עיתונות רדיקלית ללא מורא, ללא משוא פנים – ובלי לדפוק חשבון

יומיים אחרי הפיגוע במלחה, יש לנו בשעה טובה אשם – מה שכמובן יגרום לכל מיני צבועים ובנות יענה להרגיש שאפשר – באנחת צער ופלבול עיניים, כמובן – להמשיך כרגיל. אחרי הכל, זה לא אנחנו, זה הם. זה רק הם – בית"ר, חולון, הפועל ג'לג'וליה – שמתנהגים ככה. רק תעיפו אותם מהליגה, או לפחות תטילו עליהם רדיוס לצמיתות, ויהיה שקט. אהא.

אני לא אומר שאין להפועל חולון, סתם בתור דוגמא רלוונטית, בעיה קשה במיוחד עם אוההדים אלימים. גם פעם שעברה שהם היו בליגה הבכירה היו תמונות קשות. אבל הבעיה היא הרבה מעבר. אמרו כבר לפניי שכל מה שצריך לקרות בשביל שהרוע ינצח זה שאנשים טובים לא יעשו כלום. זה בדיוק מה שקורה ביציעים. הרי כשהאפס הזה סרש את החזיז שעלה מלאבטח באצבעות, לפחות – לפחות – 20 אנשים ראו בדיוק מאיפה זה נזרק. לא מאמין שרק החברים הטובים שלו ראו. בטוח ארבעה חמישה אנשים שלא קשורים אליו בשיט ראו. אז איך זה שהם לא הרימו מיד צעקה "הוא כאן, הוא כאן"? הממממ?

שאלה אחרת –  כשאלה שעל ידכם בטריבונה נוהמים לשחקן שחור, או שרים "שמעון מזרחי תתאבד כבר \ שתהיה שואה למכבי", או "מוות לערבים", או זורקים חפצים – מה אתם עושים? קצת מתכווצים מבושה, קצת מסננים משהו (אבל בשקט!) על איזה ברברים "הם", ובעיקר מתעסקים בעניינים שלכם. מה שאתם לא עושים זה להתעמת עם הברברים. להיכנס להם לפרצוף ולהבהיר להם שההתנהגות הזו תעלה להם יותר ממה שהיא שווה. אלימות מילולית – נשפיל אותם בפנים, לא מהטריבונה לדשא אלא ממרחק 10 ס"מ, כולל הצעות סיוע בהשגת ויאגרה והתעניינות בשלום האמא. אלימות? מיד לבצע מעצר אזרחי ולקרוא לקלגס המאוס. מאוס-מאוס, אבל בלאו הכי משלמים לו, שיבוא ייקח הבהמה ואותנו, אחרי שעשינו את שלנו, ישאיר לראות כדורגל כדורסל דוקים בשקט.

המשטרה (שהחתום מעלה ידוע דווקא באיבתו כלפיה ובזינוקו, מעשה חתול על עכברוש, על כל מחדל ושערוריה מהכיוון המסריח שלה) לא יכולה למצוא חזיז בתחתונים לא נפץ בגרב. לא הקלגסת העלובה שלנו ולא משטרה אמיתית. בזה הם במקרה לא אשמים. להפשיט אלפי אוהדים זה לא ריאלי. אבל אם הברברים יידעו שעל כל השלכת חפץ למגרש (אני נותן היתר מיוחד לקונפטי) הם פשוט יקבלו את המכות של החיים שלהם, שאם הם ינהמו הם יושפלו עד שיציע שלהם יצחק עליהם בקול רם – אז תשקוט הטריבונה. לא רגע אחד לפני זה.

(וכן, כבר כתבתי דברים ברוח זו. כנראה לא הספיק).

מה האינטרס של נוני בפיטורי זליכה?

כבר כתבתי כאן שירון זליכה, עם כל הכבוד לו, אכן הפך במידה לא מעטה לנטל. האיש גילה סימנים מובהקים לסינדרום מאד מוכר, שנקרא "לאדם עם פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר." הוא כל-כך נכנס לסרט של "ירון הגיבור לבדו נלחם בשחיתות" עד שכל מי שהעז לחלוק על דעתו בשולית שבסוגיות מיד צורף למחנה האויב. הוא עיכב והשהה דברים שלא לצורך רק כדי להראות מי בעל הבית, והוא הטיל על אחרים חומרות שבהן לא לגמרי עמד בעצמו (כמו איסור על פקידים בכירים להרצות במכללות).

אבל עם כל זאת, לפני שהוא חצה את הגבול הוא עשה דברים גדולים ומצוינים, וחובה על כל הנוגע באחד להזכיר ולו במלה גם את השני. כלומר, חובה אם יש לו יושר מינימלי. לגוף התקשורת החזק במדינה אין כנראה יושר כזה, וזהו ההסבר לאורגיית השמחה לאיד שכתמי השופכה שלה העכירו את דפי "ידיעות אחרונות" שלשום.

כותב אחר כותב הסבירו למה זליכה פויה, ולא משחק יפה עם אחרים, ולא נותן לחיות, ושאם רק ישולח כבר לביתו יהיה פה נפלא ומיד יזרום כל תקציב לצורך אותו הוא מיועד לספק, וניאנח כולנו ברווחה. הגדיל מכולם לעשות חתן פרס ישראל נחום ברנע כשעשה מעין מקבץ של כל התקפותיו על זליכה מהחודש-חודשיים האחרונים, ושהוא, ברנע, מסרב באומץ לבו כי רב להתרגש מהאשמות השחיתות של זליכה. לשיא של גיחוך הגיעו הדברים – גיחוך של כל הנוגעים בדבר – כשברנע סיפר (שוב) על איך שזליכה בא לדוד שלו, המטרד מבגדד פואד בן אליעזר, וסיפר לו כמה שכולם מושחתים, ופואד אמר לו שאולי כדאי לו להילחם בשחיתות מבחוץ כי אחרת (זהירות: בדיחה שכזו), "מישהו עוד יהרוג אותו". הסיפור פה, אליבא דחתן פרס ישראל, הוא שזליכה הלך בעקבות בדיחת הקרש של דוד פואד להתלונן במשטרה שמאיימים להרוג אותו, והמשטרה נאלצה אגב התנצלות לחקור את הדוד. הסיפור האמיתי, אליבא דרדיקל מקלדת, הוא שזליכה הלך להתלונן על שחיתות בפני דודו – הישר ונקי הכפיים, כידוע…

ידיעות גם חגגו נורא על זה ש"אפילו מי שזליכה חשב שתומכים בו באוצר אמרו למבקר שאי אפשר איתו". נכון. הוא מיצה את עצמו ושרף יותר מדי גשרים וכו', והיה צריך ללכת. אבל אם עבדי המוזס סבורים שאותם פקידים לא יעידו במשטרה ובפני ועדות חקירה שזליכה צדק מהותית בנוגע לשחיתויות (הגדולות יטותר) שחשף, הוא טועה קשות. אלא מה? שדי, יש כבר חקירות, ויותר אין למר זליכה השפעה על התהליך – בוודאי שלא מבפנים. בחוץ הוא עוד יכול להשתמש בידע שלו כדי למנוע פוילע שטיקים, אבל בפנים הוא אכן רק מפריע עכשיו.

אז יכולים המוזס ולבלריו להתמוגג מזה ש"זליכה לא אמר אמת" (הוא אמר שיישאר כמה שירצה, והנה הוא נדחק החוצה, איזה שקרן ווא ווא), אבל אם מדברים על אמת, נשאלת השאלה – למה מוזס כל-כך לחוץ מחקירת השחיתויות שזליכה חשף? לא מאמין שנגלה, אבל אם כן יהיה שמייייח.

יאללה, צריך להתחיל לעבוד. המשך יבוא.

די, נמאס. ערוץ שלם מוקדש להיסטוריה, אבל בפועל מפיץ בערות מזורגגת. ערוץ נוצרי מטופש, עם תכנים שנכתבו בידי בורים מוחלטים, עם "מומחים" דרג ז' בעין, ועם בדיקת עובדות ברמה שמקנה אפס בשיעורי בית בכיתה ד'.

מה הפעם? האמת שהתוכנית מוקרנת כרגע בערוץ הביוגרפיות, אבל זו תוכנית של ערוץ ההיסטוריה, עם ה"מומחים" האלמונים והאפסים שלהם, כולל איזה סופר שאיש לא שמע עליו ובטח מצץ למישהו כדי שישימו אותו בטלוויזיה. אוקצור, תוכנית על המלך הורדוס, ומספרים שאחרי שרצח את אשתו מרים, הוא נשא 17 נשים שונות כדי להבטיח לעצמו יורשים (מה שנכון חלקית, לא משנה) "למרות שריבוי נשים אסור בדת היהודית".

אלוהים אדירים, כמה כבר עולה למצוא איזה יהודי משכיל שיבדוק? ריבוי נשים מותר במפורש ומוסדר בתורה, ולא נאסר ביהדות עד למאה ה-10 (תודה יוסי), על ידי הקסנופוב הנורא שידוע בכינוי "רבנו גרשום מאור הגולה", והתקנה שלו ידועה בשם "חרם דרבנו גרשום" (תודה ליוסי ולרן על התיקון. הרבה יותר נוח לי בעין עכשיו, בלי הקורה P-:. אגב, התימנים, שלא הכירו בסמכותו של גרשום הנ"ל, המשיכו בריבוי נשים עד שאוחדו שנית עם שאר בית ישראל במאה-מאה וחצי האחרונות). האנשים האה שמעו על שלמה המלך, 300 נשותיו ו-700 פילגשיו? על חנה אם שמואל הנביא, שצרתה (כלומר אשתו האחרת של בעלה, יש לזה אפילו מלה מיוחדת בעברית!) היתה מציקה לה על עקרותה בגלל קנאתה בכך שהבעל העדיף דווקא אותה למרות עקרותה? על דוד ונשותיו הרבות, שבניהן נאבקו על ירושתו בעודו בחיים? מישהו שם קרא בכל ספר כלשהו בחיים שלו? (ולא, טי.וי. פאקינג גייד לא נחשב).

די! מצד אחד, אני לא יכול להימנע מהפיתוי לבדוק תוכנית בנושאים "שלי". מצד שני, אני מרגיש טיפש רק מלשמוע את השטויות האלה. גרררררררררר.

שעתם על התקרית הדיפלומטית שמבשלים לנו ה"טויטע חסידים"*? מסתבר שהם, כהרגלם של הרבה אנשים שהשכל לא תופס מקום גדול בצורת ההתנהלות שלהם, הסתבכו בחובות הקשורים לבית הכנסת שלהם במתחם הקבר (מתחם הפולחן האלילי, יעני) של הרבי שלהם, באומן שבאוקראינה. במקום לשלם את החוב, הם התעקשו לגרור את העניין, ולהילחם בערכאות, ואמה ודוניה, והחוב תפח והגיע לשלושה מיליון דולר, עכשיו מאיימים לעקל להם את המקום.

התגובה? "על גופתנו המתה!" כי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים – מאבק אלים מצד יהודים במזרח אירופה. עכשיו, אולי במקום כל הפוזות האלה, יש לי רעיון הרבה יותר טוב: נכון אומרים ש"עשרות אלפים" נוסעים כל שנה, להשתטח על קברו של היהודי המסכן הזה? אומרים. "עשרות אלפים" זה לפחות 20 אלף? עולה איזה אלף דולר רק לנסוע, ורוב הנוסעים, ככה הבנתי, עושים את זה כל שנה. גם אם לא, הנה הפיתרון – תעשו מגבית, בקשו מכל נוסע לתרום באופן חד פעמי 150 דולר, שלמו לאוקראיני את הכסף שמגיע לו ותפסיקו כבר להבעיר את כל העולם עם ההשתוללות המזוינת שלכם.

ואם לא? אז אני מציע למשרד החוץ להתייחס לזה כעניין עסקי גרידא ולא להתערב. אם וכאשר יחליט האוקראיני שהוא הורס את המקום, אז אפשר להתערב על סמך אמנות בינלאומיות הנוגעות לאתרי דת. ניחוש שלי? האוקראיני יבין לבד שהרבה, הרבה יותר רווחי לו להפעיל את המקום כמו שהוא ולגבות כמה לירות כניסה. חוץ מזה שברגע שהמקום אכן יעבור לשליטתו, ייזכרו הברסלבים שהם בכל זאת יהודים ויתנו לכסף לפתור את הבעיה. ואם לפני זה כמה מהם ישתוללו ויקבלו מכות מהקלגסת האוקראינית? בחירה שלהם.

* חסידי המת, כפי שמכונים הברסלבים שלרבם לא קם יורש

טוף, אוסף זריז של דברים לפני שנחנוך מחר את "שבוע המודעות לקלריקל-פאשיזם היודיאו-נוצרי", ככה בשביל לאזן את ההסתה המיתממת של דייויד הורוביץ וחבריו הניאו-שמרנים המחליאים – יוזמה שבגלל שהיא מתיימרת להאיר בעיה אמיתית, גם אנשים טובים מאד נתפסו לה* לצערי. אז לעניין:

* כל הדוגמאות המובאות בפוסט של יוסי נכונות ומקוממות ודורשות טיפול. השאלה היא מאיפה אתה ניגש לזה ומה הפתרונות שלך. מנקודת מבט "נוצרית"? לא תודה. הבעיה היא בדת, כל דת.

—————————–

אולי הוא באמת עוד לא מוכן

חביב המדור בראק אובאמה צולל. לאו דווקא בסקרים (שם הוא אפילו מצמצם טיפה בניו המפשייר המכרעת), אלא בהתנהלות. קראתם על מוקש ההומואים שלו? אובאמה מקווה מאד שדרום קרוליינה, מדינה עם הרבה אזרחים שחורים שמצביעה מוקדם, תיתן לו הישג שישאיר את הקמפיין שלו בחיים. אז הוא מתכנן סיבוב הופעות עם הרכב אול-סטאר של גוספל, בתקווה להקסים את הבוחר השחור והנוצרי. אין עם זה בעיה. מה שיש איתו בעיה שאחד מחברי ההרכב הוא איזה מסכן בשם דוני מק'קלורקין, שפעם הכיר בזה שהוא הומו ומאז חזר ברוב תוקף לארון וגם מתבטא נגד הומואים "שרוצים לרצוח את הילדים שלו" וכאלה. מקרה ארון קשה. כמובן שעצם הכוונה של אובאמה לעמוד על במה אחת עם האיש עולה לו ביוקר בקהילה הגאה באשר היא. אבל הצרות לא נגמרות. כדי לתקן את המעוות, החליט אובאמה להביא איזה מישהו שהוא גם כומר נוצרי וגם הומו, שיטיף לקהילות השחורות על כמה שהומופוביה זה פויה ובכלל לא חן בעיניו של ישו שלנו. נו, מה הבעיה? הבעיה שהכומר דנן הוא לבן. זה, מה לעשות, לגמרי לא עובד על קהל שחור. השחורים שצריכים את ההרצאה רק יקבלו חיזוק לדעה הקדומה שלהם שהומוסקסואליות זה עניין של לבנים (קצת כמו אחמדינג'אד), ואתם לא רוצים לדעת איך הקהילה הגאה השחורה מרגישה. פאשלה פוליטית גרידא ברמות שקשה לתפוש.

בנוסף, כריסטופר בים המעולה מסלייט שם את האצבע על טעות מכרעת של אובאמה – הוא נותן להילארי לסנדל אותו עם ההבטחה שלו להביא "טון אחר לפוליטיקה". איך? נורא פשוט. כל פעם שאובאמה תוקף את העמדות של הילארי, היא ישר אומרת ש"נורא חבל שהסנאטור אובאמה לא עומד בהבטחה שלו ומוריד את הקמפיין לרמות אישיות". זה בולשיט ולא צריך להיות קשה לגרום לבוחרים לראות את זה, אבל הוא לא עושה זאת. ואם לא עכשיו, אימתי?

קולבר לשלטון!

הלאה – הלהיט החדש (והלא ממש אמיתי) במערכת הבחירות הוא… הקומיקאי המלך סטיבן קולבר, שנרשם רשמית לפריימריז של שתי המפלגות (כן, מותר). לנתון הבא יש משמעות בעירבון מוגבל, אבל מיליון איש כבר נרשמו לפייסבוק של ה"קמפיין" של קולבר, שזכור לנו לטוב כמי שהסתכל לבוש בעיניים בארוחת הערב של כתבי הבית הלבן לפני כשנתיים, חייך ורוקן עליו מחסנית רטורית קטלנית ישר לפנים. למה אני מציין את הנתון של הפייסבוק? כי זה משאיר הרחק מאחור אפילו את אובאמה, שעד כה שלט לחלוטין בזירת האינטרנט. אגב, הכסף החכם הולך על נסיגה קרובה של קולבר מהפרובוקציה החביבה, יען כי היא מהווה הפרה של חוקי הבחירות, מפני שהיות לקולבר תוכנית טלוויזיה נותנת לו יתרון לא הוגן מבחינת זמן אוויר. בשלב כלשהו מישהו יתלונן ורשות התקשורת הפדרלית תאיים בקנס רציני ביותר, וזה יהיה הסוף (אלא אם כן קולבר יחליט להמשיך בפרובוקציה ויתפטר מהתוכנית, או ייקח חופשה של שנה, מה שלא סביר כי כמו שמזכיר לי כאן נכונה הקורא עמנואל, קולבר נרשם לפריימריז רק במדינת דרום קרוליינה).

האיש משכונת התקווה

וללהיט הרבה יותר רציני – תרשמו לפניכם שהסוס השחור אצל הרפובליקנים הוא מושל ארקנסו מייק האקבי. הוא נחמד, רהוט, כנה ומאד שמרן ונוצרי (הוא כומר בפטיסטי מוסמך, והוא לא סתם אומר לקהלים נוצריים שהוא בא היישר מתוכם. זה נכון). הוא טחן את כל שאר המתמודדים בסקר שנערך לא מזמן בקרב מצביעים נוצרים (טחן בקרב אלה שהצביעו במקום, לא ברשת. בשקלול מצביעי הרשת הוא סיים שני, ארבעה אחוזים בלבד אחרי מיט רומני המפוצץ בכסף ובתומכים תאגידיים). אם הימין הנוצרי יצליח שוב להשליט את רצונו על המפלגה הרפובליקנית, אני מהמר שהאקבי יהיה הכלי. אם הימין הנוצרי לא יצליח, זה אומר שג'וליאני יהיה המועמד, אבל קשה לי להאמין, כי בחיי שיותר קל לתפור לו תשדירי תקיפה מאשר לשמעון פרס. אגב, ואני לא ממציא את זה – יועץ רפובליקני בכיר אמר לאחד מכתבי סלייט ששני המכשולים הגדולים של האקבי הם שמו המצחיק במקצת ו…זה שהוא בא מהעיירה הופ, ארקנסו (כמו The Man From Hope). כמה מגוחכים יכולים שמרנים להיות? צירוף המקרים הזה כל-כך מהווה כזה פיתוי לאו בר כיבוש עבור כל הולם במקלדת, עד שחיפוש בגוגל על "Man from Hope" מניב קודם כל קישורים על The other Man from Hope

איך אומר ביבי? לא זו השאלה

עוד: צ'ארלס ראנגל, חבר קונגרס ממדינת ניו יורק, יצא קצת פארש לאחרונה כשהתחיל להגיד שג'וליאני לא ראוי בגלל שהיה נשוי שלוש פעמים. הבעיה כמובן היא לא בעצם זה שהיה נשוי שלוש פעמים, אלא איך בדיוק נגמרו שני הנישואין הראשונים. (הוא השיג ביטול כנסייתי לנישואיו מאשתו הראשונה, בטענה המגוחכת שהיא בת דודה שלו – אחרי 14 שנות חיים משותפים – ונפרד מאשתו השנייה ואם ילדיו בהשתוללות ציבורית שכללה את הכפשתה הפומבית בבתי משפט ובגידה בה עם אשתו הנוכחית (והמגעילה ברמות שרה נתניהו ולאה רבין ביחד) בעודו נשוי לקודמת, בבית ראש העיר בו התגוררו שניהם יחד עם ילדיהם, עד ששופט זרק אותו מהבית). רודי לא-חמודי גם לא ראוי מהרבה מאד סיבות, עליהן עמדנו כבר בקישור שלעיל.

מסיבת עיתונאים בהרכבה עצמית

ולסיום החלק זרוע הכוכבים בפוסט, הממשל המטופש הזה פשוט לא לומד. זוכרים את כל הקטעים שבהם הממשל שילם לעיתונאים כדי שיכתבו דברים מחמיאים, עשה פוטושופ כדי להראות קהלים גדולים יותר ממה שהיו באמת בנאומים של בוש וכיו"ב? ובכן, הפעם הם התעלו על עצמם. FEMA, הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום, ערכה מסיבת עיתונאים כדי להתהדר בטיפול המוצלח בשריפות בדרום קליפורניה (הצלחה שהקרדיט עליה שייך לסוכנויות המדינה, אבל לא משנה). מה כל-כך נורא במסיבת עיתונאים? שום דבר, כל עוד אתה לא שם עובדים של הסוכנות שלך מחופשים ל"עיתונאים" כדי שישאלו את ראשי הסוכנות שאלות רכות ומתחנפות… והקטע הוא שהפעם הם באמת יצאו בסדר – לפחות לא פישלו. עיתונאים אמיתיים לא היו הורגים אותם. איך אמר את זה יפה סר וולטר סקוט?
Oh, what a tangled web we weave, when first we practice to deceive.

(מזל שבדקתי, כמעט שוב ייחסתי את זה לדוד וויליאם)

ונעבור לארצנו הקטנטונת:

אני לא ממש אוהב להסכים עם חנוך דאום, ומקבל בחילה של ממש מלהסכים עם אורי אליצור המאוס, אבל יש לא מעט בדבריהם – השמאל האופנתי, הדוגמטי, זה שהרבה יותר חשוב לו "שהצד שלנו צודק" מאשר לחשוב עצמונית ולהיות אשכרה צודק – הצד הזה הוא האחראי העיקרי לכך שחוץ ממאמינים מסורים, אף אחד כבר לא שם זין על רבין, רצח רבין או "מורשת רבין" (זה האחרון היה עניין מגוחך מלכתחילה). האידיאליזציה של רבין האיש, הפיכתו לקדוש ומושלם וחביב ותם וצח ואדום, דגול מרבבה, עיקור הדיון בו מכל מחלוקת של ממש, היעדר אפילו רמז לביקורת מוצדקת על הקטנה שבקווי מדיניותו (לא רק שלום, נגיד כלכלה), וכמובן דחיפתם למרכז הבמה של בתו המאוסה ובנו חסר החשיבות (שלא לדבר על אמם הגורגונה שכבר אינה עמנו*) – כל אלה אחראים לכך שאנשים כבר אוטמים את אוזניהם ברגע שמתחילים לדבר אתם גם על הלקחים האמיתיים של הרצח. דיברתי לא מזמן על הפרומו המאוס של ערוץ ההיסטוריה לפסטיבל הפרטי שלו על היארצייט, זה עם נועה בן ארצי הבוכייה, אבל זה הרבה יותר עמוק. די כבר!

——————————-

* יותר טוב? 🙂

רוצים לזיין אמא?

המגזין רייטינג הגזים, לטעמי. אני כמובן לא קורא אותו לעולם, אבל את השער שלו אני רואה בדוכנים. אין לי שום דבר נגד השחקנית נטע גרטי, היא מוכשרת ומאד מאד יפה. אין לי בעיה שידונו בזה שהיא סקסית נורא למרות (או בגלל) שהיא אמא מאושרת. אבל לשים בכותרת את המלה הבודדת MILF – זה לדעתי סר טעם. למי שלא צורך שום סוג של פורנוגרפיה, נסביר ש-MILF הם ראשי תיבות של Mom I'd Like (to) Fuck, שזה בעברית, "אמא שהייתי רוצה לזיין", או במלים אחרות פנטזיית "האמא של החבר שלי". את רייטינג קוראים גם בני 10-12 המסונוורים מעולם הזוהר, ולמרות שבגיל כזה בהחלט אפשר לדבר איתם על סקס, אני לא חושב שחייבים בגיל הזה  לכפות עליהם את ההארדקור. נכון שמי שרוצה יגיע לזה לבד (עידן האינטרנט וכל זה), אבל לא כל מי שמעלעל במגזין טלוויזיה בהכרח רוצה או מוכן לדברים האלה. אני צודק או שאני סתם מזדקן?

לא להתעסק עם מדיין

ולסיום, כמה גרועים יכולים להיות שם ב-YES? אני לא מדבר על ההתנצלות והערוצים וכל זה, אני מדבר על חוסר מקצועיות מחפיר. מכירים "הפמליה"? אחלה, אחלה סדרה. אז בסדרה הזו הגיבור, השחקן ויני צ'ייס (מבוסס על דמותו של מארק ווהלברג, שהוא גם המפיק ויזם התוכנית) עושה סרט בשם "מדיין" על ברון הסמים פבלו אסקובר. מדיין היא עיר בקולומביה שבה ישב קרטל הסמים של אסקובר. את המלה כותבים Medellin ומבטאים meh-deh-yin (בספרדית, שתי L ברצף הופכות לצליל של Y). מי שלא נולד אתמול יזכור שנבחרת ישראל שיחקה שם פעם נגד קולומביה של ואלדרמה ורינקון. אוקצור, בפרומו מבטא את זה הקריין כ-med-yen, ועם דגש על ההברה הראשונה בנוסף לכל. למה אי אפשר שלמישהו על הסט (עדכון: ו\או מישהו בשלבי ההגהה ובקרת האיכות של הפרומואים) יהיה היכרות מינימלית עם החומר? זה לא כאילו מדובר בחומר לעיגולדים. זו תוכנית שכל מי שעובד בביזנס אמור להכיר, ואין פרק בעונות 2, 3 או 4 שפרוייקט הסרט (ומסתמא גם שם המקום) לא מוזכר. ג'יזס.

שני מומחים לאיראן, שניהם ימנים עם קבלות (חברים באיפאק, בין השאר), שמסבירים בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים, עם דוגמאות ושמות, תאריכים ומה שאתם רוצים, שהממשל המתועב והמטונף שמזהם בנוכחותו את וושינגטון הבירה* דחה הצעה מהפכנית של הממשל (המתועב והמחליא לא פחות) היושב בשושן הבירה (יעני טהרן) לתת לאמריקאים כל כולל כל מה שהם רצו – הפסקת פרויקט הגרעין, הפסקת תמיכה בטרור פלסטיני ואחר, הכרה בישראל והממשל פשוט דחה את זה על הסף, כי "לא נושאים ונותנים עם הרעים", .

הדברים היו ברורים גם קודם. כבר היה ידוע על התוכנית היהירה להוריד "שבע מדינות תוך חמש שנים" (וסליחה על הבלבול מ-15 האנשים שהספיקו כבר לקרוא), וכבר היה ידוע על "דוקטרינת האדלי", שאומרת שלא משנה מה מדינה "רעה" מציעה כדי לשנות את דרכיה, "לוקחים את מה שהיא מציעה" ולא מציעים לה שום דבר בתמורה, בגלל שמדינות "רעות" צריכות להפסיק להיות רעות פשוט בגלל שזה רע, ולא בגלל שאתה מציע להן משהו שיגרום לזה להיות באינטרס שלהן להפסיק.

הכל כבר היה ידוע, אבל לקשי הבנה שצריכים עדות של אנשים מהמחנה הנכון, קריאה (ממש לא, לא מומלץ לחולי לב ואולקוס) נעימה.

* משימה קשה להדהים, אבל בהחלט בתחום יכולתם של הניאו שמרנים, שהאלה תהרוג אותם בייסורים, אמן.

נכון התגעגעתם לשופטת הכי שפויה והוגנת בישראל? ובכן, במיוחד בשבילכם הנפיקה חרפת השופטת חיותה כוחן עוד להיט לאוסף "המיטב" שלה. נשפט אצלה בנאדם על זיוף דיסקים. כלומר, זה היה האישום המקורי. במהלך המשפט הגיעו הצדדים לעסקת הטיעון, שבה נמחק האישום על זיוף, ונותרו רק עבירות חמורות פחות.

הנאשם הורשע בעבירות בהן הודה לפי כתב האישום המתוקן. אז מה הבעיה? שבעת מתן גזר הדין ציינה חרפתה כוחן שיש להחמיר בעונשו של הנאשם משום… נכון ילדים – שזייף דיסקים! אז מה אם אין שום ראיה משפטית לכך? כוחן מכירה את התיק, כוחן יודעת, וכוחן שלחה את הבנאדם למאסר של שנה בגלל עבירה שלפי החוק הוא כלל לא ביצע. אפילו הפרקליטות הסכימה לעכב את ביצוע גזר הדין.

חרפתה, אגב, קודמה מאז הופעתה המהממת במשפט רמון, והיא כעת שופטת במחוזי, ויכולה לדון אנשים לתקופות מאסר ממושכות. איזו מדינה מופלאה, שכאלה הם שופטיה, לו יאריכון רוב ימים על כס המשפט*. (הסיפור בידיעות של היום, שזה בעצם אתמול עד שתקראו את זה…).

אגב, זו לא פעם ראשונה. לפני כמה שנים אני זוכר מקרה שבו השפויה התעקשה לגזור על נאשם מאסר ממושך מזה שהחוק מתיר לעבירה שבה הורשע, וצרחה על הסניגור שלו שביקש, בדחילו ורחימו, להעיר את תשומת לבה לטעות טכנית מכרעת זו.

————————

* ט.ל.ח.

לעניין עסקת חיזבאללה

העסקה של אתמול אין לי בעיה מיוחדת איתה. אבל הדיבורים על "קונטאר תמורת רגב וגולדווסר" מעצבנים אותי. שירים את היד מי שעוקב אחרי הפרשה ובאמת חושב שהם חיים. צר לי, זה נורא, אבל שני האחים האלה שלנו, כמעט בוודאות, מתים. לפי דו"ח החקירה של זירת חטיפתם (אותו דו"ח שאההההההוד יצא למלחמה בלי לראות אותו בכלל) אחד מהם מת במהלך החטיפה והשני נפצע אנושות. חיזבאללה לא מפגר. נסראללה יודע שהוכחה שהם חיים תחזק מאד את מעמדו במיקוח. למה הוא לא מספק הוכחה כזו? כי אין. אני מתנצל בפני משפחות רגב וגולדווסר אם מי מהם קורא את הדברים, אבל אלה הנתונים. האם צריך לעשות עסקה תמורת הגופות שלהם? בהחלט. גופות אחרות, שבויים זוטרים. לא רוצח ילדים שהפך אצל החלאות לסמל. על סמלים משלמים. אני מוכן, לעומת זאת, לתת את הגופה של קונטאר תמורת אלה של רגב וגולדווסר (בהנחה שהם כבר מתים למרבה הצער, לא לתת לחלאות רעיונות…).

ואם הם כן חיים? אז יש על מה לדבר. גם אז זה יהיה מרתיח, אבל שבויים (חיים) לא מפקירים.

ונעבור לחצי הכדור המערבי

הסיפור המקושקש החדש בקמפיין הבחירות הוא שמועות על רומן שניהל ג'ון אדוארדס, המועמד היפיוף אך נטול הסיכוי בעליל, עם מתנדבת\עובדת בקמפיין. כל הצדדים מכחישים, אבל אם יתברר שיש דברים בג'ו זו עלולה להיות מכת מוות לקמפיין של אדוארדס, שנשען חזק על קולות של נשים (שלא תאהבנה לגלות שהוא בגד ברעייתו חולת הסרטן, אם בגד). המשמעות הרצינית של הסיפור: אם יתברר שזה נכון, רוב הסיכויים שמי שירוויח מזה יהיה אובאמה, שחלק לפחות מקולות ה"לא הילארי" של אדוארדס יעברו אליו.

סיפורים ממכון היופי

הילארי ואובאמה מתחרים עכשיו חזק על קולות בדרום קרוליינה, מדינת מפתח ב"סופר טיוזדיי" שבו נערכים מספר פריימריס במקביל. שני העיתונים הגדולים, הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, הלכו שלשום עם סיפורים כמעט זהים על נשים (שחורות) במכוני יופי המתלבטות בין ה-brotha אובאמה ל-sister (אבל לא sista, למרות שהיא נשואה ל-brotha של כבוד) הילארי. אכן זווית מעניינת, אבל האמנם אין עוד מלבדה?

סוויפטבוטינג לילד בן 12

דיברנו כבר בעבר על היכולת של הבלוגוספירה – במיוחד, מה לעשות, זו הימנונית – להכניס את עצמה לטירוף מערכות תוך ביטחון מוחלט בנכונותן של "עובדות" שמתבררות כשקריות – ולעתים קרובות מדובר בשקרים מתוזמרים ומכוונים, סטייל "ותיקי סירות הקרב" שהשמיצו את עברו הקרבי של ג'ון קרי – דבר שהפך למלה בפני עצמה To swiftboat: לעשות למישהו רצח אופי באמצעות שקרים גמורים (כנראה ש"To black bastard", שזה מה שעשו האנשים של בוש לג'ון מק'קיין ב-2000, זה מושג פחות קליט…) בכל מקרה, הקורבן הפעם הוא לא פוליטיקאי שרץ לנשיאות אלא… ילד בן 12. מעשה שהיה, כך היה:

הדמוקרטים הצליחו להעביר חוק שמאריך תוכנית לביטוח בריאות לילדים של הורים שמצד אחד עובדים ומרוויחים מספיק בשביל לא להיות זכאים ל"מדיקייד", הבריאות של העניין המרודים, ומצד שני לא מרוויחים מספיק כדי לשלם על הוצאות רפואיות רציניות. החוק עבר בשני בתי הקונגרס, והמוקיון המכהן בבית הלבן שלף את הגיר הצבעוני שלו והטיל וטו. במקרים כאלה נהוג בעקבות וטו שכזה לשאת נאום שמסביר למה הווטו הוא פויה. הדמוקרטים החליטו שבמקום שפוליטיקאי יסביר למה החוק הזה חשוב, שמישהו שהעניין נוגע לו יעשה את זה. יעלה ויבוא הילד בן ה-12 גריים פרוסט, שחייו ניצלו, פשוטו כמשמעו, לאחר שספג פגיעות מוחיות קשות בתאונת דרכים. חייו ניצלו בזכות אותה תוכנית שבוש לא מוכן להאריך.

נו, אז הילד דיבר, וכנראה שכנע לא מעט לבבות ומוחות, כי מערכת ההסתה הימנונית נכנסה לפעולה מיידית (אבל רק אחרי שהאשימה את הדמוקרטים בניצול הילד המסכן לצרכים פוליטיים).

תוך זמן קצר להפליא הצליחו הבלוגרים הימניים העשויים ללא חת לחשוף שורה של סקווווווווופים. "הילד לומד בבית ספר פרטי!!!!" "לאבא שלו יש עסק!!!" "הדלפקים שלהם במטבח עשויים גרניט!!!!" "הם גרים בבית ששווה 260 אלף דולר!!!!"

ובכן: הילד אכן לומד בבית ספר פרטי – על מלגה. העסק ש"יש לאבא שלו" פשט את הרגל בסוף המאה הקודמת (ואני לא מדבר בכלל על הגיחוך שבימנונים שמנסים לטעון שכל מי שאינו שכיר הוא בהכרח אמיד…). הדלפקים במטבח שלהם? מבטון. הבית? נרכש לפני 17 שנה תמורת 55 אלף דולר. ערכו עלה בדיוק בגלל אנשי עמל כמו משפחת פרוסט, שלקחו צ'אנס על שיפור שכונה גרועה. כן, יש להם איזה נכס, שמוערך ב-160 אלף דולר ומספק להם הכנסה משכר דירה. אבל הם עדיין עומדים "יפה" בתנאי התוכנית.

בקיצור, מדובר באנשים שאילולי העזו לפתוח את הפה נגד אבא מנהיג, היו יכולים להיות משפחת פוסטר רפובליקנית – אנשי עבודה ויוזמה, שלא מחכים שיתנו להם אלא עושים למען עצמם. אבל את חולי הרוח (שכמותם יש בכל זרם פוליטי, לא רק בימין) לא מעניין. העזת לדבר נגד אינטרס כלשהו שלנו, ויהיה זניח וחולף ככל שיהיה? נחסל אותך.

דירטי סאנצ'ז

זוכרים את הדגנרל ריקרדו סאנצ'ז, שהיה המפקד העליון של כוחות ארה"ב בעיראק? אז לריקי ריקרדו יש משהו חשוב להגיד לנו: המלחמה בעיראק לא הולכת טוב ("סיוט ללא סוף נראה לעין"), ושזה באשמת המחדלים של הדרג מדיני. נכון מרעיש? תודו, תודו שלא היה לכם מושג. ואיפה היה מר סאנצ'ז היקר במשך ארבע השנים האחרונות, במהלכן היה בעמדה אשכרה להשפיע על המתרחש בהתבטאות מעין זו? נגיד לספר למעסיקיו, הציבור האמריקאי, כדי שיוכל לגבש דעה יותר טובה לרקאת בחירות 2004? היה עסוק מדי בלכסות לעצמו את התחת, הגיבור המהולל. ולא שהיה לו הרבה כל-כך ממה לפחד. מקסימום היו מעיפים אותו, על ריפוד של פנסיה בגובה שש ספרות. ועל כגון דא שנו רבנן: דירטי סאנצ'ז.

ולסיום, נכון כולנו מאמינים שכל העסק הזה של ציתותים ללא צו שופט זה פשוט הכרחי, כי אנחנו חיים בעולם שאחרי ה-11 בספטמבר? ונכון שאתם דוחים בתוקף את כל דיבורי השמאלנים הבוגדים שכל הקטע הזה ש"הנשיא יכול לעשות מה בזין שלו" בעצם היה האג'נדה של ממשל בוש מלכתחילה, בלי שום קשר לפיגועים? ובכן…

אני מת על איירון שף, מת על אוכל, מת על לא מעט תוכניות בישול, אז כמובן שאני צופה בתשומת לב בניסיון הישראלי לאותה נוסחה מצוינת של איירון שף.

ובכן…יש לי השגות, כמובן, על טוויסט זקיפות-הקומה-הלאומית של הפורמט – שף צרפתי אחד מול עשרה ישראלים. למה, למען השם, הכל חייב להיות אנחנו נגד העולםם? ואם אנחנו נגדם, למה לא בחרו חמישה ישראלים וחמישה זרים?

איך מצפים מהצרפתי שיהיה חביבי וידידותי באווירה הזו של ספורטאי במשחק חוץ? נכון, לא יפה שחטף ת'דג, אבל הוא נראה נחמד סך הכל. יהיר, כמובן, אבל אין שף מעולה שאינו כזה.

אני לא מבין את הפרשן בריא-הגוף עם השפם, רן משהו, שהביע פליאה על עניין הדג כמנה אחרונה – באיירון שף זה קורה כל, אבל כל הזמן, עם דגים ועם פירות ים למינהו ולסוגהו. נכון, גם אני לא מתלהב מזה, אבל להגיד שלא נשמע כדבר הזה (במיוחד לשף עם הכשרה יפנית)? איך היה אומר עוזי וייל? "לא מקצועי".

ולסיום, אם נחזור למוטיב הלאומני המיותר – רבותיי הפרשנים, השירות בשייטת הוא ממש לא התחנה היחידה בביוגרפיה של השף ניצן רז. אני מבין את הצורך בהערות צבע, אבל היותו צפונבון מרמת השרון, העובדה שעבר הכשרה בניו יורק (לעומת ההכשרה הצרפתית של סטפן), השילוב הלא שגרתי שהוא עושה במסעדה שלו בין דרום אמריקה ליפן – כל אלה יכלו להשלב יחד עם הערה אחת או שתיים על השייטת, במקום אול שייטת אול דה טיים.

נראה לי סטפן עוקף במנה האחרונה. נראה.

עדכון: נו, היה ברור, אבל הופתעתי מכמה מעט נקודות ניצן קיבל. כנראה שכושר האלתור שלו לא משהו, למרות שאם הלכת על מאפה והבצק התחרבש, כמה כבר אפשר להציל?

נו, אז הנה הגיע הרגע המכריע של "דוח הגנרל פטראוס על תוצאות תגבור הכוחות בעיראק", והנה הוא חלף, והים אותו ים, והערבים אותם ערבים, והכישלונות אותם כישלונות. הגנרל רקד בהצלחה בפני בית נבחרים מנומנם וחסר מחץ, אבל ביום השני, בעדותו בפני הסנאט, הוא אולץ להודות ש"אם המצב יהיה כמו שהוא היום בעוד שנה, אתקשה מאד להמליץ להשאיר כוחות למשך תקופה נוספת". הוא גם אמר שאין לו מושג מה ההשלכות הפוליטיות או אפילו הביטחוניות-אזוריות של המלחמה בעיראק על האינטרסים של ארה"ב. יפה. ביקורת נאה של שני ימי עדותו תוכלו לקרוא אצל מוהר"ג פרד קפלן בסלייט.

הממשל עכשיו מנסה למכור "משימה חדשה": להעביר בהדרגה את האחריות הביטחונית לכוחות עיראקיים. הממשל מתעקש שזו משימה חדשה לגמרי, שלא שייכת בכלל לדיבורים על As the Iraqis stand up, we'll stand down שליוו את הפעילות בשלוש השנים האחרונות. זה משהו אחר לגמרי. והם אומרים שילדים מאמינים לזה, בלילה שכזה, כזה…

לזוז מהמקום הלא מועיל הזה

אגב פטראוס והדו"ח שלו אני ידוע כאחד שאוהב להשתלח ולקרוא בשמות ולליהנות מכמה שאני מבריק וכו', אבל לטעמי מה ש-MoveOn.org  עשו היה טפשי ומיותר. בפרסומת שהם הוציאו לקראת הדו"ח של פטראוס, הם החליטו לשחק על השם שלו וקראו לו הגנרל Betray-Us. לא רע מבחינת החרזנות. אבל אם המטרה שלכם היא לשכנע כמה שיותר מצביעים מתנדנדים (אתם יודעים, אנשים מוזרים כאלה שהם מצד אחד לא ימנונים מתלהמים, ומצד שני לא מקבלים גועל אוטומטי מלראות מדים) כדי שנוכל ביחד למזער את השפעת המשוגעים בחזרה לממדים תקינים, אז איך אמר אשר גינצברג? לא זו הדרך. אם אתם רוצים לתת לממשל יופי של כלי להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות -זו בהחלט הדרך.

האקטיביזם השיפוטי הזה, אני אומר לכם…

חוק הפטריוט קיבל סטירה משפטית, כשבית משפט פדרלי בניו יורק פסק שחלקים מחוק הפטריוט – כמו אלה שנותנים ל-FBI זכות לדרוש מידע מחברות תקשורת, חברות אינטרנט וחברות שירותים פיננסיים **ללא צו של בית משפט**, באמצעות "מכתבי ביטחון לאומי", מנוגדים הן לעיקרון הפרדת הרשויות (לא דוחקים החוצה את הביקורת השיפוטית, פויה דיק!) והן את התיקון הראשון לחוקה. הממשל, כמובן, צפוי לערער.

למה מה אמא טבע עשתה בשבילנו לאחרונה?

נתונים חדשים מראים שאוכלוסיית דובי הקוטב נמצאת בסכנת הכחדה הגוברת בתאוצה גבוהה. הסיבה, כמובן, היא ההקטנה הנמשכת בסביבת המחיה שלהם, כשבקיץ רבים מהם נתקעים על שברי קרחונים שנמסו מעל כיפת הקוטב, ופתאום כל קפיצה לזיון עם הדובה או אפילו השתרעות נטולת דאגה מצריכה שחייה, לפעמים ארוכה. בקיצור, דובי הקוטב נכחדים להם, וזה מעציב אותי במיוחד מפני שדובים תמיד היו החיה החביבה עליי, והיתה תקופה שהכינוי שלי ברשת היה "אל-דיב". אני מאד מזדהה עם הקטע ב"גוסט דוג" שבו הוא מעניש את אלה שהורגים דוב דווקא כי הוא נדיר (כלומר נכחד).

נו באמת, תחבורה זה עם מנוע בעירה פנימית

הממשל, לעומת זאת, נוקט בעמדה הידועה ב"טיעון הומר סימפסון:
"oh, so now mother nature wants a hand? well she should have thought about that before she inflicted us with droughts and floods and poison monkeys"

ולראיה, קביעת שרת התחבורה של בוש, אחת בשם מארי פיטרס, שהאשמים האמייים בכל חוליי תשתית התעבורה בארה"ב, כמו קריסת הגשר במיניאפוליס לא מזמן, הם…רוכב האופניים החמדנים! קבלו אותם!

לא, ברצינות, כה אמרה הפיטרס: שבילי אופניים זה לא באמ תחבורה. האישה היקרה – שמקומה כנראה מכירנה היטב במושב הזדים – ניסתה לאחז עיניים בראיון טלוויזיה בטענה ש"רק שישים אחוז מהתקיב הולך לגשרים וכבישים". מה שפיטרס לא הזכירה זה שעוד שלושים הולכים לתחבורה ציבורית. למעשה, רק אחוז וחצי מכלל התקציב הפדרלי לתחבורה הולך על שבילי הליכה ושבילי אופניים. לעומת זאת, עשרה אחוז מכלל ה"מסעות" ברחבי ארה"ב לעבודה, לבית הספר ולחנות מתבצעים ברגל או באופניים. רוכבי אופניים והולכי רגל מהווים 12% מכלל הנפגעים בתאונות. אבל פיטרס לא רואה בהם חלק מהכלל הראוי להשקעה בצרכיו התעבורתיים. למה? כי הם לא צורכים דלק, זה למה. בדיוק כמו הסקר המפורסם, שניבא לפרנקלין דלאנו רוזוולט הפסד בבחירות  1936. רוזוולט כמובן ניצח בקלות. איך טעו הסוקרים? הם התקשרו רק לבעלי רכב, כי רק אלה היו בעיניהם אנשים שדעתם נחשבת.

אולי די עם הבדיחה של רודי?

וכמעט לסיום, היות שרודי ג'וליאני מסרב משום-מה להתנדף מדבוקת המובילים במירוץ למועמדות, הנה שוב רשימת השאלות שדי בהן, לטעמי, להגחיך ממש את מועמדותו בעיני כל אדם רציני (לא מצליח ליישר טקסט לשמאל משום מה):

"Mr. Giuliani, in 2004, you recommended your friend and partner Bernard Kerik to President Bush for Secretary of Homeland Security. Shortly thereafter, Kerik was forced to withdraw his name from consideration when it came to light that he was suspected of mob ties and serious abuse of authority, among other things. This is a person you knew very closely – more closely than anyone in the administration you recommended he join. If you had had your way, and journalists had not done their job, this questionable man would now be in charge of coordinating our daily security from terror attacks. Is that the quality of personnel a Giuliani administration can be expected to bring to the task?"
*****************
"Mr. Giuliani, can you explain why you rejected the near-unanimous recommendation of all experts consulted, and insisted on placing the Command and Control Center in the city's known and proven #1 terror target? Is that the kind of judgment we can expect from a President Giuliani?"

Followup question: Is it true that the sole reason for this, eventually tragic decision, was the insistence that you be able to walk from City Hall to the C&C room, above all other considerations?
*****************
"Mr. Giuliani, in the statistically likely event you will fall out with the current Mrs. Giuliani, can we expect you to hold replacement trials at 1600 Pennsylvania while your estranged wife (whom you will be assaulting verbally in the courts, whether or not she bore you any kids) still resides there?"
*****************
"Mr Giuliani, why do you continue to honor and befriend a man whom the Catholic church itself removed from his position following accusations of child molestation, and also settled with his complainants?"
*****************
"Mr. Giuliani, in 2005 you were too busy to participate in formulating a way forward for the US in Iraq. Since then you have been shockingly vague about the issue of Iraq, saying that "It's not in our hands" and excluding it from your "12 points" campaign manifesto. Why should voters trust you on this issue, which they at least do seem to find important?"
*****************

"Mr. Giuliani, can you explain why, after terror hit NYC again in 2001, security and rescue personnel were still equipped with the same inadequate communication devices (i.e. walkie-talkies) which malfunctioned in 1993?"

ועוד על המועמד המבחיל ביותר באופן אישי:
http://therealrudy.org/

ונעבור לק"ק ארץ ישרואל:

מריחים את סוכות באוויר? זה ריח האתרוגנות. עם התייצבות הקואליציה של אולמרט, מנשבת באוויר איזו אופטימיות לא לגמרי ברורה לגבי זה שהאיש נחוש הפעם לעשות איזה מהלך מדיני אמיץ שימשוך את העגלה קדימה. זה גם שורש ההתגייסות הנחרצת של בכירי העיתונאים לטובת אולמרט (באמצעות בא כוחו, עו"ד רוני בר-און) נגד ירון זליכה – ולא משנה בכלל שאני מסכים שזליכה צריך להפסיק להיאחז כמו דביל בקרני המזבח. הוא יודע די והותר כדי להמשיך את המאבק בשחיתות מבחוץ. הכי יפה כתב על זה החבר של ג'ורג', יוסי גורביץ, אגב. אני לא מאמין שהקואליציה היציבה הזו תמשיך להיות יציבה אם אולמרט יביא לכנסת מהלך מדיני בעל משמעות כלשהי. הקואליציה הזו לא תוריד נקודת ישוב אחת של יהודים מהקרקע.

התקשורת שוב עושה לנו דליה

הארץ השקיעו, ונתנו ארבעה עמודים תמימים (שבעה ברוטו, עם תמונות ענק), שדיווחו, באורח מלגלג אבל לא די, את העובדה שדליה איציק ממצבת את עצמה ליום שפרס ימות או יפרוש. בכל אלפי המלים הללו, שסקרו אירועי מפתח מכהונתה כיו"ר הכנסת והנשיאה הזמנית, נעלמה לחלוטין הפרשה הכי מוזרה ומקוממת – הריב עם ועדת הבחירות. רק אני חושב שהעובדה שבמשך כמה שבועות לא יכלה ועדת הבחירות להתחייב שתוכל לארגן בחירות אם יוכרזו, ושהשבועות האלה חפפו את התקופה שקואליציית קדימה היתה הכי פגיעה, זה מאד מוזר וטעון בירור? אניבאדי?

למד לשונך לומר איני יודע

לעניין המטס מעל סוריה – אין לי מה להגיד. אני לא יודע מספיק ולא ממהר להעמיד פנים כיודע, כמו כאלה שמיהרו (מדי, כנראה) להכריז על כישלון של החדירה. בכל מקרה, זה שסוריה אומרת שהיא לא הולכת לעשות שום דבר רק הופך לוודאי שחיזבאללה קיבל אור ירוק ואולי גם מימון לפיגוע מיקוח\ראווה בסדר גודל רציני. היכונו היכונו.

להוספת תגובה, נא הקישו 1

ולסיום, אני מבין שמנגנון התגובות של רשימות שווה לרקטום הרבה פעמים (בלוגלי? מה דעתכם?), ושהוא גונב תגובות וכאלה, אבל תשתדלו, אה? אחרת עוד תהיה עליי רוח ה' ותאמר:

 גורו לכם קוראי בלוגי, חיתו בני-בלי-טוקבק, חרה אפי בכם, ונשפתי נזלת לוהטת. כי שווא עמלתי בכותבי, כל מלותיי לרוח נזרו באין משיב.

ספורט וכאלה, כולל הסיפור של הריגול מצד הפטריוטס המטונפים, בפוסט הבא אם תרצה השם.

נו, בבילעין ששון, לכל ילד בלון – ולא בלון גז הפעם! בג"ץ, באיחור של שלוש שנים, התאפס על עצמו והכיר במציאות הבלתי ניתנת להכחשה – גזילת אדמות בילעין מפוקפקת מאד מבחינה משפטית\נדל"נית, ושטות ביטחונית-דיפלומטית ברמות שבאמת קשה היה לדמיין בהתחלה.

אז בג"ץ הורה להעיף את הגדר אחורה, ובבילעין חגגו, ולראשונה זה… חודשים, נגמר יום שישי שלם בבילעין בלי שאף מג"בניק, יס"מניק, ירוקניק או קלגס מסוג אחר, בהיותו משכיל, הגיוני ומיושב בדעתו, יירה גז מדמיע, או כל קליע אחר, למעשה, באזור הכפר. אפילו – אפילו! – שממש בסוף החגיגה השלווה לחלוטין השתעממו (על פי הדיווחים הסודיים שקיבלתי מאנארכיסט בכיר :P) שניים שלושה ילדים משבאב הכפר וזרקו כמה אבנים. נו חבר'ה, כבוד על האיפוק. אז אפשר גם אחרת או שזה היה רק על משקל הפסקת האש של חג המולד, 1915?

פרטים ביום שישי הבא.

הכביש ע"ש רדיקל מקלדת

ונישאר לרגע בבילעין. זוכרים שנזפתי בכבוד היו"ר, אחרי שהכביש המ-ז-ע-ז-ע בואכה בילעין גרם לי ולערן ורד חבלות לא נחמדות? ובכן, מסתבר שמדור מצוין וחינוכי זה ידו רב לו גם בהבאת קידמה ויחס נאות ממצד הרשויות לנידחים שבמחוזות. בשעה טובה, התחילו לסלול מחדש את הכביש, ולראיה הנה הוא מקורצף כולו ומוכן לאספלט טרי, אחיד ונטול מהמורות מוות. האח 🙂

האספלט בדרך. אני אחנוך אותו עם הקטנוע… (צילום: ערן ורד)

הם מדכאים גם מוסלמים

ונישאר לעוד רגע בתחומי הישות הפלסטינית, רק מהצד השני – חמאס בצרות. חירות פוליטית איש לא ציפה מהם לאפשר. אבל כשמהפכה דתית נאלצת להצר את צעדי בני דתה שלה, זה סימן שמצבה בכי קקט.

גוועלד יהודים, מ-ש-ת-מ-ט-י-ם-!-!-!

מסע השיסוי המזויף לחלוטין באויבי העם נמשך, וביום חמישי יצא מעריב ב"בשורות" מטופשות על ה"גזירות החדשות" נגד ה"משתמטים". לא נלאה אתכם באיומים הנוראים, כי לכל הדיבורים האלה אין שום משמעות. למשמע המלה "משתמטים" הייתם חושבי שהרחובות מלאים באנשים שמסתתרים מבלשי לשכת הגיוס. לאותם קוראים שמעולם לא פגשו באדם שעשה פחות משלוש שנים צבא, נסביר שאין חיה כזו. כל "משתמט" מחזיק בידו תעודה לפיה צה"ל בעצמו, מרצונו החופשי, ויתר עליו. מי שאין לו תעודה כזו (ואין לו או לה, במקרים נדירים, צו של בית משפט שמכריח את צה"ל לעשות כן), גומר בכלא, שם מוקנית לצה"ל הזכות מאז ומתמיד להחזיק את כל מי שפשוט מתעלם מצו הגיוס שלו, וזה אפילו יותר מפחיד מ"לא ניתן לך בעתיד לנהוג, לרפא חולים ("לא רוצה להרוג? לא ניתן לך גם לרפא!") או לעבוד בממשלה הנחשקת שלנו".

אז אין "משתמטים". יש מי שצה"ל שיחרר. לא בגלל איך שהוא נולד והתחנך ומתלבש ואוכל ולא מזיין, אלא בגלל שאותו אדם, עצמו, עבר תהליך הקשור אך ורק לנסיבותיו האישיות ולא להתשייכותו הקבוצתית, שבסופו שיכנע את צה"ל לוותר עליו.

ולכן כל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו לגביהם ללא חקיקה מפורשת (לא "מדיניות של משרד הביטחון") סופה להיבעט מבית המשפט (וגם חקיקה כזו עלולה להיבלם שם, אלא אם כן פרידמן יגמור להרוס עד אז, ואז מי יודע. האם הפרופסור הנכבד בכלל רואה במערכת המשפט כמי שאמורה לסייג את הצבא, או שזה "אקטיביזם"?)

בקיצור, מהומה רבה לא לא מאומה, מעבר לשימוש ציני בקבוצה שתהווה מושא שנאה כדי ללכד את הנותרים באחדות מזויפת המועילה אך ורק למי שבראש הסטטוס קוו הנוכחי, ומשכיחה את כשליו. אז בסדר, גבי. אני אשפיל מבטי, ואתה בתמורה, והגמד נטול הפלולה שממונה עליך כרגע יחד אתך, תסתמו ת'בלוע ותעשו ת'עבודה המזוינת שאני משלם לכם לעשות בשקט ואפילו ביעילות. דיל?

יובל חקור אותי

ובנימה אופטימית זו, נמשיך ונעסוק ב"מערכת הביטחון" ירום הודה פעמיים, ובמי שלפחות לפי החוק היבש הוא ממונה-העל שלה, כבוד ראש הממשלה.

תקשיב, אודי. אם סוריה תתקוף, בגל שרוסיה תמלא את ראשו של אסד בהזיות על הישג אפשרי כתוצאה מכך, אז אתמוך בך כשתחזיר מלחמה, ולא אאשים אותך אם יקרה משהו. אבל אני חושב שכבר הוכחנו שאתה במלחמה יזומה לא טוב (לא יודע אם יש מי שכן, אבל אתה לא). לכן, אם תפרוץ מלחמה בגלל שאתה ירית ראשון, או הסגת גבול ראשון, וכתוצאה מההרפתקה הזו שערה משיערות בני תיפול ארצה – אני אישית אבוא לחפש אותך אישית, ומצדי תקריב כמה בחורים מצוינים שאתה רוצה שיעמדו בינינו. אז תוסיף את זה למערכת השיקולים שלך כשאתה מחליט כן או לא.

אר יו רדי פור סאם פוטבול?

וממלחמה לתחליף התרבותי שלה. אתמול היה ראש השנה לפוטבולאים, עת נבעט כדור הפתיחה של עונת 2007 ב-NFL. האלופים, אחינו בני עדת האינדיאנפוליס קולטס, אירחו את הניו אורלינס סיינטס, ובניגוד לתחזיות טחנו את אורחיהם עד דק 41-10. ברבע הראשון, כשזה עוד היה קרוב, אמרתי לידידי דני לרדו, אחד מגדולי ידעני הפוטבול בארץ (אה, וצלם סטילס של חי ונוף בחסד עליון) שלדעתי הקולטס יגמרו את הסיפור בכמה מהלומות מאד ארוכות, שלהן ראיתי שהסיינטס פגיעים אפילו שעד אז הם הצליחו למנוע זאת, והשאר יהיה הצהרת כוונות של ההגנה, שתהדוף את הניסיון להחזיר. אומר לי הלרדו "לא יקרה". דווקא קרה. בדיוק ככה קרה. התחלה טובה מאד לעונה שלי (אני אוהב להיות צודק), אפילו שבמהלך כל האירועים הללו גם עלה בעל האוב מוואלה! מחשבים, יריבי המר דידי חנוך איש הממסד האפל, ליתרון מבטיח 23-0 במפגש האיתנים בינינו, זאת בזכות הכישרון האתיופי מהפועל חצרות יסף, יוסף אדאי. כל תקווה שפויה שיש לי לנצח תלויה בזה שתומאס ג'ונס, הסילון החדש והאהוב, ייתן הצגה. כולנו יודעים מה הסיכוי שאלי הפוטבול ייתנו לי צ'ופר כפול כזה, אבל אנחנו האמן נאמין, כי אתה לא יכול לזכות אם אתה לא משתתף בהגרלה.

אחחחחח, מסיבת טבע…

לסיום, היות שאני אוהב לפרגן לחבריי המוכשרים, קבלו קליפ מעולה שעשה האדמו"ר ממיעו, מרן ערן ורד, לאמן (לא הרכב, סליחה) הטכנו (לא טראנס, סליחה…) הידוע אפקס טווין. אם זה לא עושה לכם חשק להיות שם, כנראה שמסיבות טבע זה פשוט לא אתם.

א גיטען שבעס, יידן (ושאינם יידן כאחד).

  ויהי כקמול תפרחת החריון

אוי יוי יוי… מה יהיה, קינדערל'ך? עבדכם בכלל לא ינסה לסכם את כל הכותרות שהיו מאז הואיל לאחרונה לכתוב, ואפילו לא את החשובות מביניהן. מה שקרה בימי הלהט שחלפו מת, ומה שעוד מת סופית זה, ככל הנראה נשיאותו של ג'ורג' בוש. צפו לראות בקיעים כעת שהגאון המרושע קארל רוב, שכינויו בפי בוש עצמו הוא "תפרחת חריון", לא יהיה שם כדי לג'גל את כל הכדורים והשקרים באוויר. צפוי להתפתחויות בכל מיני חקירות. אל תצפו עוד לשום יוזמה משמעותית של הבית הלבן הזה, שפשוט ישרוף שעון עד ה-20 בינואר, 2009. המציאות עוד עלולה לטפוח על פניי, אבל בוש יזדקק לכישרון ברמה של רוב, עם מומנטום ולהט שקשה לראות מנין יילקחו, כדי למנוע ממסווה התפקוד של ממשלו מלקרוס.

"חכו לדו"ח של אנשי המקצוע"

עוד בממשל הנדמה-לי: מתברר שהבית הלבן הוא שיחבר את הדו"ח המובטח והמדובר "של הגנרל דייויד פטראוס", שאמור לספר בספטמבר מה עלה בגורל התגבור (Surge) של בוש בעיראק. היה כל-כך ברור שמדובר במשחק של דחיות וספינים, ה"חכו לדו"ח של פטראוס בספטמבר" הזה. אבל מתברר שהמצב כל-כך חרבנה עד שאין לבטוח אפילו בפטראוס, שהוא מפקד יצירתי ומוערך אבל בהחלט יודע לסובסב מלים בנאמנותו לממונים עליו, שיוציא דו"ח שהוא פחות מאסון. ועכשיו נשאלת השאלה הגדולה: מה תעשה בסופו של דבר סין בכל העסק הזה? לא סביר שהיא תיתן לאיראן להיות המרוויחה היחידה מהסיפור. איראן חזקה מדי לא טובה בכלל לסין. האם סין תכתיר את עצמה לגואלת של עיראק, תעזור שם לצד זה או אחר לעשות שם סדר ברוטלי, ובמקביל אפילו תוציא את עצמה צדקת כשתגיד "יאללה, בואו נטפל בדארפור וזין על הסודאנים והנפט שלהם"? לא צריך סודן כשיש לך עיראק.

הלו, בג', לא בד'

ואצלנו: פסיקת בג"ץ שעלולה להתברר כמאד משמעותית סוקרה בתקשורת החילונית הן בקיצור מביך והן בערפול מחפיר. מדובר בפסק הדין בתיק בלדי נגד הרבנות הראשית. קיצור האירועים: חברת בלדי ביקשה לייבא מאוסטרליה בשר כבש שנשחט כהלכה, אולם לא עבר הכשרה (כלומר לא הוצא ממנו כל הטעם באמצעות המלחה מסיבית). הרבנות לא אישרה לה, בטענה שעל פי ההלכה בשר חייב להיות מוכשר תוך שלושה ימים מיום שחיטתו. באה בלדי ואמרה "לפני כמה שנים הרשיתם ליבואני בקר לעשות בדיוק מה שאנחנו עשינו. למה האפליה? במה שונה בשר כבש מבקר לצורך העניין?”הרבנות אמרה "זה בכלל לא משנה כבש או בקר. לפני כמה שנים אכן הרשינו, בעקבות עלייה חדה מאד במחירי הבקר בארץ והחשש מפני מחסור, הרשינו באופן חריג לייבא ולהכשיר בארץ. אולם כבר בתחילת שנה זו הודיעה הרבנות ליבואנים על הפסקת ההליך, ונתנה להם שנה וחצי להקים במקומות בחו"ל שם הם קונים את הבשר, בצמוד למערך השחיטה הכשרה שכבר יש שם, גם מערך של הכשרה. עוד סיפור רקע שיש כאן הוא שהרבנות עוינת את חברת בלדי, מפני שזו מתעסקת (כך לפחות קראתי) גם במזון לא כשר בעליל, ולכן אינה ששה לתת לה להשתתף בהליך חריג שדורש אמון בכוונות הטובות. באה דורית בייניש ומחליטה שזה המקום שלה להתערב לרבנות במה כן בסדר ולא בסדר מבחינת כשרות. עכשיו, לא קראתי את כל פסק הדין ובוודאי לא את כל הראיות, ויכול להיות שיש כאן מצב שהרבנות רודפת את חברת בלדי מעל ומעבר למה שמתירים לה התקדימים. אבל לא זה מה שבייניש אומרת. היא אומרת שתנאי, שהרבנות ביקשה להתנות בפני כל המבקש לקבל תעודת הכשר, ושנוגע ישירות להליך שחיטתו ושימורו של הבשר, אינו חוקתי. מדובר בחריגה פראית מסמכויות בית המשפט, ובשמן על המדורה שמאיימת לשרוף את שלטון החוק במדינה. לפני כמה שנים טובות, כשבג"ץ קבע שהרבנות אינה יכולה לשלול הכשר מאולם אירועים בגלל "פגיעות בצניעות" (כמו הופעת רקדנית בטן בחתונה), הבהיר פה המרגליות מישאל חשין בדעת הרוב ש"בג"ץ לעולם לא יתערב בסוגיות של הכשרות עצמה, אלא רק בהתנייתה בעמידה בכללים דתיים אחרים ונפרדים" (לא ציטוט מדויק כי אין לי את המקור, אבל היה דבר כזה). באה בייניש ואומרת הפוך. אומרת "אני אגיד לכם מה כשר ומה לא". יופי נחמה. עכשיו, הבעיה האמיתית, ובייניש נוגעת בה, היא ב"חוק הבשר" הישראלי, שאוסר לייבא לארץ מיני בשרים כשרים בעיקרון שלא נשחטו ו\או הוכשרו לפי ההלכה. זה חוק אנכרוניסטי ומפגר והבעיה היא שהוא “חסין חוקתיות”. כלומר אפילו המגלומניה הבינונית של בייניש מכירה בכך שאת החוק הזה אין לה יכולת לשנות. אז היא החליטה ליצור מצב שבו הדתיים בעצמם יבקשו לשנות את החוק הזה פרלמנטרית, כדי שלא יחויבו להכריז ככשר על דברים שלתפישתם אינם כשרים. זה לא בהכרח רעיון רע, אבל אני בספק אם המצב הנפיץ הנוכחי הוא הסביבה המתאימה לעריכת הניסוי המעניין הזה.

לדברי אחי הימני השפוי (TM), שגר בהתנחבלות (אחת שבתוך הגדר…), הציבור ה"אמוני" ממש לא משועשע מהעניין. לא משועשע ברמות של נושא חומר נפץ לבחירות. אז אם אחרי בחירות 2008 נתעורר עם משהו כמו 35 מנדטים למפלגות דתיות (ש"ס, אגודה והאיחוד הלאומי-מפד"ל), תדעו מעכשיו מה הדליק כל-כך הרבה "מסורתיים" לתת את קולותיהם, שאחרת היו הולכים לליכוד (הפשיסטי לייט אך עדיין לא דוסי) או לליברמן (הבולשוי פשיסטוי אך בכל זאת לא קלריקלי).