עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

שלום אהוד. אתה זוכר שאתמול דיברנו, וסיכמנו שאתה מתמקד ביישום הסיבה היחידה לקיומך הפוליטי כרגע? יפה, אז זה עדיין תקף, רק לפני זה יש עוד עניין אחד קטן. העקורים. זוכר אותם?
 
למקרה שאתה לא זוכר, הרשה נא לי לרענן את זיכרונך: לפני שבעה וחצי חודשים, קודמך בתפקיד פינה קצת פחות מעשרת אלפים יהודים מבתיהם, מהסיבה המוצדקת מאד שהם גרו במקום שלא יכולנו להמשיך ולהחזיק בו. אתה זוכר שהוא הבטיח להם כל מיני הבטחות, בנוגע לשיקום החיים שלהם לאחר הפינוי? הבטחות שמאד הקלו על שאר העם לאכול את כל הסיפור הלא נעים? אז זהו, שיש עם זה קצת בעיות.
 
נכון, חלקם סירבו לשתף פעולה, סירבו להתארגן על הפיצויים שלהם עד הרגע האחרון וגם אחרי זה, אבל 227 יום אחרי תחילת הפינוי, הנימוק הזה כבר אוכל הרבה פחות. עוד מעט פסח, ועדיין יש מפונים שאין להם מקום נורמלי לעשות את החג. אמנם עם ישראל נדד במדבר 40 שנה, אבל זה היה לפני עידן ה-GPS, עם מנהיג כבד פה מכדי לשאול את הבדואים בדרך איך מגיעים. אתה אין לך תירוץ.
 
ששששש. לא ביקשתי שתענה. הסיפורים שלך, של יונתן בשיא ושל יוחנן בשפל כבר לא מעניינים אף אחד בשלב זה. אני יודע שיש לך עכשיו הרבה בעיות, עם השפם מצד אחד והקטטר מצד שני, וההתלבטות בין הסקס-אפיל הדובי של אביגדור לקסם הביישני של אלי. כמו שסיכמנו אתמול, קל זה לא הולך להיות. אז אם אתה רוצה שמישהו יאמין לך שיהיה בסדר עם ההתכנסות, אתה קודם כל צריך לאנוס את פקידוני האוצר ולמצוא פתרון זריז למפוני הסיבוב הראשון. אם יהיה אפילו מפונה אחד שאפשר יהיה לצלם באוהל דולף, או בקרוואן מט ליפול, או באיזה מלון שרוצה לזרוק אותו לרחוב, עם ילדים שלא רשומים בבית ספר כי הם לא יודעים איפה יגורו מחר, אתה יכול לשכוח מ-72 קולות בעד סיבוב נוסף בהצבעה בכנסת. גם 62 יהיה קשה, ואפילו על תמיכתם העיוורת של ששת הסבאים והסבתא לא הייתי סומך במצב כזה.
 
אוקצור, עד יום העצמאות אני רוצה לראות את אחרון המפונים מנפנף במנגל תחת גפנו ותחת תאנתו החדשים, או לפחות שיידע בדיוק איפה עצי הקבע האלה הולכים להישתל. אני לא רוצה יותר לשמוע על מפונים במלונות, בקרוואנים דולפים ושאר עניינים. רצית לרשת את הבולדוזר? תוכיח שגם אתה יודע להזיז הרים.
 
יאללה, גש לעבודה. הזמן קצר. כדורגל תוכל לראות אחרי שתסיים את המטלות שלך.

אהההההוד אולמרט, תודה שבאת. אשתדל לעשות את זה קצר, אז תקשיב בבקשה טוב. העבר מת, אוקיי? בשבילך, מה שאמר הנרי פורד שריר וקיים: ההיסטוריה היא קשקוש. ואני אפרט:

זה שעשית עבודה מזעזעת בירושלים, העמקת את עונייה והברחת מתוכה את היסוד היצרני והמפרה? זה מת. היה נחמד אם היית לומד כמה לקחים מהכישלון הזה, אבל מה שחשוב הוא שתשאיר את זה מאחוריך. לא בגלל זה אנחנו פה.

זה שאתה עושה רושם מושחת, וכל הזמן נדבקות אליך פרשיות של חשבוניות, נדל”נים וסיגרים וכל מיני חולירע? עזוב, היה. רק תתאפק ואל תעשה זאת שוב בכמה שנים הקרובות – לא שבתמונה הגדולה נורא אכפת לנו מזה כרגע (ועוזי דיין יכול לשבת בלול, כפי שראינו), אבל זה ייתן לאנשים מסוימים מנוף לעצור אותך.

זה שדפקת לעצמך את הקמפיין, עם התייהרות אולמרטית מכוערת שעשתה יותר נזק מאלף סיגרים? שוין, רק מי שלא רץ לא עושה טעויות, למרות שלאריק בטח היה משהו סרקסטי להגיד על היציאה האומללה הזו שלך. בכל מקרה, אתה עוד תשלם טוב-טוב על הטעות המסוימת הזו, אז באמת אין טעם לענות את עצמך.

אתה הולך לאכול הרבה מאד קש, למלמל הרבה מאד פסוקי תורה, להגיד הרבה בעזרת השם ובעיקר להזרים ימבה כסף למטרות, שאתה גם לא מאמין בהן וגם לא הולך להרוויח מהן. קשה, קשה, אבל זה מה יש.

למה? כי אתה הולך עכשיו להתיישב על הכיסא, לתת את התחת ולהתמקד אך ורק בדבר אחד: ביצוע מדיניות שהיא הסיבה היחידה שהמפלגה הפיקטיבית שלך קיימת. שום דבר, אבל שום דבר אחר לא חשוב. אף אחד לא מצפה ממך אישית לדאוג למסכנים, ובגלל זה דאגו המעסיקים שלך לסנדל אותך עם אנשים שכן ידאגו. רפי המסריח מהמוסד ידאג לסבא ולסבתא, ולאינטרסים של המיינסטרים החילוני והעובדים העניים ידאגו אבו-שפם ופורום “חברינו”, עם קצת סיעתא דשמיא.

אתה? תתכנס זריז או שתחזיר את המפתחות, ונערבב ת’פתקים בכובע עוד פעם. וכדי שיותר מדי אנשים לא יזכרו כמה הם בעצם לא אוהבים אותך: דבר חלש, אתה מפחיד את הישראלולים.

כן, אני יודע שאמרתי, אבל שיניתי את דעתי.

קשה, קשה. בשתי מערכות הבחירות האחרונות לא היה לי ספק מה אצביע. הפעם, כמו שידוע לכם, הפתק של אז אינו אפשרות, ולכן רבה היתה ההתלבטות.

במשך השבועות האחרונים הייתי די משוכנע שאצביע לגמלאים, אם רק ייראה שיש להם סיכוי לעבור. אבל מאז אתמול, כשהתברר שהתנאי הזה בהחלט יתממש, נתקפתי ספקות גוברים. זה שרפי איתן היה בכיר במוסד ידעתי, ולמרות שאני מאד מעריך את העבודה המסורה של אנשי הצללים, אני לא בטוח שאני רוצה אותם בפוליטיקה. אז על זה עוד התגברתי, ואפילו על העובדה שאיתן הוא זה שגייס את פולארד, אבל אז קראתי אצל סבר פלוצקר שהאיש עושה מיליונים בעסקאות חשאיות עם קובה.

עכשיו, שיהיה ברור: החרם האמריקאי על קובה הוא אחד מקווי המדיניות האוויליים ביותר בתולדות העת המודרנית. אני מתנגד לו בתוקף. אבל בנסיבות הקיימות, מסחר עם קובה בהכרח כרוך בכל מיני נכלולים ואפלולית, וזה כבר מתחיל להגדיש את הסאה של מדד האיכסה.

בנוסף, התחוור לי שאשמח יותר להיות שותף להישג יפה של עמיר פרץ – כל דבר יותר מ-22 מנדטים – מאשר אשמח להיות שותף להישג של הגמלאים. אני גם מעדיף שפרץ ייקח קרדיט על הישג משמעותי בתחום הפנסיה והדאגה לקשישים.

בסיכומו של דבר, אם לא תהיה לי עוד הארה, זה מה שיהיה.

ובנימה אופטימית זו, סיכום אחרון לקמפיין הבחירות:

התשדירים הכי טובים:

"דוס על אופנוע" של יהדות התורה ו"בן גוריון" של העבודה

התשדיר הגרוע: דער שטירמר של שינוי

התשדיר ההזוי: סרט האימה הרוסי של הירוקים ו"צומתצומתצומת"

הקו הנבון ביותר (שהיו צריכים להמשיך איתו): ש"ס החברתית

הקו הגרוע ביותר: האוחצ'יות של מרצ

השיפור הגדול ביותר לעומת הקמפיין הטלוויזיוני הקודם: עלה ירוק והעבודה

התגובות כי טובות להתפתחויות במהלך הקמפיין הטלוויזוני: הליכוד על היוהרה של אולמרט, לפיה המערכה כבר הוכרעה

החשיפה הכי הרסנית של מפלגה קטנה באשר למבעיתות האישית של המועמד שלה: תפנית. שלוסר הרבה יותר גרוע, כמובן, אבל אותו זוכרים ממערכות הבחירות האחרונות. אנשים לא ידעו עד כמה צדקני, נפוח ומתלהם הרושם שעוזי דיין מעביר. גם אני חשבתי עליו טובות יותר לפני שראיתי איך בוחר לדבר למצלמה. עכשיו אנחנו יודעים.

נוכחות השטח המרשימה ביותר: האיחוד הלאומי-מפד"ל

נוכחות השטח העלובה ביותר (בוודאי ביחס למספר המנדטים הצפוי): קדימה

זהו, לעת עתה. ועכשיו ניסע לבני ברק, נוודא שהמתים לא מצביעים בשעות אלה כדי שכוהן כמוני יוכל להיכנס לקלפי, ונשיר "איי לאב שפם".

טוף, פרסמתי אייטם תחת כותרת זו בוואלה. כמובן שהרוחות סערו ורגשו במחנה החינוך מחדש שנהיה מעלה נידף. כמה סערו? נעזוב את ההשתלחויות (אין לי, כידוע, בעיה עם השתלחויות); נעזוב את השקרים הקטנים והגדולים. אבל כשמזכ"ל של מפלגה כותב הודעה בנוסח הבא:

——————————————————-

"רחביה ברמן, שלפני שבוע הושעה מהפורום עקב גידופים והתנהגות בלתי הולמת, השתמש בבמה שהוא מקבל מאתר וואלה בשביל לתקוף אותנו באופן שקרי ונבזה.

http://elections.walla.co.il/?w=//879746

הטלפון של ברמן האידיוט הוא XXX-XXXXXXX *. יש אישור להתקשר אליו בכל שעה בכדי לספר לו מה חושבים עליו אנשים טובים אשר משקיעים מאמצים אדירים להגשמת חלום ענק.

ברמן הוא איש מכוער (גם מבפנים וגם מבחוץ). האיש סובל (או שמא נהנה?) מהפרעות קשות הגורמות לו לירוק לבאר ממנה שתה ולצאת נגד המפלגה היחידה שעשויה להכניס שפיות לפוליטיקה."

* (מספר הטלפון אכן פורסם במקור)

——————————————————-

אני חושב שזה די מוכיח את טענתי הבסיסית.

מסתבר שתוך זמן קצר מישהו הצליח לחדור מבעד לחומות המקיפות את תודעתו של האיש (אוהד שם-טוב, קוראים לו), ולהסביר לו שאפילו הוא כפוף לחוקי מדינת ישראל, אז הוא שינה את זה לנוסח קצת יותר שפוי, בלי "בכל שעה", ועם קשקושים מגלגלי עיניים על "בנועם", ו"פוליטיקה של אהבה". בטח שלומי הכתיב לו 🙂

מצד שני, מספר הטלפון שלי עדיין שם, אז לאלה מכן שתמיד רצו להציק לי ולא ידעו את המספר, זה שם. עם זאת, מי שיתקשר בשעות לא סבירות (כמו שהציע הדביל) יטופל כאשר תמצא ידי, במסגרת החוק.

אגב שלומי, האיש איבד את זה. אם כי אני מבין שהוא נפגע קשות, והוא באמת לא עשה לי שום דבר אישית חוץ מאשר לא לקחת אחריות על הארגון שלו. אבל הסיבה שפעילי עלה ירוק כל-כך העריכו אותו תמיד, גם כשנשבר להם הזין מבועז, היא שהוא נתפס כ"נשמה טהורה". נשמה טהורה לא משקרת במצח נחושה ולא יורדת לרמות שהוא יורד אליהן בחודשים האחרונים. הוא כתב שם מניפסט ארוך וזרוע שקרים כדי להוכיח שאני מניאק וכיו"ב. שוין.

אגב, לאלה מכם שטרם הזדמן להם להיחסם בפורום עלה ירוק, זו חוויה משעשעת למדי. אוהד, בהיותו לוחם ידוע בעד חירויות הפרט, מצנזר שם בטירוף. רק אתמול הוא חסם קיבוץ שלם ומלא סטלנים בגלל שמישהו שם (לא אני) העז להגיד לו שהוא לא בסדר.

לא זה מה שמשעשע (למרות שגם). מה שהורס זה המסך שמקבלים אחרי שחוסמים אתכם:

לא ענק? "מידע גורלי"! "טא-טא-טא-טאם!!!" 😛

אגב, אני מבין שייתכן שגם חלק מהקוראים השפויים שלי עשויים להיפגע או להיעצב בגלל מה שכתבתי, ואשמח לענות לשאלות.

מחר אני מקווה לכתוב משהו על צעדת הגלבוע, שזו חוויה ממש נחמדה וחיובית שזכיתי להיחשף אליה היום לראשונה בזכות יוזמתה הברוכה של אום-קדם. מתי שהוא, הבן של אום קדם יואיל בטובו ללכת לישון, בלאד, ואבו קדם וזוגתו יוכלו להיכנס לאמבטיה ולתת מרגוע לשרירי רגליהם הדואבים. לילה טוף.

אוי, התשדירים האלה.

תיכף נגיע גם לתשדיר הזוכה ללא שום מאמץ בפרס הביזאר, והנזכר לעיל בכותרת, אבל תחילה כמה הערות:

* נירית (הלא היא אום-קדם), ששבוע שעבר עבדה כמה פעמים ערב וראתה רק מקבץ אחד, מסכימה אתי שתשדיר הזרעונים של מרצ מכוון לא נכון. אני אמרתי אוחצ'י מדי, היא היתה עדינה יותר ואמרה "צפונבוני מדי", אבל זה אותו דבר. לא יעבוד מחוץ למתחמים עירוניים מסוימים ומוגבלים. דווקא על תשדיר הכותל שווה להם לחזור.

* התשדיר השלישי של עלה ירוק לא משהו בכלל. באשר לחצי הראשון – יש דברים הרבה, הרבה יותר דחופים מעזרה לאמנים ולאמנות, במיוחד כשמדובר במוסיקה פופולרית. נכון, קשה מאד להתפרנס ממוסיקה בארץ, אבל זה בגלל גודל השוק, ולפחות יש שוק עירני, שזה הרבה יותר מכפי שאפשר לומר על אמנויות פלסטיות וכאלה. אין לי בעיה עם הגדלת התמיכה הקיימת באמנים (פרסים, מלגות וכיו"ב), ןעם הענקת סבסוד כזה גם למוסיקאים, אבל זה ממש לא בראש סדר העדיפויות, ואפילו לא בחמישייה או עשירייה הפותחות. באשר לחצי השני, הקונספט חמוד אבל לא עובר טוב. מוטב היה לקחת את הסיפור על רבי הלל כפשוטו, או פשוט לתת לבחור להיתלות על החלון במקום הקפיצות האלה. לפחות המטרה של החצי השני הזה כן כלולה בחמישייה ואפילו בשלישייה הפותחת.

* הירוקים הם לא היחידים שמצהירים דברים שמנותקים מהעובדות הפשוטות. גילה פינקלשטיין מהמפד"ל, "אנחנו חסמנו את דוברת ומחקנו את שינוי מהמפה הפוליטית". זה יופי, גילה. ואני ניצחתי את רונלדיניו באחד על אחד ושכבתי עם יעל בר זוהר, בר רפאלי ויונה אליאן בצעירותה – בו בזמן! באמת, נו. למה שאגיד סתם?

* לעומת זאת, התשדיר של האיחוד הלאומי עם מראות הפינוי והתודה הסרקסטית היה די חזק.

* למפלגת "לב" יש תשדיר לא רע בכלל. לא ברור לי מי זו המפלגה הזו ואם יש מספר תלת-ספרתי של אנשים שיודע על קיומם,אבל תשדיר בסדר.

* מבין שלוש הגדולות, רק לעבודה היה תשדיר שאפשר לזכור את הפאנץ' ליין: אולמרט מסתחבק עם מיליונרים ואומר להם בחיוך של לשון החופרת בעכוז: "אני מאחל לכם שתרוויחו יותר", ואז הצהרה על שכר מינימום. אגב – הם החליטו לחזור לעניין של האלף דולר. יפה להם.

* שינוי פאתטים, עם ההתבכיינות על הפסילה. יש לכם ים כסף, צלמו משהו אחר ודי. אבל לפחות הם ערכו אותו מחדש ולא שמו בלאקים מטופשים כמו ביומיים הראשונים שאחרי הפסילה. הקמפיין של "חץ" הרבה יותר מהוקצע ופחות מתלהם. הם לפחות מסבירים מה הם רוצים לשנות, ולא סתם מנפנפים ברעיון האימה של "ש"ס בממשלה". את "הלא אינכם רוצים, חברים, כי ג'ונס יחזור?" אורוול כבר כתב, וגם אז הכוונה לא היתה להוציא את הדובר באור חיובי.

וכעת נעבור בשידור ישיר לאולם קודאק בלוס אנג'לס, שם יוענק אוסקר מיוחד, על שבירת כל שיאי הביזאר המתועדים. והזוכה הוא: פ–א–ר…..ו–י–ס–נ–ר! ! ! ! ! ! ! ! ! !

נעזוב רגע את המסתורין של "הירוקים עברו את אחוז החסימה" שהם מתעקשים עליו, הפעם בהטיה של "עברנו". מה זה היה סרט האימה משנות ה-40 ברוסית? קודם כל, אשמח אם מישהו יתרגם לי מה הבנאדם אמר, כי הירוקים החליטו להתנהג כמו מפלגה ערבית מהסוג המיליטנטי ולא לתרגם לעברית. אבל כמו שאומרים אצלנו בשכונה, למה ככה, אחשלו? תשב, תשתה מים, קח אוויר ואל תצעק עלי, בלאד.

ברצינות, מה זה היה, למען השם? איזה פלח באוכלוסיה אמור להתרשם לטובה מהדבר הזה? אחינו יוצאי עדות סרטי דרקולה?

נירית משוכנעת שהירוקים לא באמת רוצים להיכנס לכנסת, אולם שחשוב להם מאיזו שהיא סיבה לטרוח ולהיראות כאילו כן. טעון בירור.

זהו להפעם. על ערב התשדירים השלישי לא כתבתי, אבל מי שעשה את זה, וברמה, הוא אחינו בן עדות הראסטה, הצ'יף בכבודו ובעצמו, אור קלפר.

אתמול פתחתי את הטור שלי תשדירי הבחירות בהשתלחות* בתשדיר האנטישמי של שינוי ובתמיהה איך לעזאזל בייניש יכלה לפסול קטעים שפוגעים בערבים ובעובדי ציבור (!) אבל לא בחרדים. אז באיחור אופנתי נפל לה האסימון, לנערת הפוסטר לירידת קרנו של ביהמ"ש העליון, והיא אכן פסלה את הקטעים.

אז מה עשו הגאונים של לוינטל? הקרינו את התשדיר, עם בלק-אאוט גס במידה מוקצנת לקטעים הפוגעים ביותר (אלה שבהם דוסים סטריאוטיפיים נאחזים בעקבי הגיבור ונגררים באבק רגליו).  לא לגמרי ברור אם זה היה ניסיון לעורר רחמים (מלשון "גוועלד, מצנזרים אותנו!!!") או פשוט חידלון אישים – לא הספיקו להחליף תשדיר או לשפץ אותו במינימום של מקצועיות. אשמח אם תצביעו בעד אחת האפשרויות בתגובותיכם ונעשה מין סקר לא מייצג. בניגוד לאתמול, קיצוץ סצינות האנטישמיות הארדקור הופך את התשדיר הזה ראוי לציון כלשהו: 0

עוד מעין תחזית שהופיעה בלעדית במדור מצוין וחינוכי זה היתה התמיהה על הויזואליה הקיצונית בתשדיר של קדימה על נתניהו. מעבר לבעייתיות שבלהיראות כמי שתוקף את האחר כשאתה מוביל עליו בפער עצום, היה קטע, בסוף של התשדיר, שהתמונה של ביבי קופאת במין נגטיב אפור כזה, והחלק האחורי של הקרקפת שלו נצבע באדום. לזה ספציפית התייחסתי בדיבור על הויזואליה הקיצונית.

אז מה אנחנו רואים היום? האדום הזה רוכך לאפור. תובנות פוליטיקה נבואיות – בלעדי במדור מצוין וחינוכי זה.

ובקשר למספרים המובטחים של הלוטו? אני עובד על זה. אודיעכם דבר.

טוף, נמשיך עם התשדירים. אתמול התלוננו שהעבודה מחביאה את פרץ. אני מקווה שאפשר להפסיק לקשקש על זה. פרץ היה דומיננטי במקבץ התשדירים היום, והוא נראה בסדר גמור. בסדר גמור פלוס, אפילו. דיבר בצורה רהוטה, בנימה כנה. בעבודה יכולים להיות מרוצים. ציון: 8.5

בליכוד, המפות שהם הראו נראו לי יעילות. הקטע שלהם עם פרס היה מאד, מאד אפקטיבי (מה יש בו, בשימע'לה, שהופך אותו מטרה מושלמת כל-כך לתעמולה קטלנית?). ההפחדה נראית לי מוגזמת ומיושנת, וממה שקראתי קבוצות מיקוד בכלי תקשורת שונים, עושה רושם שאני לא לבד. מצד שני, כמה אנשים מודים שהצליחו להפחיד אותם? ציון: 8

חוץ מקטע האנטי על נתניהו, אני לא זוכר שום דבר, בכלל, מהתשדיר של קדימה. אם אני ראובן אדלר, זה לא מוצא חן בעיניי. מצד שני, בגלל זה הוא ראובן אדלר ואני בקושי גומר ת'חודש. ססססעמק ה"מקצוענים" האלה. ציון: 7

התשדיר של הגמלאים עובד. כרגע הם מובילים, למעשה, במירוץ על הקול שלי. מבחינה אינטרסנטית גרידא זה נראה לי כמו השקעה שאין נבונה ממנה, שהרי כולנו נהיה גמלאים יום אחד. נכון, סיכוייהם להיכנס קלושים, אבל אין מפלגה שעוברת בוודאות בסקרים שיש בכלל סיכוי שאצביע לה, אז מה זה משנה. הגמלאים מצליחים להימנע מהצגת האקסנטריות של רפי איתן ושל מה שמו במקום השני אצלם. השימוש שלהם ברעיון של "יש הרבה מאיתנו, אנחנו רק צריכים להצביע לפי האינטרס שלנו", הוא נבון מאד. ציון: 8.5

תשדיר הפאב של עלה ירוק בהחלט טוב. נראה הרבה פחות חובבני טכנית מתשדיר הלסביות. הקריינות של שלומי עוברת בסבבה. המשחק לא שייקספירי, אבל גם לא קרש כמו בטלנובלה של המפדל. ציון: 8.5

התשדירים של ש"ס ממשיכים להיות אפקטיביים, בלי נקודות תורפה משמעותיות (בוודאי לא אם מנסים לראות מבעד לעיניים של קהל היעד). השימוש באשה רוסיה המזדעקת על העוני הוא המשך של הקו הנבון המתמקד בפן החברתי על חשבון הצדדים המזוהים יותר עם ש"ס – דת ועדה. ציון: 9

אגב המפדל: אורלב עובר מסך כל-כך הרבה יותר טוב משאול יהלום. אם יש להם שכל, התשדיר של שאול לא רואה יותר מסך. ציון: 7.5

האופן שבו התשדירים של ליברמן ממצבים אותו כדמות של גיבור אולטימטיבי לעלייה הרוסית מבריק, אבל חייבים להודות שהחומר פשוט נמצא שם. עם כל כמה שדעותיו מגונות, ליברמן אישית הוא כלי-כלי אחושרמוטה, ומי שמרשה לעצמו לשכוח את זה לרגע הוא אידיוט. מכל הפוליטיקאים שהגיעו לוואלה לשיחות היכרות אוף דה רקורד, והגיעו לא מעטים ולא זניחים, ליברמן היה המעניין מכולם לדעת כל מי שהיה שם. ציון: 8.5

מה עוד היה לנו שם? התשדיר של צומת היה ממש הזוי. "צומתצומתצומתצומת"? זה אפילו לא אינדוקציה סאבלימינלית. זה לדפוק על הראש עם פטיש. מה זה זה? ציון: EEEEEEEE

ואחרונים לא-ממש חביבים, "הירוקים". על פאר ויסנר – הגרסה הפוליטית הלוזרית לבנאדם שעשה בוחטה על קניית שם דומיין טוב – כבר דיברנו אתמול. אבל מה ששכחתי זה היציאה הביזארית של "הירוקים עברו את אחוז החסימה". מה זה "עברו"? במוניציפלית, אולי, וזה פה לא המוניציפלית. בבחירות לכנסת, אם מחברים את הקולות שהירוקים קיבלו בשתי המערכות הבחירות, זה עדיין לא מספיק כדי לעבור את אחוז החסימה, וזה עוד לפני שהוא הועלה. אז מה זה זה? אם תגידו את זה מספיק פעמים זה יהפוך לנכון? הרגעים המעניינים היחידים בתשדיר הזה הם כשרואים את עמית ענבר, שעובר מסך בענק. אם היה להם שכל, הם היו נותנים לו לככב ומצמצמים את הזמן של ויסנר ב-90%. ולמה הם מחביאים את הדס שכנאי? אמנם יש לה…בעיות ביחסי אנוש, נקרא לזה, וחוסר הבנה בסיסי בהלכות משא ומתן, אבל זה לא רלוונטי לתשדירים. ציון: 6

* למה להשתלח? זה אחד הדברים שעושים פה. ראו בראש עמוד זה, מתחת לשם הבלוג.

אני לא יודע מה היה באותו משפט שפסלה השופטת דורית בייניש מהתשדיר של חרות. משהו לא יפה על אחינו בני עדות ישמעאל, לפי מה שהבנתי, ואם כך אז טוב עשתה שפסלה. גם על כבודם של עובדי ציבור היתה המאור המשפטי בייניש זריזה להגן. אבל האם פשוט החמיצו עיניה את התשדיר סטייל "היהודי זיס" ששרידי שינוי לא התביישו לטנף בו את המרקע?
 
"האחר", השחור, הדוס, מוצג בתשדיר של רון לוינטל וחבריו בסטריאוטיפיות מרושעת, מזדחל על הארץ כנחש, נאחז בברכי קורבנו כספחת עלובה, מפלבל בעיניים בצורה מגעילה ומשדל אותו לנהוג בניגוד לאינטרס שלו – זה מותר? זו לא הסתה? רק מלים מפורשות יכולות אי-פעם להצדיק פסילה? או שלכבוד השופטת פשוט לא היה נוח עם השתלחות בערבים, אבל עם הדימויים האלה כן נוח לה? האם נחושה פרקליטת המדינה לשעבר לאמת בהווייתה את הסטריאוטיפ על השמאלן הצבוע, שנזעק להגן על הערבי ובו בזמן שש להכפיש באופן גורף ומרושע את בני עמו השונים ממנו?
 
על מי שהגו את התשדיר הזה, לא פסלו אותו בשלב הרעיון האמורפי, ולא בשום שלב אחר בתהליך היצירה עד לשידורו – אין להשחית מלים. יש דברים שעליהם מותחים קו בחול. גדול עוון המפלגות החרדיות. גדול העיוות שכפו במהלך השנים בהן שימשו לשון מאזניים. כמי שהתחתן בחתונה אזרחית שאינה מוכרת על ידי המדינה שלוקחת ממנו מסים, איש לא צריך להסביר לי כמה מקוממת הכפייה הדתית שעדיין קיימת מאד בארץ. אבל מכאן ועד דימויים שטירמריים במובהק יש תהום פעורה, ויש לתהום הזו צד נכון ולא נכון.  
 
ואם נחשוב על זה רגע, זה הרי נלעג. חבורה של סופר-בורגנים, אנשים מצליחים, מפוטמים ושבעים משחקים אותה כאילו הדבר הכי נורא שקורה בארץ הוא שהמגזר הכי עני באוכלוסיה היהודית מהווה עליהם נטל בלתי נסבל ומונע מהם לחיות את החיים שלהם כמו שהם רוצים. כמה פינוק, אגוצנטריות ואטימות לשמה צריך כדי להרגיש כך?
 
גם התשדיר של "חץ" היה אנטישמי, אבל לייט. הם ריככו את זה בזה שעשו גם את הדמות של ה"אנחנו" נלעג. אז נחזור לתשדיר המגעיל באמת: אם רון לוינטל רוצה לבנות קריירה פוליטית על בסיס של הסתה אנטישמית בהמית, יש די והותר מדינות באירופה שבהן יש קהילות של סקינהדס שבולעות את הדרעק הזה בתאווה. אבל אם נדמה לו שהוא ישתמש בטקטיקות הנלוזות האלה דווקא במדינת היהודים, ושזה יעבור לו בשקט – שיחשוב שוב. אלי ישי והרב עובדיה יהיו הפחותים שבצרותיו. אני ושמאלנים טובים אחרים נעמיד אותו במקומו הרבה לפני שהש"סניקים מירושלים יעברו את הקסטל.
 
אה, ודבר אחרון? רון לוינטל, אנא גש לדלפק האבידות ומציאות. רוחו של יוזף גבלס רוצה את עולם הדימויים שלה בחזרה. 
 

 
התשדיר עם התמונות של החמאס והתמונה של הזקנה אוספת אוכל מהזבל, בלי אף מלה, היה ממש חזק. גם ההיתלות בקלינטון ובבלייר היא לטעמי רעיון מוצלח. יולי תמיר נראתה כאילו התעוררה מניתוח וטרם פגו השפעות המורפיום, וזה מוריד להם חצי נקודה. ציון: 8
 
הצורך של ביבי להיתלות באחיו פתטי, אבל מה שבאמת פתטי הוא שיש אנשים שזה עובד עליהם. על משחק השח עם האבא בנציון "לא נתנו לי את הכבוד האקדמי המגיע לי בגלל שאני ימני" נתניהו אני בכלל לא רוצה לדבר. לעומת זאת, השילוב של שרון בתשדיר של הליכוד נעשה בצורה חלקה ויעילה, וההתשדיר עם האהההההוד אולמרט היה משעשע וקולע. ציון: 7.5
 
התשדיר של קדימה צפוי ולחלוטין לא עוזר להם עם הטענות העיקריות נגדם – העמימות והשחיתות. כמו כן, לגמרי לא ברור למה אנשים לא קולטים: קמפיין שלילי כשאתה מוביל זה לא רעיון טוב. אמנם הם מעלים נקודות נכונות לגבי נתניהו, אבל עושים את זה בסגנון ויזואלי מתלהם מדי. נקודת האור היחידה היא הדימוי של ריצה למרחקים ארוכים, ואולי גם צודק דדי צוקר בוואלה, שאומר שהתשדיר הקרין נורמליות רצויה. ציון: 7.5
 
עוזי דיין פשוט מפחיד, אבל הבעיות שלו עמוקות יותר. אני מבין את התחושה שלו שהגורל הקריץ לו שם משפחה שפשוט פשע יהיה לא לשחק עליו, אבל "אין דין, יש דיין" זו הסיסמא הדפוקה ביותר ששימשה מפלגה כלשהי בבחירות מאז "הדרך לפריצת הדרך" של העבודה ב-88'. ציון: 5
 
התשדיר של עלה ירוק* חביב, ומהווה הוכחה לכך שהיעדר כל אפשרות לשלם ל"מקצוענים" נפוחים יכול להיות ברכה גדולה. הנשיקה של הכלות הלסביות מבוצעת יותר מדי כמו פרובוקוציית פורנו ופחות מדי כמו אהבה, והסצינה נמתחת מדי, אבל בתור גימיק היו כבר גרועים יותר. הפלאש של המשפך שמטהר את העשן השחור ושותל במקומו פרח ממש חמוד. הרמה הטכנית ירודה, אבל מדובר בקמפיין עם תקציב שבקושי מספיק למאנצ'יס, אז לא חוכמה להיטפל לזה. ציון: 8
 
התשדירים של מרצ לא אחידים. הרעיון של הכותל די מבריק לטעמי. תשדיר הזרעונים, לעומתו, ייראה ובעיקר יישמע אוחצ'י מדי בערך בעשר רמות בכל מקום שמרוחק יותר משני קילומטר משינקין. ציון: 7.5
 
התשדירים של ליברמן לא נועדו לעין ולאוזן שלי, אז קשה לשפוט. הידיעה המוזמנת בעליל בערוץ 2, על פעיל המפלגה שהציע למחפשי עבודה תשלום לפי מספר קולות, וגם התיימר "לבדוק מה הם הצביעו, אם הם הצביעו", מטרידה אמנם, אבל גם מראה שיש מי שסימן את ליברמן כמניה המטפסת של הבחירות, שצריך לעשות לה סבוטז'. ציון: 7.5
 
הרעיון של המפדל עם הטלנובלה לא רע, אבל הוא כבר הודלף לפני חודש, אז כל אפקט ההפתעה אבד. המשחק על הפנים, וזה די פוגם. אולי הוויז'ואל של המטריקס עדיין מהווה שוס במחנה הלאומי, אבל בציבור הרחב הדברים משתנים קצת יותר מהר. ציון: 7
 
התשדירים של ש"ס היו אפקטיביים ביותר. אלי ישי עובר מסך, וההתמקדות של המפלגה בעוני ופערים חברתיים במקום בדת עוד תוכיח את עצמה, להערכתי, כהימור הנבון של הבחירות הללו. ציון: 9
 
התשדירים של מפלגות העוני לא רעים. דווקא של טוויטו, הידוע יותר, פחות טובה. בכל מקרה, יותר מאלף קולות לכל אחת מהמפלגות הללו תהיה הפתעה.
 
התשדיר של הירוקים סובל בעיקר מהבעיה ששמה פאר ויסנר (האיש שתמונתו מופיעה במילון ליד המונח "אנטי כריזמה"), אבל גם מחוסר מעוף כללי. סתם לזרוק נתונים קודרים בטון מאשים לא עושה את העבודה. ציון: 7
 

* הכותב שימש כדובר ומתאם התקשורת של עלה ירוק בשנים 2001-2003. מאז עזב את המפלגה ואינו תומך בה בבחירות הנוכחיות. 

** הטור השתנה מעט מאז הועלה לראשונה, בעיקר עקב הצורך לתקן טעות עובדתית

זה שאמא של חבר הכנסת נסים דהן (ש"ס) לא יודעת לסגור את רגליה המטונפות. השרמוטה.

אה, לא….סליחה. סליחה.

זו רק הסיבה לזה שאנחנו צריכים לסבול את ח"כ דהן עצמו. השואה, לעומת זאת, קרתה בגלל כל מיני פנאטים מקושקשי מוחין שהדמיון העלוב, הקטנוני והמרושע שלהם כפה את עצמו באלימות על מציאות מורכבת. לא יודע למה בלבלתי בין השניים, באמת.

טעות, טועים, טעות.

השרמוטה.

הפתגם הישן אומר ש"ההיסטוריה מתרחשת פעמיים – פעם ראשונה כטרגדיה ופעם שנייה כפארסה". אלא שהפתגם מתאים למציאות הנוכחית רק בחציו. עזיבת אריאל שרון את המפלגה בראשה עמד לא היתה טרגדיה, ואף לא עניין טריוויאלי. היא היתה כורח המציאות לאור הקרע שחל בין עמדותיו של ראש הממשלה בנושאים הרי גורל לבין עמדותיהם של רבים מחברי מפלגתו.
 
אולם פרישתם של פורז ועוד כמה זוטרי שינוי, שלא לדבר על טומי בכבודו ובעצמו, שהחליט על פי הדיווחים להצטרף אליהם, זה "המפץ הגדול – גרסת סרט הבורקס".

"זו לא שינוי שאנחנו מכירים", אמרה מלי פולישוק-בלוך, באינטונציה של המורה שכבר בכיתה ג' נגעלתם מהצדקנות הצבועה שלה. למה לא, מלי? במה בדיוק שונות דעותיו של רון לוונטל מאלה של אברהם פורז, או שלך, או של טומי, למען העניין? הוא פחות שונא דוסים? פחות מסור לרעיון שמי שצריך להיאבק למענו הוא אך ורק מעמד הביניים ומעלה, ומי שחלש כנראה שמגיע לו? אולי – באמת יכול להיות, כי מהבחינה הזו פרוז שרוט במיוחד – הוא פחות אטום לצורך בסביבה ירוקה לבריאות הנפש של הציבור, ולא היה בוחר לומר, כמו פורז, ש"מי שרוצה ירוק בעיניים שייסע לחו"ל". האם בגלל זה הוא לא ראוי? אנא, האירי את עינינו. איך בדיוק הכרעת מועצת שינוי – גוף שהיה בזמנו בשליטתם המלאה של לפיד ופורז, ובכל זאת פנה נגדם – נוגדת פתאום את ערכי המפלגה?
 
הצצה נדיבה במערומיה האידיאולוגיים של שינוי התאפשרה, כשסירבה להצביע בעד חוק הזוגיות, כשהמשמעות היתה שמישהו אחר יקטוף את התהילה. אבל במפגן הילדותיות המדהים הנוכחי היא התערטלה לחלוטין. צודק אלי ישי – חסיד דמוקרטיה שכמותו – כשהוא לועג מלוא פיו לגבו המתרחק של לפיד ולמתמודד החדש רון לוונטל. "חשבנו שיש דמוקרטיה בשינוי…" הוא צוהל. ובצדק – לא שבש"ס יש דמוקרטיה, אבל שם מעולם לא העמידו פנים. שם תמיד אמרו שדבר הרב חשוב בהרבה מהדמוקרטיה, ובגלל זה שינוי התיימרה לשנוא אותם כל-כך, לפסול אותם על הסף. כי שינוי, בניגוד לש"ס הפרימיטיבית, השבטית, היא מפלגה נאורה, מסודרת, מושתתת על עקרונות מתקדמים. אז מתברר שגם כשאתה ג'נטלמן אירופאי, שאוכל רק מזון תרבותי ואנין ולא "סחוק וחילבה וכל מיני חולירע", בסוף המסע במערכת העיכול, הריח די דומה.
 
האם לפיד באמת מאמין שיוכל לעבור את אחוז החסימה במפלגה חדשה, שמייצגת את כל מה שהמאיס את שינוי על הבוחרים בתוספת כתם של סירוב לקבל את ההכרעה הדמוקרטית? בשידור של ערוץ 10 אמר דן מרגלית, שאילו היה לפיד תומך בחוק הפריימריס, מה שהיה מחייב גם את שינוי לערוך כאלה, היו התוצאות הרבה יותר נוחות לו, שכן רבבות חברי שינוי ברחבי הארץ פחות נוטרים ללפיד ולפורז על התנהגותם הכוחנית במוסדות המפלגה, מאשר 170 חברי המועצה. ייתכן, אבל גם הם בוודאי לא היו מאושרים מהתרסקותה של מפלגתם בסקרים, וגם הם מן הסתם היו מבקשים למצוא דרך לרענן את הפרצוף שהיא מציגה לתקשורת. אבל בכירי שינוי, אבירי המוסר והמנהל התקין, לא מוכנים לקבל את הכרעת הבוחר כשהיא הולכת נגדם. כי כשהמסיכות הוסרו, התברר שפולחן האישיות בשינוי גדול בדיוק כמו בש"ס.
 
הדבר היחיד שלפיד יוכל להבטיח אם ירוץ ברשימה נפרדת עם פורז ושאר הלוזרים, הוא שגם לוונטל – שמוכיח גם הוא את רמתו המוסרית בחיזור אחרי הצדיק הידוע יוסף פריצקי – יראה את הכנסת מבפנים רק כאורח. לפיד, אחד הציניקנים הכי גדולים בכנסת הזו, בהחלט מסוגל לעשות את החשבון הזה ולהחליט שגם זה מספיק טוב. הוא כבר היה בכנסת, היה שר משפטים, והוא באמת לא צריך את הכנסת, לא למען הפרנסה ולא למען המעמד החברתי. גם פורז כבר מבוגר ומסודר בחיים בין אם יהיה ח"כ או לא. לוונטל, שנמצא רק בתחילת דרכו בחיים הציבוריים, כן צריך, וכישלון בחציית אחוז החסימה יקטע את הפרק הזה בחייו באיבו.
 
שינוי של פעם, מפלגת המרכז הסולידית שיסדו בחיים אחרים פורז ואמנון רובינשטיין, מכרה את נשמתה לטומי לפיד, שהביע במפורש את בוזו למוסדותיה ונהליה, כי הוא הבטיח וקיים להביא לה קולות. אבל להסכמתו לקבל את הכתר היה גם נספח, שנוסח כבר בצורה רהוטה בידי יותם בן גדעון, לפני 3,000 שנה ויותר – "אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם, בואו חסו בצלי – ואם אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". מה שפתטי הוא שפולישוק, שלגי ושאר קיקיוני הערבה של שינוי מכורים כל-כך לאטד הבוער כלפיד, עד שהם מוכנים להישרף בהשתוללות האגו הפגוע שלו.