולכן משפטו היה חסר משמעות בכלל). חגי, לעומת זאת, התגונן מאשמת שותפותו לרצח, וטיעונו העיקרי היה "זה השפיון הפרובקטור שלכם הסית אותנו לעשות את זה."

זה לא מצדיק, ולא ממש מפחית, ולא נעליים – אבל הממסד של "אנשי שלומנו" סירבו לאפשר אפילו אפשרות זניחה שיאבד ולו קמצוץ מהיתרון התעמולתי מול הימין הקיצוני. לפיכך המשיכה המדינה להכחיש את טענתו של עמיר – שהיתה, מה לעשות, אמת לאמיתה.

אוקיי, אז היום כבר תססה שמפניה והתגלה הסוד, אבל במהלך משפטו של השרץ, זה עדיין הוכחש. עמדה כבוד הנשיאה דהיום דורית בייניש, והכחישה מול השופטים והאומה שרביב דנן אכן היה שלוח המדינה ופעל מטעמה.

ואני שומע אתכם מערערים: זה שרביב אכן היה שפיון ומדיח, לא אומר שבייניש שיקרה. הרי בשביל שתשקר צריך שהיא תדע את האמת. והטיעון נכון, רק שהיא אכן ידעה. כשבדתי בדסק בוואלה!, ראיתי כל מיני מסמכים מעניינים. אחד מאלה היה פרוטוקול של ישיבה של בכירי פרקליטות המדינה, במהלך שנת 1995. הדיון עסק בהפעלתו של סוכן סמוי המכונה "שמפניה" בקרב הימין הקיצוני. נכחו בישיבה זו, בין השאר, דורית בייניש ומשה לדור (אז פרקליט מחוז ירושלים).

מערכת המשפט אינה נבחנת בהתנהגותה בבואה לגזור את דינו של שוע, או של עשיר ומקורב לצלחת. היא גם אינה נבחנת בבואה לגזור דינו של צדיק שהסתבך בטעות. היא נבחנת דווקא ביחסה לחלאה, שהחלקים הכי טובים בלב זועקים למצות איתו את הנקם. במבחן הזה, מערכת המשפט הישראלית לא נכשלה – היא בכלל לא טרחה לגשת.

אז מה, פרקליט בכיר שיקר? לאאאאאאאאאאאא יכול להיות.

יומיים אחרי הפיגוע במלחה, יש לנו בשעה טובה אשם – מה שכמובן יגרום לכל מיני צבועים ובנות יענה להרגיש שאפשר – באנחת צער ופלבול עיניים, כמובן – להמשיך כרגיל. אחרי הכל, זה לא אנחנו, זה הם. זה רק הם – בית"ר, חולון, הפועל ג'לג'וליה – שמתנהגים ככה. רק תעיפו אותם מהליגה, או לפחות תטילו עליהם רדיוס לצמיתות, ויהיה שקט. אהא.

אני לא אומר שאין להפועל חולון, סתם בתור דוגמא רלוונטית, בעיה קשה במיוחד עם אוההדים אלימים. גם פעם שעברה שהם היו בליגה הבכירה היו תמונות קשות. אבל הבעיה היא הרבה מעבר. אמרו כבר לפניי שכל מה שצריך לקרות בשביל שהרוע ינצח זה שאנשים טובים לא יעשו כלום. זה בדיוק מה שקורה ביציעים. הרי כשהאפס הזה סרש את החזיז שעלה מלאבטח באצבעות, לפחות – לפחות – 20 אנשים ראו בדיוק מאיפה זה נזרק. לא מאמין שרק החברים הטובים שלו ראו. בטוח ארבעה חמישה אנשים שלא קשורים אליו בשיט ראו. אז איך זה שהם לא הרימו מיד צעקה "הוא כאן, הוא כאן"? הממממ?

שאלה אחרת –  כשאלה שעל ידכם בטריבונה נוהמים לשחקן שחור, או שרים "שמעון מזרחי תתאבד כבר \ שתהיה שואה למכבי", או "מוות לערבים", או זורקים חפצים – מה אתם עושים? קצת מתכווצים מבושה, קצת מסננים משהו (אבל בשקט!) על איזה ברברים "הם", ובעיקר מתעסקים בעניינים שלכם. מה שאתם לא עושים זה להתעמת עם הברברים. להיכנס להם לפרצוף ולהבהיר להם שההתנהגות הזו תעלה להם יותר ממה שהיא שווה. אלימות מילולית – נשפיל אותם בפנים, לא מהטריבונה לדשא אלא ממרחק 10 ס"מ, כולל הצעות סיוע בהשגת ויאגרה והתעניינות בשלום האמא. אלימות? מיד לבצע מעצר אזרחי ולקרוא לקלגס המאוס. מאוס-מאוס, אבל בלאו הכי משלמים לו, שיבוא ייקח הבהמה ואותנו, אחרי שעשינו את שלנו, ישאיר לראות כדורגל כדורסל דוקים בשקט.

המשטרה (שהחתום מעלה ידוע דווקא באיבתו כלפיה ובזינוקו, מעשה חתול על עכברוש, על כל מחדל ושערוריה מהכיוון המסריח שלה) לא יכולה למצוא חזיז בתחתונים לא נפץ בגרב. לא הקלגסת העלובה שלנו ולא משטרה אמיתית. בזה הם במקרה לא אשמים. להפשיט אלפי אוהדים זה לא ריאלי. אבל אם הברברים יידעו שעל כל השלכת חפץ למגרש (אני נותן היתר מיוחד לקונפטי) הם פשוט יקבלו את המכות של החיים שלהם, שאם הם ינהמו הם יושפלו עד שיציע שלהם יצחק עליהם בקול רם – אז תשקוט הטריבונה. לא רגע אחד לפני זה.

(וכן, כבר כתבתי דברים ברוח זו. כנראה לא הספיק).

מה האינטרס של נוני בפיטורי זליכה?

כבר כתבתי כאן שירון זליכה, עם כל הכבוד לו, אכן הפך במידה לא מעטה לנטל. האיש גילה סימנים מובהקים לסינדרום מאד מוכר, שנקרא "לאדם עם פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר." הוא כל-כך נכנס לסרט של "ירון הגיבור לבדו נלחם בשחיתות" עד שכל מי שהעז לחלוק על דעתו בשולית שבסוגיות מיד צורף למחנה האויב. הוא עיכב והשהה דברים שלא לצורך רק כדי להראות מי בעל הבית, והוא הטיל על אחרים חומרות שבהן לא לגמרי עמד בעצמו (כמו איסור על פקידים בכירים להרצות במכללות).

אבל עם כל זאת, לפני שהוא חצה את הגבול הוא עשה דברים גדולים ומצוינים, וחובה על כל הנוגע באחד להזכיר ולו במלה גם את השני. כלומר, חובה אם יש לו יושר מינימלי. לגוף התקשורת החזק במדינה אין כנראה יושר כזה, וזהו ההסבר לאורגיית השמחה לאיד שכתמי השופכה שלה העכירו את דפי "ידיעות אחרונות" שלשום.

כותב אחר כותב הסבירו למה זליכה פויה, ולא משחק יפה עם אחרים, ולא נותן לחיות, ושאם רק ישולח כבר לביתו יהיה פה נפלא ומיד יזרום כל תקציב לצורך אותו הוא מיועד לספק, וניאנח כולנו ברווחה. הגדיל מכולם לעשות חתן פרס ישראל נחום ברנע כשעשה מעין מקבץ של כל התקפותיו על זליכה מהחודש-חודשיים האחרונים, ושהוא, ברנע, מסרב באומץ לבו כי רב להתרגש מהאשמות השחיתות של זליכה. לשיא של גיחוך הגיעו הדברים – גיחוך של כל הנוגעים בדבר – כשברנע סיפר (שוב) על איך שזליכה בא לדוד שלו, המטרד מבגדד פואד בן אליעזר, וסיפר לו כמה שכולם מושחתים, ופואד אמר לו שאולי כדאי לו להילחם בשחיתות מבחוץ כי אחרת (זהירות: בדיחה שכזו), "מישהו עוד יהרוג אותו". הסיפור פה, אליבא דחתן פרס ישראל, הוא שזליכה הלך בעקבות בדיחת הקרש של דוד פואד להתלונן במשטרה שמאיימים להרוג אותו, והמשטרה נאלצה אגב התנצלות לחקור את הדוד. הסיפור האמיתי, אליבא דרדיקל מקלדת, הוא שזליכה הלך להתלונן על שחיתות בפני דודו – הישר ונקי הכפיים, כידוע…

ידיעות גם חגגו נורא על זה ש"אפילו מי שזליכה חשב שתומכים בו באוצר אמרו למבקר שאי אפשר איתו". נכון. הוא מיצה את עצמו ושרף יותר מדי גשרים וכו', והיה צריך ללכת. אבל אם עבדי המוזס סבורים שאותם פקידים לא יעידו במשטרה ובפני ועדות חקירה שזליכה צדק מהותית בנוגע לשחיתויות (הגדולות יטותר) שחשף, הוא טועה קשות. אלא מה? שדי, יש כבר חקירות, ויותר אין למר זליכה השפעה על התהליך – בוודאי שלא מבפנים. בחוץ הוא עוד יכול להשתמש בידע שלו כדי למנוע פוילע שטיקים, אבל בפנים הוא אכן רק מפריע עכשיו.

אז יכולים המוזס ולבלריו להתמוגג מזה ש"זליכה לא אמר אמת" (הוא אמר שיישאר כמה שירצה, והנה הוא נדחק החוצה, איזה שקרן ווא ווא), אבל אם מדברים על אמת, נשאלת השאלה – למה מוזס כל-כך לחוץ מחקירת השחיתויות שזליכה חשף? לא מאמין שנגלה, אבל אם כן יהיה שמייייח.

יאללה, צריך להתחיל לעבוד. המשך יבוא.

די, נמאס. ערוץ שלם מוקדש להיסטוריה, אבל בפועל מפיץ בערות מזורגגת. ערוץ נוצרי מטופש, עם תכנים שנכתבו בידי בורים מוחלטים, עם "מומחים" דרג ז' בעין, ועם בדיקת עובדות ברמה שמקנה אפס בשיעורי בית בכיתה ד'.

מה הפעם? האמת שהתוכנית מוקרנת כרגע בערוץ הביוגרפיות, אבל זו תוכנית של ערוץ ההיסטוריה, עם ה"מומחים" האלמונים והאפסים שלהם, כולל איזה סופר שאיש לא שמע עליו ובטח מצץ למישהו כדי שישימו אותו בטלוויזיה. אוקצור, תוכנית על המלך הורדוס, ומספרים שאחרי שרצח את אשתו מרים, הוא נשא 17 נשים שונות כדי להבטיח לעצמו יורשים (מה שנכון חלקית, לא משנה) "למרות שריבוי נשים אסור בדת היהודית".

אלוהים אדירים, כמה כבר עולה למצוא איזה יהודי משכיל שיבדוק? ריבוי נשים מותר במפורש ומוסדר בתורה, ולא נאסר ביהדות עד למאה ה-10 (תודה יוסי), על ידי הקסנופוב הנורא שידוע בכינוי "רבנו גרשום מאור הגולה", והתקנה שלו ידועה בשם "חרם דרבנו גרשום" (תודה ליוסי ולרן על התיקון. הרבה יותר נוח לי בעין עכשיו, בלי הקורה P-:. אגב, התימנים, שלא הכירו בסמכותו של גרשום הנ"ל, המשיכו בריבוי נשים עד שאוחדו שנית עם שאר בית ישראל במאה-מאה וחצי האחרונות). האנשים האה שמעו על שלמה המלך, 300 נשותיו ו-700 פילגשיו? על חנה אם שמואל הנביא, שצרתה (כלומר אשתו האחרת של בעלה, יש לזה אפילו מלה מיוחדת בעברית!) היתה מציקה לה על עקרותה בגלל קנאתה בכך שהבעל העדיף דווקא אותה למרות עקרותה? על דוד ונשותיו הרבות, שבניהן נאבקו על ירושתו בעודו בחיים? מישהו שם קרא בכל ספר כלשהו בחיים שלו? (ולא, טי.וי. פאקינג גייד לא נחשב).

די! מצד אחד, אני לא יכול להימנע מהפיתוי לבדוק תוכנית בנושאים "שלי". מצד שני, אני מרגיש טיפש רק מלשמוע את השטויות האלה. גרררררררררר.

זה ממש לא מפתיע שאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, יתנהג בצורה פופוליסטית ומגוחכת, תוך התעלמות מוחלטת מהחוק – הוא מעולם לא עשה רושם של מי שהחוק נר לרגליו. מה שמפתיע הוא שדייני ההתאחדות לכדורגל, אנשים בעלי השכלה משפטית כמדומני, הסכימו ללכת עם ההחלוה השערורייתית שהוא דחף להם לגרון.

סליחה, אבל עם כל הכבוד, אין שום חוק – לא פלילי, לא אזרחי ולא של ההתאחדות לכדורגל – שאוסר על אוהדים להביע את דעתם הפוליטית. אין שום חוק שמחייב אדם לכבד דקת דומיה. אין שום חוק שמחייב אדם לרחוש כבוד לרבין או לזכרו. אין שום חוק שאוסר או קובע עונש על שריקות בוז במהלך דקת דומיה, צפירה, או כל גינוני אבלות פומביים אחרים (ואם אני טועה, אשמח שיתקנו אותי). אי אפשר לכפות כבוד, וכל ניסיון לעשות זאת רק יגרור עוד ועוד בוז.

חברה שמענישה אנשים כי הם מעצבנים אותה, למרות שלא עברו על שום חוק, אינה חברת חוק. היא דיקטטורה. אני מתעב את הבבונים של בית"ר. אני מתעב את ארקדי גאידמק, סוחר נשק מלוכלך שזה שהוא ככל הנראה אוטיסט לא משנה את העובדה שהוא גורם שלילי בחברה שבה אני חי. אבל אם לא מטילים עליהם רדיוס אחרי כל משחק בעוון קריאות גזעניות – דבר שדווקא כן יש נגדו חוק – אז לא מוסרי לעשות זאת בעוון התנהגות מרגיזה אך חוקית לחלוטין.

שעתם על התקרית הדיפלומטית שמבשלים לנו ה"טויטע חסידים"*? מסתבר שהם, כהרגלם של הרבה אנשים שהשכל לא תופס מקום גדול בצורת ההתנהלות שלהם, הסתבכו בחובות הקשורים לבית הכנסת שלהם במתחם הקבר (מתחם הפולחן האלילי, יעני) של הרבי שלהם, באומן שבאוקראינה. במקום לשלם את החוב, הם התעקשו לגרור את העניין, ולהילחם בערכאות, ואמה ודוניה, והחוב תפח והגיע לשלושה מיליון דולר, עכשיו מאיימים לעקל להם את המקום.

התגובה? "על גופתנו המתה!" כי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים – מאבק אלים מצד יהודים במזרח אירופה. עכשיו, אולי במקום כל הפוזות האלה, יש לי רעיון הרבה יותר טוב: נכון אומרים ש"עשרות אלפים" נוסעים כל שנה, להשתטח על קברו של היהודי המסכן הזה? אומרים. "עשרות אלפים" זה לפחות 20 אלף? עולה איזה אלף דולר רק לנסוע, ורוב הנוסעים, ככה הבנתי, עושים את זה כל שנה. גם אם לא, הנה הפיתרון – תעשו מגבית, בקשו מכל נוסע לתרום באופן חד פעמי 150 דולר, שלמו לאוקראיני את הכסף שמגיע לו ותפסיקו כבר להבעיר את כל העולם עם ההשתוללות המזוינת שלכם.

ואם לא? אז אני מציע למשרד החוץ להתייחס לזה כעניין עסקי גרידא ולא להתערב. אם וכאשר יחליט האוקראיני שהוא הורס את המקום, אז אפשר להתערב על סמך אמנות בינלאומיות הנוגעות לאתרי דת. ניחוש שלי? האוקראיני יבין לבד שהרבה, הרבה יותר רווחי לו להפעיל את המקום כמו שהוא ולגבות כמה לירות כניסה. חוץ מזה שברגע שהמקום אכן יעבור לשליטתו, ייזכרו הברסלבים שהם בכל זאת יהודים ויתנו לכסף לפתור את הבעיה. ואם לפני זה כמה מהם ישתוללו ויקבלו מכות מהקלגסת האוקראינית? בחירה שלהם.

* חסידי המת, כפי שמכונים הברסלבים שלרבם לא קם יורש

אני הולך לתפוס חרופ זריז, אבל רציתי להגיד לפני שאיזה חוכמולוג יקדימני: טוב מאד עשה השופט גורפינקל כשהחליט שהברית של הילד המסכן (שלא אשם בזה שהולידו אותו בכוח כסמל מעוות ל"ניצחון" של רוצח נאלח*) תיערך בכלא.

תחשבו על זה: אם הברית היתה נערכת בחוץ, אז גם כל הרחמנים הידועים היו מזילים דמעות תנין על זה שהאב המאושר לא יהיה שם (וכל מיני כסילים היו קונים את זה), וגם לא היתה שום דרך למנוע מזה להפוך לפסטיבל פוליטי המוני. הימין הסיקריקי היה יכול להביא חמשת אלפים איש לברית החגיגית באיזו התנחבלות, עם נאומים פוליטיים והכל, במפגן כוח של תמיכה בדרישה המקוממת לשחררו, ואנחנו היינו יכולים לנפנף באוזניים.

ואילו כך? היתה נפיחה זעירה, שחלפה. החלאה אמנם נכח, אבל בידיים אזוקות, בלי יכולת להשתתף או אפילו להחזיק (מה שאולי, אפשר רק לקוות, כאב לו עוד יותר מלא להיות בכלל), ובחוץ עמדו לא יותר מעשרים סיקריקין עלובים וגעו את תמיכתם באפסותו – וזה אחרי שיצא קול קורא בחוגי היודו-נאצים להתייצב. אם התקשורת היתה מתייחסת לעניין קצת יותר בשכל וקצת פחות בפולניות מטופשת ("נו, אתם מתחרטים על הרצח? מה, לא?!?!?" **), בכלל היה טוב, אבל גם ככה – השופט גורפינקל צדק ובגדול*** והיתום של רבין דיבר שטויות, והצדיק בגדול את אמירתי מלפני שבוע-שבועיים, שהוא איש חסר חשיבות.

ואגב היתום ונאומו הדרמטי – מה זה הבהמיות הזו של ידיעות להשתלח בערוץ 2 על שהעזו לא להעביר במלואה את העצרת? סליחה, אבל זה אפילו לא יום שנה עגול או משהו. הם העבירו קטעים נרחבים בשידור חי, ואז עברו לשדר את מה שהבטיחו לצופים שלהם. בשביל לשדר במשך שעתיים עצרת מהכיכר, שמועדה היה ידוע שבועות מראש ומי שרצה יכול היה לנסוע אליה, יש ערוץ 33, ומי שרצה יכול היה להקשיב ברדיו, או אפילו לעבור לערוץ 10 שהחליט כן להישאר בכיכר.

אפילו ירון טן-ברינק, מבקר הטלוויזיה של אידיוט אחרונות ותותח-על שהעם מבסוט ממנו חלאס בימים כתיקונם, נפל בפח ותקף את "חוסר האנושיות" של ההחלטה לעבור לדאחקות (המפגרות, אבל לא זו הנקודה) של יצפאן. זו בדיוק הגישה הז'דאנוביסטית שממאיסה את פסטיבל רבין, וזה עוד לפני שהתברר שערוץ 2 עשה חסד גדול עם מר רבין ג'וניור, ומנע מרוב הצופים בפריים טיים לשמוע בלייב את השטויות שלו.

* יוסי גורביץ אמר יפה, שעם כאלה מטעני חבלה ששמו לילד בנפש עוד לפני שנולד, יש סיכויים לא רעים שברגע שיעמוד על דעתו הוא יתמרד, ושעוד 18 שנה ככה נראה אותו צועד יחד איתנו ברחובות הבירה במצעד הגאווה 🙂

** הצלם שמאמא גאולה תקפה גם פראייר. אני במקומו חופשי מנצל תהזדמנות לדפוק לה בעיטה או אגרוף, ואף אחד לא היה מעניש אותו בצורה משמעותית (היא תקפה אותו וניסתה לחבל בציוד המקצועי שלו). כן, אני אלים ואני פויה, אבל כשהאלים נותנים, אני לוקח, ומעטים האנשים שמגיעה להם סטירת לחי ככה בריאה, נוכח פני האומה, מאשר הקורבה הזו.

*** היה דבר אחד מקומם ביותר בפסיקה של השופט גורפינקל – הנימוק שהרוצח "הוא בכל זאת יהודי" ולכן חשוב לאפשר לו להיות נוכח בברית. אה, ונפש מוסלמי לא הומייה? גם למחבל פלסטיני נותנים להביא את הבן שלו לכלא כדי לחתוך? (גם הם חותכים, וגם אצלם זה חשוב, אז?). די כבר עם הלאומנות הממארת הזו.

—————————————-

הערות נוספות כשאקום.

טוף, נפתח את הלקט של היום בעבודת העיתונות הטובה ביותר שנעשה במקומותינו בימים האחרונים – ההפרכה שביצע ערן ורד המשובח לקלטת הבלוף של האלמנט השלילי בפקיעין. 2000 שנה חיו יהודים בשלום בפקיעין, עד שמישהו החליט שהם לא עושים את זה בצורה מספיק גאה. המישהו האלה, "סוגשל מתנחבלים" (כמו שקראה להם יפה הגר צימרמן), לא מספיק להם לגור בארץ ישראל – הם חייבים לעשות את זה מלמעלה, ושכולם יידעו שהם אלה ששולטים בשטח.

עכשיו, מכיוון שהם גם יהודים ולא רק לאומנים, אז הם חייבים גם להתבכיין. "אויה, מתנכלים לנו, עושים לנו, שותים לנו". ואם אין הוכחה? נמציא אותה. אז הם שחררו קלטת של "עושים לנו פוגרום בבית" וערן ורד החליט למצוא בשבילכם את כל הפרטים הממש חשודים בקלטת הזו. למותר לציין שהתקשורת הממוסדת (YNET, במקרה זה, וגם אדוני המרקע ב-2 וב-10) אכלו את הלוקש בלי למצמץ.

עדכון (ראשון, 12:08): לא רק התשקורת אכלה ת'לוקש, אלא גם הקלגסת, שבכלל שחררה אותה בליווי ההצהרה ש"זה מוכיח שאנחנו לא אשמים". מיטב המוחות בתחום הפורנסי מסתובבים במחוז הצפוני, אה?

רוצים את הכישרון הזה בשירותכם?

ואם כבר ערן ורד – הנ"ל למד ממני את הפטנט והחליט ליידע את העם היושב באינטרנט שידיו ועיניו ונשמתו רבות הכישרון משוועות לעבודה, וכיסו צמא לפרנסה, אז אם יש לכם צורך בצלם וידאו, עורך וידאו, וובמאסטר, או משהו בסגנון – לכו על העז. לא תצטערו.

אותנטיות משוחזרת

ואם אנחנו בתקשורת מפגרת, אז ידיעה במעריב של יום חמישי הרגה אותי מצחוק: בעמוד 5 למטה היתה ידיעונת מאת רועי שרון על פלסטיני שנתפס במחסום באזור חברון, כשברשותו סכין, אקדח מאולתר ומכתב התאבדות המצהיר כי שוגר על ידי החמאס לפגוע בחיילים.

אז מה פה מצחיק? מה שמצחיק זה שהעורך במעריב כנראה החליט שהידיעה צריכה קצת לחלוחית, קצת פלפל, ולכן לא רק הביא את מכתב ההתאבדות כלשונו, עם המחיקות והכל – אלא גם עשה לו רפרודוקציה בכתב יד בעברית*! כי אחרת לא נבין שזה ממש מכתב התאבדות אותנטי. כמו שאומר אחינו אדי מרפי: I just think the shit is funny.

* ותודה לקורא יוסי גורביץ שהשתמש בשעה טובה בטיפ שהקראתי לו מ"מתוקה" שמול הסינמטק, בעודי משתנק מצחוק

————————————–

משפחת ברוש גאה להציג:

טוף, הנסיכה כרמל כבר בת חמישה ימים, אוכלת לא רע בכלל, נהיית יפה מיום ליום (טפו-טפו-טפו) ומכתיבה מטבע הדברים את הסדר בבית. אבל מה שהכי חשוב הוא שכעת יש לה גם שם משפחה – ברוש, שזה גם עץ ארצישראלי גאה, וגם ראשי תיבות של ברמן ושפאץ. אה, אה? זהו. מעתה אמרו: רחביה, נירית, קדם וכרמל – לבית ברוש.

קטע מצחיק מחזית איחוד הצאצאים: אני מדבר עם קדם על הילדה והוא אומר: "לכרמל קוראים אחות!" אני מוותר על להסביר את הכשל התחבירי, אומר לו שנכון ושואל "נכון היא חמודה?" והוא עונה. "כן! היא מאד חמודה! היא… קטנה!". כושר אבחנה מופלא לו למובן מאליו, לבכורי.  

ולפני שנמשיך בלקט – פוטוגראפים להמונים:

"רוצה נוחות, או זקפה לאומנית?"

טוב, ולאחר ששיבחנו והיללנו (בצדק) את בית החולים הלל יפה וכל העוסקים בו במלאכת הקודש, אנחנו קודם כל נמשיך בנימה אופטימית זו, ונציין לחיוב את הספרייה הקטנה שמחזיקים במחלקת היולדות, שלאמהות הטריות יהיה מה לקרוא בשעות המנוחה הקצרות שלהן. אחלה רעיון.

ועכשיו (ומה חשבתם?) לקיטורים: הביקורת אינה מכוונת כלפי אף אדם ספציפי, ובטח לא כלפי האחות הנחמדה לעילא שנכפה עליה לשאול את השאלה. האשמה היא במצב. איזו שאלה? ובכן, אחרי הלידה, כשגלגלו את אהובתי הגיבורה מחדר הלידה למחלקת היולדות, שאלה אותה האחות: "יש לי חדר עם שתי יהודיות, וחדר עם ערביה אחת, מה את מעדיפה?" שיהיה ברור – האחות עצמה היתה ערביה, ובעיקר כאב לי הלב שהיא נאלצת לשאול דבר כזה. ברור שאום קדם אמרה "אני מעדיפה איפה שיש יותר מקום ויותר שקט". והרי ברור לכם שהאם הטרייה הערביה שחלקה איתה את החדר היתה אשה מקסימה ביותר, שלא היא ולא אורחיה הסבו לאום קדם אפילו טיפה של חוסר נעימות. אני חוזר ואומר: 10% נישואי תערובת, ויהיה פה הרבה יותר סבבה בארץ האומללה הזו.

עוד התפתחות שפשוט אי אפשר היה לחזות

ואם מדברים על ארץ אומללה: אלכס פישמן מביא בידיעות, במוסף לשבת, את "בכירי צה"ל המודאגים מהתחזקות חמאס בגדה". במהלך כתבה ארוכה ומרתיחה זו, נמצאת גם הפנינה הבאה: "אנחנו פה רודפים אחרי מבוקשי הפת"ח ובינתיים החמאס שוכב בשקט ומתחזק". וואי, איך לא חשבו על זה קודם?

עושים להילארי שמיכה

טוב, בקמפיין בארה"ב העניינים קצת מתחממים, כשכל המתמודדים האחרים מבינים שהם חייבים לעצור את הקטר של הילארי, וזה אכן מה שהם ניסו לעשות בעימות האחרון, שהיה גרסה מנומסת למסדר שמיכה צה"לי ועסק בין השאר בפסיחה מביכה (אך לא טרמינלית) שלה על הסעיפים באשר לשאלה "האם להרשות למהגרים לא-חוקיים להוציא רשיון נהיגה".

אבל כרגע הנושא החם שמשמש את עויני הילארי (שגם הח"מ נמנה עליהם) הוא הסירוב שלה ושל ביל לשחרר ניירת שלה מתקופת נשיאותו של באבה ביל, השמורים בספרייה הנשיאותית שלו בליטל רוק (ספרייה שכבר זכתה לכינוי "פורט נוקס, ליטל רוק" – על שם אתר המטמון המבוצר של האוצר האמריקאי – בשל החשאיות היתרה הנהוגה בו). זה מזכיר לי קומיקס "דונסברי" מעולה משנות ה-90' של גארי טרודו – "שמאלן" שיודע לרדת רצח גם על מי שאמור להיות בצד "שלו" – שבו הנשיא קלינטון (שיוצג בקומיקס של טרודו על ידי וואפל, בשל נטייתו להתהפך בעמדותיו על כל נושא שבעולם) מתלונן בפני עוזריו על זה שג'רי פאלוול ואנשים הזויים כמותו מאשימים אותו (את קלינטון) בסחר בסמים, רצח ושאר השמצות. "מה נעשה?" דורש הנשיא מעוזריו. "אה…נתעלם מזה?" עונה העוזר. "באמת?", שואל קלינטון, "דווקא חשבתי על טיוח". תנו ת'ניירות, תנו לראות מה עשית שם ולמה. אני אישית לא בטוח בכלל שיש שם מי יודע מה חומר מרשיע. רק החשאיות הבהמית של המעצבנת הזו גורמת לה להתנהג כך.

אובאמה מצמצם, אבל לא מספיק

בסקרים: אובאמה שומר על מרחק סביר מהילארי (כשישה אחוזים) באיווה, שם ייערכו הבחירות המקדימות הראשונות בשיטת "ועידות מצביעים". הפריימריז כהלכתם הראשונים יתקיימו בניו המפשייר, ושם אובאמה אמנם מצמצם – אבל לכדי 20% הפרש. בדרום קרוליינה, מדינה שחורה מאד, הוא מפגר ביותר מ-16% (הנתונים באידבות שקלול ומעקב הסקרים של סלייט). אובאמה חייב מהפך באיווה כדי שיישאר לו שמץ סיכוי ליצור מומנטום למהפך בשאר המקומות.

אצל הרפובליקאים, מיט רומני במגמת עלייה, ג'וליאני בירידה קלה אבל עדיין מוביל ברוב הסקרים הארציים. רומני מוביל עליו באיווה ובניו המפשייר, אבל רודי מוביל בדרום קרוליינה ומוביל עליו כאמור בגדול בארצי – דבר שישתנה במהרה אם רומני ייקח כצפוי את איווה וניו המפשייר ויעשה עליו מהפך בדרום קרוליינה.

מה, הנשיא כפוף לחוק? איזה יופי!

מה עוד היה לנו? מועמדו של בוש לשר משפטים, מייקל מוקייסי, יאושר ככל הנראה, לאחר ששני סנאטורים דמוקרטים, צ'ארלס שומר מניו יורק ודיאן פיינסטיין מקליפורניה הודיעו שיצביעו בעדו. שומר מסר שקיבל את ההחלטה לאחר פגישה עם המועמד, שבה אמר מוקייסי שאם הקונגרס יעביר חוק האוסר ספציפית על שיטות חקירה כאלה ואחרות, יהיה הנשיא חייב לציית לחוק ושום פרשנות של סמכויות המפקד העליון לא תעזור לו. עוד אומר שומר שמוקייסי הבטיח שיתפטר במקרה שהנשיא יתעקש בכל זאת. שוין. אנחנו נעמיד פנים שזה מרגיע אותנו, שזה מבטל את השבועיים האחרונים שבהם סירב המועמד להגיד את הדברים הפשוטים האלה, ונסתום ת'אף עוד… 15 חודש.

ימנונים זה עם מפגר

ולסיום, במסגרת הפינה הפופולרית "כמה מפגרים יכולים בלוגרים ימנונים להיות". הבלוגר המעולה של סלון, גלן גרינוולד, פירסם במהלך השבוע האחרון התכתבויות שהיו לו עם איזה קולונל תמוה, רל"ש או משהו (קצין יח"צ, ושוב תודה לקורא יצ"ג) של הגנרל פטראוס (מפקד כוחות ארה"ב בעיראק), שהתחילה בהשתלחויות חסרות תקדים או סיבה של הקולונל בגרינוולד, ועברו להכחשות של הקולונל שזה הוא כתב, טענות מצידו שפרצו לו לחשבון האימייל וגנבו את זהותו הווירטואלית, וסירוב לשתף פעולה עם גרינוולד בהבהרת העניין. אוקצור, באחד הפוסטים פתח גרינוולד בלינק להתכתבות המלאה והבלתי ערוכה, עם המלים "ההתכתבות המלאה כאן" בתור לינק. זה לא הפריע לימנונים המפגרים להתייחס להמשך הפוסט, שבה הביא גרינוולד קטעים נבחרים מתוך ההתכתבות (תחת הכותרת "קטעים נבחרים מתוך…" גרינוולד עורך דין. הוא מקפיד על הדברים האלה), ואז להשוות אותם לחומר המלא (שכאמור, קיים ברשת רק בגלל שגרינוולד שם אותו שם ולינקק אליו) ולהאשים את גרינוולד בזיופים מרושעים והוצאת דברים מהקשרם. והאנשים האלה מנהלים לנו את החיים. את הפוסט של גרינוולד אפשר לקרוא כאן. את מה שיש לו לומר על מוקייסי כאן, וארכיב של החומר שלו מלפני החודש הנוכחי, שכולל את כל פרשת בוילאן, כאן. יש מצב שזה חומר למנויים בלבד, ואם כן אתכם הסליחה.

ובאמת לסיום – מה הקטע עם קולונלים ששמם מתחיל ב"בוי"? קודם היה לנו את הגנרל המעורער בנפשו בויקין (סליחה, לא קולונל, למרות שהיה מתאים לי להוריד אותו עד לטוראי), ועכשיו הבוילאן הזה. אולי זה קיצור של boy oh boy, is this guy fucked up or what?

יאללה, חלאס. שבוע טוב.

הקולונל במילואים דייויד האנט, ששירת בכוחות מיוחדים במשך הרבה שנים והיום מתפרנס כגנרל-של-כורסא קבוע ברשת פוקס, טוען שבאוגוסט השנה ידעה ארה"ב בדיוק איפה ומתי נמצא אוסאמה בן לאדן בשיירה שיצאה דרומה ממערות טורה בורה – ונמנעה מלשגר אותו ל-72 הבתולות שלו על טיל.

נשמע כמו טענה של חובבי קונספירציות מהשמאל ההזוי, רק שהקולונל הזה לא מתאים לפרופיל, וגם האכסניה לא  (לאכסניה מתאים לפרסם קונספירציות של הימין ההזוי דווקא). המממממם.

פוסט ארוך, מושקע, עם לינקים והמלצות ותמונות מעודכנות של היצורית הטרייה וחדשות מרעישות באשר לשפ המשפחה שהיא עתידה לשאת כל חייה ושאר תופינים ושיגועים – כבר כתוב ורק מחכה להפוגה מהבכי כדי להעלות. אולי על הבוקר.

ערב טוב קהל נכבד, תשב שם בפינה.

ממשלת הממלכה המאוחדת של ברמן ושפאץ, (המתלבטת לעת עתה בנוגע לשם עברי גאה לאיחוד דנן, פרטים בקרוב מאד), מכריזה בתדהמה על הולדת הנסיכה כרמל, היום, י"ח בחשוון תשס"ח, הוא ה-30 באוקטובר 2007 למניינם. לאם המלכה הגיבורה, שילדה את הנסיכה ללא צורך בחומרים מטשטשי תודעה מסוג כלשהו, שלום וברכה.

הנסיכה דנן נולדה במשקל 2.755 קילו, עם עשר אצבעות בידיים וגם ברגליים, עם מבט חקרני וער, עם דעה מוצקה למדי על עמק הבכא ועל עמידתו בהשוואה עם הרחם, ועם… נו, תשפטו בעצמכם.

פרטים נוספים (וגם תמונות יותר מחמיאות שיילקחו קצת אחרי העשר דקות הראשונות לחייה) בהמשך.

אבל קודם כל מה שמגיע, מגיע – ומה שמגיע זה נשיקה ענקית לכל, כולל כל, מי שקשור למחלקת יולדות בבית החולים הלל יפה. לדוקטורים התותחים דוד (הוותיק והמנוסה) ואלעד (הצעיר יותר, הקול והזורם). למיילדת המופלאה רעיה, למיילדת המתלמדת המתוקה והמקסימה והמרגיעה אירה שקיבלה אותנו לחדר ההכנה ללידה (מוניטור), לזהבה ולדליה שמכירות את אום קדם וכרמל מהפורום בתפוז ובאו לבדוק מה שלומה אחרי הלידה (אגב, עד אחרי הלידה לא ידע איש מבעלי המקצוע הנהדרים המוזכרים לעיל שאנחנו מסוחבקים עם מי מעמיתיהם, וקיבלנו את רמת הטיפול והשירות שהם נותנים, מסתבר, לכל יולדת באשר היא אמא). הד"ר הלל יפה, מיילדם של רבים מילדי העלייה הראשונה והשנייה, מסתכל מלמעלה ומחייך על ביצועי העובדים בשמו.

מדור מצוין וחינוכי זה ימשיך באספקת התובנות, ההתחכמויות, ההסתות וההמרדות הרגילות בקרוב, לאחר שעורך המדור ישלים קצת שעות שינה. And to all a good night.

טוף, כמו שהבטחתי, לאור זה שיש כאלה שמיימרים לזהות את האויב הגדול של הקדמה, החופש והנאורות דווקא באיסלאם (ולא בכל פונדמנטליזם דתי ובכל פילוסופיה אוטוריטרית שהיא), אני מכריז בזאת על "שבוע המודעות לקלריקל-פאשיזם היודיאו-נוצרי"

אז מאיפה להתחיל…?

ברחבי ארה"ב פועלים תאי טרוריסטים, שנוהגים להפציץ קליניקות של הפלות. הידוע מבין אלה הוא אחד אריק רוברט רודולף, שהורשע ב-2005 בסדרה של פיגועים נגד מרפאות לביצוע הפלות, בהם נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו כ-150.

ב-1984 נעצרו מספר חברים בארגון הטרור הנוצרי\ניאו נאצי (כן, אני יודע, הגיונית זה לא אמור לעבוד ביחד, אז מה) "המסדר" (The Order) לאחר שרצחו את שדר הרדיו היהודי אלאן ברג בדנבר, קולורדו. הם גם ביצעו פשעים ומעשי טרור אחרים.

באותה שנה, בארץ הקודש, נעצרו 29 מחברי "המחתרת היהודית", שביצעו במהלך ארבע השנים שלפני כן פיגועים שונים, בין השאר נגד ראשי ערים פלסטינים והן נגד סטודנטים אקראים במכללה האיסלאמית בחברון. המעצרים באו בעקבות סיכול תוכנית לפיגוע בחמישה אוטובים של פלסטינים. בעקבות המעצר (ופה מגיע הטרור הדתי המובהק) התברר שחלק מחברי הארגון התכוונו לפוצץ את מסגדי הר הבית כדי למנוע את הנסיגה מסיני ולהאיץ תהליך תיאולוגי-אסכאטולוגי של גאולה.

באוגנדה פועל "צבא השחרור של האל", המתיימר לפעול למען השלטת מדינה נוצרית בהתאם לעשרת הדיברות. האמצעים למטרה נעלה זו כוללים כריתת אפים, שפתיים, ואוזניים של אלפי אנשים ברחבי המדינה המוכה הזו, כדי להבהיר שעם נוצרים טובים לא מתעסקים.

ב-2001 נעצרו שני חברים ב"ליגה להגנה יהודית" מיסודו של הרב מאיר כהנא, בחשד שתכננו לפוצץ על יושביו את "מסגד המלך פאהד, בקאלבר סיטי, לוס אנג'לס. הקטע האירוני? מדובר במסגד שמשמש בעיקר פורשים מתנועת "אומת האיסלאם", שמאסו בתנועה זו בשל גזענותה. הליגה להגנה יהודית היתה מעורבת בשלל מעשי טרור אחרים, והקוראים מוזמנים לפרט לפי ידיעתם.

בהודו פועלת תנועת "חזית השחרור הלאומית של טריפורה", הפועלת להקמת מדינה נוצרית בחבל טריפורה. האמצעים להשגת המטרה הנעלה כוללים פיגועי טרור שהרגו מאות, טיהור אתני כמו גם המרת דת באיומי רובה.

בעיר פוסו שבאי סולאווזי, באינדונזיה, רצחו בשנת 2000 קיצונים נוצרים מאות מוסלמים מטעמי איבה דתית. לאחר ששלושה ממנהיגי התנועה נשפטו כדין והוצאו להורג, התנפל המון נוצרי על שני דייגים מוסלמים והרג אותם "כנקמה".

בפורים 1994 נכנס כהניסט מושבע בשם ברוך גלדשטיין, רופא במקצועו, ורצח 29 מתפללים במסגד שבמערת המכפלה בחברון. 150 נוספים נפצעו בטרם הוכרע גולדשטיין על ידי אחד המתפללים וחוסל בידי השורדים. קברו משמש אתר עלייה לרגל למאות ואולי אלפי יהודים, המעריצים את גולדשטיין על המעשה. יצוין שפיגועי ההתאבדות הראשונים של חמאס נגד אזרחים תוארו כנקמה על המעשה של גולדשטיין.

בארבעה בנובמבר, 1995, רצח סטודנט חרדי לאומני בשם יגאל עמיר את ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל. בחקירתו אמר הרוצח במפורש שהיה מתקשה מאד להצדיק בפני עצמו את הרצח אילולי קיבל לכך אישור מפי רבנים.

במהלך 20 השנים האחרונות, בעוד מגיפת האיידס משתוללת ברחבי אפריקה, עסקו הכמרים של הכנסייה הקתולית, בהוראתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני (קרול וויטיווה) ושל ממשיכו, בנדיקטוס ה-16 (יוזף ראצינגר), בשכנועם של האפריקאים שקונדומים אינם מועילים כלל במניעת ההידבקות במחלה חשוכת המרפא, ובנוסף שהיא תוביל לזעמו הנורא של החבר הדמיוני יהוה. אין לדעת, כמובן, כמה נדבקו במחלה בעקבות המידע השגוי במודע הזה, וכמה מתו בעקבות זאת, אולם אומדן זהיר יגיע לעשרות אלפים לכל הפחות.

בבוסניה במהלך שנות ה-90' הרגו לאומנים סרבים, בשם זהותם האירופית-נוצרית, כ-300 אלף מוסלמים, ואנסו רבבות מוסלמיות.

בדרום ארה"ב פועלת כנסייה בשם "ווסטבורו בפטיסט", שמייסדה פרד פלפס ומאמיניו נוהגים להתפרץ להלוויות של חיילי צבא ארה"ב ולהודיע למשפחות שיקיריהן נהרגו על ידי האל משום שהם מגינים על אומה שמתירה הומוסקסואליות בקרבה.

בכלל, אף שאלימות נגד הומוסקסואלים מבוצעת גם ללא הקשר דתי (לזה צריך להיות רק בריון ששונא את האחר), הרי שאין למעשה שום פעילות פוליטית ממשית נגד זכויות הגאים שאינה מונעת מטעמים דתיים ועל ידי אנשים הסרים למרותם של מנהיגים דתיים וחבים להם את כוחם הפוליטי.

ברחבי ארה"ב, במיוחד בדרום אבל לא רק, מסרבים יותר ויותר רוקחים למלא מרשמים לגלולות נגד הריון, בטענה שהדבר נוגד את מצפונם. העובדה שלא ניתן לדעת אם אשה נוטלת את התרופות סתם כי היא רוצה להזדיין בלי להביא לעולם ילד שאינה מוכנה (עדיין או בכלל) לאחריות שבגידולו, להסדרת המחזור או למניעת הריון שיגרום למותה לא מעניינת אותם.

ברחבי ארה"ב (שוב, בעיקר בדרום) פועלים גופים רבי השפעה שמטרתם לאסור על לימוד תיאוריית האבולוציה בבתי הספר, או לפחות לחייב מורים להדגיש שהיא "רק תיאוריה" (אמירה שמעידה על חוסר כל הבנה במינוח המדעי) ולתת מעמד שווה ללימוד "בריאתנות", שזה בתרגום חופשי "בראשית ברא אלוהים".

ולסיום, סתם כדי להראות שאכן לא רק במונותאיזם פושה המחלה, ושבאמת "כל דת, לא משנה כמה נשגבת השראתה, מתדרדרת בסופו של דבר לכדי תירוץ לא' לחוש נעלה על ב', ותו לא" (זה שלי, אז נא לייחס בציטוט) – בסרי לנקה, הגורם שמתנגד יותר מכל לפשרה כלשהי עם המיעוט הבדלני הטמילי הוא… הנזירים הבודהיסטים המקומיים. גאוטמה בטח נורא גאה בהם.

טוב, השעה מאוחרת, ובחיי שהיו לי כבר פוסטים שנכתבו טוב יותר, אבל זו התחלה נאה. אתם מוזמנים לתקן, להעיר וכמובן להוסיף לרשימה (כי יש עוד הרבה). אם תוסיפו מספיק אני אלקט אותם מהתגובות ואעשה פוסט נוסף. רק שימו לב – המעשים צריכים להיות על רקע דתי מובהק. כך למשל התלבטתי אם לכלול את הזוועות הבוסניות, אבל האיבה המובהקת על רקע דתי הכריעה בעד. כך גם לא הבדלתי בין מעשי המחתרת היהודית נגד ראשי ערים ואפילו סטודנטים אקראים – מעשים שיכולים להיכנס תחת הכותרת "מאבק לאומי" לבין התוכנית לפוצץ את אל-אקצה, שהיא כל-כולה דתית באופיה.

כמו כן, המעשים צריכים להיות מ-30 השנים האחרונות, כי אם נדבר על ההיסטוריה, ועל הצלבנים, ועל הדם ברחובות ירושלים שכיסה את הקרסוליים, באמת שלא נגמור. רק במחלה קיימת ובועטת עסקינן.